JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מרבה דעת מרבה שנאה (?)!

הקשר בין אקדמיה ובין לאומנות קיצונית

מרבה דעת מרבה שנאה (?)! ד"ר גדעון שניר
פברואר 04
09:30 2018

לאחרונה דווחנו על סטודנטים ערבים באוניברסיטת תל-אביב שנטשו הרצאה על יחסי ישראל-מצרים, שנשא החוקר המצרי סעד אלדין אברהים. הסטודנטים הערבים קטעו את דבריו בקריאות: "נבלה, ויתרת על הלאומיות שלך, נורמליזציה היא בגידה". תקרית זו מצטרפת לאירוע דומה שהתרחש לפני כשנתיים באוניברסיטת חיפה. במהלך הרצאה בנושא פסיכולוגיה שהעביר ד"ר עומר סלאם, חוקר מצרי בעל שם עולמי מאוניברסיטת ייל, האשימו אותו סטודנטים ערבים "בשיתוף פעולה עם ציונים". מאוניברסיטת תל-אביב נמסר בעניין התקרית ש"הם רואים זאת בחומרה והנושא ייבדק". לא צריך לנחש שברוח הפוליטיקלי קורקט, לא יקרה דבר.

בעולם המערבי הליברלי שכיחה תפיסת עולם (בהשפעת אסכולת קנט) שלפיה ריבוי השכלה היא ערובה להבנה, ניסיון לפשר בין מחלוקות מדיניות ברוח של הדדיות ושיתוף פעולה. נראה שהמציאות מראה את ההיפך. הבריטים למשל סברו שאקולטורציה (הטמעה) של המעמד הגבוה ההודי בתרבות האנגלית, לצד רכישת השכלה במיטב המוסדות האקדמיים, יבטיחו את שלטונם בהודו המנדטורית, אולם היו אלו דווקא המלומדים שבהם (גנדי, נהרו וחבריהם) שיזמו את תנועת השחרור ההודית מהאימפריאליזם הבריטי. וכך היה גם בתנועות שחרור במדינות שונות באפריקה שבהן רופאים ועורכי דין הובילו מאבקי שחרור לאומיים (אנקרומה – גאנה, באנדה – מלאווי, כדוגמה).

גם ישראל חשבה באופן דומה לאחר ההשתלטות על הגדה המערבית, והקימה לפחות ארבעה מוסדות אקדמיים ביהודה ושומרון, שלא היו קודם מעולם תחת השלטון הירדני. ישראל הניחה שהשכלה גבוהה תניב הבנה הדדית, גשר ושלום בין העמים. התוצאה הייתה שמוסדות אלו הפכו למעוזי הטרור הפלסטיני הקשים ביותר נגד ישראל. כמו כן ידוע כי פעולות טרור קשות נגד המערב, כמו 11 בספטמבר 2001, בוצעו על ידי מהנדסים ערבים שרכשו את השכלתם גם במוסדות אקדמיים מערביים.

סביר להניח שסטודנט החי במדינה תחת שלטן זר, ונחשף לתיאוריות הליבראליות השכיחות באקדמיה של העולם המערבי, יאמץ אותן לקידום השאיפות הלאומיות של מדינתו. זו הסיבה שמאמצי המתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל מתמקדים בקמפוסים באוניברסיטאות ברחבי העולם ונוטעים בהם את הזרעים לנטייה אנטי-ישראלית, אם לא אנטישמית, לדורות. יש לזכור שההסתה האנטישמית החמורה ביותר בעולם מתנהלת עתה במצרים בהובלת אינטלקטואלים, סופרים ומשוררים באקדמיה (בחסות מלאה של השלטון המצרי – תשאלו את אהוד יערי).

תופעה זו מציבה בפני מדינת ישראל קונפליקט: מצד אחד לא ניתן למנוע מאזרחים ישראלים מלהצטרף למוסדות האקדמיים, ומצד שני ברור שמהלך זה עלול לחזק את השאיפות לבדלנות לאומית בתוך מדינת ישראל, אם לא חמור מכך. המחשבה שריבוי השיח בין שני העמים יניב יותר שיתוף פעולה, פיוס ושלום אינו עומד במבחן המציאות. מחקרים הראו שהסדנאות המשותפות הרבות שנערכו בשני העשורים האחרונים לקידום שיתוף פעולה לא שינו בהרבה, ולעיתים אף החמירו את הדעות הקיצוניות בשני הצדדים.

מסקנת ביניים היא שהשכלה לבדה אינה ערובה ליישוב סכסוכים מדיניים. אדרבא, היא יכולה אך להעצים אותם. על כולנו להיות מודעים לכך שאף אחד לא עומד להיעלם מפה, ושאין תקווה לשאיפה של משחק סכום אפס. ואת זה יודע גם כל ירקן בשוק.

על המחבר / המחברת

גדעון שניר

ד"ר. מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

13 תגובות

  1. יחיאל
    יחיאל פברואר 04 2018, 13:55
    אתה מתמם או מה?

    השכלה רק מקרבת ההזדמנות לערכים נאורים. בורות היא מתעון בטוח לשנאה וגזענות. מה לעשות שמה שאתה רואה כטרור אחרים אואים כמלחמת עצמאות?

    השב לתגובה
  2. דר גדעון שניר
    דר גדעון שניר פברואר 04 2018, 19:08
    מחלוקת מהותית בינינו

    מלחמת "עצמאות"? ספר את זה למשפחות האמריקניות שקרוב לשלושת אלפים מיקיריהם נרצחו בספטמבר 2001 כאשר טייסים/מהנדסים הפילו עליהם את מגדל התאומים, ואליהם נוספו כמה מאות נרצחים בשנה האחרונה רק באירופה בשם אותה "עצמאות".
    הפלסטינאים היו תחת כיבוש האימפריה העותומנית במשך 400 שנה, לרגע לא העלו על דעתם לעשות פיגועי טרור נגדה למעט הסעודים. ב 1947 הוצע להם מדינה ועצמאות, אך הם דחו אותה ויצאו למלחמה מוצהרת לחיסולה של הישות הציונית במזרח התיכון, והפסידו. מאז, אף שהיו תחת שלטון ירדני הם לא העזו לתבוע מהאו"ם לממש עצמאות, ואף שלא היו תחת שליטה ישראלית לא פסקו ממעשי טרור נגד האוכלוסייה היהודית באשר היא. וב 1964 הקימו את ארגון אש"פ שחרט על דיגלו את המשך השאיפה לחיסולה של מדינת ישראל, ולאחריה הצטרפו לשתי מלחמות גדולות נוספות, מלבד מעשי טרור בלתי פוסקים להרוג יהודים באשר הם יהודים, והפסידו גם בהם. אילו באמת רצו עצמאות יכלו כבר מזמן לקבל אותה דרך מטווה קלינטון, או הצעות ברק ואולמרט, שנדחו כולם כלאחר יד, מדוע? כי יותר ממה שהם חפצים בעצמאות, שאיפתם המוצהרת (בערבית כמובן, לא באנגלית) היא להשלים את הפתרון הסופי של היהודים במזרח התיכון. ואם אחרי כול זה אתה כישראלי עדיין רואה בהם "לוחמי חופש" אז יש בינינו מחלוקת מהותית.

    השב לתגובה
  3. יצחק דגני
    יצחק דגני פברואר 05 2018, 09:00
    הבעיה באקדמיה שלנו

    כעיקרון בקשר למנהיגי הדקולוניזציה והניתוח בעניין האקדמיה בעולם המערבי אתה צודק. אולם בקשר לערביי ישראל מבחינים גם בתופעה הפוכה. הבעיה באקדמיה שלנו, להערכתי, היא לא עם הערבים, אלא עם כמה עשרות (מתוך אלפים) של חברי סגל הזויים שסיגלו לעצמם עמדות אנטי ישראליות והם גם מפיצים את דיבתה של ישראל בחו"ל. לא תבלבל אותם עם העובדות. הם גם מאכילים את הסטודנטים שלהם בקש וגבבה (בלשון המעטה עדינה). נגד אלה יש לצאת במערכה הסברתית. כי בנפשנו הדבר.

    השב לתגובה
    • דר גדעון שניר
      דר גדעון שניר פברואר 05 2018, 13:15
      גם זה וגם זה, לא מקדמים אותנו לשום מקום

      דגני
      אלו הן שתי סוגיות נפרדות.
      האחת כללית לפיה יותר דעת והשכלה אינם בהכרח ערובה ליותר פתיחות, סובלנות והדדיות , כפי שהיינו מצפים. והסוגיה השנייה, שמקוממת אותי כפי שאותך, היא התרומה השלילית של אקדמאים, בעיקר ממגזר מסוים המכפישים את ישראל תחת כול קתדרה בעולם וגורמים לנזק בל יתואר ובכך לא מקדמים בכלום כול הסדר אפשרי במזרח התיכון

      השב לתגובה
      • יצחק דגני
        יצחק דגני פברואר 05 2018, 22:31
        ד"ר שניר הנכבד

        הסוגיות אינן נפרדות. המכנה המשותף שלהן היא האקדמיה. בשל קוצר היריעה כאן אינני נכנס להסבר יותר מפורט. האם אתה מכיר את העבודה המחקרית בעניין זה של פרופ' גבי בן דור?
        לגבי מה שאתה מכנה הסוגיה השנייה – אכן יש בנינו הסכמה מלאה. אני מניח שתסכים אתי שהגורמים הממונים באקדמיה אינם נותנים את דעתם לעניין זה במידה מספקת.

        השב לתגובה
  4. בת אל משולם
    בת אל משולם פברואר 05 2018, 12:12
    מסכימה עם המאמר

    ואפילו יותר מכך

    השב לתגובה
  5. שי ענבר
    שי ענבר פברואר 05 2018, 14:22
    דעת ושנאה

    השנאה איננה נובעת מן ההשכלה. מה שנובע מההשכלה הרבה פעמים הוא הדחף הלאומי. מרבית התנועות הלאומיות וגם הציונות בהן, יצאו מן ההשכלה. המשכילים רואים ויודעים יותר וגם רוצים יותר זה אך טבעי. ההשכלה בחברה הפלסטינית מייצרת גם כאלה שמנסים להשיג עצמאות מישראל בכל דרך, גם אלימה וחלק שמבקשים להגיע לפשרות אמיתיות. לגבי הפלסטינים אזרחי ישראל רובם המכריע אינו לוקח חלק בשום פעילות אלימה. הדוגמאות שציינת הם המסגרת חופש הביטוי והחופש האקדמי, גם אם לא אוהבים את זה.

    השב לתגובה
  6. גדעון שניר
    גדעון שניר פברואר 05 2018, 15:45
    השכלה אינה ערובה ליותר הבנה וניסיון לפשרה הדדי

    זה בדיוק הפער בין המחשבה שרוב דעת מרבה שיח פתוח והבנה הדדית נוכח המציאות בה האוניברסיטאות בגדה הפכו לקיני הטרור הקשה ביותר נגד ישראל, וזו עובדה אף אם נוגדת את ההיגיון המערבי שלנו.
    החלק שאתה טוען שרוצה להגיע לפתרון בדרכי שלום ברוח הסכמי אוסלו- הוא זניח וניתן לספור על יד אחת, לכן טענתי שריבוי דעת אינו ערובה בהכרח ליותר הבנה ושאיפה ליישב סכסוך לאומי בדרכי שלום, להיפך.

    השב לתגובה
  7. ש. מ.
    ש. מ. פברואר 06 2018, 15:02
    אם תסתכל למשל מי אצלנו הגזענים

    והלאומנים המסוכנים, תגלה בקלות שרובם המכריע אינם נושאי תואר אקדמי.

    השב לתגובה
  8. גדעון שניר
    גדעון שניר פברואר 07 2018, 11:06
    היכן חממת הטרור?

    אל תסתכל רק על חיילי הטרור בשטח, אלא על ראשי המארגנים,יועציהם המסיתים, מובילי דעת הקהל, ה"מהנדסים" למינהם, לא סתם מהוות האוניברסיטאות בגדה את קיני הטרור האלימים ביותר,שלא לדבר על המדרשות בתי האולפנה המלמדים את בני השלוש שיהודים הם קופים וחזירים שאחת דתם להיות מוטבעים בים.
    אוניברסיטת קהיר היא המובילה במצרים את הספרות האנטישמית החמורה בעולם מאז גבלס,
    מכאן מסקנתי- שמרבה דעת אינו ערובה להבנה, פתיחות וניסיון אמיתי ליישב סכסוכים. להיפך

    השב לתגובה
  9. אתה צודק
    אתה צודק פברואר 07 2018, 13:57
    ראשי לה פמיליה של ביתר י"ם

    נדרשים להציג תואר שני לפחות

    השב לתגובה
  10. איש
    איש פברואר 08 2018, 11:36
    הנה הוכחה שכמה אתה צודק

    ובדרך השלילה
    נערי הגבעות – השכלה אפס
    אבל רודפי שלום מובהקים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!