JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כשל מחיר אפס וכשל הסלאם

מהי הכרזת סלאם בברידג' ומתי כדאי להימנע ממנה

כשל מחיר אפס וכשל הסלאם אבי רוזנטל
יולי 23
20:31 2017

לא פעם אחרי סיום תחרות ברידג' תשמעו שחקנים מדברים על "סלאם" שהכריזו וביצעו. הדיבורים על סלאם אינם נחלתם של שחקני תחרויות בלבד: גם חובבי ברידג' ביתי מספרים זה לזה בגאווה מופגנת על סלאמים שביצעו. מי שאינו משחק ברידג' יתקשה להבין: מדוע הם מתלהבים מסלאם?

הסיבות העיקריות להתלהבות הן שחוזים של סלאם נדירים בברידג' ומזכים בנקודות רבות. ננסה להבין זאת באמצעות דוגמה פשוטה. הכרזתם וביצעתם חוזה ללא שליט (No Trump). הכרזתם וביצעתם חוזה של 1NT (7 לקיחות) – תקבלו 90 נקודות. לביצוע חוזה כזה נדרשות 20–22 נקודות (A = 4 נקודות, K = 3 נקודות, Q = 2 נקודות ו-J = נקודה). על ביצוע חוזה של 2NT כלומר 8 לקיחות, תקבלו 120 נקודות. לביצוע חוזה כזה, בדרך כלל נדרש שיהיו לכם ולשותף 23–24 נקודות. זהו משחק חלקי. אם הכרזתם וביצעתם חוזה של 3NT שפרושו 9 לקיחות, זהו כבר משחק מלא. תקבלו 400 נקודות. על ביצוע חוזה של 4NT תקבלו 430 נקודות ועל ביצוע חוזה של 5NT תקבלו 460 נקודות. גם חוזים אלה הם משחק מלא. אם תכריזו ותבצעו חוזה של 6NT (12 לקיחות) תקבלו 990 נקודות. זהו "סלאם קטן". אם תתחייבו ל-13 לקיחות בחוזה של 7NT – זהו "סלאם גדול" ותקבלו לא פחות מ-1,520 נקודות.

במשחק הברידג' יש 40 נקודות בסך הכול (ארבעה A, ארבעה K, ארבע Q וארבעה J). לביצוע סלאם קטן תצטרכו בערך 33 נקודות. לביצוע סלאם גדול תצטרכו בערך 37 נקודות. עכשיו הבנתם את פשר ההתלהבות: המבצע קיבל ניקוד גבוה בהרבה מאחרים, שלא הגיעו לאותו חוזה. בחלוקה מקרית הסיכוי לקבל לפחות 33 נקודות מתוך 40 הוא נמוך. בתחרות ממוצעת שבה משחקים 24 חלוקות קלפים זה יקרה לא יותר מפעם או מפעמיים.

בפוסט זה אעלה את השאלה: האם הפן הרגשי של התלהבות מסלאם אינו מטה את קבלת ההחלטות של השחקנים ומכוון אותם להכרזת סלאם גם כאשר לא צריך להכריז אותו?

לפני שאנסה להשיב על השאלה הזו אתייחס בקצרה לכלכלה התנהגותית. תחום זה עוסק בקבלת החלטות כלכליות ובכשלים והטיות הגורמים לקבלת החלטות לא רציונאליות. אחד הכשלים הוא כשל מחיר אפס: מרבית האנשים ייטו לרכוש מוצרים או שירותים במחיר אפס.

כשאנשי טלמרקטינג של חברה זו או אחרת מתקשרים אליי ומציעים לי משהו בחינם, הם בטוחים לגמרי שאקח את המוצר. במקרה הספציפי שלי זה ממש לא עובד. אנשי הטלמרקטינג נשאלים שאלה שמפתיעה אותם: "הסבירו לי בבקשה מה מרוויחה החברה שאתם מייצגים מזה שהיא נותנת לי מוצר או שירות בחינם?" אם לא תהיה להם תשובה משכנעת לשאלה, לא אקבל מהם משהו בחינם. רובנו יודעים שאין מתנות חינם ושאימא תרזה, מנוחתה עדן, אינה מנהלת את אף לא אחת מהחברות העסקיות המציעות לנו מוצרים או שירותים ללא תשלום. רק שרובנו איננו פועלים באופן רציונאלי כאשר עלינו לקבל החלטה אם להיענות להצעה המפתה.

הכלכלן ההתנהגותי דן אריאלי מאוניברסיטת דיוק ערך ניסוי המראה את השפעתו של מחיר אפס. סטודנטים התבקשו לבחור אחד משני סוגי שוקולד במחיר נמוך ממחירם. מרביתם בחרו בשוקולד השוויצרי הטוב ולא בשוקולד האמריקני הטוב פחות. מחירו של השוויצרי היה יקר יותר, אבל ההנחה ביחס למחירו האמתי הייתה גדולה מההנחה במחירו של השוקולד האמריקני. מרבית הסטודנטים קיבלו החלטה רציונאלית. אך כאשר הוצע השוקולד האמריקני הטוב פחות בחינם, מרבית הסטודנטים הפסיקו לקבל החלטות רציונאליות: הם בחרו בשוקולד האמריקני, אף על פי שההנחה על מחיר השוקולד השוויצרי עלתה על מחיר השוקולד האמריקני.

ההתרשמות שלי היא שכפי שקיימת הטיה לקבל החלטה לטובת מחיר אפס, כך שחקני ברידג' נוטים להכרזת סלאם גם כשהסיכויים לביצועו נמוכים מהנדרש. באופן רציונאלי לא צריך להכריז סלאם קטן (התחייבות ל-12 לקיחות) כאשר ההסתברות לביצועו נמוכה מ-50%. גם כדי להכריז סלאם גדול (התחייבות ל-13 לקיחות) ההסתברות לביצועו צריכה להיות גבוהה מ-50%. שחקני ברידג' לא ממש אוהבים לראות במכשיר ה-Bridge mate שהם נכשלו בביצוע סלאם גדול כשביצעו 12 לקיחות ואילו מרבית המשתתפים האחרים בתחרות הכריזו סלאם קטן ואף ביצעו אותו.

גדולים ממני כבר התייחסו לנטייה להכריז סלאם כשלא צריך. שחקן הברידג' האמריקני איזלי בלקווד (Easley Blackwood) המציא קונבנציה לבירור מספר קלפי האס וקלפי המלך בידי שותפים השוקלים הכרזת סלאם, ועד היום הקונבנציה נפוצה בתחרויות ברידג' ברמות הגבוהות, בעיקר בגרסה הקרויה: Roman Key Card Blackwood = RKCB. בלקווד אמר שהמטרה העיקרית של הקונבנציה אינה הכרזת סלאם, אלא דווקא לדעת מתי להימנע מהכרזת סלאם.

מספרים לי ששחקן הברידג' האמריקני-פקיסטני המהולל זיא מחמוד כתב בספרו שהוא בדק מה היה קורה בתחרויות שהשתתף בהן אילו לא היה מכריז הכרזות סלאם כלל. לטענתו הוא היה מסיים במקום ראשון בלא מעט תחרויות שבהן, בפועל, לא הגיע למקום הראשון.

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

2 תגובות

  1. עליזה פרי
    עליזה פרי יולי 25 2017, 11:46
    או בקיצור .....

    אין ארוחות חינם

    השב לתגובה
  2. אריה ליטבק
    אריה ליטבק יולי 26 2017, 13:14
    אם הבנתי נכין זה סוג של הימור

    ונפש האדם נמשכת להימורים. (מי יותר ומי פחות)

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בברידג'

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!