JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שאלות פתוחות – פתח לצרות

היתרונות בבחינות אמריקאיות

שאלות פתוחות – פתח לצרות ד"ר אליהו בורוכוב
אוגוסט 22
09:30 2018

ידידי יונתן קורפל כתב כאן על מגפת הבחינות האמריקאיות והסביר את יתרונותיהן של השאלות הפתוחות. אין לי ספק שבחינות בשאלות פתוחות (בזמנו בחוג לכלכלה בירושלים היו קוראים להן "שאלות מסה") טובות הרבה יותר לצורך הערכת ההבנה והידע של הסטודנטים. אבל יש להביא בחשבון את היתרונות והחסרונות של הבחינות משני הסוגים, וגם את מאפייני הסטודנטים ואת נושא הקורס. קורס באלגברה ליניארית אינו דומה לקורס על ההיסטוריה של צרפת במאה ה-19, ושניהם אינם דומים לקורס במשפט מסחרי.

כרקע אתחיל בזיכרונות הנעורים שלי. למדתי בחוג לכלכלה בירושלים כאשר פרופסור פטינקין לימד מבוא לכלכלה. בשנה הראשונה שלי היו שלוש קבוצות של מבוא לכלכלה – של פרופסור פטינקין ז"ל, של פרופסור מיכאלי ושל פרופסור ברקאי (אם כי השניים האחרונים עוד לא קיבלו אז דרגת פרופסור). כל שבוע היו תרגילים שנבדקו ותוקנו בידי עוזרי הוראה, הייתה בחינת ביניים והיו בחינות בסוף הסמסטר.

בבחינות היו שני חלקים – שאלון אמריקאי (אז קראו לו "קוויז") ושאלות פתוחות. הבחינה הייתה אחידה לכל הקבוצות. מי שלא קיבל ציון 80 לא היה יכול ללמוד קורס שנקרא "תורת המחירים", שניתן בשנה ב' והיה קורס חובה ותנאי מוקדם לקורסים אחרים בשנה ג'. בלעדיו לא היה אפשר לקבל תואר בכלכלה. מי שהשלים את כל מכסת הקורסים הנדרשת לקבלת תואר, היה צריך לעבור עוד משוכה – בחינה סופית כוללת על כל החומר של כל קורסי החובה, גם בכתב וגם בעל-פה. מוסד (או מושג) הבחינה בעל-פה נכחד מזמן.

כשלמדתי לדוקטורט בארצות הברית באוניברסיטת ג'ון הופקינס, כל הבחינות היו בשאלות פתוחות. אבל הקבוצות היו קטנות מאוד, לפעמים פחות מעשרה סטודנטים, אפילו פחות מחמישה. גם שם הייתה בסוף הדרך בחינה כוללת, שנקראה Comprehensive. בבחינות האלה נבחַנו על כל נושא בכלכלה.

ב-40 השנים האחרונות חלה ירידה הדרגתית ברמת ההוראה באוניברסיטאות ובמכללות. יש ירידה מתמשכת ברמת הסטודנטים, שנובעת מעצם הגידול העצום במספר הסטודנטים, ויש עוד כמה סיבות. בעבר הייתה רק אוניברסיטה אחת שבה למדו כלכלה ולשנה א' התקבלו רק 100 או 120 סטודנטים, וכך היה גם במקצועות רבים אחרים. כיום המצב שונה לחלוטין – בכל המוסדות יחד מתקבלים לשנה א' 1,000 סטודנטים לכלכלה, והמוסדות השונים מתחרים על סטודנטים, מכיוון שהמועצה להשכלה גבוהה נותנת תקציבים לפי מספר הסטודנטים. לכן יש שחיקה בתנאי הקבלה – ציוני בחינות הבגרות והפסיכומטרי – ומתקבלים סטודנטים בעלי יכולות וכישורים שונים.

יש לי ניסיון רב בבדיקת בחינות משני הסוגים. לימדתי קורסים רבים ב"מבוא לכלכלה", גם בארץ וגם בארה"ב. בקורסים מתקדמים יותר, שבהם מספר הסטודנטים קטן יותר, הייתי משתמש בשיטת השאלות הפתוחות. לכן אני יכול לחלוק מניסיוני בנוגע לשתי השיטות.

יונתן קורפל הזכיר שבדיקת שאלות פתוחות דורשת זמן רב הרבה יותר מבדיקת בחינה אמריקאית. מבחינת המרצים זהו חיסרון גדול, כי כאשר מלמדים קבוצות גדולות זו בעיה גדולה מאוד. אם יש 200 סטודנטים בקורס וצריך לבדוק 200 בחינות, זו עבודה קשה ורצינית, ומהניסיון שלי גם לא נעימה. ויש קורסים גדולים עוד יותר. חשבו על לשכת עורכי הדין, שלפני כמה שבועות ערכה בחינה ל-3,000 נבחנים.

ויש חסרונות נוספים. ראשית, הסטודנט הישראלי הממוצע אינו מסוגל להתבטא בכתב בצורה ברורה ובעברית תקינה. בדקתי הרבה בחינות בשאלות פתוחות ונתקלתי בעברית קלוקלת, במשפטים שלא נגמרו, משפטים מבולבלים, תשובות לא מסודרות, ללא התחלה וללא סיכום אבל עם הרבה חזרות.

כמו כן קשה לדרג שאלות פתוחות באובייקטיביות ובאחידות. כאשר בודקים שאלות כאלה יש במידה רבה התרשמות סובייקטיבית מכל מחברת, שמושפעת גם מכתב היד, מהסגנון, מהשפה, מהסדר והארגון של התשובות. הרבה פעמים כשהסברתי לסטודנטים את מתכונת הבחינה לסטודנטים ציינתי שאני מושפע מדברים כאלה.

וקיים נושא הערעורים והתלונות של הסטודנטים. העניין הזה הלך והחמיר ככל שרמת הסטודנטים ירדה. כאשר חיברתי שאלות פתוחות השתדלתי שכל תשובה תכלול כמה נקודות, כדי שאוכל לבדוק אם הסטודנט התייחס אליהן ועל פי זה לתת ציון לאותה שאלה. אבל הסטודנטים, בייחוד הגבוליים, היו מתווכחים איתי על כל נקודה, והציון הסופי שלהם היה עולה. בנושא זה של ערעורים ותלונות ניכר יתרונן של השאלות האמריקאיות – אם הן מתוכננות היטב, אי אפשר להתווכח. התשובה או נכונה או שגויה.

עוד יתרון של שאלות אמריקאיות הוא שתכנון טוב מאפשר לכסות את כל הנושאים של הקורס. בשאלות פתוחות קשה לעשות זאת. בקורסים מתקדמים שבהם מספר הסטודנטים היה קטן הייתי מתגבר על העניין באמצעות "שאלות הגדר והסבר". בבחינה היה חלק שהציג עשרה מונחים או מושגים והסטודנטים היו צריכים להגדיר ולהסביר אותם בלא יותר מעשר שורות. לפעמים הייתי דורש שיענו על כל השאלות ולפעמים הייתי נותן מידה מסוימת של בחירה.

נושא כאוב נוסף הוא התייחסות לביבליוגרפיה. לפי ניסיוני הסטודנטים נטו לא לקרוא ביבליוגרפיה, בייחוד באנגלית. כשלמדתי בירושלים, בבחינות בשיטת "קוויז" היו שאלות שדרשו הסבר מונחים באנגלית מאחד הפרקים של הביבליוגרפיה. שנים לאחר מכן, בכמה קורסים שלימדתי, הכנסתי גם אני שאלות כאלה שמי שלא קרא את הביבליוגרפיה לא היה יכול להשיב עליהן. במקרים כאלה הודעתי מראש לסטודנטים שתהיינה שאלות על חומר מהביבליוגרפיה שלא דיברתי עליו בשיעורים.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

4 תגובות

  1. סער גור אריה
    סער גור אריה אוגוסט 22 2018, 13:38
    בסופו של דבר גם אתה חושב כמו קורפל

    שאם זה אפשרי אז יותר טוב מבחן פתוח

    השב לתגובה
  2. ד.
    ד. אוגוסט 24 2018, 13:59
    קורפל שמרן ולא ישנה דעתו

    ישאר האחרון שיעשה בחינות פתוחות. העולם משתנה לטוב ולרע וצריך להסתגל.

    השב לתגובה
  3. אלמוג נ.
    אלמוג נ. אוגוסט 25 2018, 12:56
    אופי השאלות קובע את ההתכו נות הנדרשת

    ההתכוננות את הידע שנרכש בלימוד לבחינה. אבל את מי זה מעניין בכלל.

    השב לתגובה
  4. מכוחותינו
    מכוחותינו אוגוסט 26 2018, 13:36
    יש מוסדות ומחלקות שלא מאפשרים את ההפקרות

    אבל ברוב המקרים עוצמים עיניים מתחת למסווה של חופש אקדמי

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!