JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מוזיאון ראוי

המרכז לאמנות בת זמננו (CAC) במלגה, ספרד

מוזיאון ראוי יצירה של רוברט מתרוול צילום: יונתן קורפל
מרץ 17
19:30 2020

כמו בכל מקום בעולם שאנחנו מבקרים בו, אנחנו מנסים לבקר בנבחרת המקומית של המוזיאונים ומוסדות האמנות המתמקדים באמנות מודרנית ובאמנות עכשווית. מבחינה זו מלגה, השוכנת בדרום ספרד, הפתיעה אותנו לטובה. בתוך קבוצת המוזיאונים הללו בלט לטובה מוזיאון הנושא את התואר "המרכז לאמנות בת זמננו" (CAC). עד לביקורנו שם ממש לאחרונה מעולם לא נתקלתי אפילו בשמו.

מדובר במוזיאון שממוקם במבנה נמוך ששימש במשך שנים רבות כשוק הסיטונאי של מלגה. המבנה שומר אך שופץ בצורה משמעותית והפך למוזיאון מכובד עם אולמות תצוגה גדולים ומוארים, מצויד בכל חידושי הטכנולוגיה הנחוצים להצגת יצירות האמנות של זמננו, כולל אלה הדורשות יכולות מולטי-מדיה כגון הקרנה, קולות, מציאות מדומה וכן הלאה. המוזיאון שם לעצמו מטרה לקדם את הכרת האמנות העכשווית והבנתה, ולכן מלבד תערוכות מתקיימים בו גם הרצאות וסיורים מודרכים. כחלק מיישום השליחות שנטל על עצמו המוזיאון, הכניסה אליו היא חינם. היה נחמד מאוד לראות כמות גדולה יחסית של מבקרים מקומיים כמו גם תיירים בני כל הגילים מסתובבים ובוחנים את היצירות. המוזיאון ממוקם ממש בלב העיר, במרחק דקה הליכה מתחנת רכבת פנימית. במיקום זה קל להגיע אליו ואפשר לשלב את הביקור עם ביקורים במוזיאונים אחרים השוכנים אף הם בליבת העיר או עם בילויים מסוג אחר.

בדרך כלל המוזיאון כולל שלוש תערוכות. שילוב אופייני הוא תערוכה אחת של אמן מקומי ואחרת של אמן מארץ אחרת, כדי להקנות גם מימד בין-לאומי. משלימה אותם תערוכה מהאוסף הקבוע של המוזיאון, ההולך ומצטבר. היום כבר נכללות בו יצירות של לואיז בורז'ואה, דמיין הירסט, תומס רוף, אולפור אליסון ועוד. חלוקה זו יושמה גם בעת ביקורנו במקום.

האמן המקומי שתערוכתו מוצגת ב-CAC בימים אלה הוא קרלוס לאון (1948– ), אחד האמנים העכשוויים החשובים ביותר בספרד כיום. אמן מפתח זה מציג במקום את תערוכתו "מרחוק", תערוכה מרשימה ומרגשת של 48 ציורי נופים, גנים וחפצים יום-יומיים שנוצרו בין השנים 2009–2019 בשמן על קנבס. בולטות במיוחד שתי סדרות גדולות ממדים ומלאות עצמה המשאירות את הצופה נפעם.

סדרת העבודות הראשונה "אל נומברה דה לוס מסס (שם החודשים)", משנת 2016, היא מקבץ של 12 בדים גדולים, מעין לוח שנה לחושים. רואים וגם כמעט מרגישים את הטחות הצבע העבות והתוססות המצוירות גם עם האצבעות. נדמה כי אנו יוצאים למסע צבעוני, הנע משחום וכחול ולבן המאפיינים את היצירה הראשונה (ינואר?) דרך נגיעות הירוק בין הסצנה השנייה לסצנה החמישית (החל מפברואר עד מאי, אולי) ולאחר מכן האדומים העזים באמצע הדרך, ואז שוב אוקרים והוורמיליון בדרך לשחומים ולבסוף שוב כחולים (דצמבר?). סדרה שנייה מרשימה היא "שדה כוח", שנוצרה כולה ב-2019, שנראית כמעט כמו הקפלה של רותקו ומסומנת על ידי לוח צבעים הנע בין בורדו, לבן וכחול בוואריאציה חזקה של קומפוזיות מרשימות, מונומנטאליות.

לאון מציג זה 50 שנה בספרד ומחוצה לה. בפתיחת התערוכה אמר כי הציור שלו פוליטי, אבל בו בזמן מטרתו "להציג רצון להנאה" בכל יצירה כמו גם לחשוב באמצעות היצירה "שאפשר לשפר את העולם". לאון שהה מספר שנים בפריז, מדריד וניו יורק לפני חזרתו ב-1993 לסגוביה, עיר ילדותו. הוא שייך לדור אמנים שבשנות השבעים התעניינו בחקירת המופשט, ובעיקר המופשט האקספרסיוניסטי האמריקני. ואכן ניכר כי ניסה לשלב ביצירותיו בין "המופשט" לבין "הטבע".

האמן הבין-לאומי התורן שיצירותיו מוצגות בתערוכה אישית במוזיאון הוא רוברט מתרוול (1915–1991). מתרוול היה אמן אמריקני מוביל של התקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה והצייר הצעיר ביותר בתנועת האקספרסיוניזם המופשט האמריקני, שלימים נודעה כ"אסכולת ניו יורק". התערוכה מתמקדת בקולאז'ים שלו, המוצגים כאן לראשונה בספרד. מדובר במקבץ של 26 עבודות קולאז' שנעשו בין השנים 1960–1989. אלה הן יצירות קטנות על נייר העוקבות אחר התפתחות הקולאז' ביצירתו האמנותית.

בעבודות ניכרות שיטות של קריעה אינטואיטיבית, גזירה וגירוד, בצירוף עבודת מכחולים יצרית המאפיינת את ציורי השמן המונומנטאליים שלו בעבר. כל זה לצד קטעי עיתונים, ניירות אריזה, פיסות קרטונים, מעטפות בשימוש חוזר, בולים, מדבקות, תווי מוזיקה, יחד עם צורות מופשטות גזורות, ניירות קרועים ומקומטים, חותמות מתקופת פרנקו, חבילות סיגריות קרועות ועוד ועוד – מסודרים זה לצד זה או בשכבות זה על גבי זה. והתוצאה: שילובים בין מגוון חומרים וטכניקות, השואפים להראות את מחויבותו לאוטומטיזם הסוריאליסטי, כמו גם למוזיקה, כפי שניתן לראות בעבודות "האדום והשחור" מספר 35 ומספר 43, שתיהן מ-1987/1988. שילובים אלו בין החומרים והטכניקות שואפים בעיקר ליצור מעין דו-קיום ביניהם, כשהם מציעים הצצה לחיי היום-יום של האמן. בולטות בהן השפעות צרפתיות מסוימות הניכרות בקומפוזיציות היסודיות ביותר שלו הבנויות במינימום חלקים, ומאזכרות בדרך זו או אחרת השפעות ממאטיס ופיקסו, סזאן ובראק.

עבודות נייר אלו המוצגות בתערוכה נוצרו בתקופה הבוגרת ביותר בקריירה האמנותית שלו: בשנות השישים, השבעים והשמונים. בשונה מאמנים אחרים בני דורו, עבורו הקולאז' הוא יותר מסתם סידור של פיסות נייר קרועות או חתוכות שהודבקו זו על זו או זו לצד זו. מטרת האמן בעבודות אלה הייתה ליצור עבודות המבטאות רגשות באמצעות חומרים שונים וכתמי צבע הדומים לאלה של האקספרסיוניזם המופשט האמריקני, הזרם שהוא נמנה עמו.

יש לציין כי מתרוול גילה מאז ומתמיד יחס מיוחד לספרד. בצעירותו הזדהה עם האינטלקטואלים השמאלנים של הצד הרפובליקני והושפע מהשבר של מלחמת האזרחים בספרד, שהתנהלה בשנים 1936–1939. רגשות אלה עוררו בו השראה לסדרת הציורים שהיא אולי הידועה ביותר בעבודתו האמנותית, סדרת "אלג'יה לרפובליקה הספרדית", שיצר כתגובה רגשית ומוסרית למלחמת האזרחים ובה התאבל על גורלה המר של ספרד באופן אצילי ומאופק. היו אלה עבודות שמן גדולות ממדים המאופיינות בניגודים של שחור ולבן, המבכות את המוות והשכול שהביאה על עצמה ציוויליזציה חשובה כל כך, היא ספרד. כמו כן הוקיר האמן מאז ומתמיד את המערות הספרדיות של אלטמירה עם ציוריה הפרה-היסטוריים הנפלאים, שאותם ראה בטיול בספרד ב-1958, וגם זה בא לידי ביטוי באחת העבודות בתערוכה.

לסיכום, עבודות השמן של קרלוס לאון והקולאז'ים של רוברט מתרוול במוזיאון CAC במלגה, ספרד, הן שתי תערוכות משובחות של שני אמנים חשובים. הראשון מציג עבודות שמן ענקיות, מלאות רגש, תוך מחווה למופשט, לטבע ולהוויה האמנותית הספרדית. השני, שכבר איננו עמנו, מציג עבודות קולאז' אינטימיות, קטנות ממדים, שבהן הוא יוצר דיאלוג עם תנועות מן העבר כמו הסוריאליזם, הקוביזם והמופשט האמריקני.

מומלץ מאוד לכל אורח בעיר לבקר במוזיאון ובתערוכות שבו, ולו גם לזמן קצר. על אחת כמה וכמה לכל מי שחובב אמנות. גם אם הביקור שלכם יתרחש לאחר שתתחלפנה התערוכות הללו, תמיד תוכלו לצפות באחרות, שללא ספק תהיינה מרתקות לא פחות.

קרלוס לאון עד 26.4.2020

רוברט מתרוול עד 17.5.2020

על המחבר / המחברת

חנה קורפל

חנה קורפל

עורכת מדור: אומנות. תואר שני בתולדות האומנות. הציגה מיצירותיה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות בארץ.

2 תגובות

  1. ענת חיות
    ענת חיות מרץ 18 2020, 21:44
    טוב ומעניין לדעת

    אף פעם לא שמעתי על המוזיאון הזה שנראה לפי המאמר מעניין

    השב לתגובה
  2. ורדית
    ורדית מרץ 21 2020, 14:48
    חמש דקות הפוגה מהקורונה

    גם משהו

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באמנות

יתר המאמרים במדור