JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לשבת בפני הוקני

דיוויד הוקני עם 82 פורטרטים באקדמיה המלכותית

לשבת בפני הוקני
יולי 21
19:30 2016

תערוכה חדשה לאמן העכשווי הידוע דיוויד הוקני  (David Hockney), עכשיו בן 79, מוצגת כעת באקדמיה המלכותית בלונדון (Royal Academy of Art). 82 דיוקנאות של חברים, עמיתים ובני משפחה ועוד דומם 1, כולם על רקע אדום. בסדרת עבודות חדשה זו הוקני מפגין מרץ יצירתי מחודש שמאפיין אותו בשנים האחרונות.

הוקני (נולד ב-1937) – צייר, רשם וירטואוזי, שרטט, צלם, עוסק בין היתר גם בהדפס ליטוגראפי, תחריטים, קולאז'ים ובעיצוב תלבושות ותפאורה לאופרה ולתיאטרון – נולד בראדפורד, מערב יורקשייר שבאנגליה, וזכה לראשונה לחשיפה ציבורית בעודו סטודנט מן המניין באקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון, שם למד מ-1959 עד 1962.

חייו נעים לסירוגין, מעל 30 שנה, בין ארצות הברית ובריטניה. הוא ביקר לראשונה בלוס אנג'לס ב-1964 והשתקע סופית בקליפורניה ב-1979, שם יצר גוף עבודות מרשים שעסק בסגנון חייהם של חברים ומכרים בהוליווד. סדרות ציורים של בריכות שחייה בצבעי אקריליק זוהרים ומרהיבים, לעתים שטוחים, וכן רישומים וציורים שעסקו בגלוי באהבת גברים זה לזה, משולבים לעתים בציטטות משיריו של וולט ויטמן, משורר אמריקני ידוע, ומשוררים אחרים. הוקני קיבל השראה מהחלום האמריקני של בריכות השחייה ואור השמש וחיי הזוהר של הוליווד. למעשה הוא תרם תרומה חשובה לאמנות הפופ ארט, שהתפתחה בעולם האמנות החל משנות ה-60 ואילך, ונחשב לאחד האמנים הבריטיים המשפיעים ביותר של המאה ה-20.

החל מ-2004 בילה הוקני מספר שנים בבריידלינגטון שביורקשייר כשהוא עוסק בציורי נוף בשמן ובצבעי מים וכן בקולנוע ובעבודות iPad, ציורי נוף ילדותו. תחילה מתוך זיכרון ולאחר מכן מתוך התבוננות ישירה בנוף. סיכום תקופה זו בא לידי ביטוי בתערוכת נופים גדולה ומרשימה ושמה "תמונה גדולה יותר" ("A Bigger Picture"), שהתקיימה באקדמיה המלכותית לאמנות בלונדון ב-2012. עם סיום התערוכה חזר הוקני ללוס אנג'לס ושב לעסוק באינטימיות של ציורי הדיוקן, ז'אנר שמילא תפקיד מכריע ביצירתו הענפה לאורך השנים ועדיין ממשיך לרתק אותו, עד היום הזה.

הפורטרטים המוצגים בתערוכה הנוכחית נעשו מאז 2013 במשך כשנתיים וחצי.

חברים, בני משפחה, מנהל הסטודיו שלו, אנשי צוות המשרד, אמנים אחרים, אוצרים וגלריסטים וכן ילדים של חברים הוזמנו לשבת בפניו, על אותו הכיסא, בסטודיו שלו. דיוקן כל אחד נעשה במשך שלושה ימי יצירה, מה שהוא מכנה "חשיפה של 20 שעות". הדיוקנאות באקריליק ובצבעים עזים נתלו פחות או יותר כרונולוגית על פי סדר.

הטיפול בצבע העז והווירטואוזי מציג בו-זמנית תמונת מצב אינטימית של אישים שונים שחצו את חייו ודרכו במהלך השנים. כולם משדרים חום מיידי. לעתים אף חוש הומור, אבל תמיד ידע מעמיק בציורי פורטרטים. כל הדיוקנאות, והדומם איתם, מאפשרים תובנה ייחודית של העבודה שלו, מהראשון ועד האחרון שבהם. התלבושות השונות של היושבים בפניו משמשים אלמנט מפתח המדגיש את ההבדלים בין היושבים האינדיבידואליים. בעידן הסלפי וצילומי סלבריטאים באמצעות הניידים במדיה החברתית, הוקני מדגיש כי "אינני עושה-יוצר סלבריטאים, צילום יוצר סלבריטאים. החברים שלי הם הסלבריטאים שלי".

המכלול כולו הופך לסוג של חקירה פסיכולוגית: גם מבחינת האמן עצמו. כאשר שב לראשונה ללוס אנג'לס, הוקני היה בתהליך של החלמה מסדרת אירועים קשים שעבר בחייו. מות אמו, מות אחד מעוזריו, סוג של אירוע מוחי שעבר וגילוי שהוא מצוי על סף התחרשות. כתוצאה מכך לא צייר זמן מה, דבר שהיה לא רגיל מבחינתו. נדמה כי מצבו האמוציונלי הואר ותודלק באמצעות סדרת הדיוקנאות החדשים. תליית העבודות ההדוקה חיזקה מחדש את התפיסה של הוקני כי 82 הקנבסים הם גוף עבודות אחד, כולל הדומם האחד.

אידית דיוואני (Devaney), אוצרת התערוכה הנוכחית של הוקני, שאף אצרה את תערוכתו הקודמת באקדמיה המלכותית ב-2012, צוירה פעמיים על ידי האמן. בפעם הראשונה ישבה בפניו בספטמבר 2015 ופעם נוספת בפברואר 2016. היא מספרת שמעולם לא צוירה לפני כן ונבהלה.

היא דגמנה בסטודיו שלו בלוס אנג'לס יחד עם עוד דמויות מוכרות מעולם האמנות ומחייו של הוקני, כמו בארי האמפריז, אחיו של האמן ג'ון, מרגרט אחותו הגדולה, סוכנת הבית שלו, המעסה שלו, הטכנאי שתיקן את המקרר בביתו ועוד.

הדיוקנאות נוצרו תוך שלושה ימים כל אחד, על בד זהה בגודל 122×91 ס"מ, כשהמציגים יושבים על כיסא מרופד בצבע צהוב בסטודיו שלו, על רקע ניטראלי. הוקני ציירם באקריליק בין השאר משום שהייבוש מהיר, והוא ראה את הסדרה כיצירה אחת.

הוא החל לעבוד בסביבות 9:00 בבוקר והמשיך עד שעות אחר הצהריים המאוחרות בסטודיו שלו. דלתות הסטודיו היו פתוחות בדרך כלל והוא צייר לקול שירת הציפורים בגן. לא היו כל רישומי הכנה. הוקני צייר מתווה פחם ישר על הבד ואחר כך באקריליק.

תחילה צייר הוקני את דיוואני בשיער פזור ובבגדי עבודה רשמיים ואחר כך החליט לצייר אותה עם שיער אסוף מאחור. היא בחרה להתלבש באופן לא רשמי בג'ינס וחולצת פסים והוקני ביקש ממנה למצוא תנוחה שתיראה טבעית. היא מצאה עצמה מרותקת להוקני. היא נדהמה מהריכוז המוחלט שלו, מאינטנסיביות עבודתו, מהתזות הצבע הנמרצות על גבי הבד, לעתים עד כדי נזילות. בסוף היום שלח תמונות ל-iPad שלו והביט בהן כל הלילה. ולמחרת בבוקר ידע מה בדיוק הוא רוצה לעשות.

"אני לא חושבת שאי פעם מישהו התרכז כך בפניי", אמרה, כשהיא נזכרת איך הרגישה כשישבה בשבילו. "הרמה של ההתקשרות היא מוחלטת". היא הכירה את הוקני במשך שנים רבות אבל הישיבה בפניו הייתה אינטנסיבית יותר. "זו חוויה אינטימית מאוד", כך העידה.

"האם אתה חושב שתפסת אותי" שאלה אותו כאשר הם ראו את הדיוקן יחדיו. "יש לי היבט שלכן" השיב. לדברי דיוואני אין אכזריות או חסד בציורי הפורטרטים בתערוכה. כמו כל ציירי הדיוקן הנהדרים הוא פשוט מצייר את מה שהוא רואה."אלה הם האנשים כפי שהם – כל החולשות שלהם וכל החרדות שלהם, כל החוזק שלהם וכל החולשות", אומרת דיוואני. חגיגה של אותם הדברים שגורמים לאנשים להיות שונים. אולם הוקני הוא המכנה המשותף לכולם. הוא האדם הקושר את כולם יחד, שכן רבים מהם מכירים זה את זה דרכו. וכך הופך כל זה למצעד של האנשים החשובים לו ביותר בחייו.

הדיוקן האחרון שלה, זה עם השיער האסוף והג'ינס, הוא זה שמוצג בתערוכה.

ומה עם 1 טבע דומם?

ההסבר לכך פשוט. אחד ממכריו נאלץ לבטל ברגע האחרון אז הוא פשוט צייר טבע דומם במקום דיוקן.

תערוכה טובה וחשובה לצפייה למי שמזדמן ללונדון בימים אלה. במקביל ניתן לראות באקדמיה המלכותית לאמנות את תערוכת הקיץ, שהפעם התעלתה על עצמה. וההפתעה הצפונה לכל ישראלי המזדמן לאקדמיה המלכותית היא פסלו המונומנטאלי של רון ארד, אמן ישראלי שחי ויוצר בבריטניה – הפסל spyre, המצוי ברחבת הכניסה לאקדמיה המלכותית וקשה להתעלם מנוכחותו. זהו פסל קינטי מסקרן המיתמר לגובה של 60 מטר. מעין זרוע ענקית או אצבע ענקית בצבע חלודה שמחולקת למפרקים, יורדים ועולים, המסתובבים סביב עצמם כל העת. בקצה אחד מהם מותקנת מצלמה שמתעדת את העוברים והשבים, וכך אתה מוצא עצמך מסתכל על "ספייר" והוא מסתכל עליך, כשכל אינטרפרטציה מקובלת מבחינת האמן. גאווה לאומית.

התערוכה "82 פורטרטים ועוד דומם 1" תהיה פתוחה עד 2 באוקטובר 2016

על המחבר / המחברת

חנה קורפל

חנה קורפל

עורכת מדור: אומנות. תואר שני בתולדות האומנות. הציגה מיצירותיה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות בארץ.

תגובה אחת

  1. ליאורה
    ליאורה יולי 21 2016, 21:00
    דיוקנאות והכל זאת נראה מעניין

    אולי בגלל השןנה והדומה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באמנות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!