JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כל שקרי האקדמיה

על ספר פרובוקטיבי שכתבו תמר ועוז אלמוג

כל שקרי האקדמיה ד"ר יצחק דגני
אוקטובר 16
09:30 2020

"מה שבטוח הוא שבעתיד הקרוב נמשיך לחוות ירידה עקבית בביקוש לתואר אקדמי… אולמות ההרצאות בקמפוסים ינטשו… תתרחב הלגיטימציה החברתית לוותר על תואר… המעסיקים יפסיקו לדרוש אותו כתנאי סף… בתוך האקדמיה צפויים משבר אחר משבר… שביתה אחרי שביתה.. התקציבים יספיקו פחות ופחות… קיצוצים בתקנים בהטבות ובשכר ימשיכו… הקריסה תוביל אותנו לשחר של יום חדש שבו לא יהיה עוד צורך להמשיך לשקר במדע ובהשכלה".

הנ"ל הוא ציטוט, מילה במילה, מתוך הפסקה האחרונה (עמוד 532) מהספר "כל שקרי האקדמיה" שכתבו יחדיו בני הזוג תמר ועוז אלמוג. ד"ר תמר אלמוג היא מומחית ללמידה והדרכה ואילו פרופסור עוז אלמוג הוא סוציולוג והיסטוריון. הספר ראה אור ב-2020, בהוצאת ידיעות אחרונות – ספרי חמד. כמנהגי הנני מבקר בחנות ספרים לפחות אחת לשבוע. במחצית יוני בעת הביקור השגרתי צץ לנגד עיניי הספר הזה. מובן שמיד רכשתי אותו וכשלקחתיו לידיי הוא היה עדיין בחזקת חם מהתנור.

שני הכותבים הם חברי סגל קבועים באוניברסיטת חיפה. שניהם ילדים יקירים ומפוטמים של האקדמיה הישראלית. יש להניח שהם מכירים את עצת חז"ל: "אל תירק אל הבאר ששתית ממנה". הגם שכך הם בכתיבתם מתעלמים מצו מוסרי זה. עדיין מבלי להתייחס לנכתב בספר, הקורא הממוצע מתרשם שהספר מביא תמונת מצב מדכדכת של האקדמיה המנוהלת על ידי אליטה אינטלקטואלית שמרנית, שעוצמת עיניים מול רוחות הזמן ובוגדת בשליחותה החברתית. לא פחות מזה. בהמשך לתובנה זו מנסים הכותבים להציע מסלול אקדמי חדש ומעבר ל"מודל צעיר ורענן" של מחקר והשכלה שמותאם לדעתם לרוח הזמן.

על מנת להוכיח את התזה שלהם המחברים מביאים ממצאים ממאות מחקרים, שנערכו במשך עשרות שנים, בשיטות ועל פי פרוטוקולים של המדע המקובל. בכך הם יצרו מעין אוקסימורון. אם לדעתם הזירה המדעית המקובלת מלאה בשקרים, הגזמות, הונאות וכיו"ב, אזי איך הם מרשים לעצמם להסתמך על ממצאי מחקרים שהתנהלו בזירה מדעית קלוקלת כל כך, על מנת להסיק מסקנות ערכיות שליליות כל כך על אותה שיטה? האם בני הזוג אלמוג היו תמימים למדי כדי לחשוב שקוראים אינטליגנטים יקבלו את מסקנותיהם בבחינת "כזה ראה וקדש"? או שאולי בני הזוג אלמוג לא ניחנו בתמימות. ייתכן שמאחורי התובנות הדסטרוקטיביות שתוארו בספר מסתתרת אג'נדה שמטרתה, באופן בלתי ברור, לשדרג את מעמדם של הכותבים ב"קהילה האקדמית המתחדשת".

מקריאת הספר מתברר שהכותבים מבחינים במדע בין נושאים "קשים", למשל מדעי הטבע, מתמטיקה, הנדסה, רפואה, חקלאות, כימיה, פיזיקה וכיו"ב, לבין נושאים "רכים", למשל מדעי הרוח והחברה, היסטוריה, בלשנות, פילוסופיה וכיו"ב. הכותבים "מודים" שהתופעות שהם מתארים כמעט אינן קיימות בפקולטות ללימוד הנושאים הקשים. לעומת זאת הן רווחות בפקולטות ללימוד המדעים הרכים. מכאן שה"קלקולים" באקדמיה מתקיימים בהיקפים מוגבלים בפקולטות דלות בתקציבים לעומת הפקולטות שבהם מכשירים מהנדסים, רופאים, מתמטיקאים וכיו"ב.

פן נוסף של דעיכת המדעים הרכים באקדמיה, ולא רק בישראל, היא הטייתם הפוליטית של המרצים, בעיקר הבכירים שבהם. הדבר בולט במיוחד בישראל, כיוון שחלק נכבד מהמרצים במדעים הרכים מפגינים עמדות שמאלניות בעוד שציבור הסטודנטים כיום נוטה במובהק להתרחק מהשמאל. לפיכך רוב ציבור הסטודנטים בוחר לא ללמוד בקורסים שבהם המרצים מושכים שמאלה (ראה מאמרי "שנאה שקרים וחופש אקדמי" שפורסם באתר זה ביום 2 ביולי 2015).

הפרקטיקה המדעית – מחקר והוראה – התפתחה במשך מאות שנים בעולם המודרני. ההישגים של המדע, בחומר וברוח, פרצו ופורצים את חומות הדמיון האנושי והקנו לציבור במדינות המפותחות רמת חיים ואיכות חיים שלא נחזו לפני כן בהיסטוריה. לבוא ולטעון שכל זה החמיץ ולכן צפויה מהפכה בהתנהלות המדע – אין זו אלא הזיה באספמיא. תמר ועוז אלמוג הנכבדים – נסחפתם. נכון שספרכם מציף בעיות כאלה ואחרות שקנו שביתה מסוימת באקדמיה. מובן שיש לתקנן. אבל מכאן עד למסקנותיכם ההחלטיות הדרך עוד רחוקה. גם אם ייסגרו חוג זה או אחר במדעים הרכים, האקדמיה תישאר במקומה ואף תמשיך להתעצם. אל תשכחו: האדם הראשון אכל מעץ הדעת בגן עדן. באקדמיה כמו בכל תחומיי החיים: מקצועות ישנים נעלמים ומקצועות חדשים מתפתחים.

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

9 תגובות

  1. מרצה
    מרצה אוקטובר 16 2020, 12:26
    אני אישית מסכים עם מחברי הספר

    מותר לך לחשוב אחרת. מותר לי לחשוב שאתה טועה. תברר עם מעסיקים ודוקא בהייטק ותראה עד כמה התופעות עליהן מדבר הספר כבר נפוצות.

    השב לתגובה
  2. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 16 2020, 19:49
    למרצה עלום השם הנכבד

    מסכים עם מחברי הספר – שיבושם לך.
    אנא הקרא בשנית את המאמר ותיווכח שלא התעלמתי מבעיות שפוגעות באקדמיה. אבל מכאן למסקנות הדטרמיניסטיות של המחברים – הדרך רחוקה.
    לתשומת לבך – דווקא ענף ההייטק על כל שלוחותיו מתבסס על מחקרים ולימוד שהתפתחו וממשיכם להתפתח באקדמיה. אכן חלק חשוב מהמועסקים בהייטק רכשו את השכלתם וניסיונם במסגרות חוץ אקדמיות. בכל מקצוע קיים מעמד טכנאים שאינם אקדמאים כך גם בהייטק.
    האקדמיה מהווה את הבסיס העיקרי למחקר ופיתוח בתחום הקידום האנושי. זה לא יחלוף אלא יתעצם. לא צריך להתבלבל בשל תופעות כאלה ואחרות שכותבי הספר ציינו אותן. יש להבין את העניין ומוטל על ראשי האוניברסיטאות ודיקני הסטודנטים להתמודד איתן במגמה לצמצמן ככל האפשר.

    השב לתגובה
  3. ג.
    ג. אוקטובר 17 2020, 18:56
    על הנעשה בענף ההיי טק תשאל אותי

    אני שם חזק. ואתה הרי לא בא משם.

    השב לתגובה
  4. איש אקדמיה
    איש אקדמיה אוקטובר 18 2020, 23:54
    כל היופי בעולם שלנו שכל אחד חושב קצת אחרת

    כל אחד מוסיף, גורע, משוכלל, תומך, וכן הלאה. כך מחרימים ומתפללים. איש איש בדרכו. חשוב לחשוב.

    השב לתגובה
  5. יצחק דגני
    יצחק דגני אוקטובר 19 2020, 00:09
    ל- ג. עלום השם הנכבד

    תודה על תשומת לבך ותגובתך. בעוד שכל אחד יכול לגגל וללמוד מהיכן אני בא, אין אנו יודעים מהיכן אתה בא. אכיר לך תודה אם תוכל לספר לנו היכן אתה נמצא חזק כדי שנוכל להעריך את דבריך. עם זאת הנני מבקש להסביר לך מהו הייטק במיטבו. מדובר על מיקרוגנטיקה, מיקרודיאגנוסטיקה, ננוטכנולוגיה, ויטמינולוגיה, FERTIGATION, הדברה ביולוגית, אקוואקולטורה, ביופרמצבטיקה, וכמובן כל הקשור בתוכנה על שלל נספחיה.
    בהחלט אשמח לשאול אותך, כפי שהנך מציע כדי ללמוד עוד על הנושא.

    השב לתגובה
  6. גידי
    גידי אוקטובר 19 2020, 23:06
    מה שאתה קורה מקצועות רכים

    לא פחות חשובים מהמקצועות שנראה שאתה מעריך יותר כמו פיזיקה ומתמטיקה וכדומה. גם להצלחת הפרט. גם להצלחת המדינה.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 22 2020, 17:41
      לגידי

      קורא – לא קורה. ההגדרה מקצועות רכים מושאלת מהספר שכתבו הזוג אלמוג. מסכים אתך בהחלט. הצלחת הפרט והמדינה גם הם חשובים.

      השב לתגובה
  7. נ.
    נ. אוקטובר 20 2020, 18:09
    אין לי מושג מה קורה בעולם

    בארץ האקדמיה הולכת ופוחת. מתן יד חופשית למכללות. פתיחת אוניברסיטאות לא רציניות משיקולים פוליטיים. תורמים בעקיפין להורדת הדרישות בקבלה. הציונים גבוהים אוטומטית. בתקציבים קטנים. במחקר פחות טוב. הרשמה רק למחלוקת שנותנות תואר ולא מלמדות דבר.

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני אוקטובר 22 2020, 17:50
      ל- נ. עלום השם

      אתה כל כך טועה עד שאינני יודע מאין להתחיל להסביר לך.
      אגיד כך בקיצור – פתיחת המכללות, כ- 60 במספר, הביאה השכלה לדור הפריפריה שאם לא כן הם לא היו מגיעים לכך. בגדול רמת השכלת ומיומנות הדור הצעיר הישראלי כיום עולה על הדור הקודם.
      לגבי רמת המחקר – ב- 8 אוניברסיטאות המחקר בחלק נכבד מהמחלקות מתנהלים מחקרים מהמובילים בעולם בתחומם. כך לא רק מקדמים את המדע אלא גם מכניסים למדינה כל שנה מיליארדי דולרים (רחמנא ליצלן).
      אינני יודע מאין לקחת את הנתונים לכתוב את התגובון שלעיל. ברור לי שאינך מתמצא בנושא ואתה מסתמך על מידע חלקי מוטעה בלבד.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור