JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ביטול הפסיכומטרי?

המבחן הפסיכומטרי משמר ומעצים פערים

ביטול הפסיכומטרי? ד"ר שי ענבר
יולי 13
19:30 2016

לאחרונה התפרסמו נתוני הציונים של המבחנים הפסיכומטריים לשנת 2015. הנתונים הללו, בהסתכלות על פי קבוצות אוכלוסייה בחברה הישראלית, מלמדים על כשל בצמצום הפערים בחברה.

כמה נתונים להבהרת הדברים:

גברים – נשים: ציון של 563 לעומת 524

יהודים – ערבים: פער של מאה – 100 – נקודות בין יהודים לערבים: 576 לעומת 477

אשכנזים – מזרחים: ציון של 582 לעומת 559

מרכז – פריפריה: הציון בתל אביב 587 ואילו בדרום 517 ובגליל המזרחי 511

השכלה: למי שאביו בעל תואר שלישי ציון 613, לעומת בן למי שלא למד – 445 ובן למי שרכש השכלה תיכונית – 518. כמעט מאה נקודות פער.

למה משמשת הבחינה הפסיכומטרית? הבחינה הפסיכומטרית משמשת ככלי חיזוי, היא נותנת מדד שלפיו נבחנים ונשפטים סיכויי ההצלחה של הנבדק בלימודים אקדמאיים. הבחינה לא בודקת רמת IQ (אינטליגנציה), אלא מגוון יכולות ותכונות שנועדו לבחון את המועמד ואת סיכויי ההצלחה שלו בלימודים גבוהים. אם כך הציון הפסיכומטרי משמש ככלי למיון וסינון המועמדים להשכלה גבוהה.

על מה מעידים הנתונים הללו? מה אנחנו לומדים מהתפלגות ציונים אלה על פי קבוצות בחברה הישראלית?

הנתונים מלמדים בבירור שלבית יש השפעה מכרעת על ציון הפסיכומטרי. מכאן, מי ששפר עליו גורלו ונולד להורים משכילים מערביים מהמרכז, סיכוייו לשמור על מצבו ומעמדו גדולים ממי שלא זכה. למעשה הנתונים מעידים על פוטנציאל של הגדלת הפערים וחסימה של האפשרות לשינוי המצב.

את מי מסננת הבחינה הפסיכומטרית? על פי הממצאים, הסינון הנובע מן הבחינה פוגע בנשים, במזרחים, בערבים, בתושבי הפריפריה ובילדיהם של חסרי השכלה. ברור על פי הממצאים שבתוך קבוצות אלה מתפספסים רבים שיכולים להצליח בלימודים אקדמיים אך לא מזוהים ככאלה על פי המבחנים. במצב הנוכחי הפסיכומטרי משמש ככלי להנצחת הפערים החברתיים וההגמוניה הלבנה והגברית בחברה הישראלית.

נבדוק את האבסורד ואת חוסר התוחלת של הסינון המוגזם באמצעות המבחנים הפסיכומטריים.

הדוגמה לסינון הגבוה ביותר היא לימודי הרפואה. רבים מאוד רוצים ללמוד רפואה במדינת ישראל, אף שהתגמול הכלכלי מוגבל וברובו מגיע אחרי שנים רבות של עבודה (בוודאי אם משווים למצב בארצות הברית). ואולם מספר המקומות ללימוד רפואה בישראל מצומצם מאוד, למרות הצורך הרב ברופאים נוספים.

יוצא שבישראל יש פחות מקומות ללימוד רפואה מהצורך ברופאים בשטח. המצב גורם למועמדים רבים ללמוד בחו"ל. חלקם לא חוזרים ארצה וחלקם חוזרים ומצליחים למצוא משרות של רופאים במערכת הבריאות הישראלית. בדרך עקומה ומוזרה זו החברה הישראלית נפגעת בכמה מישורים:

בריחת מוחות – היות שהמועמדים ללימודי רפואה הם מהמוכשרים ביותר, אלה שלא התקבלו בארץ ולכן עזבו הם בזבוז עצום של משאבים ובעיקר של אוכלוסייה מוכשרת וטובה. כך יוצא שמדינת ישראל למעשה מייצאת מוחות לחו"ל במקום להשאירם בארץ.

הפסד כלכלי – הלומדים לחו"ל מוציאים כסף רב על הלימודים והמחיה בחו"ל במקום לתרום כספים אלה לכלכלה הישראלית.

נזק מקצועי – כאמור, חלק מהלומדים בחו"ל חוזרים ומשתלבים בארץ. הם למדו רפואה והם רופאים אך לא הוכשרו בארץ על פי הדרישות והצרכים של מערכת הבריאות בישראל. לכן צריך להשקיע בהם על מנת להתאימם לדרישות ולצרכים המקומיים. חלם!

אנחנו צריכים לשאול את עצמנו כמה שאלות לגבי תפקיד הפסיכומטרי ותפקיד מערכת ההשכלה הגבוהה:

האם מערכת ההשכלה הגבוהה משרתת או צריכה לשרת את כלל האוכלוסייה באופן שוויוני?

האם תפקידה של מערכת ההשכלה הגבוהה הוא לשרת רק את אלה שיכולים להצליח יותר?

האם מערכת ההשכלה הגבוהה אמורה לשמר את הפערים בחברה הישראלית? או שמא לצמצם אותם?

ברור שמערכת ההשכלה הגבוהה לא משרתת באופן שוויוני את כלל האוכלוסייה. ברור שההשכלה הגבוהה צריכה לשרת גם את אלה שלכאורה צפויים להצליח פחות (על פי הניבוי). ברור שמערכת ההשכלה הגבוה אמורה לצמצם את הפערים החברתיים ולא לשמרם.

מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל הנה, בין השאר, מכשיר לניידות חברתית. צריך לתת למערכת כלים נוספים, אחרים, על מנת להרחיב את מעגל הלומדים ובכך לצמצם את הפערים החברתיים, וחשוב מכול לאפשר לכמה שיותר לממש את עצמם, ככל שניתן.

כבר שנים רבות ברור שהכלי הפסיכומטרי אינו אובייקטיבי מספיק. הגיע הזמן לבטל את המבחנים הפסיכומטריים! או לחילופין לבנות מבחנים שיזהו נכון יותר את קבוצות האוכלוסייה שכרגע נפגעות מהכלי.

המטרה היא לא להגביל את מספר הלומדים והבוגרים של ההשכלה הגבוהה. המטרה צריכה להיות הרחבת מספר הלומדים והבוגרים של מערכת ההשכלה הגבוהה. כך מייצרים ניידות חברתית. כך מצמצמים פערים חברתיים. כך מאפשרים ליותר אנשים לקדם ולממש את עצמם. כך מקדמים אוכלוסיות להכנסה גבוהה יותר ולסיפוק עצמי גבוה יותר.

אין הכוונה להוריד את רמת ההשכלה הגבוהה אלא להעלות את רמת הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. צריך לאפשר ליותר ללמוד, לאתגר אותם ולקצור אחר כך את הפירות של אוכלוסייה משכילה ומקצועית יותר.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

12 תגובות

  1. ענת בראור
    ענת בראור יולי 13 2016, 20:33
    סוף סוף מרצה אמיץ

    יהיו לך הרבה מתנגדים שמרוויחים הון תועפות מהמצב הקיים על חשבון העם.

    השב לתגובה
  2. שי ענבר
    שי ענבר Author יולי 14 2016, 07:38
    התנגדות

    אני מסכים שיהיו הרבה מתנגדים אבל זה המצב עם הצורך בשינויים בכלל.
    ההתנגדות לא צריכה להרתיע משום שהאינטרס הוא גדול גם לאלה שחושבים ההיפך.
    הגיע הזמן לשינוי הזה. למעשה השינוי היה צריך להעשות מזמן

    השב לתגובה
  3. מרצה באקדמיה
    מרצה באקדמיה יולי 14 2016, 22:09
    לקבל יותר בקלות

    לסנן כל שנה הרבה יותר חזק. זה הפתרון ההוגן והנכון.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 17 2016, 08:16
      סינון או קבלה

      לא ממש הבנתי צריך לסנן יותר או לפתוח ולקבל יותר? אני כמובן חושב שיש לפתוח יותר את שורות האקדמיה כך שיהיו רבים יותר בעלי הסכלה והכשרה אקדמים, ברמה הגבוהה האפשרית.

      השב לתגובה
      • אקדמאי
        אקדמאי יולי 17 2016, 21:25
        לענבר

        לפרויד הזקן היה בוודאי מה לומר – הסכלה.
        אני בטוח שזו הייתה פליטת קולמוס.
        אבל בלי שהתכוונת יש עמה מסר.
        רבים יותר באקדמיה – הרבה יותר הסכלה.
        טובים יותר באקדמיה – הרבה יותר השכלה.
        סכלים יש אצלנו הרבה.
        למה אתה רוצה ליצור הרבה סכלים אקדמאים?
        למה למכור אשליות?

        השב לתגובה
        • שי ענבר
          שי ענבר Author יולי 18 2016, 09:43
          פרויד

          הביקורת על תובנותיו של פרויד ידועות. כמה קל להיתפס לשגיאת כתיב ולא להתמודד עם הטענה העיקרי.
          אין לי שום כוונה לקדם סכלים! יש לי בהחלט כוונה לאפשר לבעלי יכולת מודרים לממש את יכולתם ואת עצמם. ושאנשים כמוך לא יבלמו אותם לפני שבחנו זאת עניינית.
          לכולם מגיעה הזדמנות. אסור לבלום אותה באמצעות כלים מפלים!

          השב לתגובה
  4. דוד
    דוד יולי 15 2016, 15:08
    עדיף פסיכומטרי גבוה

    עדיף רופא מוכשר עם פסיכומטרי גבוה ממועמד שינשור מהלימודים בדרך.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 17 2016, 08:09
      נשירה

      זהו הטיעון התמידי של האליטיסטים והמדירים. כך טענו לפני שהוקמו המכללות. הגיע הזמן להשתחרר מהטיעונים הקלושים האלה. יש רבים שלא מתקבלים ולא היו נושרים אם רק היו מאפשרים להם. ברור כבר שנים שהפסיכומטרי מוטה לחברה מערבית גברית. צריך אומץ מספיק ויושרה על מנת להודות בטעות ולתקנה. לעניין הרופאים כפי שציינתי במאמר יש רבים שלא מתקבלים לומדים בחול וחוזרים לעבוד בארץ. אם זה לא חלם אז אני לא יודיע מה כן.

      השב לתגובה
  5. יואב נחמני
    יואב נחמני יולי 15 2016, 15:48
    פלוסים ומינוסים

    מצד אחד הרגשה של שיוויון בקבלה ומצד שני תסכול בעת הכשלונות הרבים הצפויים

    השב לתגובה
  6. אבי רוזנטל
    אבי רוזנטל יולי 16 2016, 07:12
    לא מסכים

    כמי שמכיר את הנושא אני ממש לא מסכים עם ד"ר שי ענבר. הניסיונות לבנות מבחנים שהם Culture Fair או Culture Free נכשלו כבר במשך כמה עשרות שנים בארה"ב ובארצות אחרות. המבחנים האלה מנבאים בהצלחה טובה יותר מדברים לגיטיממים אחרים הצלחה בלימודים. אתה לא רוצה לקבל לרפואה אנשים שלא יגמרו את הלימודים בהצלחה. זה יקר למדינה ורע למי שבזבז כמה שנים ונכשל. אפשר לעשות העדפה מתקנת באמצעות ציון סף נמוך יותר לקבוצות אוכלוסייה שנקודת ההתחלה שלהם טובה פחות.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 17 2016, 08:14
      ניבוי

      אני לא מומחה במבחני קבלה. אבל אני כן מומחה להבנה שיש הטיה בעיתית שכבר הוכחה. שוב הטיעון הקלוש של ניבוי טוב. יש רבים שיכולים ולא מקבלים את ההזדמנות. צריך למצוא את הדרך לפתוח ולהגמיש את תנאי הקבלה. תמיד נוח ליהאחז בנושא הרפואה וכבר התייחסתי אליו במאמר. אני מדבר על מכלול הלימודים האקדמיים שצריכים להיפתח לאוכלוסיות רחבות יותר מבלי להתפשר על האיכות.

      השב לתגובה
  7. שאול בן דב
    שאול בן דב ספטמבר 09 2016, 18:37
    עוד שנה מתחילה וכלום לא משתנה

    מי מרוויח מהקפאת המצב הקיים. או שזו סתם אטימות.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור