JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הפרטת הפנסיה התעסוקתית (3)

יצירת עדיפות לחיסכון פנסיוני למטרת משיכה כקצבה

הפרטת הפנסיה התעסוקתית (3) פרופ' זיו רייך
יולי 02
19:30 2016

מאמר זה הוא מאמר המשך למאמרים "הפרטת הפנסיה התעסוקית (1): מעבר לפנסיה צוברת והפרטת קרנות הפנסיה", ו"הפרטת הפנסיה התעסוקתית (2): החלת 'פנסיית חובה' במסגרת צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק", שפורסמו כאן באתר. במאמר הנוכחי אדון בשלב השלישי בתהליך הפרטת הפנסיה.

כפי שצוין במאמר הקודם, במסגרת צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, הונהגה החל משנת 2008 פנסיית חובה שהרחיבה את מעגל החוסכים לפנסיה תעסוקתית והביאה לתחילת צבירת החיסכון מגיל צעיר.

ואולם, כל עוד נותרה בידי החוסכים (שכירים ועצמאים) האפשרות לבחור להפריש להסדר פנסיוני המייעד את כספי החיסכון שנצבר למשיכה כסכום הוני חד-פעמי (קופת גמל הונית) לא היה די בקביעת פנסיית חובה על מנת לצמצם את אחריות המדינה והנטל הכלכלי הגבוה שעל תקציב המדינה. זאת מאחר שחוסכים שביצעו את המשיכה ההונית והשתמשו בכסף באופן שלא יניב להם הכנסה שוטפת בעתיד, עשויים בכל זאת בהמשך דרכם (ומדובר ב"דרך" ארוכה לאור מגמת העלייה בתוחלת החיים) להיחשב למעוטי אמצעים ולהיות זכאים לסיוע כספי ולהטבות מהמדינה.

לפיכך, בשנת 2008 ביצעה המדינה מהלך משלים על ידי יצירת עדיפות וקדימות לחיסכון פנסיוני למטרת משיכה כקצבה, באמצעות חקיקת תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 (להלן: תיקון 3).

בתיקון 3, שחל הן על שכירים והן על עצמאים, נקבע שייעוד כל הכספים המופרשים להסדר הפנסיוני החל מ-1/1/2008 יהיה בראש ובראשונה למטרת קבלת קצבה מגיל פרישה. לגבי הכספים שהופקדו עד ליום 1/1/2008 נותרה לחוסך זכות הבחירה לגבי משיכתם כסכום הוני חד-פעמי או כקצבה שוטפת בהתאם לסוג ההסדר הפנסיוני שבו הופקדו.

בעקבות תיקון 3 כל קופות הגמל הפכו למעשה ל"קופות גמל לקצבה". קופות גמל "משלמות קצבה" הן קופות שלפי תקנונן מסוגלות לשלם קצבה. לעומת זאת, קופות הגמל שהיו בעבר הוניות, ולכן תקנונן אינו מאפשר להן לשלם קצבאות, הוגדרו כקופות גמל "לא משלמות קצבה" – נקבע שניתן להמשיך לחסוך בהן, אך לצורך משיכת הכספים שנבעו מהפקדות שלאחר 1/1/2008 יהיה צורך בהעברת הכספים הנ"ל לקופת גמל "משלמת קצבה", למעט רכיב הפיצויים שאותו ניתן למשוך מהן ישירות כסכום הוני.

בגין ההפקדות שנצברו החל מ-1/1/2008, תיקון 3 הגדיר לחוסך קצבת מטרה חודשית מינימלית (להלן: "קצבה מזערית") בסך 3,850 ₪ צמוד למדד מרץ 2008. נכון לשנת 2015 מדובר בסכום של כ-4,600 ₪ לחודש. הקצבה המזערית תיבחן ביחס לכלל הקצבאות שהפורש עתיד לקבל מהמקורות הפנסיוניים שלרשותו (לא כולל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי).

חשוב להדגיש שבקביעת קצבת מטרה אין מדובר בהתחייבות המחוקק להבטחת תשלום הקצבה המזערית הנ"ל לכל חוסך. גובה הקצבה ימשיך להיקבע בפרישה בהתאם לסכום החיסכון שנצבר ומקדם ההמרה לקצבה – ואם חושבה קצבה והיא נמוכה מהקצבה המזערית, היא תשולם לפי הסכום שחושב בפועל. רק אם הקצבה שחושבה היא בסכום שגבוה יותר מהקצבה המזערית הנ"ל – אזי תיקון 3 קבע שהפורש יהיה זכאי בעת הפרישה לבחור בין שתי חלופות: א) קבלת מלוא הקצבה שחושבה; ב) קבלת הקצבה המזערית, ואילו את סכום הקצבה שמעבר לקצבה המזערית למשוך כסכום חד-פעמי הוני בדרך של היוון קצבה ובהתאם להוראות המיסוי הרלוונטיות.

יש לציין, שכדי להשיג לפחות את קצבת המטרה המזערית נדרשת צבירה של כ-1,000,000 ₪ לעת הפרישה. ככל שיחלפו השנים ותחול עלייה בתוחלת החיים ובהתאמה יגדל מקדם ההמרה לקצבה, אזי תידרש אף צבירה גבוהה יותר.

הסיכוי של רוב ציבור השכירים לצבור סכום זה לעת פרישה אינו גבוה לאור גורמים רבים, ובהם: כניסה מאוחרת לשוק העבודה בשל צבא/ טיול אחרי צבא /לימודים, משכורות בינוניות-נמוכות ומתוכן אף לא כל רכיבי השכר הנכללים ב"שכר הפנסיוני" שעליו מבוצעות ההפרשות, שיעורי ההפרשה שנקבעו בפנסיית החובה נמוכים מהשיעורים המקסימליים האפשריים (17.5% החל משנת 2014 על פי צו ההרחבה לעומת 22.33% שמייצג הפרשות מקסימליות של 7.5% מעביד, 7% עובד, 8.33% מעביד בגין פיצויי פיטורים), תשואות שליליות בשל ירידות בשוק ההון, היעדר ביטחון תעסוקתי שמוביל לתקופות של אבטלה והיעדר צבירה ואולי אף משיכת כספים מההסדר הפנסיוני, העלאת גיל הפרישה אך מנגד אפליית גיל על ידי המעבידים המובילה להיפלטות מוקדמת משוק העבודה והפסקת ביצוע ההפרשות. במצב זה, חוסכים רבים עשויים למצוא עצמם בעת הפרישה עם קצבה נמוכה יותר מהקצבה המזערית שקשה להתקיים ממנה, אך מנגד היא גבוהה דיה כדי למנוע מהם את הזכאות לסיוע ולהטבות כספיות מהמדינה.

על המחבר / המחברת

זיו רייך

זיו רייך

עורך מדור חשבונאות ומיסים. פרופסור חבר מקצועי. רו"ח. דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. יו"ר ועדת השקעות של שלמה חברה לביטוח. מומחה מטעם בית המשפט בנושאי ביטוח, חשבונאות, מיסים. בעבר כיהן בדירקטוריונים רבים, וכנשיא איגוד המבקרים הפנימיים.

2 תגובות

  1. פנסיונר בעוד 20 שנים
    פנסיונר בעוד 20 שנים יולי 02 2016, 20:09
    בקיצור המצב לא טוב

    לפי המעבר ליותר מידי אנשים אין סכום סביר בפנסיה

    השב לתגובה
  2. יפתח
    יפתח יולי 05 2016, 12:28
    לרבים מהחברים של הורי הפנסיה לא מספיקה

    עד שהם הבינו זאת היה כבר מאוחר מלתקן. לא יודע איך, חייבים לפתור הבעיה קודם.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחשבונאות ומיסים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!