JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

השכלה נוסח קורונה

השפעת הקורונה על ההשכלה הגבוהה בישראל

השכלה נוסח קורונה השר זאב אלקין צילום: Orrling commons.wikimedia.org
יולי 29
09:30 2020

עם סיום שנת הלימודים בהשכלה הגבוהה ותחילת תקופת המבחנים (ההערכה) חשוב לעצור לרגע, להביט על התקופה המוזרה שעברנו ולנסות לחשוב. מה הייתה השפעת הקורונה על ההשכלה הגבוהה בישראל ומה ניתן להקיש מכך לגבי העתיד?

ברור כי מגפת הקורונה, שמלווה אותנו לאורך כמעט כל שנת הלימודים, שינתה סדרי עולם בהשכלה הגבוהה, הן בהיבט של הלימוד והן בהיבט של ההערכה. שאלות רבות עולות מחשיבה על השנה שחלפה: האם השינויים הללו הם חיוביים או שליליים? האם ההוראה מרחוק בזום מספקת את כל מה שצריך? האם הדרך המקוונת מאפשרת להעביר את כל מכלול התכנים והמשמעויות, כפי שעוברים בצורה פרונטלית? האם רמת ההשכלה הגבוהה נפגעת בלמידה מרחוק? האם שינויים אלה צפויים להמשיך איתנו לשנת הלימודים הבאה? אם כן, מהן ההשלכות וכיצד צריך להיערך לשנה הבאה?

שלא באמצעות מחקר מסודר, אלא רק על פי התרשמות אישית והתרשמותם של קולגות, ניתן לומר שישנם מעט שינויים שאפשר להגדיר אותם כחיוביים. לצערנו מרביתם שליליים למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

השינוי החיובי העיקרי שאני יכול להצביע עליו, הוא הצורך של המערכת לנער את עצמה ולחשוב על דרכי הוראה חדשות ודרכי הערכה מתאימות. לא בטוח שהניעור יביא תוצאות חיוביות, אבל בדרך כלל אירועים משבריים, כמו שאנחנו חווים, וחשיבה מחדש מרעננים את דרכי ההתנהלות ומשפרים אותן.

אלמנט נוסף שאפשר להסתכל עליו בצורה חיובית הוא עצם הניסוי המסיבי של למידה מרחוק. כבר שנים מדברים על האפשרות, ולפעמים על הצורך, בלימוד מרחוק ועל היתרונות שעשויים לבוא בעקבות כך. המצב הקיים יתרום למחקרים רבים, שבתקווה יציעו מה מתאים ללימוד מרחוק וכיצד ניתן להפיק מכך את המיטב.

השינוי המשמעותי ביותר מבחינתי הוא צמצום (עד ביטול) המפגש הבלתי אמצעי בין המרצים לבין הסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. יש חשיבות גבוהה ביותר, במיוחד במדעי הרוח והחברה, למפגשים כאלו, אשר יוצרים בראש ובראשונה הפריה הדדית בין כל הנוגעים בדבר. המפגש בזום אינו מספק את מפגש הרעיונות והדעות אשר יוצרים את ההפריה ההדדית ומעודדים חשיבה על רעיונות חדשים. מבחינתי זו המהות האקדמית והיא נפגמת בשל המצב. לפחות בשלב זה אין מענה ראוי בלימוד באמצעות מפגשים מרחוק.

למידה בקמפוסים מעודדת גם חיים סטודנטיאליים, ואין להתעלם מכך. די במבט לאחור אל ההיסטוריה של הקמת האוניברסיטאות כדי להבין זאת. בלמידה מרחוק נפגמת היכולת השיתופית של הסטודנטים גם מההיבט החברתי.

יש היבטים שליליים נוספים לאופן הלימוד שנכפה עלינו. היכולת של המרצה למשש את הדופק ולחוש את האווירה בכיתה ואת הלך הרוח של הסטודנטים נפגמת בלימוד באמצעות הזום, שלא לדבר על הכשלים הטכניים, שעדיין מעיבים על צורת למידה זו. היכולת של הסטודנטים לשמור על ריכוז במהלך כל השיעור יורדת והיכולת לנהל דיון פורה מצטמצמת, וכך גם הרצון של הסטודנטים להשתתף בדיונים כאלה. הסטודנטים נכנסים ויוצאים מהשיעור המקוון בתדירות גבוהה ביותר. הסחות הדעת גוברות, במיוחד אם הסטודנטים נמצאים בבית צפוף, בוודאי אם יש ילדים קטנים או בעלי חיים. כתוצאה מכך השיעורים מתקצרים ורמת החומר המועבר לסטודנטים יורדת.

מבחינת דרך ההערכה, אולי יש פתח לשינוי חיובי. כיום דרך ההערכה הנהוגה והנפוצה ברוב מוסדות ההשכלה הגבוהה וברוב המקצועות היא מבחן בסוף הסמסטר על כל החומר הנלמד. במקרים מסוימים יש תרגילים במהלך הסמסטר אשר מהווים חלק קטן מן הציון הסופי של הקורס.

נראה שכאן יש לנו כאן הזדמנות לחשוב מחדש על שיטות ההערכה הנהוגות והנפוצות היום. ייתכן שיש מקום לגוון ולשנות את שיטות ההערכה ולוותר על מרבית המבחנים לטובת תרגילים, עבודות והצגות של הסטודנטים לאורך כל הקורס.

הערכה אמורה להיות תהליך מתמשך, כמו התהליך הלימודי, ולא אירוע נקודתי אשר משקף יכולות מסוימות ולא בהכרח את היכולות העיקריות שאנחנו רוצים להנחיל לסטודנטים. כמו כן, אולי ניתן לגוון בשיטות ההערכה בכל קורס על מנת לדייק יותר את ההערכה ועל מנת לתת אפשרות לכל סטודנט לזכות להערכה התואמת אותו יותר. מובן שהדברים אינם מתאימים לכל מקצועות הלימוד ויש להתאים לכל מקצוע את כלי ההערכה הנכונים, המשקפים ביותר את התפוקה של מירב הסטודנטים.

נוסף לכך, הקורונה העבירה את האחריות להשכלה הגבוהה ממשרד החינוך למשרד חדש וכנראה מיותר בראשות הקומיסר זאב אלקין. המאבק של ראשי האוניברסיטאות בקומיסר ההשכלה הגבוהה לגבי מבחנים בקמפוס או בבית הוא תסמין של המגפה האחרת שפוקדת אותנו, מגפת הפגיעה בחופש האקדמי וניסיונות לפוליטיזציה של המערכת האקדמית. האם ההחלטה של השר פופוליסטית או החלטה מתבקשת בעקבות ההתדרדרות במצב? אם כך, נשאלת השאלה מדוע בגרויות בבתי הספר כן ומבחנים בקמפוס לא? מה ההבדל?

השר להשכלה גבוהה זאב אלקין מתנהל מול האוניברסיטאות כמו פיל בחנות חרסינה. נראה כי לא ההשכלה הגבוהה והמערכת האקדמית, על כל המשמעויות שלה, הם הדבר שמניע את השר. עושה רושם כי מה שחשוב לאלקין ומה שמניע אותו הוא ביסוס כוח פופוליסטי להעלאת קרנו בציבור הבוחרים הימני, ואם תוך כדי כך אפשר להשיג גם ביסוס לאוניברסיטת אריאל וחברי הסגל שלה, מה טוב – הנה גם הישג פוליטי על הדרך. מוטב היה שכבוד השר יעשה שיעורי בית לפני שהוא מבצע מהלכים מסוכנים. השר אלקין מבקש לבסס את מעמדו וכוחו על חשבון החופש של המוסדות האקדמיים – הכפפה של ההשכלה הגבוהה לפוליטיקה ובכך צמצום או ביטול החופש האקדמי.

כרגע נראה שהקורונה לא ממהרת להיעלם ולכן המצב הנוכחי יימשך וישפיע על שנת הלימודים האקדמית הבאה. מבחינת ההוראה נראה שניאלץ להמשיך ללמד בזום. היות שזה לא מספק, צריך לדעתי לשקול קיום מפגשים פרונטליים עם קבוצות מצומצמות מתחלפות על מנת לייצר מפגש בלתי אמצעי, אשר יאפשר חידוד המחשבה והפריה הדדית. את המפגשים הללו כדאי לתכנן כמפגשים בעלי אופי של סיעור מוחות, מפגשים פתוחים וחופשיים יותר אשר יעוררו את הסטודנטים והמרצים ויעודדו רעיונות משותפים. מבחינת ההערכה יש לחשוב על מעבר להערכה תהליכית באמצעות כלים שונים, אשר ישקפו בצורה טובה יותר את תהליך הלימוד ואת התרומה של הלימוד לסטודנטים.

הצעות אלה מטילות עומס גדול יותר על המרצים ואולי גם על הסטודנטים. אך אני חושב שהתרומה של עומס זה היא חיובית מנקודת מבט אקדמית, ובמיוחד לקידומם של הסטודנטים.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

12 תגובות

  1. ערן סולומון
    ערן סולומון יולי 29 2020, 12:42
    אם מי שלא נמצא ראוי להיות רמטכ"ל

    הנו שר החינוך
    אין פלא שמנהיג לא ראוי נבחר למלא משרה לא נחוצה

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 29 2020, 13:47
      ראוי או לא

      בממשלה האחרונה במיוחד אבל גם קודם, ראש הממשלה משתדל מאוד לבחור שרים לא מתאימים ולא ראויים לתפקידם. גם כדי שלא יצליחו וגם כדי שלא יאפילו עליו.
      ועכשיו עם אינפלצית השרים צריכים להמציא תפקידים ולחלק כיבודים אז יש כאלה שחייבים להבליט את עצמם אז הם נלחמים בראשי האוניברסיטאות על דברים מיותרים.

      השב לתגובה
  2. נועה
    נועה יולי 30 2020, 16:41
    הכול או לא כלום?

    ממה שכתבת נראה שיש רק שתי אפשרויות – או לימודים מרחוק במתכונת שהייתה בחודשים האחרונים, או לימודים פרונטליים במתכונת המסורתית שהייתה לפני הקורונה.
    אלה בכלל לא האפשרויות היחידות, ומכל מקום התיאורים שלך נכונים רק לחלק מהקורסים. יש כל כך הרבה קורסים שמועברים בצורה פרונטלית יבשה, ללא דיון וללא שיחה. למה שלא ייעזרו במתכונת לימודים מרחוק וסרטונים? יש כל כך הרבה סטודנטים שלא מסוגלים להגיע ללימודים גבוהים בגלל מרחק. למה שלא יוכלו להשתלב בכיתה באמצעות למידה מרחוק?
    הקורונה כפתה עלינו היערכות זריזה וחפוזה, ובדרך כלל הפתרונות שנמצאו הם לא הטובים ביותר. אם נחליט עכשיו ש"ניסינו מקוון, והנה, זה לא עובד" – נפסיד הרבה. גם כך בוזבז זמן יקר במערכת האיטית של ההשכלה הגבוהה.
    יש כלים ויש טכנולוגיה, גם כאלה שיוכלו להתגבר על הבעיות שהזכרת. אבל כבר שנים שהאקדמיה פשוט חוסמת את האפשרויות ואפילו לא בודקת מה אפשר לעשות ואיך אפשר לשפר.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 31 2020, 08:54
      גיוון

      אנינ בהחלט מסכים עם מרבית דברייך. בהחלט לא התכוונתי שיש רק שתי אופציות וגם ציינתי שהדברים נכונים ומתאימים יותר למדעי הרוח והחברה.
      כוונתי העיקרית היתה להעלות את נושא המפגש והחלפת הדעות שהם קריטיים לאקדמיה.
      יש תחומים שלמידה מרחוק טובים ועוזרים לאלה שרחוקים ולא יכולים להגיע.
      צריך למצוא את מגוון הדרכים שיתרמו בצורה הטובה ביותר להעשרת הידע ובעיקר החשיבה של הסטודנטים.
      אכן האקדמיה יכולה להיות מאוד מקובעת ושמרנים וזו יכולה להיות הזדמנות.

      השב לתגובה
  3. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב יולי 30 2020, 20:40
    הבחינות הן בדיחה

    גם בשיסות דיגיטליות וגם בקמפוס מרבית הבחינות הן כבר כמה שנים בדיחה. העתקות גם של עבודות סמינר, גם התחזויות. נעשו מחלת המדינה.
    2. יש כבר הרבה שיטות היברידיות. יש האוניברסיטה הפתןחה. בהרבה מחלקות יש הרבה קורסים מוקלטים בוידאו. ואפשר ללמד בעזרתם.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 31 2020, 08:56
      הערכה ולמידה

      אני אכן מסכים.
      אולי הטוב שיצא לאקדמיה מהקורונה הוא הצורך לבחון מחדש את שיטות ההערכה והלמידה.
      בשלב זה אנחנו מפסידים גם במישור הזה וגם בזה. וכוונתי גם לפני הקורונה וגם עכשיו.

      השב לתגובה
  4. מרצה
    מרצה יולי 30 2020, 21:39
    צריך להתקומם

    בשום מחיר לא לאפשר פגיעה בחופש האקדמי

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author יולי 31 2020, 08:57
      חופש אקדמי

      חיבים להאבק בזה בכל דרך.

      השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני יולי 31 2020, 16:31
      למרצה הנכבד

      מה זה "חופש אקדמי"?
      האם תגדיר "חופש אקדמי" כשפרופסור לפרמקולוגיה (יש כזה) שעובד באוניברסיטה ישראלית ומקבל משכורת, מן הסתם טובה מאד, מהקופה הציבורית הישראלית, מטיף נגד מדינת ישראל, בעד טרור, בעד BDS וכיו"ב ?

      השב לתגובה
      • שי ענבר
        שי ענבר Author אוגוסט 02 2020, 08:10
        חופש אקדמי

        מר דגני היקר
        אין צורך להביא את הדברים להקצנה.
        אני באופן אישי שולל כל התנהלות פוליטית בשיעורים שאינן קשורים לחומר הקורס!
        בגלל אנשים שמנצלים לרעה את המערכת נגיד שאין כזה דבר חופש אקדמי?
        אתה הרי מבין לגמרי במה מדובר ואני מניח שאתה לא ממש יכול לשלול ניסיונות השתקה של האקדמיה, התקשורת והציבור בכלל.

        השב לתגובה
  5. מ.
    מ. יולי 31 2020, 11:19
    יש שר

    ויש סר דעת

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר Author אוגוסט 02 2020, 08:12
      דעת

      לצערי הרב השר הזה הוא איש משכיל ומאוד חכם. וזה הופך את הבעיה לחמורה ומסוכנת הרבה יותר.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור