JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מהנדסים – הדור הבא

על המדינה לשקול את מהלכיה בעניין הכשרת מהנדסים

מהנדסים – הדור הבא פרופסור ארנון בנטור
דצמבר 21
09:30 2017

לאחרונה אנו עדים ללא מעט ויכוחים וקונפליקטים בעניין מסלול ההכשרה של מהנדסים בישראל וטענות באשר להורדת דרישות הסף באוניברסיטאות בקבלה למקצועות ההנדסה (בשל התחרות מול המכללות), דבר שיפגע בהכשרת המהנדסים.

לפיכך, יש הטוענים שכדי לשמור על רמתם המקצועית של המהנדסים בישראל, שנחשבים חדשניים ומובילים בעולם, צריך להפריד בין אוניברסיטאות המחקר לבין המכללות להנדסה. ההצעה היא שהאוניברסיטאות תפעלנה כמכוני מחקר ששמים דגש על מחקר מדעי מצטיין ועל הכשרת חוקרים ללא תלות/קשר לתעשייה, ואילו המכללות להנדסה תפעלנה בדגש תעשייתי-ניהולי, תוך הכשרת מנהיגות הנדסית ומחקר שימושי מוכוון לצורכי התעשייה – חינוך ל"מנהיגות הנדסית".

אין ספק שהמהנדסים הישראלים נחשבים חוד החנית בהנעת מערך החדשנות במדינת ישראל והם אלו שמובילים את הקטר של המשק (ההייטק).

הכשרתם בעלת חשיבות מהותית הן בפיתוח תעשייה עתירת טכנולוגיה, והן ביכולתם להקטין פערים בחברה על ידי קידום הפריון באמצעות חדשנות בתעשייה המסורתית והוותיקה.

אלא שהפרדה שכזו בין אוניברסיטאות המחקר למכללות להנדסה, כפי שמוצע לאחרונה, עלולה לגרור נזק ארוך טווח ואף קיצוני למהנדסים בישראל ולמשק כולו.

אם מנתחים את הנתונים והמציאות בישראל, מרבית בוגרי לימודי ההנדסה באוניברסיטאות פונים לקריירה בתעשייה. על פי נתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה, מתוך 4,692 בוגרי תארים בהנדסה באוניברסיטאות בשנת תשע"ו (2015/16), 3,645 הינם בוגרי תואר ראשון, ורק 181 הם בעלי תואר דוקטור (מתוך נתונים אחרונים של הלמ"ס).

כלומר, רק מיעוט מהבוגרים בפקולטות להנדסה ממשיכים לתואר שלישי ורואים את ייעודם במחקר. מרביתם פונים לקריירה בתעשייה ולא למחקר. הרקע החזק שלהם בשילוב הנדסה ומדע מציב אותם בעמדה מרכזית של מנהיגות להנעת תהליכי החדשנות בתעשייה ובכלכלה הישראליות.

מיזוג ההנדסה והמדע במסגרת "מדעי ההנדסה", מהלך שגובש כבר בחלקה השני של המאה הקודמת באוניברסיטאות המחקר הטכנולוגיות המובילות העולם, הינו הבסיס לחינוך חוד החנית של המהנדסים המודרניים, והוא זה שמאפשר את מימוש תוצאות המחקר המדעי ליצירת שירותים ומוצרים בעלי ערך כלכלי וחברתי. האוניברסיטאות בישראל מחנכות מהנדסים ברוח זו, בוחנות ללא הרף את תוכניות הלימוד שלהן בהקשרים אלו, תוך מציאת דרכים נוספות וחדשות לשילוב התמחויות בתעשייה, ומתעדכנות על פי מיטב ההתפתחויות בעולם.

הפרדת המדע מהתעשייה, בדומה להצעות שעלו בעניין המכללות להנדסה, כך שהן תשמנה דגש על הכשרת מנהיגות הנדסית ומחקר שימושי מוכוון לצורכי התעשייה בלי קשר למדע, עומדת בסתירה גמורה לכל המגמות בעולם המודרני לחינוך מנהיגות הנדסית. דרך זו תגדע את התשתית שעליה מבוססת הקדמה הטכנולוגית של מדינת ישראל בכך שתייצר "מנהיגות" שאיננה יכולה לקדם מהלכי חדשנות, בין משום שחסר לה רקע הנדסי, ובין משום שחסר לה רקע מדעי-מחקרי.

יש להדגיש שהאוניברסיטאות לא הורידו את רמתן בתחומי ההנדסה ולו במעט. הדבר בא לידי ביטוי במספר רב של מדדים כמותיים, שאחד הבולטים בהם הוא ציון המבחן הפסיכומטרי הנדרש לשם קבלה ללימודי הנדסה באוניברסיטאות. על פי נתוני הלמ"ס האחרונים, מדד זה נשאר קבוע בשנים האחרונות בפקולטות להנדסה באוניברסיטאות ונע בטווח של ממוצע שבין 650 ל-670, כ-100 נקודות יותר מהממוצע במכללות ההנדסיות שם הוא בטווח של 560 עד 570.

הצגת האתגר בחינוך מהנדסים כמאבק וקיטובים לכאורה בין אוניברסיטאות למכללות עלול להסיט אותנו מטיפול בדברים החשובים באמת. בראש וראשונה יש לפעול לגיוס צעירים מהמגזרים השונים ללימודי הנדסה, באוניברסיטאות ובמכללות, תוך שאיפה להעלאת הרמה על ידי מתן אפשרות לגישור פערים לאלו מביניהם אשר מסיבות שונות לא זכו למיצוי יכולותיהם בזמן לימודי התיכון. גם אם הדבר כרוך בהארכת משך הלימודים ובהשקעה נוספת של המדינה, שכרו בצדו.

מכאן שעל המדינה לשקול היטב את מהלכיה בכל הנוגע להכשרת המהנדסים שלה למען עתידה. אולי צוות חשיבה אקדמי שיבחן בצורה אמפירית את הנתונים יוכל להמליץ על כיוון אסטרטגי מושכל.

על המחבר / המחברת

ארנון בנטור

פרופסור. עמית מחקר בכיר, מוסד שמואל נאמן בטכניון, לשעבר דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

7 תגובות

  1. אביהוד ז.
    אביהוד ז. דצמבר 21 2017, 13:57
    רק השבוע היה כאן מאמר על עורכי הדין

    הצפה של עורכי דין בתת רמה שאין להם מה לעשות וזה בגלל תת הרמה של רוב המכללות רודפות הבצע או שנלחמות על חייהן אסוא שזה יקרה גם בהנדסה

    השב לתגובה
  2. מהנדס
    מהנדס דצמבר 21 2017, 20:42
    מסכים לכל מילה

    תחזקנה ידיך.

    השב לתגובה
  3. הייטקיסט
    הייטקיסט דצמבר 22 2017, 13:56
    מעצמת ההייטק תפסיד מעמדה

    ובעצם כבר התחילה להפסיד ללא כוח אדם הנדסי ומדעי רציני. איפה הממשלה שלנו? מתהדרים בהשגי ההייטק ולא עושים דבר כדי להמשיך הידחגי העבר.

    השב לתגובה
  4. אמנון נצר
    אמנון נצר דצמבר 23 2017, 13:10
    למערכת החינוך שלנו יש עדיפויות משלה.

    ערכי דת ואמונה באלוהים הרי בכל מקרה הכל נעשה כדברו.

    השב לתגובה
  5. מרצה לשעבר
    מרצה לשעבר דצמבר 24 2017, 13:38
    הרצתי בעבר בשתי מכללות להנדסה

    אין מה להשוות לאוניברסיטה

    השב לתגובה
  6. חנה רונן
    חנה רונן דצמבר 25 2017, 12:58
    מהנדסים הם התשתית עליה ניתן לבנות

    לבנות כלכלה
    לבנות מדינה
    זהו אולי תנאי לא מספיק
    אבל הכרחי

    השב לתגובה
  7. אביגדור לוי
    אביגדור לוי ינואר 24 2018, 15:25
    הדגש חייב להיות על האיכות ולא על הכמות

    סתם מהנדסים יש גם בארצות מפגרות
    פריצות דרך עושים רק מהנדסים איכותיים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!