JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הכנת לבד?

שוק הכנת עבודות אקדמיות

הכנת לבד? תמונה: pixabay.com
מאי 16
21:27 2016

ב-2 במאי 2016 התפרסמה באתר alljobs מודעה לחיפוש עובדים בתחום הכנת עבודות אקדמיות. כמרצה באקדמיה לשעבר התחלתי לחשוב על התחום הזה ועל השלכותיו, ולשאול שאלות.

תעשיית הכנת העבודות פורחת בכל מערך לימודים, ומתחילה כבר בגילי בית הספר היסודי – הרי העתקות שיעורי בית נפוצות זה דורות, ויש הורים שמכינים עבודות עבור הילדים. לקראת סיום בית הספר היסודי או בחטיבת הביניים התלמידים מתבקשים לכתוב עבודות שורשים, ולפי שיחות ההורים הנשמעות במקומותינו, ההורים הם שמכינים את העבודות.

בתיכון כבר יש הורים שפונים למכיני עבודות בתשלום, במיוחד עבודות הדורשות ידע ומחייבות חיפוש מעמיק באינטרנט. כך אפשר להרשים את המורה בעומק המחקר ובהשקעה. יש שהמורים עצמם אינם בעלי הידע הדרוש כדי להעריך את הדיוק וההשקעה בעבודה. לפני שנים רבות מאוד הכינו תלמידים עבודה על המזרח הרחוק וצירפו גזירי תמונות – אך לא מהמדינה המדוברת. היה ברור שהמורה, שלא טיילה בארצות המזרח (באותן שנים זה לא היה מקובל, ודאי לא בקרב מורים), לא תבדיל ולא תדע שמקור התמונות שגוי. אדרבה, בזכות אותן תמונות זכתה העבודה לתשבחות.

בבתי הספר להנדסאים וטכנאים קונים בעיקר עבודות סיום – פרויקטים להגשה, אך לעתים גם עבודות סמסטריאליות. בישיבות מרצים בבית ספר יוקרתי להנדסאים נאמר לא פעם כי תלמידים מסוימים הגישו עבודות מעל רמתם, אך לא ניתן להוכיח זאת. מנהל בדימוס של אותו בית ספר אמר פעם שאיננו מבין מדוע כל פרויקטי הגמר של מגמה מסוימת דומים כל כך, שנה אחר שנה. כך קרה גם במכללה מסוימת להנדסאים, שם היו שולחים את התלמידים לסיוע חיצוני להכנת פרויקט, אפילו להכנה לפרזנטציה.

זה קורה גם באקדמיה. אני עצמי פגשתי מרצה שקבע כי עבודת דוקטורט מסוימת עלתה 15,000 דולר, ששולמו כנראה למכון סקרים. עבודתה של המגישה עצמה הסתכמה בריאיון שנערך באנגליה. שוק הכנת העבודות פעיל מאוד במכללות אקדמיות, כולל במכללות להוראה. שם ההעתקות וההכנות נתפסות לעתים בגלל בורות של מגישי העבודות – הם אינם משנים את הגרפיקה של העבודה, וכאשר מוגשות עבודות שונות בגרפיקה זהה, זיהוי ההעתקה קל יחסית.

שוק הכנת העבודות מגוון מאוד ומציע פתרונות ומוצרים לכל צורך: עבודות מלל מכל סוג, מחקר מכל סוג, סקרים – כמובן כולל סקרים פיקטיביים, אתרי אינטרנט מעוצבים להפליא, תכנוני אדריכלות או חשמל, אפילו ביבליוגרפיות מוערות.

השאלה העקרונית: מהו ההיקף של ההעתקות? של הכנת עבודות תמורת תשלום? יש להניח שמספר הלומדים בכל המוסדות האקדמיים הוא כשלוש מאות אלף. אם נניח כתרגיל מחשבתי כי 10%–20% מהם קונים שירותי הכנת עבודות (אין לי דרך להוכיח זאת) ואם נניח שמחיר ממוצע של עבודה הוא מעל אלף שקל (נדמה לי שאני ממעיט מאוד), הרי שמדובר בעשרות מיליוני שקלים בשנה. זהו תחום ששווה התייחסות כלכלית, אולי גם תשומת לב של רשויות המס.

לכאורה כדאי לפתוח צוהר תעסוקתי לאלה שיודעים לכתוב ואף להקים אתר אינטרנט שירכז את כל נותני השירות – אם בודדים אם קבלנים המעסיקים קבלני משנה, כדי לסייע להם להשיג תעסוקה ולמצוא השלמת הכנסה. מנגד עומדות כמובן שאלות מוסריות וחוקיות. כלל אסור להעלות על הדעת לעבור על החוק, או אף לסייע למי שעושה זאת. לפני ימים אחדים פורסמה באתר "וואלה ניוז" ידיעה שכותרתה: "המשטרה בוחנת דרכי התמודדות עם מכירת עבודות באקדמיה".

אשמח לשמוע דעות, התייחסויות והצעות, כאלה שיסייעו בידינו להאיר במשהו את החור השחור הזה.

על המחבר / המחברת

Avatar

מאיר פלג

M.A בניהול וביקורת. מרצה, יזם, ויועץ בתחומים: ניהול, מחשוב ושיווק. 45 שנות ניסיון בניהול וביקורת.

13 תגובות

  1. שי ענבר
    שי ענבר מאי 17 2016, 10:43
    עבודה בעינים

    תופעת העתקת עבודות הינה אכן תופעה נפוצה ובעיתית מאוד. היקפה לא ניתן להערכה משום שאופיה הוא בד"כ אישי וחשאי. אין אינטרס לא לקונה ולא למוכר לחשוף את הנושא. יש כמובן להלחם בתופעה בצורה יסודית ומקיפה. יש כאן בראש ובראשונה בעיה אקדמית, בעיה אתית, בעיה חוקית ובעיה כלכלית.
    הדרך הטובה להתחיל להלחם בתופעה היא באמצעות האינטרנט.
    כמו כן צריך להעלות את התופעה בפורומים רחבים ולהוקיע אותה.
    מצד הבודקים צריך לקיים מעקב אחרי עבודת התלמיד/הסטודנט כמה פעמים לאורך תהליך כתיבת העבודה. כך יקשה על המגיש לא לעשות שום דבר ולא להיות מעורב.
    יש להלחם כלכלית ופלילית עם התופעה – היכן המשטרה ורשות המסיים?
    יש הרבה עבודה! והיא מאוד חשובה

    השב לתגובה
  2. מכיר
    מכיר מאי 17 2016, 13:50
    מעתיקים

    וקונים הרבה

    השב לתגובה
  3. דודי
    דודי מאי 17 2016, 13:52
    תשובה

    שלום מאיר.שמי דודי אילת אני חוקר ומרצה באקדמיה וכותב מאמרים.
    היקף התפועה גדול ,אין לי בכלל ספקתעד שלא תהייה חקיקה ספציפית בנושא זה לא ייפתר.החקיקה חייבת להתייחס לדברים שמותר לעשות כמו ייעוץ סטטסטי בלבד שירותי עריכה וכדומה ומה אסור לעשות לספק השרות.כמו כתיבת תכנים,ביצוע המחקר וכיו"ב.מה ייחשב קבלת תואר במירמה ובמצג שווא עד שזה לא יהיה כל מוסד אקדמי יבחר לעצמו כיצד לאפל בזה.בעידן של שוק תחרותי שהסטודנט הוא לקוח יהיו מוסדות שיעדיפו להקל בעיניין….
    .

    השב לתגובה
  4. אבא עשיר אבא עני, אני.
    אבא עשיר אבא עני, אני. מאי 17 2016, 14:43
    אפשר לגלות - אם ישלמו עבור בדיקה

    ההיקף על פי חוקי ההסתברות הסבירים הוא עד 20% מהיקף ההגשות, ויש מכללות שבהן יש יותר, לדעת חלק מהמרצים. ברור שהכל בחשאי, אבל לרוב ניתן לגלות. אם האקדמיות היו מוכנות לממן מרכז לגילוי העתקות, זה לא יקר ואפשרי. כל קובץ שיועבר לבדיקה יעבור מספר מערכי בדיקה אםפשרים שכבר עברו ניסוי מוצלח(אצלי)- , אך מה תעשה האקדמיה אם אכן יתגלה כי עבודה או חלקים ממנה – מועתקים? אף מרצה לא יחלק הכנת עבודה לשלבים, כי הוא לא מתוגמל בהתאם. עלות בדיקת עבודה לזיהוי מקור העתקה אם יש – כ 10 שח בלבד. מי יממן בדיקה? לפחות בדיקת עבודות חשודות טובות שהוגשו על ידי תלמיד בינוני או למטה מזה? או עבודות טובות מדי?

    השב לתגובה
  5. אביהו בן שבת
    אביהו בן שבת מאי 17 2016, 15:45
    לחדש ולרענן החומר הנלמד.

    ממליץ שהמרצים ישנו את המבנה של הקורסים-כרוך בעבודה נוספת- במקום להמשיך עם סילבוס בני 20 שנה. ליצור שאלות מחקר חדשות ומאתגרות .כל עוד זה לא יקרה המצב,לדאבוני, יימשך. נגמרו הימים בהם שרצנו ימים ולילות בספריות ועיינו בספרים ובכרכים רבים. איפה הכיף שהיה טמון בזה?

    השב לתגובה
  6. מאיר פלג
    מאיר פלג מאי 17 2016, 20:40
    הבהרות

    הסילבוסים נדרשים להגשה /בדיקה לעיתים רחוקות על ידי המועצה להשכלה גבוהה. הדרישה עצמה מובילה לספרים וכתבי עת מהשנים האחרונות. במל"ג שכחו כי ספרים עולים לדפוס שנים לאחר מחקר ומאמרים בכתבי עת בני 5 שנים הם הסטוריה בת 10 שנים לפחות. במל"ג יושבים גדולי החוששים מלמידה אינטרנטית וסובלים מחוסר ידע מחשבי במידה קיצונית, וכך גם מרבית מקבלי ההחלטות שיושבים בראש הממסד האקדמי. עידן הספריות תם ומנסים להחיותו בכוח. מכסא של מרצה לשעבר (והיום גימלאי) וגם בכיר לשעבר בספריה אקדמית גדולה מאד (לשמחתי רק תקופה קצרה מאחר וראיתי את נבכי הממסד האמיתי שמתחת לרדאר…) – הנסיון רע, והאקדמיה בעייתית ונמצאת בשלב של הכחדת המצוי ומציאת אקדמיה רצויה אחרת, מהסוג של TED או כל למידה מרחוק ואינטרנטית במיקוד. יש הרבה מה לעשות גם בתחום העבודות המוגשות – ובינתיים להקים אפילו סטארטאפ – חברה לבחינת עבודות ואיתור העתקות. זאת במקביל לכל הגדרה ולכל חקיקה שרבים מחברי הכנסת יתנגדו לה. וזה ברור וטבעי, וראו מאמרים על הנושא הזה – ://google.wix.com/taliacademy . אגב – שר אחד כיום כתב בזמנו כשרק הגיע לכנסת שהוא בוגר הטכניון בשמאות רכב. כך פורסם. לא ידעתי שיש פקולטה בטכניון בתחום, כשלאמיתו של דבר הוא סיים קורס שמאות בלימודי חוץ בטכניון. הבדל זעיר…

    השב לתגובה
  7. שמואל סלע
    שמואל סלע מאי 17 2016, 22:49
    הצעת פתרון

    אני זוכר איך במעבדת דנציגר בטכניון, בשנת 1969, סטודנטים הגישו עבודות סיכום שקיבלו מסטודנטים בוגרים. אבל אילו הפקולטה (הנ. מכונות) היתה משנה את "שאלת המחקר" כל שנה, כי אז אי אפשר היה להעתיק את הסיכומים.
    אז אני רומז לפתרון הבעיה גם היום – טיפה חשיבה יצירתית של המוסדות להשכלה גבוהה. אילו למשל היה נדרש כל סטודנט להיבחן בע"פ על העבודה שהגיש, כי אז ניתן היה (באמצעות שאלות ייעודיות) לגלות אם העתיק או לא.
    מקווה שאינני נאיבי …

    השב לתגובה
  8. שוקי
    שוקי מאי 19 2016, 14:57
    אז מה?

    מה דעתך? מה המסקנה? מה אתה טוען? לאן אתה מוביל? מה המשמעות? בקיצור- מה אתה רוצה? כשכותבים מאמר צירך לדעת את כל זה.

    השב לתגובה
  9. בן פורת יוסף
    בן פורת יוסף מאי 19 2016, 16:31
    חקיקה ואכיפה באקדמיה גם

    חקיקה נדרשת ואכיפת החוק גם בתחומי אוניברסיטאות ללא התחמקות תחת מינוח ארטילאי של חופש אקדמי. תגובת שוקי מקסימה ומדהימה גם יחד, כנראה מטעם אישי כלשהו, וסליחה שוקי אם טעיתי שיש הקשרים אישיים או פגיעה בציפור הנפש, עיסוק או נכס. וליונתן – העתקה היא גם גניבת דעת, הטעיה של המרצה ושימוש לרעה בנכס לא לך. דין פרוטה כדין מאה, סוף גנב לתליה, ולא דין גונב מגנב שפטור….

    השב לתגובה
  10. החוקר
    החוקר מאי 20 2016, 13:31
    ד"ר פלג תענה בכנות

    פעם העתקת עבוגות או חלקים?
    פעם קנית עבודה שמישהו עשה לך?
    פעם כתבת עבודה למידהו עבור כסף?

    השב לתגובה
    • פלג
      פלג מאי 21 2016, 21:08
      תשובה בכנות מלאה, גם על התואר האקדמי שאין לי(ד"ר)

      אינני ד"ר כהגדרתך, ולא הייתי, ולא קניתי ולא העתקתי. חבל להסתתר מאחורי "החוקר" ואפשר לבהזדהות , אלא אם יש פחד כלשהו ממישהו…אולי הייתי תמים כשלמדתי, אבל את מיטב התגליות בתחום גיליתי כמרצה ולא כתלמיד.כמרצה נזפתי במעתיקים ואף אסרתי, ויעידו קולגות. אינני אחראי להעתקות ממני…

      השב לתגובה
  11. נביא
    נביא מאי 21 2016, 15:36
    אף אחד לא יעיז להרים את המסך

    אני מהמר על זה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!