JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

עבודות חדשות בגלריה שלוש

אורי גרשוני | ניר עברון | מיקי קרצמן

עבודות חדשות בגלריה שלוש אורי גרשוני: ללא כותרת
יוני 24
23:41 2015

הודעה לעיתונות

 אורי גרשוני | ניר עברון | מיקי קרצמן
עבודות חדשות

גלריה שלוש לאמנות עכשווית

פתיחה (ללא אירוע): יום חמישי, 25.06.15 החל מהשעה 11:00

ביום חמישי, 25 ביוני 2015 תפתח תערוכה המציגה לראשונה בגלריה שלוש את הפרויקטים הצילומיים החדשים של האמנים אורי גרשוני, ניר עברון ומיקי קרצמן.

בתערוכה מציג מיקי קרצמן לראשונה בארץ את העבודה המונומנטאלית אלזרנוג  (פנורמה 1), 2015, המציגה פנורמה באורך של מעל לשישה מטרים של הכפר הבדואי הבלתי מוכר, הממוקם כ-14 ק"מ מדרום מזרח לבאר שבע. הפנורמה נוצרה כחלק מ"ארכיון הבדואים הוויזואלי (שם זמני)" עליו החל לעבוד קרצמן בשנת 2010, עם הריסת הכפר הבלתי מוכר אל-עראקיב. בשנים האחרונות קרצמן עוסק בחקר ארכיונים, כשעיקר עניינו מתמקד בארגון הארכיון (קיטלוג, תיוג, מיפוי, מטה-דטה וכו') וביצירת מסמכים שכבר בעת היווצרותם מתהווים כפריט ארכיוני. ארכיון הבדואים כולל צילומי ארכיטקטורה מקומית, פורטרטים, תיעוד התשתיות האלטרנטיביות שבשימוש בכפרים והשינויים בנוף. הארכיון המלא יעלה לרשת בתחילת 2016.

דרייפוס/מלייס (2015), סדרת הצילומים עליה זכה ניר עברון בפרס לאמנות חזותית בתחום הצילום ע"ש מירון סימה לשנת 2015, מבוססת על פרשת דרייפוס (1899), סרט המורכב מתשע אפיזודות קולנועיות קצרות מאת חלוץ הקולנוע הצרפתי ג'ורג' מלייס, המתחקות אחר אירועי הפרשה שהסעירה את צרפת במפנה המאות. עברון פירק את החומרים הקולנועיים של מלייס לפריימים בודדים, ובעבודה של הרכבה מחדש דחס אותם לתשעה צילומים בודדים. דחיסתו של הרצף הקולנועי השלם לכדי פריים בודד שקול לדחיסה של ממד הזמן ומגלם הרהור פילוסופי על היחס שבין המושגים המופשטים זמן ודימוי, החוברים יחד לכדי ההדפס הצילומי הסופי. כתוצר של עבודת עיבוד והרכבה – הדימויים מעמידים בפנינו חזיונות-אשליה הטעונים באיכות של 'דימויי רפאים', בדומה לצילום הרוחות שהיה נפוץ במאה ה-19.

אורי גרשוני מציג בתערוכה פרק נוסף במסעו אל תוך נבכי ההיסטוריה של הצילום ואל עברו האישי, ונוסע בשנית לכפר של ממציא הצילום ויליאם הנרי פוקס טלבוט באנגליה. אם בביקורו הראשון סייר גרשוני בכפר עם מצלמת נקב דיגיטלית וייצר סדרה של תצלומים אפורים ואפלוליים שנקראה "השמש של אתמול", הרי  בביקור השני הוא מסייר בכפר באופן וירטואלי בלבד, באמצעות גלישה ב – Google Street View אך מדפיס את תצלומי מסך המחשב כציאנוטייפים –  טכניקה נושנה שמקנה להם את גונם הכחול. בביקורו השלישי, המוצג אף הוא בתערוכה, הוא כבר אינו יוצא החוצה, אפילו לא במבט, ומטביע את גופו שלו בצילום – ממש כשם שטלבוט ביקש לגרום לטבע לרשום את עצמו על נייר.  הסדרה במלואה מוצגת בימים אלו במוזיאון ישראל, בתערוכת היחיד של גרשוני אפולו ומנקה הארובות  (אוצר: נעם גל).

 

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באמנות – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור