JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

הנרדף

טיפולוגיה של שחקני ברידג' (3)

הנרדף צילום: Marie-Lan Nguyen ommons.wikimedia.org
נובמבר 22
19:30 2018

בחיים, כמו גם במשחקי ברידג', אתם כבר יודעים שלא כולם אוהבים אתכם. לא כולם פועלים לטובתכם. יש גם כאלה הפועלים נגדכם. במיוחד בהקשר תחרותי, כאשר היריבים רוצים לנצח. אולם מכאן ועד לתפיסה שכמעט כולם כמעט תמיד פועלים נגדכם – רחוקה הדרך.

התפיסה החריגה הזו מאפיינת את שחקן הברידג' "הנרדף".

הנרדף חושב שהיריבים שלו מנסים לרמות אותו. אם הוא משחק בתחרות הוא יקרא בתדירות גבוהה למנהל התחרות ויעלה טענות כאלה ואחרות נגד היריבים שלו.

היריב שבגין מעשיו הוא מזעיק את מנהל התחרות בקריאות רמות וחסרות סבלנות, עשוי להיות שחקן בכיר או שחקן זוטר, או אפילו ילד שמשחק בפעם הראשונה בתחרות ברידג'. אם חשבתם לרגע שהנרדף אינו מודע לכך שהילד משחק בפעם ראשונה, טעיתם.

ההורה או המורה של הילד, שהביא אותו לשחק בתחרות, ודאי ציין זאת מייד כשהם התיישבו לשחק נגד זוג כלשהו. זה כולל כמובן גם את הנרדף. האחרים התייחסו בחיבה לילד. אבל הנרדף פרץ בזעקות אימים וקרא למנהל התחרות, רק משום שהילד חשב מחשבה ארוכה.

במאמר מוסגר, נהוג לקרוא למנהל התחרות כאשר שחקן חושב מחשבה ארוכה משום שיש המעבירים באמצעות מחשבה כזו מידע לא חוקי לשותף. זה עשוי להיות בתום לב, כלומר, ללא כוונה להעביר מידע כזה, או במזיד.

במקרה של הילד המשחק בפעם הראשונה בתחרות, ספק אם הוא מסוגל להעביר מידע חוקי לשותפו. לא כל שכן מידע לא חוקי.

אם מנהל התחרות, שהוא גם השופט בתחרות, לא יפסוק לטובת הנרדף, בטענה הזויה זו או אחרת שהוא מעלה, אזי גם מנהל התחרות מצטרף למעגל מתנגדיו. פעמיים שלוש שמנהל תחרות מסוים פוסק נגדו יספיקו לנרדף לגבש תפיסה שמנהל התחרות תמיד נגדו.

עד עכשיו ראינו שכמעט כולם נגד הנרדף, על פי תפיסתו כמובן. האחד שתצפו שהנרדף לא יחשוב שהוא נגדו הוא השותף או השותפה שלו. אולם ציפיות לחוד ומציאות לחוד.

טעות אחת של השותף – וגם הוא נגדו. אי-הבנה בינו לבין השותף, לאו דווקא באשמת השותף, והשותף הוא חלק מחבורת הרודפים. מובן שאם מסיבה זו או אחרת השותף לא יתמוך בנרדף בטענה חסרת שחר שהוא מעלה, הוא מצטרף אוטומטית לכוחות הרשע. אם השותף יגיד משהו שסותר את טענות הנרדף הוא כבר השטן בכבודו ובעצמו.

כשמישהו מרגיש נרדף על לא עוול בכפו הוא אינו מאושר. במקום לחוות את ההווה הוא עסוק ברדיפה. זה נכון בכל תחום אבל במיוחד במשחקים כמו ברידג', שנועדו לשם ההנאה.

הנרדף אינו פוגע רק בעצמו הוא פוגע גם באחרים: השותף המותקף על לא עוול בכפו ובעל כורחו מעורב בסכסוכים תמידיים, היריבים המואשמים בקונספירציה מרושעת, מנהל התחרות ששופט ללא משוא פנים.

ברוב המקרים הנרדף הוא שחקן השואף להישגים בתחרויות. לפעמים הוא גם נרדף וגם מנצח תמיד.

בלשון המעטה, הנרדפות אינה מקדמת אותו להישגים. לו היה משקיע את האנרגיה והמאמצים שלו במשחק עצמו ובשותפות, ללא ספק היו הישגיו בתחרויות גבוהים הרבה יותר.

להיעדר חוסר ההנאה מהמשחק מתווסף תסכול כפול: גם בגלל הרדיפה כביכול וגם בגלל חוסר ההצלחה בתחרויות.

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

2 תגובות

  1. ע.
    ע. נובמבר 22 2018, 20:30
    את זה ספר ל..

    פוליטיקאים שלנו

    השב לתגובה
  2. ניצן גור
    ניצן גור נובמבר 24 2018, 13:34
    רוב הנרדים נמצאמם בפוליטיקה

    הם דוקא בשלטון אבל כל הזמן בוכים ומסכנים וכל מי שמשמיע מילה נגדם הוא בוגד

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בברידג'

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!