JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

השכלה גבוהה בדירוג נמוך

ההשכלה הגבוהה בישראל מידרדרת

השכלה גבוהה בדירוג נמוך ד"ר שי ענבר
יולי 17
09:30 2015

כל שנה מתפרסמים דירוגי מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם. בשנים האחרונות אנו עדים לירידה מתמשכת בפרמטרים רבים של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, גם בדירוג הכללי, גם במספר הפרסומים ומספר הציטוטים וגם ביכולת להשתלב בקבוצות מחקר מובילות בעולם. לצערנו, על  כל הצרות האלה מתווספים בהדרגה תהליכי חרם אקדמי במוסדות אקדמאיים שונים בעולם.

המגמה החלה כבר לפני שנים, על פי האידאולוגיה של בנימין נתניהו שהכול צריך להתנהל דרך השוק הפרטי כדי שיתנהל טוב ושהמדינה לא יודעת לנהל כלום, גם לא את ההשכלה ובוודאי לא את ההשכלה הגבוהה. המודל הוא מוסדות ההשכלה הגבוהה הפרטיים בארצות הברית.

יכול להיות שבארה"ב זה עובד טוב – אכן כמה ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארה"ב נמצאים בראש רשימת המוסדות המובילים בעולם. אולם כפי שראינו בתחומים אחרים, לא כל מה שטוב בארה"ב טוב גם בישראל. בוודאי לא כאשר גורעים מתקציבים ממלכתיים ולא דואגים לתקציבים פרטיים, כפי שקורה בארה"ב. אין ספק שכדי  שההשכלה הגבוהה תוכל להצליח יש צורך בתקציבים רבים ובניהולם הנכון.

המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, הוותיקים ובוודאי החדשים יותר והעניים יותר, נאלצו "להתייעל", וההתייעלות הזו פגעה בעיקר בעמוד השדרה של מוסדות ההשכלה הגבוהה – הסגל האקדמי. מוסדות ההשכלה הגבוהה נתונים בתהליך של קיצוץ משמעותי בסגל האקדמי. לפני עשרים שנה ויותר הסגל האקדמי היה בנוי על סגל קבוע ויציב אשר כל עיסוקו במוסד להשכלה גבוהה – הוראה ומחקר. היום חלק ניכר מאנשי הסגל המועסקים במוסדות להשכלה גבוהה אינם סגל קבוע, חלקם אף אינם בעלי תואר שלישי, ועיקר עבודתם במקומות אחרים לא אקדמיים.

חוסר הקביעות של הסגל יוצר תחלופה גבוהה ואינו מאפשר לשמור על רמה יציבה ופעילות אקדמית שוטפת ברמה נאותה לאורך זמן. התחלופה הגבוהה מערערת את מעמדו של הסגל האקדמי ומחלישה את יכולתו להגיע להישגים משמעותיים. נוסף לכך, בשנים האחרונות אנו עדים לקיצוץ משמעותי בתקציבים, המאלץ את האוניברסיטאות לסגור מגמות לימוד וחוגים חשובים, שהם בבסיס הנכס האינטלקטואלי של כל חברה נאורה. בשנים האחרונות זה קורה לא אחת בפקולטות למדעי הרוח באוניברסיטאות השונות.

מוסדות אקדמיים זקוקים לסגל אקדמי יציב וקבוע אשר כל עיסוקו בהוראת הסטודנטים ובמחקר אקדמי. רק כך יוכלו רמת ההשכלה הגבוהה ורמת המוסדות להשכלה גבוהה להשתפר באופן משמעותי. המצב הנוכחי הוא בכייה לדורות. ההשכלה הגבוהה היא גורם משמעותי בחוסנה של החברה הישראלית מכל הבחינות: תרבותית, כלכלית, מוסרית ודמוקרטית. החלשה של ההשכלה הגבוהה היא החלשה של החברה כולה.

ההשכלה הגבוהה היא מקור לידע, לערכים, לקידום, לשינוי חברתי, למוביליות חברתית ולשיפור כלכלי. חייבים לעשות שינוי משמעותי בתפיסה של ההשכלה הגבוהה ולהחזיר אותה למצב שבו היא יכולה להשתפר ולשוב להיות מקור מרכזי לקידום. לשם כך יש לדאוג למעמדם של חברי הסגל האקדמי ולדאוג לבסיס קבוע ורחב של סגל זה, כדי שלא ייאלצו לעסוק בעיסוקים אחרים, בוודאי לא כעיסוקים עיקריים. יש לבנות בסיס של מרצים וחוקרים אשר יקדישו עצמם למחקר ולהוראה ויוכלו להשתלב בחזית האקדמית העולמית.

אחת התופעות הבעייתיות של המצב הנוכחי היא מה שנקרא "בריחת המוחות" – המעבר של בוגרים מצטיינים של האקדמיה הישראלית למדינות אחרות, ארה"ב בעיקר. כך יוצא שישראל "מייצאת" מוחות במחירי מבצע חיסול – אנחנו משקיעים בהשכלתם ובחו"ל מקבלים אותם ללא תמורה. בוגרים מצטיינים אלה זוכים למשרות, מעמד ותקציבים במוסדות השכלה גבוהה בחו"ל ומעשירים את האוכלוסייה בניכר, במקום שישתלבו במוסדות בארץ ויפרו את האוכלוסייה המקומית.

יש להרחיב מיד את הסגל האקדמי הקבוע במוסדות להשכלה גבוהה, להפסיק את ההעסקה הפוגענית והנצלנית של רבים בסגל האקדמי הלא קבוע (מה שקרוי מרצים מן החוץ) ולפעול לשיפור מעמדם ותנאי העסקתם. מרצים אלה ללא קביעות נאלצים לחפש פרנסה במקומות נוספים, משום שאינם מועסקים לאורך כל השנה. לכן אינם יכולים להקדיש את עצמם להוראה ולמחקר באופן בלעדי, מיטבי ומעולה, כדי לשפר את המוסדות ולהעניק לסטודנטים עושר רב יותר והשראה לפעילות דומה.

הגוף אשר צריך לפעול לתיקון המצב הוא המועצה להשכלה גבוהה. זו צריכה להציב לה למטרה לתקן את המעוות ולא לשתף פעולה עם העיוותים הקיימים. לאורך שנים לא מעטות פעלה המועצה להשכלה גבוהה, מתוך הסכמה או מתוך חולשה, לשימור מעמד הסגל האקדמי הבכיר תוך הפקרת הסגל הזוטר, ובכך תרמה להחלשת מוסדות ההשכלה הגבוהה ולפגיעה קשה מאוד במעמדם ובמעמד ההשכלה הגבוהה.

עדיין לא מאוחר לתקן, אם כי בזבזנו שנים לא מעטות ואיבדנו כוחות אנושיים חשובים שרק במאמצים גדולים אולי נוכל עוד להחזיר. אם המועצה להשכלה תבין את גודל האחריות המוטלת על כתפיה, תירתם למשימה ותגדיר לעצמה יעד לחיזוק ההשכלה הגבוהה ולא שימור של מעמד קבוצה קטנה, נוכל לראות היפוך במגמה בתוך עשור.

על המחבר / המחברת

שי ענבר

שי ענבר

עורך מדור: אקדמיה. ד"ר, מרצה בקריה האקדמית אונו. עוסק בשכנוע ושינוי עמדות, בנושא של יהודים וערבים, ובשיטות מחקר איכותניות. בעבר מנהל המחלקה למחקר איכותני במכון למחקרי שוק.

10 תגובות

  1. דרור נ.
    דרור נ. יולי 17 2015, 22:32
    מתדרדרת זאת לא מילה

    נהיית דיפלומט?

    השב לתגובה
  2. יחקזאל מיפו
    יחקזאל מיפו יולי 20 2015, 00:26
    המכללות גורמות לכל הבעיות

    האוניברסיטאות מתוך צורך לשרוד מורידות הרמה והדרישות

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר יולי 22 2015, 08:19
      הממשלה היא הבעיה

      הסתכלות מוזרה על הדברים. המכללות לא גרמו להורדת התקציבים לאוניברסיטאות. את זה עשתה ועושות הממשלות בראייתן הבעייתית וקצרת הרואי. המכללות נועדו להנגיש השכלה גבוהה – אינטרס לאומי – לאוכלוסיות רחבות יותר. לא צריכה להיות תחרות במובן הזה משום שהאינטרס של המדינה הוא להרחיב ככל האפשר, בלי להתפשר על איכות, את רוכשי ההשכלה הגבוהה.

      השב לתגובה
  3. מנשה
    מנשה יולי 20 2015, 14:45
    יש מוסדות מביישים

    אם המועצה להשכלה גבוהה נתנה אישור למוסדות כאלה להפוך למכללות אקדמיות אז יש לצפות להתדרדרות גוברת.

    השב לתגובה
  4. מרצה מן החוץ
    מרצה מן החוץ יולי 21 2015, 10:26
    דוקא המרצים החיצוניים תורמים יותר

    הם באים מהתעשיה ומהמעשה. הם מעודכנים יותר. הם חרוצים יותר.

    השב לתגובה
    • שי ענבר
      שי ענבר יולי 22 2015, 08:25
      הנזק רב על התועלת

      להשכלה הגבוהה שתי פונקציות: מחקר והעברת הידע – לימוד.
      יכולת התרומה של מרצים מן החוץ, שעיקר עיסוקם הוא בתעשייה, למחקר היא מוגבלת עד לא קיימת. המערכת האקדמית אמורה להיות החזית הקדמה שיא המעודכנות, זו מטרתה לבחון את מה שלא נבחן, אז איך המרצים מן החוץ מעודכנים יותר? בנוסף הבעיה המרכזית אשר הועלתה במאמר היא העדר יציבות והמשכיות אשר פוגעים הן במחקר והן בלימוד – והכל בשםפ ה"התיעלות" המפוקפקת.

      השב לתגובה
  5. אלמוני
    אלמוני יולי 30 2015, 13:00
    המצב רק הולך ומחמיר

    לקראת שנת הלימודים החדשה במוסדות ובמחלקות שאני מכיר מורידים את דרישות הקבלה או את ההקפדה על הדרישות העיקר להביא תלמידים והתוצאות ברורות

    השב לתגובה
  6. חנוך כ.
    חנוך כ. אוגוסט 10 2015, 16:43
    גם ההשכלה הנמוכה יותר איננה ברמה

    משם מתחילה בעצם הבעיה

    השב לתגובה
  7. מרצה במכללות
    מרצה במכללות ספטמבר 13 2015, 11:48
    מתדרדרת זה בלשון המעטה

    רמת הסטודנטים של היום נמוכה ביותר
    פעם בבית הספר התיכון ידעו הרבה יותר על כל התחומים השונים
    ללמוד רק נוסחאות לא מקדם את החברה

    השב לתגובה
  8. סטודנט באוניברסיטה
    סטודנט באוניברסיטה ספטמבר 19 2015, 01:37
    בעוד חודש השנה נפתחת

    לדעתי הירידה ברמה נמשכת
    אנחנו שמים לב שכולם מנסים למשוך סטודנטים = הכנסות וכל דרך כשרה
    עוד מעט כבר לא יעריכו בכלל גם תעודות של אוניברסיטאות טובות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באקדמיה

יתר המאמרים במדור