JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

כמו דג מחוץ למים

על הסרט "המתמחה" ועל זהויות מתנדנדות

כמו דג מחוץ למים רוברט דה-נירו ואן האת'ווי בסרט "המתמחה" צילום: Flickr.com
אפריל 24
19:30 2016

פורים שחלף הלך לו והסרט "המתמחה", שראיתי באיחור אלגנטי, גרמו לי לחשוב על מקומם של סרטים שבמרכזם החלפת זהות בעידן הנוכחי. בסרט, שביימה ננסי מאיירס, בן (רוברט דה-נירו), פנסיונר אלמן בן 70, מצטרף לתכנית מתמחים-גמלאים בחברת סטארט-אפ בברוקלין, ומתחיל לעבוד כעוזרה האישי של ג'ולס הצעירה (אן האת'ווי), מקימת החברה והמנכ"לית שלה – שהיא וכל עובדיה יכולים היו להיות הנכדים שלו.

כפי שהוזכר בכמה ביקורות על הסרט, אף שהמצב שבבסיס הסרט הוא מצב קלאסי של קומדיית "דג מחוץ למים", בן מתערה במהירות בסביבה החדשה ללא כל מבוכה או הסתבכויות והתנגשויות שאופייניות לסרטים מסוג זה.

במנגנון העלילתי של "דג מחוץ למים" היוצר מוציא את הגיבור שלו מסביבתו הטבעית וזורק אותו לסביבה חדשה וזרה – זו יכולה להיות ארץ או תרבות אחרת ("קרוקודייל דאנדי", "העד", "בן דודי ויני"), זמן אחר ("בחזרה לעתיד", "ישנוני"), מין אחר ("חמים וטעים", "גברת דאוטפייר") או כל סיטואציה אחרת שהיא זרה ומוזרה לו ("להיות שם", "השוטר מבוורלי הילס", "טוראית בנימין" ועוד ועוד). המנגנון הזה מאפשר פעולה דו-כיוונית – הגיבור הזר רואה את העולם החדש בעיניים פקוחות, ובנוכחותו ובפעולותיו הוא גורם לסביבה החדשה להביט בעצמה במראה ואף להשתנות, ומצד שני, בגלל הצורך להחליף זהות – פעמים רבות על הגיבור להתחפש או שהוא עובר שינוי גופני – ובגלל הקונפליקט החריף בין העולם הישן לעולם החדש, הוא עצמו נאלץ להתמודד עם פגמיו וחולשותיו.

לעומת זאת בן, הגיבור של "המתמחה", מגיע בזהות מגובשת לחלוטין ועוזב את הסרט בלא שזזה שערה מתסרוקתו המסודרת ובלא קמט בחליפה שהוא מקפיד ללבוש תמיד. ובכל זאת, "המתמחה" הוא סרט מהנה, ונראה שזה משום שהוא בעצם סוג של סיפור אגדה. בן הוא בוגר אחראי, אבא (או סבא) גדול שבא לסדר את הבלגן של בני דור ה-Y בעלי הזהות הנזילה שמסרבים להתבגר – מעין שוטר טוב ומיטיב בגן ילדים. ובעולם הכאוטי של היום, מי מאתנו לא זקוק למישהו כזה?

אבל צריך לזכור שהזהות המגובשת של בן נוצקה בעידן אחר, עידן שבו ניתן היה לעבוד ולהתקדם 40 שנה באותה חברה – במקרה של בן, חברה שהדפיסה ספרי טלפונים – עידן של קביעות ושל פנסיה נוחה, שבעזרתה בן יכול לצאת להרפתקאות חדשות. ננסי מאיירס מציירת את הדמות הקוהרנטית הזו כאידאל, אבל לאידאל הזה יש מחיר. אולי אנחנו, בני הדורות הקודמים לדור ה-Y, מיהרנו לגבש לעצמנו זהות אחת מרכזית, וזו דחקה צדדים אחרים שלנו? בכולנו מתרוצצות כל מיני "דמויות", כל מיני צדדים שרוצים לצאת לאור. לי למשל יש דמות כזו שביני לביני אני מכנה אותה "מריה", שהיא הרבה יותר פרועה וצבעונית ממני – אני מדמיינת אותה רוקדת בשמלה אדומה לצליליו של לנארד ברנשטיין ב"סיפור הפרברים".

כשהדג בסרטי "דג מחוץ למים" נזרק לעולם חדש – זה נעשה כדי שהוא יוכל להתמודד עם הצדדים המודחקים שלו. כך למשל, בסרט "ביג" של פני מרשל מ-1988, ש"המתמחה" הוא מעין תמונת ראי שלו, הילד ג'וש בן ה-12 שמבקש להיות "גדול" קם בוקר אחד כטום הנקס בן השלושים ומוצא את עצמו עובד בין מבוגרים במפעל לייצור צעצועים. הוא מלמד אותם דבר או שניים, אבל בניגוד לבן מ"המתמחה" – ג'וש גם לומד משהו על עצמו, וחוזר לחייו לאחר שהוא מתמודד עם פחדיו ומשלים עם קצב ההתבגרות שלו.

הסרט "ביג" נעשה בשנות ה-80 של המאה הקודמת, כשההבדלים הדוריים היו משמעותיים מספיק כדי לספק מצע לקומדיה כזו. היום, כשההבדלים מיטשטשים, העמדה של ננסי מאיירס בסרטה נראית אנכרוניסטית. נראה שתמיד יהיה מקום לסיפורים על הזר שמגיע לסביבה לא מוכרת, מאיר עליה באור חדש ומאפשר לה להאיר עליו ולהרחיב את זהותו, אבל בעידן של שינויים מהירים, שבו הגבולות ברורים הרבה פחות ושבו כולנו נדרשים באופן מתמיד להיות קצת דגים מחוץ למים, הזהויות הופכות נזילות יותר – תרבותית, מינית, דורית וכדומה. יהיה מעניין לראות איך הקולנוע ממציא את עצמו מחדש בתחום הזה (ונקווה שלא ניאלץ להסתפק בעיקר בהרחקת עדות למחוזות של גיבורי על וחייזרים).

ובינתיים, אולי כדאי לנצל את התקופה הזו של פסח כדי לאוורר ולהוציא מעבדות לחירות ומאפלה לאור כמה דמויות וזהויות שלא נתנו להן מקום. כמו בסיפור "הדייג ודג הזהב", מצב של דג מחוץ למים יכול לשנות את חיינו, אבל לצורך כך עלינו להבין מהן המשאלות הנכונות – מה נכון לנו ללמוד מהסיטואציה? מהי הזהות החדשה שמבקשת לצאת לאור? שלא כמו באידאל השלמות שמוצג ב"המתמחה" – זהות אחת מגובשת, הזהויות האלה לא באות זו על חשבון זו – הן חיות בשלום זו לצד זו והופכות את האדם לשלם יותר, שהרי כמו שנאמר במשפט הסיום המפורסם של "חמים וטעים": "Well, nobody's perfect". וטוב שכך.

על המחבר / המחברת

מירב ישראלי

מירב ישראלי

עו"ד ובוגרת מגמת תסריטאות בביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה.

8 תגובות

  1. ברוך דוידי
    ברוך דוידי אפריל 24 2016, 19:55
    אני רואה סרטים כמוך

    אלא שאת מצליחה לראות דברים שאני ממש לא רואה. תודה.

    השב לתגובה
  2. ליאור ממן
    ליאור ממן אפריל 26 2016, 18:15
    מאמר מעניין אבל ראוי להגיד מילה על הסרט

    בניגוד לך אינני חושב שמדובר בסרט מהנה
    די בנאלי

    השב לתגובה
  3. אביטל ברמן
    אביטל ברמן אפריל 28 2016, 21:19
    מאמר אקטואלי על סרט מצוין מושך גולשים

    אך אחרי חודש כשהסרט יורד מהמסכים המאמר לט מעניין אף אחד.מאמרים כמו שאתם מעודדים יכולים לעניין תמיד.

    השב לתגובה
  4. יעל
    יעל אפריל 29 2016, 11:42
    מימוש זהויות שונות שמתרוצצות בכולנו

    עוררת אותי לחשוב על הזהויות השונות שקיימות בכל אחד מאיתנו – ובעצם למה לא לנסות להוציא אותן לאויר העולם גם כשאנחנו נשארים במציאות הקבועה שלנו. הכתיבה שלך מעודדת לעשות דברים חדשים ולחשוב הרבה מעבר לסרטים – תודה!

    השב לתגובה
  5. שגית
    שגית מאי 05 2016, 09:33
    על זהויות ושאר ירקות

    אומנם לא ראיתי את הסרט (רציתי דווקא ולא יצא) אבל המאמר שלך (שכתוב יפה כל כך!) מעורר חשיבה על הזהויות שלנו.. אני מרגישה שככל שאני מתבגרת- ככה אני משלימה עם רובן יותר ויותר אבל מן הסתם זה לא היה כך כשהייתי מתמחה :).

    השב לתגובה
  6. נעמה
    נעמה מאי 07 2016, 21:59
    נעמה

    מאמר קליל ויפה שמאיר נושא גדול וכבד. איך לזנק למים מבחירה, בלי לחכות להזרק לשם בחוסר ברירה? (:

    השב לתגובה
  7. יערה
    יערה מאי 07 2016, 22:16
    ביקורת עומק מצוינת

    הצלחת לייצר קסם של ביקורת.
    מסכימה שזהו סרט בנאלי, הפסקתי לראותו אחרי חצי שעה כי לא עמדתי בזה. ובביקורת שלך הצלחת בצורה פלאית לגרום לי לחזור להתעניין בו. תודה!

    השב לתגובה
  8. שרון
    שרון מאי 09 2016, 23:31
    אהבתי

    לא ראיתי את הסרט. אבל נהנתי לקרוא את הביקורת, לחפש את דמותי בה ולתהות לאיזה דור אני שייכת.
    מעניינות התגובות , המפרגנות, לדבריך המעידות על הנקודות למחשבה שאת מעלה… תודה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בקולנוע

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!