JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

שתי תערוכות יחיד חדשות בגלריה חזי כהן

דרורה דומיני, מדלן בושאן

שתי תערוכות יחיד חדשות בגלריה חזי כהן דרורה דומיני, D Dominey, 2015, ברונזה, הריסות מבנים, בטון וברזל, 32 x 33 x 65 ס"מ.
פברואר 09
11:40 2016

ביום חמישי ה-18.02.16 ייפתחו שתי תערוכות יחיד חדשות בגלריה חזי כהן.

בחלל התחתון של הגלריה, פ נ פועל נופל (P N Possibly Next), תערוכת יחיד חדשה לאמנית דרורה דומיני (Drora Dominey).

בחלל העליון, in which its gaze, bent merely on itself, upholds and gleams, תערוכת יחיד חדשה לאמנית הגלריה מדלן בושאן (Madeleine Boschan).

פתיחה: יום חמישי, 18.02.16, בשעה 20:00

נעילה: 02.04.16

שעות פתיחה:

ב-ה: 10:30 – 19:00

ו: 10:00 – 14:00

שבת: 11:00 – 14:00

מדלן בושאן / Madeleine Boschan

in which its gaze, bent merely on itself, upholds and gleams

בפסליה החדשים מזקקת בושאן את שפת הפיסול הרגשית, האינטימית והמופנמת שאפיינה את פסליה עד השנה האחרונה, ועוברת לשפה צורנית מינימליסטית ופורמליסטית יותר. בגוף עבודותיה החדש היא בוחנת רעיונות אדריכליים שונים, ומפסלת חללי מעבר ומרחבי ביניים שבאמצעותם היא חוקרת מושגים של מקום ושל זמן.

מחקריה על אדריכלות מודרניסטית הפיקו אשתקד סדרת פסלי ענק בצבעי טכניקולור שהתמקדו במחקר פורמליסטי של צבעים, צורות ומצבי הצבה שונים (התנוססות, הזדקרות, השתרעות, התפרסות ועוד). בתערוכה זו התפתחו הצורות הגדולות, הסגורות והעצמאיות לצורות פתוחות יותר המתערבות בחלל שבו הן מוצגות, ומציעות יחסי הכלה מורכבים יותר עם הצופה. בושאן מציגה סדרה של מודלים מרחביים מוקטנים, מעין הצעות לפסלים מונומנטאליים שרובם דמויי שערים או אכסדראות עמודים, המנסחות אפשרויות של כניסה, מעבר, מפגש ואינטראקציה. פסליה שואבים השראה מאלמנטים של אדריכלות יוונית עתיקה – בעיקר מקומות מפגש והתכנסות ציבוריים כגון האגורה או אכסדרת עמודי האבן הסטואית.

בושאן חוקרת את הקשר בין אדריכלות יוון העתיקה – ערש התרבות האנושית – לבין מנגנונים חברתיים, ומציפה בכך שאלות חברתיות, אתיות ואישיות המלוות תמיד את יצירת החללים והמרחבים בעבודותיה. המחשבה על יצירתם של מקומות מפגש בין אנשים ועל יצירתן של צורות חיים משותפות מזינה את סדרת הפסלים המוצגים בתערוכה. לצד זו, היא מעלה שאלות על מקומם ועל תפקידם של גבולות ושל סימנים בתרבות האנושית – האם אלה מחברים בין אנשים או מבודדים אותם? האם די בהם כדי להבדיל בין תרבות לבין טבע פראי?

 

דרורה דומיני / Drora Dominey

פ נ פועל נופל

P N   Possibly Next

דומיני היא מבכירות האמניות הפועלות בישראל החל משנות ה-80 ומרצה בכירה לפיסול בבצלאל. היא גם אחת מהיחידות המאתגרות את הפיסול הגברי בישראל, תוך שילוב של פרקטיקות מסורתיות כמו יציקה, ריתוך והרכבה.

התערוכה פ נ פועל נופל  צמחה מתוך העניין המתמשך של דומיני בתהליכי התפרקות ופרגמנטציה של המרחב האורבאני ועל רקע עבודות השיפוץ הרבות המתבצעות בתל אביב, בעיקר בחלקיה הדרומיים (שם היא מתגוררת): חפירות כבישים, החלפת מערכות ביוב וחשמל, הצבת פיגומים עטופים בבדי הצללה והחלפת ריצופים, הכרוכים גם בהרס עקבי של בניינים ישנים. דומיני פיתחה שפה פיסולית המגיבה לחוסר היציבות של פני השטח והמרחב, כשהיא מחברת פרגמנטים שנאספו מתוך חורבות בניינים, מדרכות וכבישים עם פרגמנטים אחרים שטופלו בסטודיו, ו"הומרו" לז'רגון פיסולי ביציקות בטון וברונזה. ההכלאה בין חומר אצילי כמו ברונזה, המזוהה עם פיסול גבוה, לבין ברזלי פיגומים או אבני-מדרכה מתעתעת בצופה ומשבשת את הקריאה הפיסולית הנעה בין קלאסיקה לרדי-מייד, בין כיליון להחייאה.

התערוכה בגלריה חזי כהן תיבנה כהצבה בקומת הרחוב, כהמשך טבעי לסביבתה האורבאנית הקרובה של הגלריה. ההצבה מורכבת משלושה מוקדים: במה מרכזית, עליה יוצגו כ-25 פסלים נמוכים; רישום קיר גדול בפחם, המייצג עיבוד של נוף-הריסות אורבאני בשילוב כתובת גרפיטי; ורשת בנייה התלויה על פיגום שיורד מהתקרה, ורגליו טובלות במי "שוקת", המכילה פרגמנטים מאתרי בנייה וחלקי פסלים במצבי התהוות שונים.

הפיסול האורבאני של דומיני מתכתב עם פיסול הברזל האנגלי של שנות ה-60 וה-70, ובעיקר עם אנתוני קארו, שהיה אחד ממוריה בסיינט מרטינ'ס בלונדון, שם למדה. בו בזמן היא גם מתייחסת למסורת הפיסול הישראלי הגברי, נוסח דב פייגין, יגאל תומרקין או יחיאל שמי. אך בניגוד למקורות הסמכותיים הללו, שהדגישו בעיקר ערכים פורמליסטיים-מופשטים והירואיים, דומיני עסוקה גם במלנכוליה של החורבה ובמימד הפרולטרי והאנושי של אתרי בנייה. הכותרת פ נ פועל נופל מותחת קו בין אירועי מוות ("פה נקבר" או "פה נטמן") לבין אירועי הנפילה ההולכים ומתרבים באתרי הבנייה בישראל בשל נוהלי הבטיחות הרעועים הנהוגים בהם, ובהרחבה – לזילות חיי הפועלים במרחב הנדל"ני הישראלי. פרשנות מרחיקת לכת יותר יכולה לראות בדומיני עצמה ובפרקטיקות הפיסול שלה ממד פועלי-פרולטרי, ובדימוי החורבה וההתפרקות מעין דיוקן עצמי או הרהור רפלקסיבי  של "פועל/ת-פיסול".

לכל שאלה או מידע נוסף, נא ליצור קשר עם הגלריה.

נורית

 

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באמנות – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור