JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

על סרטים ומשימות

שני סרטים על שינויים בהרגלים... ובחיים

על סרטים ומשימות פיליפ סימור הופמן צילום: Justin Hoch photographing for Hudson Union Society commons.wikimedia.org
מאי 28
17:17 2015

לא מכבר ראיתי את "ג'ק מאוהב" – הסרט הראשון (והאחרון, למרבה הצער) שביים פיליפ סימור הופמן – ומשום מה מצאתי את עצמי מהרהרת בסרט "יס מן" עם ג'ים קארי, שנפלתי עליו יום-יומיים קודם לכן תוך כדי זפזופ עצל וחסר כוונה מיוחדת על הספה בסלון. תמיד מצליח להפליא אותי איך שני דברים שאין שום קשר ביניהם מתחברים אצלנו בראש, ויוצרים הקשר חדש לגמרי שלא היה נוצר ללא אותו חיבור מקרי.

אז מה חיבר אצלי בין הסרט האטי והקאמרי של פיליפ סימור הופמן, ששמו באנגלית Jack Goes Boating –  שם שמגלם יפה כל כך את המהות של דמות הגיבור ואת התהליך שהיא עוברת (על תרגום שמות סרטים לעברית – בפעם אחרת, כשיהיה איזה שם שיכעיס אותי ממש…), לבין התזזיתיות העצבנית וההתפתלויות הבלתי פוסקות של ג'ים קארי על המסך? משהו מהבהב לו בירכתי התודעה ומתחיל להתגבש לאיזו מחשבה על ערך עצמי ועל השינויים שאנחנו כמהים להם.

ג'ק, בגילומו של פיליפ סימור הופמן, יוצא עם מישהי ששידכו לו חברו לעבודה ובת זוגו. זה שיא החורף, והיא מדברת על כך שהיא רוצה לשוט, אבל ג'ק לא יודע לשחות – אז לקראת הדייט הבא בקיץ, שבו ייקח אותה לשיט, ג'ק מתחיל ללמוד לשחות. כל החורף והאביב לפניו, והוא מתקדם. הוא גם לומד לבשל כדי להכין לה ארוחת ערב אחת מושלמת. למי יש זמן וכוח היום ללמוד לעשות משהו באופן מושלם כדי לקצור את הפירות רק בקיץ הבא? (כמו בסרט של סטיבן ספילברג על שרלוק הולמס הצעיר, שבו הולמס מנסה לנגן בכינור במשך שלושה ימים שלמים ואז אומר לווטסון: "I should have mastered it by now").

ובינתיים בעולמו של ג'ים קארי – קארל, הדמות שהוא מגלם, פיתח גישה שלילית לחיים, אבל בעקבות סדנה לעזרה עצמית שהוא עובר אצל גורו כלשהו, הוא נודר לומר "כן" לכל דבר שמציעים לו. כשהוא מתחיל לומר כן לדברים, כולל ההזויים ביותר (כמו צילום תוך כדי ריצה…), דברים פתאום נפתחים ומתפתחים, הוא מוצא אהבה, ובסופו של דבר, לא לפני ההסתבכויות הבלתי נמנעות, גם ערך עצמי.

אז כשאנחנו תקועים בדרכינו הישנות, נאחזים בקיים כי הוא "עובד" עבורנו ברמה מסוימת – בהתאם לרמת האמונה שלנו לגבי היכולות שלנו ומה שיש לנו להציע לעולם – איך יוצאים למסע הזה של גילוי הערך העצמי ויוצרים שינוי? בעצם הדמות של קארל משחקת משחק שהמציאה לעצמה. קארל לוקח על עצמו משימה ומבצע אותה בלי להותיר לעצמו מרחב למחשבה או לשיקול דעת – אלה כללי המשחק. למה זה חשוב? כי כללי המשחק יוצרים סוג של מציאות סגורה שיש לה כללים משלה. בזמן המשחק, המציאות הסובבת "האמתית" (לכאורה, כמובן, לכאורה) מושעית, והשעיית המציאות הזאת – ה"אני" הרגיל שלו, האמונות שלו לגבי עצמו – היא שמאפשרת את השינוי. לכן קארל היה צריך לקחת על עצמו נדר שאסור לו להפר, אחרת המציאות האמתית על כלליה הרגילים היתה מחלחלת פנימה ולא מאפשרת את השינוי. רק אחרי שהוא "לומד את הלקח", אחרי שהשינוי כבר התרחש, הוא משוחרר מהנדר, מאותה מציאות חלופית שיצר עבור עצמו (ולא משנה כמה החבר שלו, העו"ד החתיך בגילומו של בראדלי קופר, ניסה להגיד לו את זה קודם).

גם ג'ק, כשהוא לוקח על עצמו משימה – ללמוד לשחות, ללמוד לבשל, ולא משנה כמה זמן זה ייקח – נמצא בתוך מציאות סגורה שיש לה כללים משלה, ובתוך המציאות הזאת הוא חותר קדימה. לפעמים המציאות הסגורה הזאת מתנפצת אל סלעי המציאות "האמתית" המקבילה, כמו בסצנת ארוחת הערב (מכיוון שבסרט לא קורה יותר מדי – לא נעשה ספוילר למעט הדרמה שכן מתרחשת…), אבל הוא בכל זאת ממשיך לשחק את המשחק. זה כנראה סוד הגן הנעלם – להיכנס למשחק חדש. לקחת על עצמך משימה, ללמוד משהו חדש, לרכוש יכולת חדשה, בלי לחשוב יותר מדי ובלי לשאול למה, אלה כללי המשחק. להחיות את הגן הרדום – ואז השינוי, הקסם, פשוט קורה. לפעמים, כמו אצל ג'ק, האהבה גורמת לך לצאת לדרך, ולפעמים, כמו אצל קארל, היציאה לדרך היא שמביאה את האהבה.

רשימה לעצמי (לא בהכרח בסדר הזה):

להוציא את המצלמה החדשה מהארון ולצאת לרחוב לצלם (ולהעז לצלם גם אנשים) – לא הכרחי תוך כדי ריצה.

להצליח לעשות שוב שפגט וגשר כמו בילדותי (יוגה?) להגיד כן לאחד החתולים שמציעים לי לאמץ (כבר עבר מספיק זמן מאז שלולי מתה).

קורס קיץ באיטלקית בפירנצה (מותר גם דברים בנאליים).

ללמוד לשחות חתירה.

להגיד פעם אחת ביום כן למשהו שהתכוונתי להגיד לו לא.

ריקודים סלוניים (וללמוד ליהנות מזה שמובילים אותי).

לצאת פעם בחודש מהבית בלי לדעת לאן היום יוביל אותי.

צלילה וטיס (לבדוק אם אני באמת רוצה או שזה רק נשמע לי רומנטי).

ללמוד בכל פעם משהו אחר שהוא לגמרי "לא אני" (כמו שלמדתי נפחות).

לשחק "סימני דרך" עם העולם. לצאת למסעות בעקבות כל הספרים שאני אוהבת. אה כן, ולכתוב על זה בלוג.

ובסוף הקיץ – אצא לשיט.

אז מה אתם הייתם רוצים להספיק עד סוף הקיץ? אשמח אם תשתפו ותכתבו על המשימות שלכם (וגם על הסרטים שהיו לכם השראה…).

על המחבר / המחברת

מירב ישראלי

מירב ישראלי

עו"ד ובוגרת מגמת תסריטאות בביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

13 תגובות

  1. מ.
    מ. מאי 29 2015, 07:44
    מקסים

    כתיבה מיוחדת

    השב לתגובה
  2. איריס
    איריס מאי 29 2015, 18:35
    מקסים!

    גם אני אהבתי את הסרט של פיליפ סימור הופמן, אבל לא קיבלתי ממנו כזו השראה. כל הכבוד, פוסט מחמם לב ומעלה מחשבות 🙂
    החלטות שלי? צניחה ודאיה – משהו שאני רוצה המון זמן. בטח יש עוד, אבל אתן לרצונות להגיע בזמן שלהם.
    שבת שלום ומבורך!

    השב לתגובה
  3. עליזה
    עליזה מאי 29 2015, 19:16
    יופי של מאמר

    אבל, יקירתי – ללמוד איטלקית בפירנצה זה לא דבר בנאלי אלא עניין של קום איל פאו.
    ואני? הייתי רוצה לקחת קורס בישול, לחזור לתרגם מלטינית, ללמוד אמנות והיסטוריה, לגמור סוף סוף את הכיפה לבן שלי, לבלות שישה חודשים באיי יוון וכמובן להמשיך לבלות בארוחות יומולדת עם חברים יקרים.

    השב לתגובה
  4. אנקדוטה
    אנקדוטה מאי 29 2015, 23:55
    פוסט מקסים, מרגש ומעורר השראה

    מדיטציה, צילום ומסעות בעקבות גלגולים קודמים

    השב לתגובה
  5. יולי
    יולי מאי 30 2015, 11:54
    מקסים!!!!

    מאד אהבתי גם את הקריאה שלך את שני הסרטים, את נקודת ההתבוננות האישית, וגם את התובנות!
    יפה!

    השב לתגובה
  6. נאוה
    נאוה מאי 31 2015, 19:16
    יפה

    הזכיר לי את וויניקוט שכתב " שהמשחק עצמו הוא התרפיה…". המשחק והמשחקיות מאפשרים את גילוי היצירתיות ו האותנטיות.

    השב לתגובה
  7. מרינה
    מרינה יוני 01 2015, 16:08
    כתיבה מעוררת מחשבה

    נהנתי לקרא, חיבור מענין בין העולמות.
    שואלת את עצמי אם גם לי יש רשימה שכזו…

    השב לתגובה
  8. יריב
    יריב יוני 02 2015, 12:36
    אלה המאמרים הכי טובים

    לא סתם סקירה של סרט אלא גם הוספת משהו יחודי משלך

    השב לתגובה
  9. שגית
    שגית יוני 02 2015, 13:13
    מקסים מקסים!

    פשוט מקסים. כתיבה נעימה שחודרת לנפש לאיטה ונוגעת ברצון לקום ולעשות משהו קטן עבור עצמך או מישהו אחר..
    וכן, להגיד כן לגור חתולים אחר.
    🙂

    השב לתגובה
  10. שלומית
    שלומית יוני 07 2015, 22:23
    מה שמניע אותנו לקום ולעשות

    דווקא המקום של החיבור הלא צפוי בין שני סרטים שלכאורה לא מתחברים המקום הזה שעורר את המחשבות וההשראה לכתוב את הפוסט ולהכין רשימה של דברים להשיג בקיץ הזה זה המקום הקסום זה מזכיר לי כמה סרטים ששכחתי את שמם אבל הכיף האמיתי הוא להצטרף למשחק ולהכין רשימה משלי הרשימה שלי כוללת שחרור חפצים מיותרים וקילוגרמים עודפים ויציאה לחופשה נטולת רגשות אשמה

    השב לתגובה
  11. גלי
    גלי ספטמבר 07 2015, 12:51
    מקסים

    בלוג מקסים וכל כך מתאים ונכון.
    נזכרתי שפעם הייתי רואה פרק בסדרה, כמו חברים, שלכל הדמויות קרה משהו שנוגע באותו דבר ופעם זה נראה לי מאד מלאכותי עד ששמתי לב שבחיים האמיתיים זה באמת ככה. קורה לך משהו ופתאום אתה שם לב שיש לזה נגיעה להמון דברים אחרים ומפתיעים או שגם לאחרים קורים דברים שנוגעים באותו דבר.
    רשימת המשימות שלך מוצלחת ביותר.
    אני בדיוק לקחתי שיעור שחיה בחתירה שלא האמנתי שאשרוד אותו והיה ממש נפלא. מומלץ (:

    השב לתגובה
  12. אביבה
    אביבה ספטמבר 13 2015, 12:00
    על שינוי בחיים כל אחד יכול להחליט

    לעשות סרט לא כל אחד יכול, גם אם יחליט

    השב לתגובה
  13. בעז
    בעז אוקטובר 16 2015, 17:20
    לא צריך לחכות לקיץ

    כתיבה מעוררת השראה
    אבל למה לחכות לקיץ שאפשר בכל יום לעשות משהו קטן שיביא את השינוי
    ולהכיר כל יום דברים חדשים

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בקולנוע

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!