JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הפרטת הפנסיה התעסוקתית (2)

"פנסיית חובה" - ביטוח פנסיוני מקיף במשק

הפרטת הפנסיה התעסוקתית (2) פרופסור זיו רייך
יוני 22
09:58 2016

מאמר זה הוא מאמר המשך למאמר "הפרטת הפנסיה התעסוקית (1): מעבר לפנסיה צוברת והפרטת קרנות הפנסיה", שפורסם באתר זה. במאמר הנוכחי אדון בשלב השני בתהליך הפרטת הפנסיה.

כחלק ממהלך צמצום מחויבות ואחריות המדינה לתמיכה כלכלית שוטפת בגמלאים, התעורר הרצון להנהיג חוק פנסיית חובה. חוק זה יביא להגדלת שיעורי הפרשות המעביד והעובד לפנסיה התעסוקתית, להרחבת מעגל העובדים שחוסכים לפנסיה, ולתחילת צבירת החיסכון כבר מגיל צעיר. זאת מתוך כוונה שהגמלאים העתידיים יקבלו פנסיה שמקורה בחיסכון הפנסיוני שצברו, ובמקביל יפחת היקף זכאותם לסיוע כספי מהמדינה.

לאחר התנגדויות של גורמים שונים, פנסיית חובה תעסוקתית במגזר הפרטי הונהגה בישראל בשנת 2008 שלא במסגרת חוק אלא מכוח צו הרחבה: בשנת 2007 נחתם הסכם קיבוצי כללי (מסגרת) לביטוח פנסיוני מקיף במשק, בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה. בתחילת שנת 2008 נכנס לתוקף צו הרחבה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 שהוציא שר התמ"ת (כיום משרד הכלכלה) במטרה להחיל את חובת הביטוח הפנסיוני המקיף שבהסכם הקיבוצי הנ"ל לא רק על עובדים שמעבידיהם חברים בהתאחדות התעשיינים ולכן הם צד להסכם הקיבוצי, אלא גם על כלל העובדים השכירים במשק שאין להם "הסדר פנסיוני מיטיב" (הסכם שתנאיו טובים יותר מהמינימום הנדרש על פי צו ההרחבה) מכוח הסכם עבודה אישי, הסכם קיבוצי כללי (ענפי), צו הרחבה אחר, פנסיה תקציבית. כלומר, הרחבת תחולת ההסכם גם לענפי המסחר והשירותים, בתי המלאכה ובתי העסקים הקטנים. בשנת 2011 הוציא שר התמ"ת צו הרחבה משולב חדש המשפר את תנאי הצו המקורי ובין היתר מגדיל את שיעור הפרשות החובה להסדר הפנסיוני החל משנת 2014.

משמעות הדבר, שהחל משנת 2008 למעבידים ולעובדים (נשים מגיל 20, גברים מגיל 21) נקבעה חובת הפרשה להסדר פנסיוני מקיף (כיסוי לזיקנה, מוות ונכות) באמצעות קופות אישיות של העובדים בניהול הגופים הפיננסיים בשוק הפרטי, וללא הבטחת רשת ביטחון ממשלתית למקרה פשיטת רגל או תשואות שליליות בגין ההשקעות של הגופים הנ"ל.

עובד חדש שהתקבל לעבודה ואין לו עדיין הסדר פנסיוני כלשהו – חובת הביטוח הפנסיוני נכנסת לתוקף רק לאחר שישה חודשי עבודה (בשנת 2008 נדרשה תקופת המתנה ארוכה יותר של תשעה חודשים). לעומת זאת, אם לעובד החדש כבר יש הסדר פנסיוני כלשהו ממקומות עבודה קודמים – אזי לא תחול לגביו תקופת ההמתנה הארוכה הנ"ל, וחובת הביטוח הפנסיוני תקום לגביו החל מיום עבודתו הראשון במקום העבודה החדש. ואולם, ביצוע הפרשות החובה הנ"ל להסדר הפנסיוני בפועל יהיה לפי המועד המוקדם מבין תום שלושה חודשי עבודה או תום שנת המס, אך בכל מקרה רטרואקטיבית מהיום הראשון לעבודה.

העובד זכאי לבחור את סוג המכשיר הפנסיוני שאליו יופרשו כספי הפנסיה ועליו להודיע בכתב למעביד על בחירתו תוך 60 יום ממועד תחילת עבודתו. בהיעדר העדפה/הודעה מצד העובד, ברירת המחדל תהיה קרן פנסיה מקיפה חדשה. בחירת העובד במכשיר אחר דוגמת ביטוח מנהלים תתאפשר רק אם יירכשו עבורו גם כיסויים למקרה מוות ונכות כנדרש בצו ההרחבה.

העובד נושא באחריות לחיסכון הפנסיוני שלו, והוא זכאי לעבור בכל עת לקופת גמל אחרת לפי בחירתו תוך כדי ניוד כספי החיסכון הפנסיוני כרצונו כאמור בצו ההרחבה, בהתאם להוראות סעיף 20(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, ולחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון מס' 3), התשס"ח-2008, שקבע שהעובד יוכל לנייד כספים שהופקדו בחשבונו לכל קופה שירצה ללא צורך בהסכמת המעביד וללא קשר למועד הפקדת הכספים.

ה"שכר המבוטח" או ה"שכר הפנסיוני" שממנו חייבים המעביד והעובד להפריש להסדר הפנסיוני הוא "השכר הקובע" לפי חוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: חוק פיצויי פיטורים) ולפי ‏תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964‏: שכר הבסיס (יסוד) + תוספות השכר הקבועות שלהן זכאי העובד (ותק, יוקר מחיה, משפחה, מחלקתית או מקצועית). עם זאת, תקרת השכר המבוטח לצורך הפרשות החובה להסדר הפנסיוני היא השכר הממוצע במשק כפי שהוא נקבע לפי סעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (התקרה בשנת 2015 היא 9,260 ₪). משמע, הפרשות פנסיוניות בגין שכר מבוטח שמעל לתקרת שכר זו נותרו בגדר רשות ואינן נכללות במסגרת פנסיית החובה לפי צו ההרחבה.

כדי לאפשר למעבידים להתאים עצמם לגידול בעלויות השכר תוך שמירה על כושר התחרותיות ועל היציבות התעסוקתית במשק, נקבע יישום הדרגתי של חובת הביטוח הפנסיוני במשך מספר שנים. החל משנת 2008 עלייה שנתית הדרגתית של 2.5% בסה"כ שיעורי ההפרשות החודשיות של המעביד+העובד (לפי החלוקה שנקבעה מראש) עד למיצוי מלא של שיעורי הפרשת חובה בגובה 17.5% בשנת 2014 (לעומת 18.33%– 22.83% שקיימים בהסדרים מיטיבים).

כחריג ייחשב מי שיש לו "הסדר מיטיב" כאמור לעיל – ולכן, לכאורה, לצו ההרחבה הנ"ל אין תחולה לגביו – אך שיעור ההפרשה לרכיב הפיצויים בהסדר המיטיב שלו נמוך יותר מהשיעור שנקבע בצו ההרחבה – אזי על המעסיק להפריש לו לרכיב הפיצויים לפחות בשיעור שנקבע בצו ההרחבה.

כמו כן, בצו ההרחבה נקבע שהפרשות המעביד להסדר הפנסיוני למרכיב הפיצויים יבואו "במקום פיצויי פיטורים" בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים.

משמעות הדבר, שבסיום עבודה בנסיבות המזכות את העובד בפיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים, כשהמעביד הפריש עבור העובד בשיעורים שנקבעו בצו ההרחבה – המעביד יהיה פטור מתשלום השלמת פיצויים לעובד בגין רכיבי השכר/ התקופות/ והשיעורים שבגינם בוצעו ההפרשות השוטפות לפיצויים. למשל, אם אחרי 1/1/2014 המעביד מפריש 6% מהשכר הקובע למרכיב הפיצויים, אזי רק 72% מהשכר הקובע (12 חודשים x 6% לחודש) יהיו פטורים מחובת תשלום השלמת פיצויים בגין עליית השכר. בסיום עבודה בנסיבות מזכות המעביד יהיה חייב בתשלום השלמת פיצויים בגין 28% מהשכר הקובע. על כך אפרט בהמשך.

יתרה מזאת, צו ההרחבה לביטוח פנסיוני איפשר למעבידים להפריש לרכיב פיצויי הפיטורים שיעורים גבוהים יותר ממה שחויבו עד למלוא 8.33% לחודש. בנוגע לתוספת זו, בהפרשות לפיצויי פיטורים העניק צו ההרחבה למעבידים חופש בחירה אם להחיל גם עליה את הפטור מהשלמות רטרואקטיביות בגין עליות שכר לפי ס' 14 לחוק פיצויי פיטורים. מעביד שבחר להחיל את ס' 14 לחוק פיצויי פיטורים גם על התוספת הנ"ל כך שהיא תבוא במקום פיצויי פיטורים, נדרש להודיע על כך בכתב לגוף המנהל את ההסדר הפנסיוני ולעובד.

צו ההרחבה לביטוח פנסיוני קבע שהפרשות המעביד למרכיב הפיצויים לא תהיינה ניתנות להחזרה למעביד, למעט בשני מקרים: א) העובד התפטר בנסיבות שאינן מזכות בפיצויים, ומשך כספים מההסדר הפנסיוני לפני שקמה לו הזכאות לקבלת הכספים לפי תקנון ההסדר הפנסיוני או בשל "אירוע מזכה" (מוות, נכות או פרישה בגיל 60 ויותר); ב) אם נשללה זכות העובד לפיצויי פיטורים בפסק דין מכוח סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצויי פיטורים.

על המחבר / המחברת

זיו רייך

זיו רייך

עורך מדור חשבונאות ומיסים. פרופסור חבר מקצועי. רו"ח. דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. יו"ר ועדת השקעות של שלמה חברה לביטוח. מומחה מטעם בית המשפט בנושאי ביטוח, חשבונאות, מיסים. בעבר כיהן בדירקטוריונים רבים, וכנשיא איגוד המבקרים הפנימיים.

3 תגובות

  1. שפיץ
    שפיץ יוני 22 2016, 14:00
    הבעיה שהמדינה מאפשרת לקרנות הפנסיה

    לקחת דמי ניהול מוגזמים ולגזול מיליארדים מהמבוטחים התפרנים

    השב לתגובה
  2. ב.
    ב. יוני 23 2016, 20:47
    אני צעיר ואין לי ידע מה קורה בעולם

    אבל ניראה לי שהחוק הזה מתקדם והוגן מאד עבור האזרחים העובדים

    השב לתגובה
  3. שרון גואטה
    שרון גואטה יוני 24 2016, 13:24
    כעת הסתבכתי

    מה אני צריך לדעת? מה אני צריך להחליט?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחשבונאות ומיסים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!