JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • ברידג'
  •  » אוסוולד ג'קובי ותעלומת הסבא המוסתר

אוסוולד ג'קובי ותעלומת הסבא המוסתר

האדם שמאחורי קונבנציות מוכרות בברידג'

אוסוולד ג'קובי ותעלומת הסבא המוסתר צילום: Klaus Köpplinger en.wikipedia.org
מאי 12
19:30 2019

רבים משחקני הברידג' בתחרויות שמעו על אוסוולד ג'קובי (1902–1984). הם משתמשים במוסכמה (קונבנציה) הנקראת Jacoby 2NT, שכמו קונבנציות רבות אחרות בברידג' קרויה על שמו של האיש שהמציא אותה.

מוסכמה או קונבנציה היא הכרזה או סדרת הכרזות שאינן טבעיות, כלומר אינן מתארות באופן טבעי את מבנה היד שמחזיק המכריז.

מהי קונבנציית Jacoby 2NT? כששחקן ברידג' מכריז הכרזת פתיחה בגובה 1 בסדרת מייג'ור (סדרת ה- או סדרת ה-♠) הוא מבטיח 12 נקודות עד 21 נקודות וחמישה קלפים לפחות בסדרה המוכרזת. בקונבנציה שהמציא ג'קובי הכרזת 2NT של המשיב מבטיחה ארבעה קלפים בסדרת המייג'ור שהכריז הפותח ו-12 נקודות או יותר.

הכרזת 2NT אינה הכרזה טבעית. הכרזה טבעית של 2NT מבטיחה יד מאוזנת ו-11–12 נקודות. בכל יד מאוזנת יש לפחות שני קלפים בכל סדרה. אין יותר מסדרה אחת עם חמישה קלפים ואין יותר מסדרה אחת עם שני קלפים.

יותר שחקני ברידג' משתמשים בקונבנציה נוספת שהגה ג'קובי, שהיא אחת מהקונבנציות השימושיות והבסיסיות ביותר. היא נקראת Jacoby Transfer, אבל רבים קוראים לה "טרנספר" ושוכחים מי המציא אותה.

לאחר הכרזת פתיחה של 1NT, אם שותפו של הפותח מכריז 2, יש לו לפחות חמישה קלפים ב- והוא מבקש משותפו להכריז 2. במילים אחרות טרנספר ל-.

לאחר הכרזת פתיחה של 1NT, אם שותפו של הפותח מכריז 2, יש לו לפחות חמישה קלפים ב-♠ והוא מבקש משותפו להכריז ♠2.

שחקני ברידג' רבים שמעו את שמו של ג'קובי אבל מעטים יודעים שהוא היה אחד מטובי שחקני הברידג' בעולם במאה ה-20. בוודאי שאינם יודעים עליו פרטים אחרים. במאמר זה אנסה למלא מעט את החלל הזה.

אתחיל דווקא מסוזן ג'קובי – ואם שחקני ברידג' בקושי יודעים משהו על אוסוולד ג'קובי, קרוב לוודאי שרובם אינם יודעים דבר על סוזן ג'קובי.  ג'קובי היא סופרת ועיתונאית אמריקנית ילידת 1945. היא בת לאם  ממוצא אירי וגדלה כקתולית עד שהפכה לאתאיסטית. אביה רוברט הוא אחיו של אוסוולד ג'קובי.

סוזן ג'קובי היא שגילתה, כאישה בוגרת, את השורשים היהודיים של משפחת ג'קובי. עד אז חשבה שאביה, דודה המפורסם ודודתה נולדו נוצרים, אך למעשה שלושתם היו יהודים שנולדו בברוקלין והתנצרו. היא גם גילתה מי היה סבה, שבאופן מסתורי לא היה כל קשר בינו לבין בני משפחתה ואיש מהם לא דיבר עליו.

כשבגיל 24 בילתה את ירח הדבש שלה בפירנצה, גילתה את האמת. בספר שכתבה סיפרה כיצד זה קרה. אישה מבוגרת התעלפה והיא תמכה בה והושיבה אותה בכיסא בבית קפה. בשיחה ביניהן שאלה אותה הגברת, אסטל פרנקפורטר שמה, אם יש לה קשר משפחתי עם שחקן הברידג' המפורסם אוסוולד ג'קובי. כשסוזן ג'קובי אמרה שהוא דודה, אמרה לה פרנקפורטר שהיא הכירה את משפחת ג'קובי היטב. אחיה של פרנקפורטר היה שופט בבית המשפט העליון בארצות הברית, והיא סיפרה לסוזן שהסב, שאף שמו היה אוסוולד, היה עורך דין. ג'קובי נאלצה להודות שלא ידעה דבר על סבה. "חבל," אמרה לה הגברת, "הוא היה איש מקסים וכמעט מונה כשופט לבית המשפט העליון".

משפחת הסב הסתירה את יהדותה ודברים חשובים נוספים. ההסתרה נבעה מאפליית יהודים שהייתה נהוגה בשנות השלושים של המאה ה-20, כשהסב הגיע לארצות הברית. הסודות המוסתרים הרסו את המשפחה, ולכן לסוזן לא היה מושג כלשהו על סבה. סביר להניח שיהדותו של הסב היא שמנעה את מינויו לבית המשפט העליון.

וכעת אוסוולד ג'קובי הצעיר. אוסוולד ג'קובי נחשב לאחד מגדולי שחקני הברידג' במאה ה-20. כפי שבוודאי הבנתם מתיאור קונבנציות הקרויות על שמו, הוא היה גם תאורטיקן בולט. ג'קובי זכה באליפות עולם בשנת 1935 ובמספר רב של אליפויות צפון אמריקה. הוא  כתב יותר מעשרה ספרים על ברידג'.

בזמן מלחמת העולם הראשונה, כשג'קובי היה בן 15, הוא זייף את גילו והתגייס לצבא האמריקני. את החודשים האחרונים שלו כחייל בילה במשחקי פוקר והרוויח סכומים נכבדים. היכולות המתמטיות יוצאות הדופן שלו לא מנעו את נשירתו מלימודי מתמטיקה באוניברסיטת קולומביה. הוא הפך לאקטואר – האדם הצעיר ביותר שעבר את מבחני ההסמכה לאקטואריה. הוא היה אז בן 21.

במלחמת העולם השנייה התגייס שוב. הוא כונה "מחשב אנושי" וכישוריו יוצאי הדופן נוצלו בתחומים של פיענוח הצפנות וריגול נגדי.

ג'קובי הגדיר את עצמו כ"שחקן אולטימטיבי" במשחקים. "תמיד היו אנשים יותר טובים ממני במשחק זה או אחר, גם כשהייתי במיטבי," הוא אמר, "אבל אני עדיין השחקן הטוב בעולם בכל המשחקים. אין בסביבה אף אחד שיכול לנצח אותי". לא צנוע כלל, אבל עם לא מעט קבלות, ולא רק בברידג'.

בגיל שש הוא למד לשחק ויסט. הוא היה שחקן שש בש מצטיין וזכה באליפות העולם בשנת 1970, וגם היה שחקן פוקר מעולה. אף שמעולם לא שיחק שחמט תחרותי, היה שחמטאי ברמה גבוהה. הוא ניצח את פרנק מרשל, שהיה אלוף ארצות הברית, וסיים בתיקו במשחק בזק (חמש דקות לכל שחקן) עם טיגראן פטרוסיאן, שהיה אז אלוף העולם.

נוסף לכתיבה על ברידג' כתב ספרים גם על משחקים אחרים: פוקר, שש בש, רמי, קנסטה ועוד. "מומחה במשחק כנראה תורם יותר לארצו יותר ממנהל בכיר בבנק, שמגדיל את סכומי ההלוואות שלוקחים מהבנק". גם זו אמרה של ג'קובי, האיש שמשחקים – וברידג' במיוחד – היו מרכז עולמו.

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

תגובה אחת

  1. משה מדר
    משה מדר מאי 13 2019, 18:08
    מדור קליל ונעים

    עם הסברים שמובנים גם להדיוטות

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בברידג'

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!