אלירן סולודוחה
אנג'לים הם אנשים פרטיים בעלי הון רב המשקיעים בסטארט-אפ ואף לרוב בכמה סטארט-אפים במקביל מתוך שאיפה למנף רווחים. האנג'לים הם את אחד ממקורות המימון החשובים עבור סטארט-אפים בשלבים מוקדמים. מעבר לכסף, הם מספקים גם כישורים, מיומנויות, ניסיון קודם שרכשו בניהול ו/או ביזמות, ידע בתחומים מסוימים ורשת קשרים מענפים שונים שיכולים לא פעם לסייע להצלחתו של סטארט-אפ. בהתאם לכך, אנג'לים מכונים "כסף חכם".
היום יותר מתמיד ברור כי השקעותיהם של האנג'לים חיוניות ליזמות בכלל ולחדשנות בפרט. ההכרה בחיוניותם של האנג'לים ניכרת גם בקרב קובעי מדיניות ברמת המדינה. לכן, ממשלות משקיעות משאבים רבים כדי לתמרץ אנג'לים להשקיע בסטארט-אפים, בעיקר באמצעות מתן הטבות מס. אולם חוקרים בתחום אינם תמימי דעים ביחס ליעילותם של תמריצי המס הללו בכל הקשור למשיכת אנג'לים וליצירת אטרקטיביות בהשקעה בסטארט-אפים.
באופן ספציפי, חלק מהמחקרים מעידים על כך שמדיניות של הטבת המס היא אפקטיבית, כלומר מעודדת את האנג'לים להשקיע, אולם ישנן גם עדויות למקרים שבהם מדיניות הטבת המס לא הייתה אטרקטיבית עבור אנג'לים ולא משכה אותם להשקיע. מכאן עולה השאלה: האם מדיניות הטבת מס אכן אפקטיבית?
במחקר הנוכחי (שבוצע בהנחייתה של ד"ר סתו רוזנצוויג מאוניברסיטת בן-גוריון ובשיתוף עם ד"ר שי הראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים) אנחנו בוחנים את האפקטיביות של חוק האנג'לים שנכנס לתוקף בשנת 2011 ומטרתו הייתה לעודד אנג'לים להשקיע בסטארט-אפים בשלב ה-Seed (פרק הזמן של הימים הראשונים במהלך גיבוש הרעיון, פיתוח המוצר הראשוני וגיוס הכספים ההתחלתי). למעשה, על כל השקעה של אנג'ל בסטארט-אפ, יקבל האנג'ל הטבת מס (השקעתו תוכר כהוצאה מוכרת). כדי לזכות בהטבה על האנג'לים לעמוד בכמה קריטריונים, כמו גם אותן חברות מטרה שבהן השקיעו בהתאם לסעיפי החוק. רק לאחר שחברת המטרה תעמוד בכל הקריטריונים למשך תקופה של שלוש שנים מיום ההשקעה של האנג'ל בה – יהיה זכאי האנג'ל ליהנות מהטבת המס.
המחקר שלנו התבסס על נתונים של Israel Venture Capital) IVC) וכולל סטארט-אפים שנוסדו במשך שמונה שנים, משנת 2007 ועד לסוף אוקטובר 2014. המחקר כולל 2,542 סטארט-אפים טכנולוגיים ו-4,774 אנג'לים.
מממצאי המחקר עולה כי לאחר חוק האנג'לים מספר האנג'לים שהשקיעו בסטארט-אפים בשלב ה-Seed ירד. הדבר מרמז על כך שההשפעה של מדיניות זו עשויה להיות חזקה מספיק כדי לקזז או אפילו להשתוות לניסיון של קובעי המדיניות להקל על תפיסת הסיכון הפיננסי של האנג'לים הכרוך בהשקעה על ידי הטבת המס. בהתאם לכך, אנו טוענים שקיים אלמנט נוסף שמשפיע על בחירתם של אנג'לים להשקיע בסטארט-אפים מעבר לתפיסת הסיכון הפיננסי שלהם בהשקעה; אם הם משתמשים בחוק האנג'לים ובסופו של דבר לא נהנים מההטבה המוצעת, בשל עמדתם העסקית, הדבר עשוי לפגוע במוניטין שלהם, ומעבר לכך בתדמית שלהם כ"כסף חכם". בעקבות זאת עשוי להתעורר בהם "פחד לצאת פראיירים" שמהווה ביטוי לסיכון חברתי.
באופן מעשי, מעבר לאפשרות הקיימת בהקלה על תנאי ההטבה ו/או מעבר לכך שניתן לידע את האנג'לים מראש אם הם זכאים או לא להטבה (להבדיל מלדעת זאת רק לאחר שלוש שנים מיום ההשקעה), אנו מציעים למקבלי ההחלטות לשקול את האפשרות לעודד אנג'לים להשקיע בקבוצות (ולא כיחידים), שכן אז סביר להניח שתחושת ה"לצאת פראייר" תתחלק ביניהם.
אין ספק שהרצון להיראות ולהחשב המצליח הוא שיקול משמעותי אצל אנג'לים
גאווה אמיתית לראות אותך צומח ומרחיב בצורה הזו… זכיתי.
אם הם נמצאים ראויים
ללא אנג'לים רוב הסטארטאפים המצליחים לא היו שורדים.
אבל אולי יש כאן פרמטר שבכלל לא נבדק?
כאלה. הם חשובים אבל האם זה בא ביוזמת חוקרים ואוניברסיטאות או שיש גופים שמשקיעים בלהבין דברים כאלה.
מרוב הסטארטאפים יוצא רק הפסד.