JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שיטות מיסוי של מס הכנסה ומשמעויותיהן

על מיסוי טריטוריאלי ומיסוי פרסונלי

שיטות מיסוי של מס הכנסה ומשמעויותיהן פרופסור זיו רייך
ספטמבר 17
09:30 2015

מס הכנסה משית על הנישום את חובותיו לפי שתי שיטות:

שיטה טריטוריאלית – בשיטה זו הנישום משלם מס לפי המקום שבו הופקה ההכנסה, ללא קשר לארץ שבה הוא אזרח. במילים אחרות המדינה ממסה את כל ההכנסות שמופקות בתחומה, ללא קשר לסוג הנישום – אזרח, תייר וכן הלאה.

שיטה פרסונלית – כל תושב במדינה מחויב במס ללא קשר למקום שבו הופקה הכנסתו. לפי שיטה זו הנישום משלם מס לפי המדינה שבה הוא מוגדר כתושב. ההגדרה "מיהו תושב?" מופיעה בסעיף 1 בפקודת מס הכנסה – הגדרות.

כל הכנסה שנצמחה בארץ – למשל הכנסה מריבית או משכר דירה, וכל הכנסה שהופקה בארץ או התקבלה בארץ תהיה חייבת במס בארץ. על פי השיטה הפרסונלית, חברה שיש לה חשבון בארץ והכנסתה הופקה בחו"ל ונתקבלה בארץ – תהיה חייבת במס בארץ. תכנון נכון יותר יהיה שהחברה תקבל את הכסף בחו"ל ורק לאחר מכן תעביר אותו לארץ. אם באותה תקופה הייתה הכנסה שהופקה בחו"ל, נתקבלה בחו"ל ולאחר מכן הובאה לארץ – על הכנסה כזאת לא משלמים מס, הואיל ולא נצמחה בארץ. עוד דוגמה: לאדם יש פיקדון בחו"ל. הוא קיבל ריבית על הפיקדון, נסע לחו"ל, לקח את הריבית וחזר לארץ – לא ישלם מס על ריבית זו.

בעקבות המצב הביטחוני במדינת ישראל נוצרה בעיית מיסוי באזורים שנויים במחלוקת. לכן נוסף לפקודת מס הכנסה סעיף 3א', העוסק באופן ודרכי מיסוי באזורים כאלה.

תחילה מוגדר המושג "אזרח ישראלי":

אזרח ישראלי כמשמעותו בחוק האזרחות.

תושב ישראל.

מי שזכאי לעלות לישראל לפי חוק השבות.

חבר בני אדם שאזרח ישראלי (לפי הגדרות שלושת הסעיפים הקודמים) הוא בעל שליטה בו.

הסעיף מרחיב את הגדרת המושג "אזרח ישראלי" מעבר לחוק האזרחות וחוק השבות, במטרה להגדיל ככל האפשר את כמות המס שמגיעה לרשויות המס בישראל. ככל שההגדרה תהיה רחבה יותר כך ניתן יהיה לגבות כמות גדולה יותר של מסים.

נוסף לכך מוגדר המושג "אזור" עבור אזורי יהודה, שומרון וחבל עזה וכן כל השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי הסכמים שנחתמו בין הצדדים. גם בהגדרה זו ניתן לראות שהמחוקק מעוניין להרחיב את התחום שממנו ניתן לקבל מסים כדי שכמות המסים שתתקבל תגדל.

סעיף 3א'(ב) גורס שכל אזרח ישראלי הגר באזור יחויב במס באופן זהה לחיוב מס של אזרח ישראלי שהכנסתו הופקה בישראל. סעיף 3א'(ב1) מרחיב ואומר שהכנסתו של אזרח ישראלי תושב האזור שהופקה מחוץ לישראל ו/או מחוץ לאזור תחויב גם היא במס באופן זהה לחיוב מס של אזרח ישראלי שהפיק את הכנסתו מחוץ לישראל.

לפי שני הסעיפים האלה, "אזור" הוא חלק ממדינת ישראל לצורך חישוב מס, וכל הכנסה שהופקה מחוץ לישראל ומחוץ לאזור תיראה כאילו הופקה מחוץ לישראל גם אם הנישום תושב ישראל וגם אם הנישום תושב אזור.

סעיף 3א'(ג) מתייחס לאזרח ישראלי הנמנה בחברה שנמצאת באזור. כאשר יקבל רווחים יהיה עליו לשלם עליהם מס בישראל כאילו הכנסתו הופקה בישראל. אם יחולק דיווידנד בחברה זו לא יצטרך הנישום לשלם מס על הדיווידנד, הואיל וכבר שילם מס על רווחיו בעבר. כך לא ייווצר ייווצר כפל מס, שהרי הוא משלם מס ביום שמצטברים הרווחים ולא ביום חלוקתם בפועל.

סעיף 4א' מגדיר היכן ימוסה אזרח ותושב ישראל, לפי מקום הפקת ההכנסה. הנה הקריטריונים להחלטה באשר למדינה שבה ימוסה הנישום:

הכנסה מעסק תמוסה לפי המדינה שבה הופקה ההכנסה, כלומר המדינה שבה מתקיימת הפעילות העסקית המניבה את ההכנסה.

הכנסה מעסקה אקראית בעלת אופי מסחרי תמוסה לפי המדינה שבה נעשתה העסקה.

הכנסה ממשלח יד, עבודה – תמוסה לפי מקום ביצוע העבודה.

ריבית דמי ניכיון והפרשה, השתכרות או רווח שמקורם בנכס לא מוחשי, קצבה, מלוג (רווחים הנובעים מנכסים שאישה הביאה כנדוניה), אנונה (תשלומים כספיים המשולמים מדי פרק זמן קבוע) והשתכרות או רווח מהימורים – ימוסו לפי מקום מושבו של המשלם, ולא לפי מקום מושבו של הנישום.

דמי שכירות והכנסה מחקלאות יחויבו במס לפי המדינה שבה נמצא הנכס.

דיווידנד יחויב במס לפי המקום הקבוע של החברה שחילקה את הדיווידנד.

כפי שניתן לראות מסעיף זה, ההחלטה אם לחייב נישום אזרח ישראל במס תלויה לא רק בזיקתו למדינת ישראל אלא גם במקום הפקת ההכנסה וסוג ההכנסה.

כאשר מתבצעת פעילות בין-לאומית יכול להיווצר מצב שהנישום צריך לשלם מס בשתי המדינות. על מנת למנוע מצב של כפל מס לנישום יש כמה פתרונות:

פתרון אחד הוא שיעור מס מוגבל על הכנסות שמקורן שמדינה אחרת – בעבר זו הייתה השיטה הנהוגה בישראל, כלומר שילמו מס מוגבל לאחר שכבר שילמו מס במדינה שממנה הופקה ההכנסה.

פתרון נוסף הוא הסדרי מס באמצעות אמנות מס – מדינת ישראל חתומה על אמנות למניעת כפל מס עם 40 מדינות בעולם. האמנות עוסקות בשתי סוגיות עיקריות: האחת, חלוקת זכויות המיסוי בין המדינות החתומות על האמנה; השנייה – מניעת מסי כפל בדרך של הענקת פטור או זיכוי בארץ המושב.

כדוגמה, הנה סעיפים אחדים מתוך האמנה של ישראל עם ארצות הברית:

סעיפים 1–3 הם סעיפי הגדרות.

סעיף 4 – זהו סעיף למקור ההכנסה. כמו שבפקודת מס הכנסה יש סעיף למקורות ההכנסה, גם באמנה זו יש הגדרה מחדש של מקורות ההכנסה. בניגוד לפקודה, שמתחילה במקור האקטיבי, האמנה מונה ראשון את מקור ההכנסה מדיווידנדים, שהוא מקור הכנסה פסיבי.

סעיף 7 – הסעיף עוסק בהגדרת המדינה שתחייב נישום בגין הכנסות מנכסי מקרקעין.

סעיף 8 – הסעיף מגדיר היכן ימוסו חברות על מנת שלא ייווצר כפל מס.

סעיף 12 – הסעיף עוסק בהכנסה מדיווידנד, וגורס ששתי המדינות יכולות למסות את הנישום על דיווידנד.

סעיף 13 – הסעיף עוסק בהכנסה מריבית. בדומה לסעיף הכנסה מדיווידנד, הסעיף גורס ששתי המדינות יכולות למסות את הנישום על הכנסה מריבית.

אלה סעיפים מעטים מתוך האמנה, המכילה סעיפים נוספים העוסקים בהחלטה איזו מדינה תמסה את הנישום.

פתרון שלישי למניעת כפל מס הוא זיכוי המס הזר ששולם כנגד המס שהנישום נדרש לשלם במדינה. בסעיף 200(א) יש הוראות לזיכוי כפל מס. הסעיף גורס שיחיד תושב ישראל שהרוויח כסף בחו"ל ושילם מס בחו"ל יקבל זיכוי בישראל על המס ששילם בחו"ל. תקרת הזיכוי היא המס שהיה אמור להשתלם בישראל. כלומר אם במדינה הזרה המס גבוה יותר – הנישום לא צריך לשלם מס בארץ; אם המס בארץ גבוה יותר – הנישום צריך לשלם מס רק על ההפרש, הואיל והוא מקבל זיכוי על המס ששילם במדינה הזרה.

בכל מקרה כדאי לתושב ישראל שמרוויח הכנסות מחו"ל לבדוק אם קיימת אמנת מס עם אותה המדינה. בדיקה כזאת תקל על הנישום, הואיל ומטרת האמנה היא להקל מבחינת כפל מס. אציין גם את סעיף 203, המקנה זיכוי לחברות ישראליות באופן דומה לסעיף 200(א).

פתרונות נוספים הם ניכוי המס הזר כנגד ההכנסה החייבת – ניכוי המס הזר עדיף מזיכוי מס, הואיל וניכוי הוא הפחתה מההכנסה החייבת, ולבסוף פטור ממס הכנסה – אם ההכנסה מקורה במדינה אחרת.

על המחבר / המחברת

זיו רייך

זיו רייך

עורך מדור חשבונאות ומיסים. פרופסור חבר מקצועי. רו"ח. דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. יו"ר ועדת השקעות של שלמה חברה לביטוח. מומחה מטעם בית המשפט בנושאי ביטוח, חשבונאות, מיסים. בעבר כיהן בדירקטוריונים רבים, וכנשיא איגוד המבקרים הפנימיים.

4 תגובות

  1. ט.י.
    ט.י. ספטמבר 18 2015, 00:21
    ואם אני מחליף מקומות כל שנתיים

    וההתחשבנות עם הרשויות היא בערך חמש שנים ואני כבר לא שם?

    השב לתגובה
  2. בני שמעון
    בני שמעון ספטמבר 20 2015, 12:07
    שהייה ארוכה בחו"ל

    כמה זמן אני צריך לשהות בחו"ל בשביל לא לשלם כאן מס?
    בכל ארץ זה אותו דבר?

    השב לתגובה
    • זיו רייך
      זיו רייך ספטמבר 21 2015, 07:28
      שהייה בחול

      הכלל הוא לא להיכנס להגדרת תושב ישראל, המוגדרת בסעיף 1 בפקודת מס הכנסה, הכוונה היא שמרכז החיים לא יהיה בישראל ובין היתר מדובר בשהייה של 183 יום מוץ לישראל בכל שנת מס , אך לקביעת מרכז החיים יובאו בחשבון בנוסף גם מכלול הקשרים הכלכלים ,החברתיים והמשפחתיים

      השב לתגובה
  3. מיכל
    מיכל נובמבר 19 2017, 10:32
    האם גם פיצויים בגין הפקעת קרקע חייבים מיסוי?

    האם יהודי תושב ארה"ב אשר היה בעליה של קרקע בישראל אשר הופקעה ע"י המדינה וטובת סלילת כביש וקיבל פיצויים נדרש לשלם מע"מ ומס הכנסה בגין הפיצוי על הקרקע? האם זכאי לפטור שכן מדובר בפיצויים ולא הכנסה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחשבונאות ומיסים

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!