JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

רוקם התחרה

"סימטריה" של יהודה פורבוכראי בגלריה חזי כהן בתל אביב

רוקם התחרה
מאי 14
14:22 2014

יהודה פורבוכראי הוא אמן מוערך ומוכשר שהציג בגלריות ובמוזיאונים רבים בארץ ובעולם, זוכה פרס מישל קוקאין לשנת 2009. בימים אלה מציג פורבוכראי תערוכת יחיד חדשה, "סימטריה", תערוכה המבטאת לדעתי את הצד הרגשי-נפשי-נשי באישיותו. שמונה עבודות אדירות ממדים, אקריליק על בד, פזורות בחלל הגלריה, כולן פועלות על ציר הניגודים שבין השחור ללבן. כולן עוסקות בעבודות רקמה ותחרות מעשה מכחולו של הצייר, וברובן אלמנטים עיטוריים – פרחים, עלים, צורות גאומטריות פשוטות – דגמים חוזרים המכסים כליל את פני השטח של בדי הקנבס ומבטאים חשש מחלל ריק.

שני דברים התעוררו בקרבי מעבר להתפעלותי מהתחרות המופלאות של פורבוכראי, שנרקמו במלאכת מכחול סיזיפית, בעמלנות אין-קץ ובסדר מופתי: הדבר האחד, געגוע אין-סופי לאמי, שהפליאה ליצור עבודות קרושה מרהיבות לאורך כל ימי חייה. מפות, וילונות, מפיות קטנות, שאותן סרגה במסרגה אחת תקופות זמן ממושכות, ולבסוף חילקה אותן בנדיבות כמתנות לבני המשפחה ולחברים. עבודות תחרה אלה היו חלק מנוף המטבח והסלון אצלנו בבית ואצל רבים ממכרינו בתקופות ילדותי ובגרותי, ועתה הן עוררו בי כמיהה לעבר, לחפצים של פעם, לזמנים שבהם הבית עוצב בפשטות רבה בהשוואה להיום. הדבר האחר, עבודותיו של פורבוכראי החזירוני לתערוכה "ארוגים בתודעה", שעדיין מתקיימת בימים אלה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב, העוסקת אף היא בעבודות טקסטיל עמלניות במגוון חומרים וטכניקות (ראו הרחבה במאמרי "יופי, עונג, שפע, טקסטיל" מתאריך 11.3.14 במדור האמנות כאן). עבודותיו של פורבוכראי היו יכולות ללא ספק למצוא את מקומן גם בתערוכה זו.

תחילת התופעה של אימוץ מלאכות היד, כמו רקמה, סריגה, טוויה ותפירה – שנחשבו מאז ומתמיד עיסוק נחות של נשים וילדות במרחב הביתי והאינטימי – החלה על ידי אמניות פמיניסטיות בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20, עת שילבו מלאכות יד עמלניות ופולקלוריסטיות ביצירתן ובסצנת האמנות המודרנית דאז. בשנות ה-80 וה-90, עם התפתחות המחקר הפמיניסטי ועם זליגת התיאוריות הפמיניסטיות לתוך הקנון המרכזי של האמנות המערבית, החלו גם אמנים גברים לסרוג, לרקום, לתפור ולארוג, וכך חדלו עבודות אלה מלהיות מזוהות רק עם נשים, כשהן חוצות גבולות של מין ומגדר ומשמשות כלי ביטוי לנשים ולגברים כאחד.

העיסוק בנושאים החוצים גבולות וכן השימוש בגוונים של שחור ולבן בלבד, אינם חדשים לפורבוכראי. תקציר קצר וחלקי בממדיו המתייחס לעבודותיו של פורבוכראי בעבר, מראה כי בשנות ה-80 יצר פורבוכראי דיוקנאות עצמיים אקספרסיביים בחיפושיו אחר זהותו העצמית. הם אופיינו בהתחפשויות, לעתים לואן גוך ולעתים לדמויות דו-מיניות. עבודות אלה, צבעוניות ועזות מבע, תיארו את דמות האדם במצבים קיצוניים – ציורים של עצמו במצבים גבוליים של שינויים. בהמשך יצר פורבוכראי תפנימים בניגודי שחור לבן שכונו "טבע דומם": ריקים מאדם, מאופיינים בדלתות ובחלונות שאינם נפתחים, צפופים ודחוסים בעבודת מכחול אקספרסיבית שהטמיעה בתוכה את הדימוי ושיקפה זיקה לעבודת המכחול של ואן גוך, אך ללא הצבעוניות האופיינית לואן גוך. ציורי תפנימים שנדמה כי עמדו להתפקע ולקרוס פנימה, כמסמלים, את פנימיותו של האמן. כפי שציינה עדי שפירא, אוצרת תערוכתו במוזיאון רמת גן ב-1988, פורבוכראי בחר להסתתר תחת מסווה של דימוי האדם, הבא לידי ביטוי בעציץ ובכיסא בציוריו מסדרת הטבע הדומם. האנשת הכיסא והעציץ, על ידי העמדתם כנושאים מרכזיים, הייתה לדעתה המשך לפיתוח דיוקנו האישי. אף שדמותו לא הייתה נוכחת פיזית, היא הורגשה היטב באווירה הכללית. האמן צייר את סביבתו הקרובה ואת הסטודיו הריק מאדם, תוך הבלטת בדידות וחרדה קיומית ותוך הדגשת יחסו לחפץ המהווה מטפורה לדמות.

בתערוכה זו, "סימטריה", יוצר פורבוכראי סדרת עבודות חדשה שצוירה בין השנים 2010–2012. בעבודות אלו הוא בוחן את התכונות של עבודות הקראפט מזווית אישית ובחומרים האופייניים לו, צבעי אקריליק בשחור ובלבן, מכחולים ובדי קנבס. עבודות ציור דקורטיביות המעלות קונוטציות לחיתוכי עץ מחד, ולעבודות טקסטיל – תחרות ושטיחים – מאידך. עבודותיו אלה חוצות גבולות של מגדר ומין, גבוה ונמוך, פוזיטיב ונגטיב, מרכז ושוליים, בשעטנז של דגמים – עיטורים של תפרחות, מוטיבים צמחיים וסימונים גיאומטריים – החוזרים בווריאציות שונות, יוצרים סדר ומאפשרים שליטה והבנה של כל המערך המפואר הזה. הקומפוזיציות ההרלדיות, גם אם לא תמיד הן זהות לחלוטין והסימטריה שלהן לא בהכרח נוקשה, מאופיינות במלכותיות, בטקסיות וביופי רב, ומזכירות לי סוג של אורנמנט בעל קצב מוזיקלי. אפשר שפורבוכראי, יליד אירן, הושפע בעבודות אלה מהמיניאטורות הפרסיות וממוטיבים הלקוחים משטיחים פרסיים.

בעבודות "סימטריה" מתאר פורבוכראי אלמנטים של פנים הבית, המרחב המשפחתי האישי המייצג אותו כאדם וכאמן. העבודות כוללות ציורים של טבע דומם העוסקים בכדים או בעציצים עם פרחים, הניצבים ככל הנראה על שולחן ומכוסים מלמעלה עד למטה בתחרות לבנות שקופות, וכן ציורי שטיחים. השטיחים של פורבוכראי מלאים הוד והדר, מהפנטים ומעוררי ריגוש חושי. כולם בשחור ובלבן, ואינם מסתירים את הזיקה של פורבוכראי לריבוע השחור של מלביץ ולעיגול של זר אֵבל עגול – הגרלנדה. נדמה כי הטחות המכחול הפרועות והאקספרסיביות מאוד שאפיינו אותו בעבר, ובעיקר בסדרת הטבע הדומם, פינו את מקומן להנחות צבע מתונות יותר, ועם זאת האמן נוכח/נעדר גם כאן.

הציור יוצא הדופן והבולט בתערוכה הוא ציור הגרלנדה. הוא מתאר זר מעודן, עגול, המורכב מפרחים לבנים המונחים על גבי מצע קנבס שחור גדול ממדים, כשהשחור מבליט אף יותר את לובנו של הזר. אין מדובר כאן בעבודת תחרה ואף לא בשטיח, אלא בעבודה המצביעה ישירות, ללא כחל וסרק, על מוות. מקורם של זרי האבל העגולים הוא בנצרות, אך הם הפכו למקובלים גם בלוויות בארץ, כולל לוויות צבאיות. העיסוק במוות אינו זר לפורבוכראי והופיע בעבודותיו בעבר, בין היתר בתערוכתו "תולעים וגלקסיות" שהוצגה ב-2010 בגלריה האוניברסיטאית לאמנות באוניברסיטת תל אביב. שם עסק במחזוריות החיים, בבריאה ובמוות, וכפי שכתב בהקשר לכך מרדכי עומר: "מוות שאינו טומן בחובו רק סוף אלא גם התחלה, גרעין של לידה מחדש, ניצוץ של בריאה החבויה בהתכלות". אירית טל, אוצרת התערוכה באוניברסיטה, ניסחה זאת: "תודעת המוות מורגשת היטב בעבודות המוצגות…. היא מופיעה אמנם כקץ וככיליון…. אבל בה בעת כראשית, כבריאה, כרוכה בהכרה שבכל סוף יש גם התחלה". הפרחים וסידורם בתבנית עגולה מעוררים אמנם תחושת אי-נוחות בהזכירם תרבות מוות, פרחי מוות כמחווה לאבל אישי או מוות בשדות קטל. הם מדגישים אף את העובדה הקיומית של היותנו בני חלוף בעולם הזה, ועם זאת נוגעים בזיכרון האישי ובזיכרון הקולקטיבי של כולנו, שהם בעלי ממד נוסטלגי. ולמרות הכול – החיים ממשיכים, כאשר זה לצד זה מתנהלים להם היופי והמוות.

תערוכה נפלאה, רבת יופי ומעוררת מחשבות. מומלצת בחום לצפייה.

גלריה חזי כהן 24.4.14 – 31.5.14

על המחבר / המחברת

חנה קורפל

חנה קורפל

עורכת מדור: אומנות. תואר שני בתולדות האומנות. הציגה מיצירותיה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות בארץ.

2 תגובות

  1. וואו!
    וואו! מאי 14 2014, 15:35
    יצירה מהממת

    לא להאמין שזה ציור

    השב לתגובה
  2. גיל
    גיל מאי 19 2014, 13:47
    הייתי בתערוכה

    אחרי שקראתי נהנתי עוד יותר….

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באמנות

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!