JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • אקדמיה
  •  » הקורונה: מאיץ החלקיקים של עולמות האקדמיה והתעסוקה

הקורונה: מאיץ החלקיקים של עולמות האקדמיה והתעסוקה

שינויי התפיסה שהולידו את ה"לימודים לאורך החיים"

הקורונה: מאיץ החלקיקים של עולמות האקדמיה והתעסוקה פרופסור ארנון בנטור
יולי 31
09:30 2020

הקידום המדעי והטכנולוגי מתניע שינויים מהירים ומשמעותיים בשוק העבודה, והם אף הואצו בעקבות הקורונה. מקצועות ועיסוקים קיימים נעלמים או מתכווצים, ומקצועות ועיסוקים חדשים נולדים.

עולם התעסוקה כבר מודע, כמובן, לשינויים המתהווים ונערך לקראתם.

כך למשל הכריזה חברת אמזון, עוד לפני הקורונה, על השקעה של כ-700 מיליון דולר במהלך שש שנים בתכנית לשדרוג ולהכשרה מחדש של כשליש מכוח האדם שלה – 100,000 עובדים. חברות וענפים נוספים, ובהם התקשורת והבריאות, נכנסו לקצב מסחרר של אימוץ טכנולוגיות ושינויי תפיסה תעסוקתית, זאת על ידי האצת הכשרות, שילוב חדשנות טכנולוגית דוגמת למידת מכונה ו-big data ושינוי דפוסי עבודה, דוגמת עבודה מהבית וגמישות בשעות עבודה.

על רקע זה חייבת להתרחש רעידת אדמה בכל שרשרת החינוך וההכשרה. מוסדות החינוך בכל הרמות, החל בבתי ספר וכלה באקדמיה, יידרשו להקנות לבוגריהם מיומנויות וכישורים שיאפשרו המשך התפתחות ורכישת ידע לאורך כל חייהם המקצועיים. במהלך עשרות שנות תעסוקה יידרשו העובדים להרחיב את הידע שלהם, וזאת באמצעות למידה עצמית המתבססת על מודלים טכנו-פדגוגיים חדשניים. לשרשרת החינוך המוכרת לנו כיום, המבוססת על מוסדות ייעודיים המקנים תארים מוכרים, יתווסף נדבך חדש של "לימוד לאורך החיים" (LLL – Life Long Learning) שיתרחש בסביבה השונה מהסביבה האקדמית המוכרת כיום ויתבסס על דפוסי למידה שונים מאלה שהורגלנו להם.

מסגרות אקדמיות ברחבי העולם מכירות כיום בצורך להרחיב את הייעוד שלהן ולפתח אסטרטגיה שנועדה לשלב את הלימוד לאורך החיים כחלק מהמחויבות שלהן לחברה. ביטוי לכך נמצא באוניברסיטאות המובילות בעולם. למשל אוניברסיטת ג'ורג'יה טק (Georgia Tech) מפתחת מדיניות חדשה המוגדרת כ-Life Time Education, שבה האוניברסיטה מלווה את בוגריה לאורך כל חייהם המקצועיים בצורות שונות של לימודים והשתלמויות, בהם גם מיקרו-תארים. אוניברסיטת הרווארד פרסמה מתווה "תכנית לימודים ל-60 שנים", תוך גמישות מחשבתית לתכנון אקדמי ארוך טווח, ו-MIT מקדמת מודל חדשני לתכנית Agile Continuous Education, המבטאת את הצורך בגמישות ויצירתיות בתכנים ובתגובה לצרכים המשתנים במהירות.

אם ישראל לא תפעל במהירות ובנחישות בנושא LLL, הצרכים המהירים המתהווים בשטח עלולים להביא אותה לידי אובדן הזדמנויות ולהרחבת הפערים, הן בתחרות עם מדינות מתקדמות והן בשוק העבודה ובחברה פנימה. כל המהלכים החיוניים הנ"ל מחייבים חשיבה מוסדרת ברמה הלאומית תוך שילוב כוחות בין גורמים שונים בחברה: החל ממערכת חינוך, שצריכה להתבסס על פדגוגיה חדשנית המשלבת לימודים מקוונים והקניית כישורים ללמידה עצמית, דרך חיבור הדוק לסקטור העסקי וכלה בשיתוף הגורמים הממשלתיים במימון מנגנוני ייעוץ, הכוונה ותמיכה במהלך כל שנות התעסוקה.

האתגרים בתקופת הקורונה הביאו איתם גם הזדמנויות של שבירת המחסומים הטכנולוגיים והפסיכולוגיים, והזדמנויות אלה אפשרו מעבר ללמידה מקוונת בקנה מידה רחב. אין המדובר במעבר מהוראה פרונטלית להוראה בעזרת מסך של מחשב, אלא בסוגיה מהותית יותר: "איך עושים זאת נכון?" או מהן הדרכים להתמודד עם אתגר הטמעת מנגנונים של למידה אקטיבית בחינוך המקוון, כך שתתאפשר גם אינטראקציה בין הלומד ובין המנחה ושתהיה התנסות תוך כדי לימוד.

למידה מסוג זה היא השלב הבסיסי ההכרחי לקראת העצמת "למידה לאורך החיים", שתאפשר לבוגרי מערכות החינוך למיניהן להמשיך להתקדם, להשתלם ולהשתלב בעולם התעסוקה הדינמי במנגנונים מותאמים אישית, ללא צורך בלקיחת פסק זמן מהעבודה ומהרגלי חיים.

ישראל, שהגדירה עצמה כקטר ההייטק העולמי, חייבת להוכיח שהיא עומדת באמירה זו, בפרט נוכח שיעורי האבטלה הגואים. ישראל חייבת להציע חשיבה חדשנית בחינוך לאורך החיים, היא חייבת זאת בעיקר לציבור הישראלי ולעתידה.

בימים אלו פועל "מוסד שמואל נאמן" לקידום חשיבה חדשה ותכניות פעולה הנגזרות ממנה, תוך קידום של שיתוף פעולה בין האקדמיה וגופים מובילים בסקטור הציבורי והעסקי, כאשר הבולטים בהם הם לשכת המהנדסים והתאחדות התעשיינים. בבסיס מהלך זה נמצאת התובנה שרק באמצעות שילוב ידיים של כל בעלי העניין ניתן יהיה למצוא פתרונות מושכלים לטווח ארוך ולהתחיל ליישם אותם גם בטווח הקצר כחלק מחשיבה ליציאה מחוזקת מהמשבר של גל האבטלה הגדול. יוזמה זו מחייבת התגייסות של הסקטורים המובילים בישראל לפעולה אינטנסיבית תוך שיתוף פעולה ותמיכה כלכלית של הממשלה.

 

על המחבר / המחברת

Avatar

ארנון בנטור

פרופסור. עמית מחקר בכיר, מוסד שמואל נאמן בטכניון, לשעבר דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון.

8 תגובות

  1. דוד היימן
    דוד היימן יולי 31 2020, 11:13
    האקדמיה הישראלית מפגרת מאוד

    בהתאמה למציאות. זה קורה כ ר הרבה שנים וכעת זה בולט.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני יולי 31 2020, 16:55
      למר דוד היימן

      מאיפה אתה לוקח את הקשקוש הזה?
      אמנם קיימות בישראל מכללות שטחיות שבהן לומדים בעיקר סטודנטים "פריפריאליים".
      אולם רצוי שתלמד את המציאות. אביא רק כמה דוגמאות:
      1. בתחום הביטחון יש שיתוף מדהים בין מערכת הביטחון לאקדמיה. זה התחיל עוד ב- 1948 עם הקמת חמ"ד במכון וייצמן.
      2. בתחום החקלאי. שותפות בין המשקים למשרד החקלאות למכון וולקני ולפקולטה לחקלאות בפיתוח זנים ושיטות עיבוד מהמתקדמות בעולם.
      3. בתחום הרפואה והרפואה הצבאית כולל מיקרודיאגנוסטיקה ושרותי חירום יבילי אוויר.
      4. בתחומי הסייבר, החלל והמודיעין הדיגיטאלי.
      ואלה רק דוגמאות אחדות מדברים די ידועים.
      כבר נאמר במקורות" "שועלים קטנים מחבלים בכרמים".

      השב לתגובה
  2. דלית הגר
    דלית הגר יולי 31 2020, 20:05
    נקווה ששר ההשכלה הגבוהה ישכיל לעסוק

    בנושא הקריטי הזה ולא בפוליטיקה זולה.

    השב לתגובה
  3. אמריטוס
    אמריטוס אוגוסט 03 2020, 12:15
    מאוד מפקפק אם האקדמיה הישראלית

    השמרנית תתאים עצמה מבעוד מועד תוך כדי התארגנות יעילה והשגת יעדים ראויים.

    השב לתגובה
  4. יוסף מאור
    יוסף מאור אוגוסט 03 2020, 12:56
    אני מכיר מקרוב את אנשי האקדמיה שלנו

    ולדעתי אפשר בהחלט שהם יובילו אותנו נכון. יש לנו רמה טכנולוגית גבוהה בקנה מידה עולמי ויכולת גבוהה בחדשות.

    השב לתגובה
  5. יזהר
    יזהר אוגוסט 04 2020, 11:28
    בינתיים האקדמיה הולכת ומאבדת החופש שלה

    עם השרים המופקדים עליה בשנים האחרונות ובמיוחד השר החדש וכל סיכוי להדגשת זמן להיערכות בראיה חדשה אובד

    השב לתגובה
  6. אני
    אני אוגוסט 04 2020, 11:56
    הניהול הישראלי הוא שמרני וברמה נמוכה

    )בניגוד להמצאות שבהן אנו טובים). אז יהיו רעיונות והביצוע יהיה כושל

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור