JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

דור שני לברידג'

בוחרים ללכת בדרך ההורים בתחום המקצועי ובספורט

דור שני לברידג' אבי רוזנטל
פברואר 13
19:54 2017

הגילדות הראשונות נוצרו במאה ה-9. גילדה היא התארגנות של אנשים העוסקים באותו מקצוע במטרה להגן על האינטרסים המשותפים שלהם. למעשה גילדה היא התחליף הישן לוועד עובדים או לאיגוד מקצועי.

אחד האינטרסים היה למנוע את הצפתו של תחום מקצועי מסוים בבעלי מקצוע חדשים, שיתחרו עם אלו שכבר עוסקים בו. בימי הביניים פתרו זאת באמצעות הגבלת החברוּת בגילדה לבני משפחות מסוימות: בן עסק במקצוע שבו עסק אביו, ונכד במקצוע שבו עסקו סבו ואביו וכן הלאה.

בישראל של היום אי-אפשר ליישם הגבלות שכאלו, אולם עדיין יש לא מעט בנים הממשיכים במקצוע שבו עוסקים הוריהם: רופא שהוא בנו של רופא, עו"ד הממשיך את דרכו של אביו וכיו"ב.

מה גורם לצעירים ללכת בעקבות הוריהם ולבחור במקצוע שבו הם עוסקים? יכולים להיות לבחירה זו גורמים מגוונים. ראשית, בני הדור השני נחשפים כבר מגיל צעיר לעיסוקים של הוריהם, ועל כן, קרוב לוודאי שהם מכירים את התחום המקצועי ואת העוסקים בו טוב יותר מאשר הם מכירים מקצועות אחרים. החשיפה למקצוע מגיל צעיר יכולה לעורר עניין ומשיכה לתחום והם יחפשו את הדרך לעסוק בו.

שנית, רצונם של ההורים שילדיהם ימשיכו את דרכם ויעסקו באותו תחום מקצועי. הורים כאלו, שיש להם השפעה רבה על ילדיהם, מפעילים עליהם לחצים לבחור באותו מקצוע.

שלישית, קיומו של עסק משפחתי בתחום המקצועי. מישהו מתבקש או נדרש להמשיך את ניהול העסק. כך מוצאים את עצמם צעירים שלאביהם או לאמם משרד ארכיטקטים עוסקים בארכיטקטורה. בנים של בעלי חברה משתלבים לא פעם בהיררכיה הניהולית של המפעל.

רביעית, לפעמים זהו נתיב ההתנגדות המינימלית, כלומר: הדרך הקלה והנוחה. גם כשזה לא קל לעבוד עם ההורים, הרי זה עשוי להיות קל יותר מאשר לאחרים. קחו לדוגמה צעירה שסיימה לימודי משפטים וצריכה למצוא מקום להתמחות. בארצנו מוצפת עורכי הדין, שלא לומר מוכת עורכי הדין, זוהי משימה קשה. בהחלט יעזור לה אם אביה הוא עורך דין מכובד שיוכל לשכנע את אחד מעמיתיו להעדיף דווקא את בתו.

ומנגד, מה גורם לצעירים להימנע מללכת בעקבות הוריהם ולא לעסוק באותו מקצוע? סיבה טובה לכך היא נטייה או רצון לעסוק בתחום אחר. הבנים והבנות אוהבים יותר תחום עיסוק אחר ולפעמים גם מוכשרים יותר בתחום מקצועי אחר.

סיבה טובה פחות היא התנגדות להורים. הצעירים פונים לתחום אחר רק מפני שההורים ניסו להשפיע עליהם לבחור במקצוע שבו הם עצמם עוסקים.

סיבה שלישית היא הרצון לא ללכת בנתיב ההתנגדות המינימלית ולעשות הכול בכוחות עצמם, ללא עזרה וללא תלות במה שעשו ההורים.

הסיבה הרביעית מתייחסת רק לחלק קטן מבני הדור השני. בשפה המתודולוגית-מחקרית היא נקראת רגרסיה לממוצע. כאשר במחקר מתקבלת תוצאה קיצונית, סביר להניח שבפעמים הבאות תהיינה תוצאות קרובות יותר לממוצע. אם ההורה הוא כוכב-על במקצוע, סביר להניח שהדור השני יהיה קרוב יותר לממוצע. כשההורה מוצלח מאוד בתחומו – המשא על כתפיו של הדור השני כבד. ההשוואה להורה תהיה תמידית ובלתי-נמנעת. בני דור שני רבים נרתעים מראש מהשוואה כזו ובוחרים תחום עיסוק שונה.

גם בענפי הספורט, הן המקצועני והן החובבני, תמצאו בנים ממשיכים רבים. בכדורגל הישראלי, למשל, מאור בוזגלו שחקנה של הפועל באר שבע הוא בנו של יעקב בוזגלו חלוצה של הפועל ירושלים בתקופה שבה שיחקה בליגה הראשונה בישראל. כדורגלן העבר תמיר כהן הוא בנו של אבי כהן ז"ל, ששיחק בליברפול ובמכבי ת"א. הכדורסלן ניב ברקוביץ הוא בנו של כוכב העבר של נבחרת ישראל מיקי ברקוביץ. שחקני כדורסל רבים ב-NBA הם בנים של שחקני עבר. כך למשל, סטפן קרי, כוכבה של גולדן סטייט, הוא בנו של דל קרי ששיחק 16 שנים ב-NBA.

וכך גם במשחק ברידג', ניתן למצוא דורות של שחקנים מאותה משפחה. לאחרונה פרסמה ההתאגדות הישראלית לברידג' תמונה של מיכל נוסצקי, שחקנית נבחרת הנשים של ישראל ושל שותפה באחת התחרויות אמיר פלוט בן ה-84. השותפות הזו נראית לכאורה תמוהה בגלל ההבדל הגדול ברמת המשחק, אבל מתחת לתמונה כתוב שאמיר הוא אביה של מיכל.

זה אינו מקרה יחיד. בתחרויות ברידג' אני פוגש כמה דורות של שחקני ברידג' מאותה משפחה. לא תמיד רק שני דורות. לפעמים גם סבים ונכדים. מצב שקצת קשה לדמיין בענפי ספורט אחרים. בתחרויות ברידג' תוכלו למצוא לא מעט זוגות של אבות ובנים, אבות ובנות, אימהות ובנים, אימהות ובנות, כמו גם סבים ונכדים המשתפים פעולה כזוג בתחרות ברידג' רשמית.

במאמר קודם במדור הברידג', גשר לגיל הזהב, תיארתי פרויקטים המפגישים בין צעירים לקשישים ליד שולחן הברידג'. אולם המפגש לא היה בין בני אותה משפחה. במאמר זה ראינו שגם קשישים וצעירים בני אותה משפחה יכולים לשתף פעולה בברידג' ולפתח ולהעמיק את הקשר ביניהם על בסיס של תחביב משותף.

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

3 תגובות

  1. צילה
    צילה פברואר 14 2017, 15:12
    כמי שמכירה טוב את המשחק

    אני ממליצה שילמדו אותו בבתי הספר או לפחות בחוכי העשרה של בתי הספר

    השב לתגובה
  2. עליזה לביא
    עליזה לביא פברואר 16 2017, 11:25
    למה אתה קורא לברידג' ספורט

    איזה פעילות גופנית זו?

    השב לתגובה
    • אבי רוזנטל
      אבי רוזנטל Author פברואר 16 2017, 14:58
      ספורט למוח וגם לגוף

      עליזה לביא, תודה על תגובתך
      בלא מעט הקשרים ברידג' נחשב לספורט. גם כשהעיתון גלובס בדק את מספר הספורטאים הפעילים בארץ בענפי ספורט שונים הוא כלל ברידג' (מקום שלישי מבחינת מספר הספורטאים הפעילים אחרי כדורגל וכדורסל). אם תקראי את הערך בויקיפדיה על התאחדות אילת, המאגדת ענפי ספורט לא פעילים, תראי שגם ברידג' נכלל בה. https ://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA. בתחרויות רציניות של ברידג' וגם של שחמט נדרש מאמץ גופני גדול בנוסף לחשיבה.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בברידג'

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!