JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לכו להראינע, ראו תתפלאו ותתענגו!

אליעזר וחמדה, והקולנוע

לכו להראינע, ראו תתפלאו ותתענגו! אליעזר בן-יהודה צילום: Zoltan Kluger commons.wikimedia.org
דצמבר 19
19:30 2017

תרומתו הייחודית של אליעזר בן-יהודה ללשון העברית ולעיתונות היהודית בעברית בארץ ישראל תוארה ונחקרה לעומקה ולרוחבה ובכל זאת ישנה פינה לא מוכרת. בן-יהודה ראה במודרנה דרך חשיבה ודרך חיים וניסה לקדם את הפצתה גם באמצעות כתיבת מאמרים בעיתוניו הרבים. בן-יהודה היה חובב המצאות טכנולוגיות, וביקש להפיץ את דבר הקידמה בקרב יהודים בארץ ישראל. שנתיים לאחר המצאת הקולנוע פרסם בן-יהודה סדרת מאמרים מתפעלים על המצאותיו הטכנולוגיות של תומס א' אדיסון. עדות להתלהבות ניתן היה לשמוע כבר ב-1897 (מרץ–אפריל) בטור בעיתון בעריכת בן-יהודה תחת הכותר "חידושים מדעיים והמצאות", שעסק בהמצאותיו של אדיסון כפי שתיארו מנשה מאירוביץ (1860–1949) ודוד יודלביץ' (1863–1943). הטור התפרסם ברציפות בעיתון "השקפה" במשך שבועות. אדיסון זכה לסדרת כתבות מפורטות על המצאותיו, ביניהן מקלט הקול והקולנוע, ושימושיהן בבית הספר ובקהילה.

"את מקום המורה יתפוש הקול החי של הלומדים {מלומדים} אנשי המדע היתר מפארים, הדרשנים היתר נעלים" והוא "ישמע לא רק בבתי מדרש הגדולים, העשירים, רבי האוצרות, כי גם בכפרים בערי החשך, בבתי הספר האביונים, בין דלת העם כלם! כלם בלי הבדל יוכלו להשתמש בו ולהנות מן האור, מן קרני החכמה". ועוד: הפונוגרף והמצלמה (הכתבנע, קינטוגרף והכתב אור בצבעים) ינציחו את האדם, "ובכל רגע אשר נחפוץ נקיצם, נעוררם, נשיבם לתחיה."

בן-יהודה צפה בסרט (לא ידוע) עם אשתו חמדה ולאחר ההצגה יצר את המילה העברית "ראינוע".‏ בזמן סמוך, ב-1899, יצר ז'ורז' מלייס הצרפתי – אחד מממציאי הקולנוע – סרט עלילתי על משפט דרייפוס. הסרט הובא להקרנה בירושלים שנה לאחר מכן וחמדה צפתה בו. היא התפעלה מאוד מההמצאה הלשונית של א' בן-יהודה והזדרזה להשתמש בה במאמר על הסרט, שכתבה בשם העט שלה "חידה" ופרסמה בעיתון "הצבי" ב-1 ביוני 1900.

בכתבה מוסבר לראשונה בעברית ייחודה של תמונה נעה – קולנוע – cinematograph. היא מפנה את תשומת לב הקוראים להבעות הפנים של הדמויות, לתנועות הגוף שלהן ולרגשות המובעים באמצעות המחוות, וכן למראה בית המשפט ולסצינות שיוצרות אשליה של נוכחות במקום. בכתבה קצרצרה מתגלה הבנתה בנוגע ליכולתו של סרט לתאר היסטוריה, ולמעשה ליצור היסטוריה בהקרנה בפני קהל הצופים ירושלמי. כך כתבה:

"אם לא הייתם ברֶן, בעת משפט דרייפוס, לכו להראינֹע, וראיתם את הנאשם לפני שופטיו כמו שהוא, עם כל תנועותיו, הליכתו, התרגשות פניו, מבט עיניו, הכל, הכל. ועוד דברים אחרים יפים תראו, תשתוממו ותתענגו הרבה, כי עד כה לא המציאו דבר יפה ומפליא כְהָרְאִינֹע, הנקרא בלעז סִינמַטוֹגְרַף, Cinematograph. וזה הדבר היפה והנפלא עתה הנהו בירושלם. לכו, לכו, ראו תתפלאו ותתענגו!"

על המחבר / המחברת

Avatar

יעל אוהד-קרני

ד"ר. מרצה במכללה לחינוך ע"ש דוד ילין, חוקרת את הקשר בין היסטוריה וקולנוע בראשית המאה ה 20.

6 תגובות

  1. שרה סלע
    שרה סלע דצמבר 19 2017, 19:41
    וואוו

    איזה מאמר לא שגרתי ולא מקובל בימינו הלוואי והיינו חוזרים לסגנון הרגוע והמשכיל הזה

    השב לתגובה
  2. יאירה עמוס
    יאירה עמוס דצמבר 20 2017, 18:54
    רוב התלמידים היום לא יודעים מיהו בן-יהודה

    פעלו היה אדיר בקידום היותנו עם שהקים עצמו מחדש במולדתו

    השב לתגובה
  3. נחמיה
    נחמיה דצמבר 21 2017, 05:50
    ראו מה קרה מאז

    היכולות הטכנולוגיות שלנו הפכו למובילות.
    יכולות השפה הופכות לעלובות.

    השב לתגובה
  4. מ
    מ דצמבר 22 2017, 14:19
    מעניין מה היה אומר בן יהודה

    אם היה נקלע לליכודיאדה עם כל מנהיגינו המרוצים והמדושנים והיה שומע את העברית העילגת של מובילי העם כיום

    השב לתגובה
  5. צחי שדה
    צחי שדה דצמבר 31 2017, 09:11
    יפה מאוד

    יפה ומחכים מאוד! נהניתי לקרוא..

    השב לתגובה
  6. איסי שמש
    איסי שמש ינואר 02 2018, 15:10
    מחוץ לקופסה

    מאמר מרתק, מעשיר ואכן לא שגרתי.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בקולנוע

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!