JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

"התחדשות"

תערוכה חדשה בקניון רמת אביב

"התחדשות" יצירה של ענבר רייך
אוקטובר 13
15:21 2018

תערוכה חדשה לקראת השנה החדשה, המציגה עבודות מסוגים שונים של אמנים ישראלים, מקומיים ותושבים חוזרים – זוהר סקטר, קרולין בוקרה, שרה סלמן, ענבר רייך, הדר הרנס, תמר שביט, יהונתן בן אלי, רחלי רוזנמן ואביגיל מיה טובול.

התערוכה תתקיים בקניון רמת אביב בתל אביב, גלריית האמנים, על הקיר החיצוני של קניון רמת אביב, בין "ארקפה" ל"גרנד קפה", איינשטיין 40 רמת אביב. בין התאריכים 12.9-10.10.

אוצרת התערוכה: איילת אמוראי-בירן

אוצרת משנה: חגית ארגמן מיכאלי

הכניסה חופשית

זוהר סקטר: אמן ישראלי-קנדי, בן 35, חי ויוצר באליכין, עמק חפר ומצייר משנת 2010. "התחלתי ליצור בקנדה לאחר מות אבי שהיה אומן רב תחומי, ונתן לי השראה ותשוקה לאומנות. בתחילת דרכי התנסיתי רבות בציור מופשט, באיור מודלים. עם הזמן פיתחתי סגנון משלי, המשלב כמה סגנונות בהשראה של אומנים שונים שאני אוהב כמו דאלי, ואן גוך, פולק ושל האומנות של הילידים בקנדה ובעולם. בטיולים בצפון אמריקה, באוסטרליה, בניו זילנד ובאינדונזיה קיבלתי הרבה השראה מהתרבות ומהאומנות של המקומיים וגם מהטבע. בציורים שלי כל דמות, כל חיה, משקפת חלק מהעולם הפנימי שלי שרוצה לבוא לידי ביטוי או לקבל הכרה בעולם.". זוהר מצייר בחומרים שונים כמו אקריליק, דיו, שמן, ועיפרון – על קנבס, על עץ, על בד ועל נייר. הציג בקנדה בתערוכת יחיד ובתערוכה משותפת, ובארץ הציג זו תערוכתו השנייה. כיום הוא מלמד ציור אינטואיטיבי, מעביר סדנאות להתפתחות אישית ומטפל בגוף ובנפש.

קרולין בוקרה: קרולין בוקרה נולדה בפריפריה של פריז, בשנת 1975, בנעוריה למדה אומנות פלסטית,ומיד התבלטה ביצירתיות ובמקוריות. עבודותיה משלבות מספר תחומי ציור, והתמחות בתחום השימוש בצבעי שמן. בשנת 2008 התחילה לצייר בסטודיו  הידוע l helier en commu  , בפריז מאז ניכר בעבודותיה זרימה חופשית ורעננה בגישתה אל חומרי הציור. קרולין יוצרת רעיונות על ידי ערבוב הצבעים  ויצירת פיגמנטים חדשים, היא מתמחה ביצירותיה בשימוש נפלא  בגווני המט  והמבריק. בשנת 2015 עלתה לישראל, מאז החלו  נושאים חדשים לעלות בציוריה: צורות גאומטריות, מעגלים ובמיוחד גלים, בהם היא רואה מעין "ריקוד החיים".

ענבר רייך: ענבר רייך אמנית ישראלית המציירת בכל צבעי הקשת יצירות מרגשות ומעבירה מסר רגשי ורוחני בעבודותיה. "זהו ביטוי מיידי של מהות, צבע וקומפוזיציה שנראית על פני השטח כסיפור שסיפרתי זה עתה, ממחוזות עמוקים". ציוריה מעבירים אנרגיה של שמחה ועומקים. ענבר מציגה ציורה באתרים שונים ובגלריות ומאפשרת לרכוש ציורים אלו הפתעות של צבע, מרקם וצבע נועז הם הסיבה שאנשים נמשכים לעבודות של רייך. הרוח הפועמת באמנית בכל רגע נתון עוברת דרך מחוות ספונטאניות שכובשות את כל הגוף, החל מהלב עד לריקוד סוער, מדריכה את רייך כיצד להעביר מסר רגשי שאין לי מילים כדי לתארו. לכן היא משתמשת בצבעים עזים ובמשיכות מכחול מהירות.

הדר הרנס: "הסיפור שלי מתחיל שבועיים לפני שנולדתי. אבא שלי נהרג. אם לא היו תמונות, לעולם לא הייתי יודעת איך הוא נראה ואיך לחבר את הסיפור לבן אדם. אז בשבילי מאז ומעולם צילום היה הרבה יותר מתמונה." הדר היא צלמת, אמנית ובוגרת האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, המחלקה לצילום. מפיקה ומצלמת צילום מסחרי, אמנותי כ 15 שנה. היער כמקור השראה בעבודותיה זה היער הוא מעבר לנראה, היער מסתורי, פשוט וסבוך, משתנה בכל רגע ובכל זמן. צומח וקמל. מה שראיתי היום, כבר לא אראה מחר. בילדותי גדלתי ביער אלונים. פעם בשבוע יצאנו לחקור את היער. במהלך לימודי בבצלאל חזרתי ליער להתחכות אחר הילדה שהשארתי שם, וכאילו במעטה של קסם מופלא, הטבע מכין לי תפאורה מושלמת ויוצר לי סטודיו קסום, מסודר ופרוע, גלוי ונסתר. מקום בו הדמיון והמציאות מתערבבים ויוצרים תמונה. מקום בו קרני האור מתופפות בעדינות ובגסות ויוצרות צילום. מקום בו הצבע יוצר אמנות. כיום מצלמת ומפיקה צילום אמנותי עבור חברות ומגזר הפרטי.

יהונתן בן אלי: צייר ישראלי בינלאומי נולד ב – 1942 בתוניסיה, עלה לארץ לבדו ב 1960. לאחר שירותו הצבאי התגורר מספר שנים בקיבוץ צרעה. שלושה ימים לפני מלחמת ששת הימים נקרא למילואים ונלחם לשחרור ירושלים שבמהלכה חווה טראומה נפשית ומוסרית. מספר חודשים לאחר סוף המלחמה בעקבות היכרות עם בחורה שוויצרית (שלעתיד תהיה אשתו) הוא עזב את ישראל לשוויץ בכדי להחזיר לעצמו את בריאותו הנפשית ולשכוח את הטראומות של המלחמה. לעצתו של הפסיכולוג החל יונתן לצייר כדרך טיפולית לרפא את חרדותיו הפוסט-טראומטיות. עד מהרה גילה את אהבתו לציור והחל ללמוד בבתי ספר לאמנות בשוויץ ובגרמניה ובמקביל צייר ללא הפסקה. יונתן בן-אלי התחבט דרך הציור בשאלות קיומיות שעליהן ניסה למצוא תשובה כל חייו. דרכו הצליח לבטא את רגשותיו, את ההנאות והדרמות של חייו. במהלך כל שנות חייו בשוויץ הציג יונתן בגלריות נחשבות ובתערוכות בכל אירופה ובשוויץ בנוסף פתח את הסטודיו שלו בג'נבה לתלמידים רבים מבית הספר לאמנות אשר ביקרו ועבדו אתו בסטודיו תקופות ארוכות וקצרות. פעמיים בשנה נפתח הסטודיו גם למבקרים. בשנת 2014 עלה לארץ עם אשתו כריסטין למושב גבעת נילי שבו הוא ממשיך ומצייר יום יום בסטודיו שלו. בתחילת דרכו של יונתן כצייר, סגנונו היה פיגורטיבי, נרטיבי. במהלך שנות הלימוד והיצירה שלו סגנונו השתנה והפך לאבסטרקטי, לירי. כיום יונתן אינו רוצה להגדיר את סגנונו אלא מציין שאין סגנון קבוע ביצירותיו והצבעים הבהירים (ככל הנראה מזיכרונות ילדות) ונושאי הציורים מדברים בעד עצמם ונותנים לצופה לבחור את הנרטיב שלו.

אביגיל מיה טובול: ילידת 1973, על הציור "הטווס" אקריליק על עץ ממוחזר וציפוי לכה לתמונה מסגרת אלומיניום עם חורים עגולים. מטרת העבודה להראות התחדשות, ההשראה הייתה החלמתו של האחיין שלי מלוקמיה, העבודה מוקדשת לשתי עמותות שסייעו ותמכו לכל אורך הדרך במשפחה ולכן החלטתי גם לתרום את מלוא ההכנסה מעבודה זו לשתי עמותות ("זכרון מנחם" ו"גדולים מהחיים") הצבעוניות והחיות שבטווס מסמלות בעיני תקווה ושמחה.

תמר שביט: שביט נולדה בתל אביב אך בהיותה בת שש עברה עם אחותה והוריה לרעננה המושבה. בילדותה, הושפעה מהוריה, פסלת ומעצב גרפי. מותו של אביה בהיותה בת 11 היווה נקודת מפנה בחייה, וגם על יצירתה. מגיל צעיר ציירה, ולאחר שירותה הצבאי למדה במדרשה לאמנות. היא השלימה תואר ראשון באמנות באמסטרדם, שם התגוררה במשך ארבע שנים. בחזרתה ארצה השתקעה בתל אביב, הקימה משפחה, המשיכה ביצירה, ובמקביל עבדה בתור אנימטורית ומאיירת. בשנים האחרונות למדה והסבה את מקצועה לטיפול באמנות, ולאחר כמה שנים התמקדות בעבודה כמטפלת, חזרה לעסוק באמנות בסטודיו. משלבת תמות מעולמות שונים כדי ליצור ניגודים ואני מוצאת שלפעמים דווקא הניגודים יוצרים את ההקשרים והמשמעות החדשה המעניינת בעבודה. הדבר דומה לעריכה של שני שוטים של וידאו שיוצרים רעיון חדש בסרט. יחד עם זאת אין מתכון לעבודת היצירה, כאשר אני יוצרת אני עובדת ללא חוקים, היצירה היא הרפתקה לא נודעת ועל כן גם העבודה המוגמרת נשארת פעמים רבות לא מובנת עד הסוף, חידתית. אחד הדברים הבולטים בעבודותיי הוא שפני השטח של העבודה אינם סטריליים. הם אינם מלוטשים ותמיד ניתן לראות בהם את סימני המכחול, הדף המעט קרוע או העץ המתקלף.

רחלי רוזנמן: ילדית 1953, גרה ויוצרת בפתח תקוה, עוסקת בציור כ-25 שנה, מציירת בסגנון מופשט בצבעי שמן ואקריליק על בדים גדולים. למדה אצל אנטון בידרמן, אייל ששון ובתיה מגל, מציירת מופשט אקספרסיוניסטי. בצבעוניות עזה, ובתנועה מהירה, המבטאת את מזגה הסוער. רחלי הציגה תערוכות יחיד רבות והשתתפה בתערוכות קבוצתיות בארץ ובחו"ל.

שרה סלמן: חיה ויוצרת בבני ברק, מציירת כ4 שנים, עובדת עם ילדים בגיל הרך ולמדה במכללת וורצברגר.

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באמנות – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!