JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

גיבורים בעל כורחנו

ד"ר סטריינג' ומהותו האמתית של הגיבור

גיבורים בעל כורחנו קפטיין מרוול ודוקטור סטריינג' צילום William Tung from USA Flickr commons.wikimedia.org
ינואר 04
19:30 2017

בפוסט "טוב לבם של זרים" השתמשתי במילה "גיבור" במובן הדמות הראשית בסרט. מתגובות שקיבלתי הבנתי שחלק מהאנשים נוטים עדיין להתייחס למילה "גיבור" במובנה המקורי, הנגזר מגבורה – מי שהוא בעל אומץ, תושייה ושיעור קומה, זה שאנו נושאים את עינינו אליו – תכונות שכידוע, חלק מהדמויות הראשיות בסרטים, בספרים ובמחזות לא ממש ניחנו בהן.

כשהלכתי לסרט "ד"ר סטריינג'", שמספר על אחד מהגיבורים המאכלסים את יקום גיבורי-העל של "מארוול", ציפיתי לגיבור-על מהזן המוכר – כזה שיש לו כוחות מיוחדים שהגיעו מכוכב אחר, מחומרים רדיואקטיביים או מחיות כלשהן – והופתעתי לגלות גיבור מזן קצת אחר. ד"ר סטיבן סטריינג' הוא נוירוכירורג מפורסם ומבוקש אך גם יהיר, שחצן ומרוכז בעצמו (הליהוק של בנדיקט קמברבאץ' לתפקיד די מתבקש כאן…). תאונת דרכים שממנה הוא יוצא כשידיו היקרות מרוסקות לחלוטין שולחת אותו, בניסיון להשיג לעצמו מרפא ואת חייו הקודמים בחזרה, עד נפאל, אל "הישות העתיקה" – הלוא היא טילדה סווינטון המופלאה. הישות העתיקה מלמדת אותו את סודות היקום הנסתרים מאתנו, בני האדם הרגילים, וכיצד להפוך לקוסם-על. בדרך הוא כמובן לומד כמה דברים על עצמו ואז מציל את העולם.

כל מה שנכתב כבר על הסרט נכון: יש חורים בעלילה, המניעים של הדמויות – כולל של השד דורמאמו, שמשום מה בוער לו לבלוע את היקום שלנו – לא לגמרי ברורים, הנבל חלש שלא לומר תמוה והאישה לא ממש רלוונטית. ולמרות כל אלה מדובר בסרט מרהיב כל כך מבחינת האפקטים החזותיים ועיוותי המציאות שלו – שפשוט נשענתי לאחור בכסא ונהניתי מכל רגע. כנראה יש סרטים שבהם לא הכרחי להתעכב על בעיות מבנה ותסריט…

אף שעיקר הידע שלי על גיבורי-על ועל היקומים שהם מאכלסים בא מהתחפושות של הגיקים האהובים עליי בסדרה "המפץ הגדול", אסתכן ואומר שד"ר סטריינג' הוא חריג בנוף הז'אנר, גם במובן זה שהוא מציג כוחות-על שכל אדם שירצה בהם (ושטילדה סווינטון תסכים לקבל אותו למנזר שלה ולהעיף לו את הראש עם הקסמים שלה) יכול ללמוד להשיג, אם יתמיד באימוניו ויסכים לשלם את המחיר הכרוך בכך. לכן אף שהסרט שטחי למדי מבחינת הסיפור, הרגשתי שיש מאחוריו עומק רוחני נוסף, וזה גרם לי לרצות לקרוא את הקומיקס המקורי (איפה חנות הקומיקס של סטיוארט כשצריך אותה…).

בעודי משוטטת בחנות ספרים ועסוקה במחשבות על גיבורים, תפס את עיני על מדף הספרים החדשים הספר "גיבורים מלידה" של כריסטופר מקדוגל, שיצא לאחרונה בהוצאת אחוזת בית (בתרגום אסנת הדר). בספר יוצא מקדוגל למסע "לגילוי שורשי הגבורה" דרך חקירתו של אירוע היסטורי שבמרכזו חטיפת גנרל בצבא הגרמני בכרתים מתחת לאפו של הכובש הנאצי בידי כמה אנגלים חצופים ופורקי עול והמחתרת הכרתית. הספר קופצני כמו הרועים הכרתים שאת סודות הכושר הגופני שלהם הוא מבקש לגלות, אבל גיליתי שאני מתעניינת במידה שווה גם באירוע ההיסטורי, שהייתי סקרנית לגלות איך התגלגל, וגם במחשבותיו ובתובנותיו של מקדוגל על כושר גופני ומהות הגבורה.

באופן מפתיע השתלבו התובנות הללו במחשבותיי על הסרט. מקדוגל טוען שבעבר גיבורים לא היו גזע יוצא דופן אלא אנשים שזכו לחינוך יוצא דופן. גבורה אמתית, לפי אבותינו הקדמונים, לא מעידה על כוח, תעוזה או אפילו אומץ לב, היא מעידה על חמלה – לגיבורים פשוט אכפת. כולנו יכולים ללמוד להיות גיבורים.

כשאני כותבת עכשיו את השורות הללו, הרוח שורקת מסביב והבית כולו רועד, ואני חושבת על דברים שהאנשים סביבי עברו ועוברים כעת בחייהם – השמחה וההצלחה אך גם האובדן, היגונות, שברוני הלב, הפרידות והכישלונות, והחיים של כולנו נדמים לי פתאום לספינה שנעה בים סוער בין מַשברים ומִשברים. פתאום שני המובנים של המילה "גיבור" כבר אינם נראים לי רחוקים כל כך זה מזה.

כולנו הדמות הראשית, "הגיבור", בסרט של חיינו. נכון, לפעמים זה בעל כורחנו, היינו מעדיפים להישאר דמות משנה, שהשגרה תימשך, פחות או יותר. אבל החיים מזמנים לנו כל הזמן הזדמנויות ללמוד – קודם כול מי אנחנו. כמו שד"ר סטריינג' למד להיות קוסם-על ומה היכולות שלו, אבל אז הגיע רגע האמת – וברגע האמת הזה הוא היה צריך לבחור אם לחזור לשגרת חייו או להציל את העולם, והישות העתיקה אמרה לו את משפט המפתח: "Don't you understand? It is not about you!". וזוהי פרשת הדרכים – ברגע מסוים בחיינו תבוא הקריאה הזאת – היא תהיה פנימית או חיצונית, וברגע הזה נצטרך להחליט – אם לחזור לשגרת חיינו או להיענות לקריאה. וזו, לפי מקדוגל, המשמעות של מעבר מסתם עוד דמות לדמות ה"גיבור".

על המחבר / המחברת

מירב ישראלי

מירב ישראלי

עו"ד ובוגרת מגמת תסריטאות בביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

6 תגובות

  1. אהובה
    אהובה ינואר 05 2017, 11:54
    מעברים מעניינים

    הסרט, הספר, והמחשבות האישיות. מאמר מעורר מחשבה.

    השב לתגובה
  2. נטע
    נטע ינואר 07 2017, 11:52
    התמונה לא עוש לי חשק לראות הסרט

    אבל הכתיבה והחשיבה עדו לי עניין לקרוא המאמר

    השב לתגובה
  3. רננה
    רננה ינואר 07 2017, 14:52
    גיבורחם בעל כורחם, בותרת טובה

    לא גיבורי על לא מגע בדיוני. הגיבורים הטמיתיים הם אנזים מן הישוב שקיבלי חינוך ערכי.

    השב לתגובה
  4. אלי
    אלי ינואר 08 2017, 13:43
    כתבה ראויה

    כתבת מענין. אהבתי. סבורני שחינוך בסיסי עם עקרונות יוצר אנשים עם ערכים שהם גיבורי חיינו.

    השב לתגובה
  5. עודד נשר
    עודד נשר ינואר 08 2017, 17:11
    גבורה היא אמונה

    ואמונה נובעת מחינוך ואווירה

    השב לתגובה
  6. נחמה נחמיאס
    נחמה נחמיאס ינואר 09 2017, 11:45
    גיבור-הכובד את יצרו

    רוצה להגיד שהגיבור איננו דווקא שרירי ומוצק שיודע לקפוץ גבוה. הוא כזה שמוכן להתגבר על חולשות ועל אינסטינקטים קיומיים. להיות כזה שרץ להציל חברו למרות סיכוי גבוה שיפגע גם הוא. כזה שנשכב על חייל אחר בכדי להצילו והוא יודע שישלם על כך בחייו.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בקולנוע

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!