JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

על מונחים ועל מושגים

כללי השיח האקדמי לעומת הרשלנות בשימוש במונחים

על מונחים ועל מושגים פרופסור יהושפט גבעון
יוני 30
09:30 2020

בהבחנה בין מונחים למושגים דנתי בהזדמנויות רבות, כי אני נתקל לעתים קרובות בתופעה של הבלבול ביניהם. התברר לי שהצבעה על שתי המשמעויות הנבדלות של שני המונחים, "מונח" ו"מושג", אינה מספיקה כדי להשתחרר מאי-הבחנה זו.

אין שום חידוש בטענה שהשפה מתפתחת על ידי יצירתיות שמתגלה ברכיבים המרכיבים אותה. והלוא מילים מהוות רכיבים, מהן השפה מורכבת. דוברי השפה מצרפים מילים חדשות לשפה ומשנים את משמעותן של מילים קיימות. אבל ההבחנה בין מונח למושג קשורה באמונות שלנו לגבי האדם.

למילים ״מונח״ ו״מושג״, בשפה העברית (כמו בשפה האנגלית, למילים המקבילות "term" ו-"concept") יש משמעויות מקוריות, ברורות ונבדלות לחלוטין. תוכלו למצוא אותן מבוטאות בכל מילון מכובד. אלא שבשימוש ברחוב, ואפילו באקדמיה בימינו, הגבולות בין המשמעויות הללו נפרצו וניטשטשו. האם טשטוש זה הוא פועל יוצא של יצירתיות, של מחיקה מכוונת או של טעות?

לכאורה, אין רע בפריצת גבולות של משמעויות. אלא שקיימים תחומי פעולה רבים שחלק חשוב מפעילותם מבוסס על שימוש בכלים לשוניים (דיבור, הסברים מילוליים וטקסטים) כדי ליצור תוצאות משמעותיות בעולם הסובייקטיבי של בני אדם (תגובות הערכה, רעיונות, תבניות חשיבה, חשיבה ביקורתית). בתחומים אלה זיהוי מונחים עם מושגים הוא זיהוי של כלים עם תוצרי השימוש הנכון בהם. בלבול מתמיד בין הכלים לבין תוצאות השימוש בהם אינו יכול לתרום להצלחות רבות בתחומים אלה. להפך, שפה שבה לא ניתן להבחין בין כלים, שמיועדים לתפקד כגורמי השפעה, ובין תוצרים של השימוש באותם כלים, מעלימה מאתנו את האתגרים המרכזיים של התחום.

לפעמים השמות עצמם, של הכלים, מתארים באופן מילולי את התוצאה היעודה לשימוש בהם ולא את הכלי. כך "מאגרי מידע", "טכנולוגיות מידע" ואפילו המילה "מידע" עצמה – כל הביטויים האלה משמשים הן להתייחסות אל אמצעים (כלים לאחסון ולעיבוד של נתונים) והן אל תוצאות מקוּווֹת של השימוש בהם. אבל התרגלנו כבר, זה שנים, לקרוא לרשימת שמות הפרקים המופיעים בספר "תוכן" של הספר. האם התוכן של ספר הוא מילים בלבד?

בתחומים שבהם המילים הן שמשרתות את המשימות המתבצעות בתחום, התחומים יכולים להתפתח במקביל עם שינויים בשפה שלהם ועם עיסוק מדוקדק בשפה שלהם. הדוגמאות הבולטות לתחומים שכאלה הן המתמטיקה והלוגיקה. מי שמשתמש במילה ״פונקציה״ ברשלנות לא יוכל לצעוד ולו צעד אחד במתמטיקה מעבר לרמת בית הספר היסודי. מי שמנצל את חופש הביטוי ומשתמש במילה ״משולש״ ללא הישמעות אדוקה להגדרתה מימי קדם, לא יבין דבר בגיאומטריה. וכמובן בחשבון, גם כאשר השימוש בשמות המספרים עוזר לנו מאוד בביצוע חישובים, אי ההבחנה בין מספרים ושמותיהם מערפלת את תפיסת הקושי הבסיסי שעומד בדרכנו להבנת החשבון.

העיסוק המתמיד במילים בתחומים מתמטיים מתגלה לעין בשכיחות ההגדרות המפורשות המופיעות במאמרים של אנשי המקצוע בתחומים אלה. הן מגדירות מונחים, כי לאנשי מקצוע בתחומים אלה חשוב מאוד שדבריהם יובנו באופן חד-משמעי. בהגדרות אלה תמצאו ביטוי להצהרות של כוונת המחברים בשימוש העקבי במילים בטקסטים שלהם. היצירתיות של אנשי מקצוע אלה, בניגוד לפילוסופים שכיחים, איננה מתממשת ביצירת מילים חדשות כחידות לניחוש כוונתם, אלא בשימוש במילים ככלים לבניית משמעויות חדשות.

מי שלא מבין את ההבדל שבין מילה למשמעותה מתקשה אפוא להבין תכנים מתמטיים. אבל קיימים גם תחומים פחות מופשטים, שבהם העיסוק במילים ובמשמעותן מבטא ומשקף את התפתחותם. מספר דוגמאות לשימושים ייחודיים בשמות של תופעות פיזיקליות שמבטאים את ההתקדמות בהבנת התופעות יכולות להמחיש את הנזק הנגרם מבלבול במשמעות של מילים.

שימו לב למילים ״כוח״ ו״אנרגיה״. בחיי היום-יום הן משמשות בלי הבחנה. אך בפיזיקה, בתחום המכניקה, הן מובחנות באופן מוחלט. כך גם המילים ״חום״ ו״טמפרטורה״. רק מי שמבין מעט פיזיקה יודע שמדחום איננו מודד חום אלא טמפרטורה. בלבול בין כוח לאנרגיה ובין טמפרטורה לחום מעיד על אי הבנת הפיזיקה. אבל לא כולנו פיזיקאים.

החינוך עוסק, בהזדמנויות מוגדרות ושונות, בשימוש בשפה מילולית להשגת שינויים בידיעות התלמידים, בהבנתם ובהתנהגותם. קוראים לזה ״הוראה״. האתגר בהוראה הוא שפעולות מילוליות יכולות לגרום לתוצאות שכליות רצויות. פירושו של דבר שבחינוך, במקרים רבים, המילים מתפקדות ככלים. זה מתגלה בשיעורים, בהרצאות ובהסברים. התוצאה של שימוש מוצלח בכלים אלה היא שינוי, לא רק בשפתם של התלמידים, אלא בידיעותיהם, בתגובותיהם הרגשיות, בהבנתם ובחשיבתם. מדובר אפוא ביצירת השפעה של שימוש במילים על שימוש בשכל וברגש. זאת השפעה רצויה של תופעות מילוליות על תופעות שכליות ורגשיות. כאשר מבינים זאת היטב, יכולים להבין את מהות האתגר החינוכי.

בימינו ממש, כשהשימוש בכלים חדשים ״מרחוק״ נדרש ללמידה בגלל מגפת הקורונה, קוראים לזה ״למידה מרחוק״, כאילו מדובר בלמידה מסוג חדש, ולא בשימוש בכלים חדשים יחסית. למידה משמעותית מתרחשת תמיד מקרוב, בעולמו הסובייקטיבי של הלומד. הבלבול הזה, בין ישויות לשוניות שניתנות לייצוג מפורש בטקסטים במיקום כלשהו ובין מושגים שהם ישויות קוגניטיביות תלויות הקשר ופרשנות אישית, הנוצרות אך ורק בתודעתו של הלומד, רק מקשה על המורים ביישום רעיון לא מובהר, של "למידה מרחוק״. מה שנדרש מהם הוא (1) להחליט על יעד (קוגניטיבי) ללמידה עבור הלומד או הלומדת, (2) לבחור בפעולות טקסטואליות (מילוליות ותוויות), שיכולות להיעזר בשימוש בתמונות או בסרטונים, המבטיחות שבאמצעותן ישיגו הלומדים והלומדות את היעד, ו-(3) לבחור באמצעים דיגיטליים נגישים, מקרוב ומרחוק, לביצוע פעולות אלה. האמצעים הדיגיטליים מופעלים בכלים שבידי התלמידים להצגת תהליכים על טקסטים המגיעים ממקורות שונים. בחירה מקצועית של הפעולות הטקסטואליות והתאמה מושכלת של הכלים לביצוען בידי תלמידיהם מגדירה את משימת המורה היום. עקרונית, האתגרים הלימודיים לא השתנו מאז גילוי הספר ככלי מרכזי ללמידה, בימי הביניים ואפילו עוד קודם לכן.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

5 תגובות

  1. א.
    א. יוני 30 2020, 20:47
    אתה לא מייחס חשיבות יתר למילים?

    הרי בכל מקרה הדורות הצעירים מאוד עילגים

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 03 2020, 10:30
      חשיבותן של מילים

      בתרבותנו, תחומים רבים מתקיימים הודות לכוחן של מילים.

      עולם המדע מתפתח אך ורק באמצעות מילים (כנסים, פירסומים, תיאוריות מדעיות). המתמטיקה התחילה מביטויים חזותיים ואחר-כך הומרה לטקסטים ללא תמונות. היום ללא מילים לא תוכל להבין דבר, לא במתמטיקה ולא במדע.

      החינוך מבוסס על שימוש רב במילים (בהוראה, בתירגול, במבחנים). שימוש עילג במילים (בפי המורים, במאמרים של אנשי החינוך) פוגע באיכותו של החינוך.

      השיווק חי מכוחן של מילים ותאגידים עצומים חיים ומתפרנסים משיוק ועוצמתו נובעת משימוש מתוחכם במילים.

      כל הפוליטיקה במשטרים רבים מבוססת על שימוש במילים. אפילו המלה "פרלמנט" חושפת זאת.

      והדורות הצעירים אינם יותר עילגים מאיתנו, מהוריהם…

      השב לתגובה
  2. מ.
    מ. יולי 03 2020, 09:39
    כרגיל מאמר מעניין ומעורר מחשבה

    עד כמה הוא מעשי אינני יודע

    השב לתגובה
  3. מוש ג
    מוש ג יולי 03 2020, 12:33
    אין לי מושג

    מה זה מושג

    השב לתגובה
  4. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון יולי 20 2020, 10:03
    ראו כמה קשה להבין שיש הבדל מהותי בין מילים לבין מושגים

    וכאשר מתעלמים מהבדלים יוצרים בלבול והגנה מבלבול היא דבר מעשי ביותר.
    מי שרוצה לקרוא עוד על היחס למילים, מוזמן לאתר את המאמר "משחקי מילים, מילות קסם ולחשים אקדמיים" בעיתון "קיוונים" של מכון מופ"ת:
    http://www.mofet.macam.ac.il/ktiva/kivunim/article24

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור