JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

טרגדיה אמתית

הסרט "אחרי הסערה"

טרגדיה אמתית הירוקאזו קורה-אדה Hirokazu Kore-eda צילום: Georges Biard en.wikipedia.org
מאי 15
19:30 2017

ראיתי בקולנוע של מוזיאון תל אביב לאמנות את סרטו של הבמאי היפני הירוקאזו קורה-אדה "אחרי הסערה", וככל שנקפו הדקות הלכה והתחדדה הבָנתי שאני צופה בסרט אחר. השונות לעומת השכיח בתחום זה גדולה כל כך, עד כי היא הסיבה והתשתית למאמרון זה.

מדובר בעצם בטרגדיה. אב צעיר יחסית, גרוש ואב לילד, שייעד עצמו להיות סופר, נמצא בתהליך הידרדרות. ספר משלו זכה בזמנו לתהילה מעוטרת, אולם מאז הוא איננו מצליח לחזור לכתיבה ומתפרנס בקושי כבלש פרטי העוסק בזוטות. הוא מכור להימורים, מסובך בחובות וחייו עלובים ביותר מכל הבחינות. חיים שאינם חיים.

הסרט עוסק במערכת היחסים של גיבור הסרט עם אמו, עם גרושתו ועם בנו. כל השלושה נקלעים למפגש ארוך יחסית בבית הסבתא בגלל סערת טייפון. היחסים בין חברי הרביעייה, שבאים לידי ביטוי בשיחות ביניהם בהרכבים שונים, מהווים בעצם את עיקרו של הסרט. דמותו של הסב שנפטר ואיננו, ונזכרת באותן שיחות, משמשת תבלין מחזק למגמה הכללית. הפער בין ציפיות אדם למצבו בפועל.

אין כאן הרבה שחקנים. גם לא צילומים שמותירים את הצופה פעור פה. העלילה מתפתחת לאט ככל שאפשר להעלות על הדעת, אם בכלל. לא נשמעות יריות, אפילו טיפה של דם איננה נשפכת. אין זכר למהלומות או מרדפים. דיבורים יש – אבל שקטים מאוד. אף צעקה או קללה. ללא כל התבטאות חדה מדי או להט ארוטי. בדיוק היפוך של המקובל בסרטים שאליהם מרבים ההמונים לנהור.

דווקא משום כך הצופים נותרים בסוף הסרט עם הרגשת עצב. חשים בטרגדיה אמתית, שאיננה זקוקה למחלה ממארת, מעשים קיצוניים או אובדן חיי אדם כדי לקבע עצמה. את מהות החיים מרכיבים דברים שאינם בשליטת הפרט וגורמים שהם תוצר התנהגותו. יש מי שבהתנהגותם מרוקנים את חייהם מתוכן וממהות וזוהי תמצית הטרגדיה. במיוחד כאשר היא מתרחשת בגיל צעיר.

אפשר להבין שאינני מצטער שראיתי את הסרט, אף שלעניות דעתי, מרבית המבקרים בבתי הקולנוע שלנו יראו בו סרט משעמם, בשל מאפייניו שאותם מניתי. גם מבקרי הקולנוע המקצועיים חלוקים בדעותיהם לגבי יצירה קולנועית זו. אני מצביע על כך כדי לתת תמונת מצב מפורטת ככל האפשר למי ששוקל לצפות בסרט. בעיניי זהו סרט אחר ונדיר, רועם בשקט שלו. מעורר מחשבה ורגשות, כמו שאמנות אמורה לעשות.

על המחבר / המחברת

יונתן קורפל

יונתן קורפל

עורך ראשי, עורך מדור: IT, עורך מדור: בארים ומסעדות. בעבר מנכ"ל חברות IT בארץ ובחו"ל. כיום באקדמיה ו-דירקטור בחברות ציבוריות.

4 תגובות

  1. מילי
    מילי מאי 16 2017, 09:11
    רק מהתיאור נבהלתי

    הולכים לקולנוע כדי להנות.

    השב לתגובה
  2. שלומית ראובני
    שלומית ראובני מאי 17 2017, 13:45
    באם לסרט כדי לסבול?

    באים לסרט כדי לסבול?

    השב לתגובה
  3. חבצלת ע.
    חבצלת ע. מאי 19 2017, 18:09
    גם אני אהבתי

    ועזרת לי להבין מדוע

    השב לתגובה
  4. דינה
    דינה מאי 20 2017, 12:35
    ביקורת בסגנון לא שיגתתי

    מעדיפה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בקולנוע

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!