JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

המנצח-תמיד

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (2)

המנצח-תמיד אבי רוזנטל
מאי 12
19:30 2018

אף אחד אינו מנצח תמיד, אבל יש כאלו שמרגישים שהם חייבים לנצח תמיד. יש מנהלים בכירים כאלו. יש אנשים כאלו באקדמיה ויש מקצוענים פרפקציוניסטים אחרים. התופעה מוכרת אצל ספורטאי-על, מייקל ג'ורדן למשל. אין גבול לשאיפה שלהם לנצח: הם חייבים לנצח במשחק קוביות ובמשחק דוק, במשחקי מילים ובבניית פאזלים.

חשבו מה קורה כשמדובר בענף המקצועני שבו הם עוסקים ובו הם באמת הטובים ביותר בעולם, או לפחות בין הטובים ביותר בעולם. הטרור שמפעיל בקליבלנד לברון ג'יימס, המלך המכהן של הכדורסל בעולם, הוא דוגמה לכך. כשלא מנצחים, ולפעמים גם כשכן מנצחים, הוא מכתיב החלפת מאמנים והחלפת שחקנים. במהלך העונה הנוכחית הוא דרש להחליף כחצי מהקבוצה בקליבלנד ולהביא שחקנים אחרים.

גם לשאפתנים ולטובים ביותר בתחום מקצועי כלשהו או בספורט זה לא בא בקלות. הם משקיעים בתרגול ובאימונים. הם משקיעים בהתעדכנות. הם משקיעים בעבודה עצמה. למשל מייקל ג'ורדן, שהופיע למשחק נגד יוטה בגמר הפלייאוף אף שהיה חולה עם חום גבוה. והוא קלע סל ניצחון.

אין פלא שאותם אנשים שחייבים לנצח ומשקיעים כל כך, מפגינים לא אחת יחס קשה כלפי עמיתים שטועים או לא מספקים את הסחורה, לתחושתם. להיות עם טיפוס כזה בקבוצה זו לא תמיד חוויה נעימה, בלשון המעטה. גם בספורט של יחידים פוגשים את המנצחים-תמיד. אבל להם קשה להאשים את השותפים לקבוצה, שהרי זו אינה קיימת.

גם בברידג' תפגשו את המנצחים-תמיד. אלו שבכל תחרות חייבים לסיים ראשונים. אלו שבכל יד (חלוקת קלפים) צריכים לקבל תוצאה של 100%. ברידג' משחקים עם שותפה או שותף או בקבוצה – יחד עם שותפה או שותף וזוגות נוספים. אצל המנצח-תמיד אפשר למצוא את אותם דפוסי התנהגות של לברון ג'יימס ושל מייקל ג'ורדן כלפי שותפיהם: ביקורת, הטחת אשמות וגם עלבונות, לא עלינו.

לא כל שחקן כדורסל הוא מייקל ג'ורדן או לברון ג'יימס, ולא כל שחקן ברידג' הוא אלוף עולם פוטנציאלי. המצב השכיח הוא שחקנים שחייבים תמיד לנצח ואין להם כישורים יוצאי דופן. מצב אחר הוא מנצח-תמיד בעל כישורים ויכולות מופלאים בתחומו, אבל בכל זאת יש לא מעט כאלו שיכולותיהם והישגיהם עולים על שלו. בשני המקרים התוצאות עלולות להיות מתסכלות: מספר ההפסדים של המנצח-תמיד יהיה גדול משציפה, גדול ממספר ההפסדים הסביר בעיניו. מצב כזה נקרא קונפליקט.

קונפליקטים אפשר לנסות לפתור. אציג כמה דרכים של מנצחים-תמיד בכלל, ובברידג' בפרט, להתמודד עם הקונפליקט.

דרך אחת היא לשחק רק מול חלשים. אם משחקים רק נגד מתמודדים חלשים יותר, אפשר להשיג תוצאות נפלאות. השחקן הופך לכוכב הנערץ ולמנצח-תמיד (כמעט תמיד) של תחרויות הבוקר במועדון. הוא לא ישחק בתחרויות אחר הצהריים, שהן בדרך כלל חזקות קצת יותר.

אם הוא שחקן טוב יותר, הוא יהיה הכוכב הנערץ של תחרויות אחר הצהריים, אבל לא ישחק בתחרויות החזקות עוד יותר בשעות הערב. יהיו כאלו שיהיו כוכבי הערב ויהיו כאלו שעליהם יצביעו כשידברו על השחקן הטוב ביותר בעיירה או בעיר. המכנה המשותף לכולם הוא הימנעות מהתמודדות עם שחקנים טובים מהם.

יש הבוחרים להיתלות באילן גדול. ברידג' הוא כידוע משחק בזוגות. מנצח-תמיד שרמת משחקו בינונית לכל היותר, יכול למצוא שותף למשחק שהוא באמת עילוי בקנה מידה ישראלי או עולמי. תשאלו, מדוע שאותו מומחה ישחק עם שחקן בינוני? התשובה פרוזאית: פרנסה. מרבית המומחים האלו הם שחקנים מקצוענים. אחת הדרכים להגדיל את הפרנסה היא לשחק תמורת תשלום. המנצח-תמיד הבינוני שלנו הופך למממן.

יהיו כמובן ניצחונות, אבל יש בעיה: לפעמים התוצאה תלויה דווקא בחוליה החלשה. יהיו גם כישלונות בוטים. המומחה אינו מתרגש מהם. למממן המנצח-תמיד הם עלולים להיראות כטרגדיה.

עוד שיטת התמודדות היא לפרוש בשיא. פירמידות הן צרות בראשן ורחבות בתחתיתן, לכן ככל שמתקרבים לראש הפירמידה קשה יותר לנצח. ככל שעולים פוגשים יותר מתמודדים שחשוב להם לנצח. שחקן יכול להיות אלוף הכיתה אבל לא אלוף בית הספר. לפעמים שחקן נוער בולט עובר לקבוצת הבוגרים וכבר לא נחשב לטוב ביותר.

כבר הזכרתי שלא כל מי שהוא השחקן הטוב ביותר בתחרויות בוקר, יהיה השחקן הטוב ביותר בתחרויות הערב באותו מועדון ברידג'. לא כל מי שהוא הטוב ביותר בעיר שלו הוא גם הטוב ביותר בארץ. לא כל מי שהכי טוב בישראל ינצח בתחרויות החזקות ביותר בעולם.

האסטרטגיה פשוטה: המנצח-תמיד הוא כוכב-על ברמה מסוימת של הפירמידה. הוא עולה לרמה הבאה. אם הוא עדיין מנצח, הוא ממשיך לרמה הבאה. כשהוא מגיע לרמה גבוהה יותר, שבה הוא כבר רחוק מלהיות בולט, הוא פשוט פורש מתחרויות ברידג' ומוצא לו תחביב אחר. אם גם שם יזכה להישגים, הוא יפעל באופן דומה. אחרי הפרישה הוא יספר בערגה על הישגיו המופלאים, שכנראה היו מביאים אותו לפסגה העולמית אלמלא נאלץ לפרוש.

תוכלו לראות בזה מעין היפוך של העיקרון הפיטרי, שעל פיו עובד נתקע בתפקיד שהוא אינו מבצע כראוי. למנצח-תמיד שפורש בשיא זה לא יקרה. אבל אם הוא גם אוהב לשחק ברידג', הוא יפסיד את ההנאה שבמשחק.

מנצח-תמיד עשוי לגלוש לתחום האפור. הוא יכופף קצת את הכללים או יפעל בחוסר הגינות על מנת לנצח. למשל הוא עלול מדי פעם לסמן כאילו זכה בלקיחה נוספת. אם יגלו את זה, הוא יבקש סליחה. אם לא יגלו הוא עשוי לקבל תוצאה טובה במיוחד. אם יריב לא יסתיר היטב את קלפיו, הוא יציץ בהם. כשהוא רואה את ה-Q החסרה בידו של היריב, ובידו יש A ובדומם K, סיכויי ההצלחה של עקיפה עולים מ-50% ל-100%.

הבעיה בהקשר זה בברידג' היא בדיוק כמו בחיים: עוברים מעט לתחום האפור וקורים רק דברים טובים, ואז ממשיכים באותו כיוון וגולשים יותר ויותר במדרון חלקלק.

ויש כאלו שפשוט מרמים. כאמור, יש רצף בין התנהגות מופתית לרמאות. מי שמצליח באמצעות שימוש בתחום האפור, עלול להשתמש בגוונים כהים יותר של אפור ובסוף להגיע, לפעמים מבלי משים, לעבירה על חוקי המשחק.

השחקן שרק הציץ בקלפי היריב כבר לא מסתפק בכך. הוא מתחבר לשותף דומה לו ויחד הם מפתחים שיטות מתוחכמות להעברת מידע לא חוקית: באמצעות מספר האצבעות המחזיקות בקלפים, באמצעות קוד בעיטות או קוד שיעולים, אופן הנחת קלף או אופן הנחת תיבת ההכרזה ועוד אין-ספור שיטות יצירתיות אחרות.

כמו בתחומים אחרים, עלולים לעשות את זה מנצחים-תמיד שהם שחקנים בינוניים או אפילו פחות. עושים את זה גם מנצחים-תמיד ברמות הגבוהות ביותר. הקוראים ודאי נתקלו בסיפוריהם של טייקונים או פוליטיקאים שהורשעו בבתי משפט בעבירות רמאות. בברידג', כמו בחיים, אחת הבעיות ברמאות היא שלפעמים נתפסים. ככל שהנתפס קרוב יותר לצמרת הפירמידה, כך יגדל המחיר שהוא ישלם.

לפי הערכתו של בוב האמן, בעבר זוכה באליפויות עולם בברידג', שחקנים בצמרת הברידג' העולמית משתכרים בין 200 אלף דולר ל-500 אלף דולר בשנה. כמה זוגות של שחקני ברידג' רמאים בצמרת הברידג' העולמית, שנתפסו והורשעו, הפסידו את הסכומים האלו.

כמובן, דרך טובה לפתור את הקונפליקט היא לקבל את המציאות: לפעמים מנצחים ולפעמים מפסידים. הבעיה היא שמרבית המנצחים-תמיד לא מסוגלים לבצע שינוי תפיסתי כזה.

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

3 תגובות

  1. דליה שחר
    דליה שחר מאי 13 2018, 14:05
    רק הכרת המציאות היא פתרון אמיתי

    כל יתר השיטות מחמירות את הבעיה

    השב לתגובה
  2. מיכאלה מידן
    מיכאלה מידן מאי 14 2018, 09:23
    כמו בחיים צריך לדעת לבחור בני זוג

    טעות כאן מקלקלת את כל הפוטנציאל החיובי.

    השב לתגובה
  3. הממליץ
    הממליץ מאי 16 2018, 12:55
    והנה המלצתי

    לא להיות בן זוג במשחק של מי שחייב תמיד לנצח אחרת הוא מתרסק ומרסק את סביבתו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בברידג'

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!