JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מכללות in, אוניברסיטאות out

יש להגדיל את מספר הסטודנטים למען עתיד המדינה

מכללות in, אוניברסיטאות out ד"ר שי ענבר
אוקטובר 23
09:30 2017

במדינה כמו ישראל – שבה ההון האנושי הוא משאב הטבע העיקרי והמרכיב החשוב ביותר לשמירת חוסנה הכלכלי והחברתי של המדינה – להשכלה הגבוהה יש תפקיד קרדינאלי! ישנה חשיבות רבה לאיכות הלימודים הגבוהים ולמספר הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה.

לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית התבשרנו כי מספר הסטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ירד, ולעומת זאת עלה מספר הלומדים במכללות. הירידה איננה דבר חדש אלא מגמה של השנים האחרונות. למיטב ידיעתי אין זו מגמה מתוכננת על ידי המועצה להשכלה גבוהה או על ידי האוניברסיטאות עצמן, והיא אף מנוגדת לרצון האוניברסיטאות המתוקצבות על פי מספר סטודנטים. אם אין זה מתוכנן ואולי גם לא רצוי, יש לחשוב מה מקורה של מגמה זו ומה צריך לעשות על מנת לעצור אותה או לשנות את כיוונה. במקביל, צריך לחשוב, אסטרטגית, מה אכן רצוי.

מדינת ישראל ומוסדות ההשכלה הגבוהה מפסידים/מוותרים על צעירים רבים בעלי פוטנציאל אקדמי, בשל כשלים במערכת החינוך ובשל תנאי הקבלה המחמירים למוסדות ההשכלה הגבוהה, במיוחד למקצועות החשובים לפיתוח הכלכלה והחברה הישראלית. כל צעיר שיכול לרכוש השכלה גבוהה ואינו עושה זאת הוא הפסד כלכלי לשנים ארוכות, הפסד חברתי וכמובן הפסד אישי.

מחקרים מצביעים, זה שנים, כי ההשקעה הכלכלית הטובה ביותר היא חינוך והשכלה. ככל שהאוכלוסייה משכילה יותר כך הכלכלה חזקה יותר, החברה מתקדמת יותר והאזרחים שבעי רצון יותר ומסופקים אישית.

אם כן, המדיניות האסטרטגית המתבקשת צריכה להיות הרחבת השורות של הלומדים לימודים גבוהים, ללא פגיעה באיכות ההשכלה הגבוהה. השאיפה צריכה להיות שכל אדם יוכל ללמוד לימודים על-תיכוניים ולימודים אקדמיים. ברור שלא כולם יכולים, מתאימים, רוצים, אך כיום אנחנו רחוקים ממיצוי הפוטנציאל ההשכלתי של אזרחי ישראל. על כן יש לפעול בצורה נחושה, ולהקדיש לשם כך את כל התקציבים הנחוצים.

כדי שזה יקרה צריך לפתוח את שורות המוסדות להשכלה גבוהה לקבוצות וליחידים, שבתנאים היום לא יכולים להתקבל ללימודים או לא יכולים להתקבל למקצועות הנחשקים. אין ברשימה זו מקום לפירוט כל הרעיונות למימוש הצורך הזה, אך אתייחס לעיקריים שבהם:

צריך לחזק את הסגל האקדמי הקבוע ולהגדיל אותו על חשבון המרצים מן החוץ. בצורה זו ניתן יהיה לקלוט סטודנטים רבים יותר ולהקדיש להם את תשומת הלב הראויה על מנת להבטיח את הצלחתם;

יש להגדיל את תקציב ההשכלה הגבוהה כדי להרחיב בצורה משמעותית את המחקר האקדמי, כדי לקדם את הידע התיאורטי והמעשי, לתמוך בתעשייה המתקדמת ולאפשר לסטודנטים רבים יותר להשתלב במחקר האקדמי;

יש להגדיר מחדש את תפקידו של המרצה בכיתה ולראות כיצד רותמים את הפיתוחים הטכנולוגיים החדשים הרלוונטיים העומדים לטובת העוסקים בהוראה. יש לשלב את תפקיד המרצה המסורתי באקדמיה עם המגמות החדשות המופיעות בעולם המשתנה בקצב מטורף;

יש לחשוב על רלוונטיות החומר הנלמד לסטודנטים, וכיתד זה ישרת אותם בעתיד ויקל עליהם להיכנס לשוק התעסוקה. על האוניברסיטאות לעמול קשה כדי להפוך שוב לאטרקטיביות לציבור הלומדים;

יש לפתוח את שורות האקדמיה לקהלים נוספים, תוך הבטחה של רמת לימוד גבוהה. לשם כך יש לקבוע תנאי קבלה אחרים אשר יבדקו עניינית את התאמתו של כל מועמד ללימודים, על פי תחום הלימודים שאליו הוא רוצה להתקבל;

כדאי לאוניברסיטאות לפתוח מכינות ייעודיות על פי פקולטות או מקצועות אשר יכינו את המועמדים על פי התוכן הנחוץ ובצורה טובה ואיכותית, ולא רק לשם קבלת תקצוב פר סטודנט;

יש להקים מכינות ייעודיות להכשרת מועמדים מקבוצות עם חסכים: ערבים – בעיקר עברית ואנגלית; חרדים – ידע כללי, אנגלית, כתיבה וחשיבה ביקורתית; אתיופים – ידע כללי, אנגלית;

במקביל למגמת הירידה במספר הסטודנטים באוניברסיטאות, יש לציין תופעה רווחת נוספת והיא הבזבוז האדיר של כסף וזמן של מועמדים איכותיים ללימודים אקדמיים, כאולו שאין להם את הנתונים הדרושים להתקבל למקצועות הנחשקים ביותר. זאת לא משום שאין להם את היכולת להצליח בתחומים אלו, אלא משום שיש מגבלה (מלאכותית ברובה) של מקומות שנפתחים לסטודנטים כל שנה. מדובר על מקצועות כמו רפואה, הנדסה, מחשבים וכדומה. למרבה הפרדוקס במקצועות אלו יש מחסור בבוגרים שכבר פוגע בכלכלה ובשירותים נחוצים לאוכלוסייה.

מועמדים אלו מקדישים בין שנה לשנתיים לשפר ציוני בגרות ולהתכונן לבחינה הפסיכומטרית, משום שלא היו להם הכוחות הנפשיים או הבגרות הנפשית להתכונן למבחני הבגרות בזמן התיכון, או בשל סיבות אחרות. בסופו של דבר רבים מהם אכן מתקבלים ללימודים שרצו אחרי שבזבזו סכומי כסף גדולים וזמן יקר, ולפעמים גם לימודי סרק (למשל, שיפור בגרות בתנ"ך למי שהולך ללמוד הנדסה), רק על מנת לקבל עוד כמה נקודות בשקלול כדי להתקבל.

אין שום הצדקה, למשל, שמי שרוצה ללמוד רפואה ישקיע למעלה מחצי שנה בקורס להכנה לבגרות 5 יחידות במתמטיקה. לימודי הרפואה ומקצוע הרפואה אינם דורשים מתמטיקה ברמה כזו.

על פרנסי ההשכלה הגבוהה בישראל להיות פתוחים יותר לרעיונות חדשים לשם קידום ההשכלה הגבוהה בישראל ולשם הנגשתה למספר רב יותר של צעירים, על מנת לקדם את החברה והכלכלה ואת הצעירים עצמם. מימוש עצמי הינו תרומה ישירה לחברה, לכלכלה ולמדינה. על האוניברסיטאות לחשוב מחדש לאן פניהן ולהגדיר מחדש יעדים. אנו עדים לשינויים מרחיקי לכת בתחום ההוראה האקדמית בעולם, וגם בישראל עלינו לעבור אדפטציה וליישר קו. נפתחים מוסדות לימודים מקוונים שאינם מחייבם לימודים רגילים ונוכחות במסדרונות האוניברסיטה וצריך לגבש מדיניות הוראה מעודכנת.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

14 תגובות

  1. אורית נדל
    אורית נדל אוקטובר 23 2017, 12:57
    בארצות אחרות נאורות

    הלימודים באקדמיה חינם
    בארצות לא מעטות הסטודנטים גם מקבלים כיסוי לעלויות מחיה ודיור
    כן כן
    ככה מעלים את רמת ההשכלה

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר אוקטובר 23 2017, 16:01
      קבלה

      אין בעיה עם השכלה חינם. יש בעיה עם תנאי הקבלה המגבילים סטודנטים פוטנציאלים מלהתקבל או ללמוד מה שהם רוצים למרות יכולת וצורך.

      השב לתגובה
      • ישראלי
        ישראלי אוקטובר 25 2017, 12:48
        יש בעיה עם השכלת חינם

        כי אין לנו השכלת חינם

        השב לתגובה
        • שי ענבר
          שי ענבר Author אוקטובר 25 2017, 14:01
          השכלה חינם

          זהו נושא שנוי במחלוקת. האם צריך לתת השכלה גבוהה חינם, בהתחשב באילוצים התקציביים וגם עקרונית.
          אבל זה לא נושא המאמר. הבעיה מתחילה קודם בסינון ובהדרה ועניין הרמה ואיך שומרים עליה.

          השב לתגובה
  2. ליאורה כגן
    ליאורה כגן אוקטובר 24 2017, 13:48
    בארצות מתקדמות רבות לא כל אחד הולך

    לאקדמיה בגרמניה גם להיות לא אקדמי זה מכובד אבל באקדמיה ברוב הארצות לומדים ברצינות כאן ברוב המכללות הרמה מתחת לאפס וזה מתחיל לחלחל גם לחלק מהאוניברסיטאות

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אוקטובר 24 2017, 14:47
      לימודים לכולם

      כבוד לא קשור לעניין. זכותו של כל מי שרוצה ללמוד לימודים גבוהים! זה גם אינטרס כלכלי וחברתי של במדינה. לא ברור לי מהיכן הנתון שהלימודים במכללות ברמה מתחת לאפס. על פי מי שבדק את הדברים כניסת המכללות עשתה רק טוב לכלכלה ולחברה הישראלי. האם יש הבדלי רבות בוודאי זה עדיין לא אומר שלא צריכים ללמוד. בעבר במן טיעונים כאלה ניסו האוניברסיטאות למנוע את הקמת המכללות. היום כולם מודים לכך שלא הצליחו.
      מה את מציעה לאפשר קר לקבוצה קטנה ללמוד? האם לרוב האוכלוסייה בישראל אין את היכולות לרכוש השכלה גבוהה?
      אנחנו רחוקים מאוד ממיצוי פוטנציאל הלימוד. האם ניתן ורצוי להעלות את הרמה? בוודאי שכן.

      השב לתגובה
  3. יגאל נ.
    יגאל נ. אוקטובר 26 2017, 13:58
    כל מעסיק יוע היטב את ההבדל

    בין בוגר מכללה לבוגר אוניברסיטה

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר אוקטובר 29 2017, 10:42
      הבדלים

      גם אם יש הבדלים ויש זה עדיין לא אומר שלא צריכים להרחיב את השורות. למען האמת חייבים, לטובת המדינה ולטובת האזרחים שהם המדינה!

      השב לתגובה
  4. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 27 2017, 06:03
    האמנם אוניברסיטאות OUT ???

    בישראל 60 מכללות. מצוין. נבנה מערך כלל ארצי להבאת השכלה לכל מי שרוצה. מערך זה יצר 3 שכבות של סוציאליזציה. אם קודם בקרב הדור הצעיר אובחנו 2 שכבות: אקדמאים ואלו שאינם אקדמאים, הרי שכיום מבחינים ב- 3 שכבות: בוגרי אוניברסיטה, בוגרי מכללה, וכאלו שאינם בוגרים. מבנה זה מאפשר לצעירי הפריפריה למצוא בן זוג יותר איכותי, לעלות מעלה בסולם החברתי וגם יוצר אפשרות לרבים לקפוץ עוד מדרגה ולהגיע לאוניברסיטה. כיוון שלמכללות מגיעים מרצים רבים שיצאו לפנסיה הרי שרמת ההוראה של לתואר ראשון לעתים הרבה יותר טובה מאשר באוניברסיטאות. וגם זה יתרון.
    לגבי מחקר ויצירת ידע חדש – זה לא תפקיד המכללות. הן גם לא מתיימרות לכך.
    בסיכום – צודק לחלוטין ד"ר שי ענבר.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר אוקטובר 29 2017, 10:46
      פתיחת שורות

      אני שמח שאנחנו מסכימים. יחד עם זאת עדיין יש כאלה שלא זוכים למיון מתאים. מפסידים מזה כולם: המדינה, הכלכלה והצעירים. צריך לפתוח בצורה שקולה את השערים ליותר סטודנטים. ואם זה מצריך הכנה של תקופה מסויימת אז יש לעשות זאת. כולם יוצאים נשכרים ממיצוי הפוטנציאל האישי שלכל אחד.

      השב לתגובה
  5. דר גדעון שניר
    דר גדעון שניר פברואר 05 2018, 13:22
    שלם וקבל תעודה

    ועדיין
    כול מי שלימד אי פעם במכללות יודע את הפער באיכות הלמידה בינם ובין האוניברסיטאות. היום יש רבים ההולכים למכללות, מוכנים לשלם כסף רב, ודי בכך כדי להבטיח תעודה אף ללא לימודים של ממש.
    אני מאמין שלא איכות המרצים היא הקובעת אלא המדיניות לפיה כול סטודנט הרשום ומשלם- יזכה לתעודה אם יהיה נוכח ואם לאו

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 11 2018, 07:49
      אליטיזם במרעו

      אני מלמד במכללות ולא רואה את מה שאתה מתאר. פערי רמה זה דבר מובנה. האם את מבקש לחזור לימים שלפני פתיחת המכללות. אני בהחלט מסכים שיש חריגות ויש מה לשפר אך האם העולם האקדמי לימד אותנו להכליל בצורה גורפת ללא ביסוס? אותי לא!

      השב לתגובה
  6. רינה ש.
    רינה ש. פברואר 10 2018, 13:15
    זאת מגמה מאוד שלילית

    זילות התואר האקדמי

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author פברואר 11 2018, 07:52
      אליטיזם מדיר

      האם את מציעה לצמצם את המכללות? האם את מציעה לחזור לימים שהאקדמיה עמדה על רגליה האחרות כדי למנוע בכל מחיר וללא כל הצדקה את הקמת המכללות? יש מה לשפר ולתקן וצריך בהחלט להרחיב את השורות תוך הקפדה על הרמה. לא צריכה להיות סתירה אם מקפידים על הרמה.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!