JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • אמנות
  •  » דימויי תנועה, התהוות והשתנות אין-סופיים

דימויי תנועה, התהוות והשתנות אין-סופיים

"רוחות" – תערוכתו החדשה של אלכס קרמר

דימויי תנועה, התהוות והשתנות אין-סופיים
ספטמבר 09
22:30 2014

נחשפתי לראשונה ליצירתו של קרמר בתערוכתו "פסנתרן" בגלריה גורדון ב-2011, שנוסף לדימויי פסנתרן הכילה גם דימויי נוף ודיוקן. רובם היו ציורי שמן גדולים, אקספרסיביים וסוערים, שהיו טעונים מסות עסיסיות ודינמיות של צבע עשיר, קווים וחריטות אין-ספור, חלקם בשחור-לבן וחלקם צבעוניים. הם הרשימו אותי באופן מיוחד.

ייצוג ה"פסנתרן" בציורי השמן בשחור ובלבן הוכנס אז לחלל לא ברור שנע בין פנים לחוץ – ללא תיאור פרטים מזהים של מקום. הדימוי גם נע בין תנועות אנכיות ואופקיות ובין הגברי לנשי, ללא זהות מינית ברורה דיה של הפסנתרן, אולם כותרות הסדרה "פסנתרן" רמזו לכך כי מדובר בגבר. ציורי ה"פסנתרן" הזכירו לי את ציוריו של שטרייכמן שבמשך שנים רבות עסק בנושא של אשתו צילה מנגנת בפסנתר, בתוך הבית או מול החלון, ולעתים אף הפכה לצללית שחורה. היו אלה ציורים אינטימיים באווירה מופנמת, שעסקו בדמות האישה ובלטה בהם התפתחות אין-סופית שכללה אלמנטים של מחיקה ושל טשטוש ("דיוקן צילה מנגנת" 1965, "דיוקן צילה אשת האמן" 1972, "צייר ומנגנת" 1986). אולם באותה נשימה ממש, ציורי הפסנתרן של קרמר גילו, לדעתי, זיקה לזריצקי בסדרת "יחיעם" שלו מ-1951. זריצקי תיאר את האמן, צייר במקרה זה, עובד בתנוחה שבה הידיים למעלה והוא מנופף בפלטה אדומה המסמלת את כוח החיים. הפלטה האדומה הביאה את האמן למצב של אקסטזה והעלתה אותו בריחוף לשמים (בדומה לשאגאל). נראה כי קרמר, בדומה לזריצקי, העניק לפסנתרן שלו – אף הוא אמן – תפקיד של שאמן. בדומה לזריצקי העניק קרמר הרמה של האמן, רחיפה. באחד מציוריו נראה ה"פסנתרן" מרחף, מעל הרצפה או מעל האדמה בין שמים וארץ. הצורה הביומורפית של ה"פסנתרן" הזכירה לי את עבודותיהם של הנרי מור ושל ז'אן ארפ. הרישום והמינימליזם בתיאור ה"פסנתרן" אצל קרמר יצרו תחושה של עקבות תרבות. כתב יד רישומי, מונוכרומתי, המנסה לספר סיפור כלשהו.

ב"רוחות", התערוכה הנוכחית בגלריה אלון שגב, מתמקד קרמר בדימויים של נוף, של טבע. הפעם כולם צבעוניים. דימויים רוטטים ותזזיתיים בשמן על קנבס שנעשו בין השנים 2009 ל-2014. חלק מהציורים מופיעים תחת הכותרת "ציורי נוף אורבניים" והם ממוספרים. חלקם האחר מכונים "ציורי ניו יורק" והם משתרעים על הבדים הגדולים ביותר בתערוכה. דימוי אחד מבין הציורים העונה לשם "נוף כמחווה לקונסטבל", מ-2009, הורד מסיבה לא מובנת כמה דקות לאחר הגעתי לגלריה והוחלף באחר, וחבל. הוא היה יוצא דופן ובלט בייחודיותו. הייתה בו תנועה עזה ומפחידה של שצף גלים שהתרוממו לגובה אדיר והאמן תפס את רגע האימה שבו נדמה כי נחשול זה עומד להתנפץ אל החוף ומאיים לשטוף את כל הנקרה בדרכו. מעין צונמי אפוקליפטי, העומד להרוס ולהטביע את כל העומד מולו מעל פני האדמה והשמים.

אף שנדמה כי קרמר עובד על פי מראה העין, הפרספציה, הוא חותר בהתרסה כל העת כנגד מגמה זו. בדף ההסבר לתערוכה נכתב כי "ציורי הנוף של אלכס קרמר המוצגים בתערוכה מתמקדים בחיפוש אחר המהות ולאו דווקא בייצוג הקונקרטי, לרוב אין בהם אובייקט פיגורטיבי של ממש". בדומה לעבודותיו בעבר, גם כאן מרבה קרמר להשתמש באלמנטים של כתמים ושל שרבוטים, וכן בצבעים נוזליים היוצרים שדה אינטנסיבי ואנרגטי של ציור. נדמה כי הוא יוצר מתוך סערת רגשות סוחפת, שב ומצייר ציורים הזוכים לטיפול של בנייה, מחיקה, טשטוש והפשטה. הדימויים אינם מקובעים ומשדרים אי-גימור ואין-סופיות. אלימות, עוצמה ודו-משמעות מאפיינים את עבודותיו של קרמר, כמו גם תהליכי השתנות אין-סופיים. שימוש באמצעים של הוספה וגריעה, של גירוד, של שפשוף, של חריטה ושל הטחות צבע על גבי הבדים הגדולים בשילוב עבודת ידיים בצבע ושימוש מרובה בשפכטלים. כל זה מאפשר את מחיקתם של דימויי הטבע והנוף, את הסתרתם או את העלמתם. ה"קרביים" של הציור נשארים גלויים על גבי המצע, חושפים "כתב יד" אנרגטי, חופשי עד אין קץ, לעתים גס ובלתי מעובד, מגלים עקבות של שכבות עבר תוך התמוססות דימויי הנוף. הדימויים כמעט נעלמים ולעתים הצבעוניות הופכת בוצית ואפרורית ויוצרת אווירת מה של תוגה ושל מועקה.

תהליכי עבודתו של קרמר נעים בין סדר לכאוס, בין קונסטרוקציה לדקונסטרוקציה. בנייה תוך כדי מחיקה והרס של הנוף הנוצר כל העת ומתמוסס כל העת. הכול חמקמק ומתעתע. בתים, דרכים סואנות, עצים, כבישים, אוטובוסים ומכוניות נעות, גבעות, סירות מרומזות, שצף גלים ורוחות השמים. הדימויים הנוצרים הולכים ונעלמים. נבלעים בתוך מסות הצבע והשרבוטים החזקים והנחושים. ציוריו מאופיינים בקצב ובזרימה תמידיים ושני גורמים חשובים נוטלים חלק בעבודות ומקיימים סינתזה ביניהם: מראות חושיים, אינטואיטיביים, גולמיים, ואיתם אלמנטים רציונליים. מצד אחד יש בעבודות דגם חוזר של נוף שתחילתו ברישום נופים בארץ ובניו יורק. מנגד יש בהן שינויים ומטמורפוזה המאפשרים לאמן לנסח פרשנות שונה כל העת. זהו רעיון של ייצוג לא חקייני, שבו האמן ממציא אלמנטים ציוריים בעבודותיו כל הזמן, שבהם התכנים ושפת הציור משתלבים למרקם אחד "למכלול… שלם אחד המורכב מסך פרטיו", כפי שנאמר בדף ההסבר לתערוכה.

קרמר, אמן אקספרסיבי בעל שפה ייחודית משלו, משקף בתערוכה זו זיקות מסוימות למשה קופרמן, לאריה ארוך ולאליהו גת. כמו כן נדמה כי הוא יוצר דיאלוג עם אמנים מן העבר, כמו קונסטבל, קוקושקה, סוטין, ואן גוך וכן עם אמני אסכולת ניו יורק, ובעיקר אלה שייצרו שדות צבע גדולי מימדים. אהבתי. מומלץ לצפייה.

אלכס קרמר, "רוחות", גלריה אלון שגב בתל אביב, 28.08.2014- 17.10.2014

על המחבר / המחברת

חנה קורפל

חנה קורפל

עורכת מדור: אומנות. תואר שני בתולדות האומנות. הציגה מיצירותיה בתערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות בארץ.

6 תגובות

  1. זאב קולר
    זאב קולר ספטמבר 10 2014, 15:28
    אלכס קרמר - תערוכה

    סופר נאבק במילים ויוצר פרוזה במיטב סידורם של המילים, המשורר יוצר שירה כשהוא בוחר המיטב המילים ובמיטב סידורם, הצייר – גם הוא – עומד מול הקנווס הריק ומביע את תוכו ואת נשמתו במיטב הצבעים ושילובם במרחב התחום והמשותף לכל היוצרים הוא שברגע סיום יצירתם והשמעת אנקת הרווחה, ברגע זה בדיוק יוצאת יצירתם "ילדם" אל המרחב הציבורי. הם נאבקו במילים ובצבעים ואנו מפליגים על המילים ועל הצבעים למחוזות האישיים והאינטימיים שלנו. חנה הפליגה על גבי היצירה למחוזות עבר, הווה ועתיד ובכך יצרה לנו – הקוראים – מרחבי מחשבה ואופקי "ראות' שלא ידענום קודם למאמרה. אגב – משמעות הצבע האדום כה שונה בחברות שונות ובמדינות שנות. כמדומני שבצרפת ירטו בו את היין, בספרד את הלוחם בשוורים, באיטליה את השקיעה ואצלינו את..המלחמה. תודה לך חנה. זאב קולר

    השב לתגובה
  2. שולי
    שולי ספטמבר 10 2014, 20:26
    תודה !

    הסברים חשובים למי שבאה לתערוכות, נהנית ולא יודעת למה.

    השב לתגובה
  3. חדוה בק
    חדוה בק ספטמבר 11 2014, 14:12
    דימויי תמונה

    כתבה מעניינת ממצה ועושה חשק לרות את התערוכה. תודה

    השב לתגובה
  4. אלכס קרמר
    אלכס קרמר ספטמבר 11 2014, 15:24
    תודה

    תודה רבה על הכתבה : )

    השב לתגובה
  5. שי
    שי ספטמבר 11 2014, 15:54
    קרמר צייר מדהים

    אחד הציירים הכי מרגשים בישראל, התנועה המופשטת שלו מאפשרת לך מקום לצלול אל תוך הדימויים התנועתיים ולבלות שם בין ערות לחלימה מענגת ומעוררת חישה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים באמנות

יתר המאמרים במדור