JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

נגידת בנק ישראל בקמפוס החרדי בירושלים

של הקריה האקדמית אונו

נגידת בנק ישראל בקמפוס החרדי בירושלים ד"ר קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל צילום: אורן כהן
דצמבר 02
23:44 2014
בנק ישראלדוברות והסברה כלכלית ‏ט' כסלו, תשע"ה‏‏‏1 דצמבר, 2014

הודעה לעיתונות:

דברי נגידת בנק ישראל בקמפוס החרדי בירושלים של הקריה האקדמית אונו

נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, נשאה היום דברים בקמפוס החרדי בירושלים של הקריה האקדמית אונו. בראשית דבריה התייחסה למצב המאקרו כלכלי במשק, ובהמשך דנה בחוזקות ובאתגרים העומדים בפני המשק הישראלי, תוך מתן דגש על האתגר שבשילוב האוכלוסיה החרדית בכח העבודה. להלן עיקרי דבריה. המצגת אותה הציגה מצורפת.

המשק הישראלי הוא משק פתוח המושפע מאוד מההתפתחויות בחו"ל, מה שבא לידי ביטוי גם בשיעורי הצמיחה במשק, שהם מאוד מתואמים עם אלו שבעולם. ההשפעה של הפעילות בחו"ל באה לידי ביטוי בעיקר דרך הסחר העולמי, אשר משפיע על הביקוש ליצוא הישראלי, הן בסחורות והן בשירותים. יצוא הסחורות נמצא בקיפאון, על רקע הקיפאון בסחר העולמי – הוא ירד מעט ב-2013 והתאושש קלות במהלך 2014. יצוא השירותים הפגין ביצועים טובים יותר מאשר הסחר העולמי בשירותים – כלומר, מצבה של התעשייה היה קשה יותר ממצבם של ענפי השירותים, וזוהי גם תוצאה של ההתפתחויות בשער החליפין.

שוק העבודה נמצא במצב טוב יחסית – שיעור האבטלה  נמצא ברמות נמוכות מאוד, וזאת למרות מגמה מתמשכת בשיעור ההשתתפות בכח העבודה, והתוצאה היא מגמה של עלייה בשיעור התעסוקה. זוהי תמונה שונה מזו המוכרת במדינות אחרות, ואינדיקציה לכך ששוק העבודה מפגין חוסן יחסי, כפי שהוא גם בא לידי ביטוי בהשוואה בינלאומית של שיעורי האבטלה.

מדיניות בנק ישראל פועלת להשיג את יעדי בנק ישראל הקבועים בחוק. היעד העיקרי הוא השגת יציבות מחירים, כלומר, עמידה ביעד האינפלציה, ובכפוף בתמיכה ביעדים הכלכליים האחרים, כגון הצמיחה, התעסוקה, והיציבות הפיננסית. בתקופה האחרונה שיעור האינפלציה מצוי מתחת ליעד, וב-12 החודשים האחרונים המחירים ירדו ב-0.3%. הסיבה העיקרית לכך היא ירידת מחירי הסחורות בחו"ל, ביטוי לדשדוש של הכלכלה הגלובלית ולביקושים הנמוכים בחו"ל, ככל הנראה, ביקושים ממותנים יחסית במשק הישראלי. אף על פי שלא ראינו ירידה בצריכה הפרטית, כן ראינו ירידה בהשקעות וביצוא. עד לפני כמה חודשים התרחש גם ייסוף חד בשער החליפין, שגם הוא תרם לירידת המחירים. הייסוף גם מקשה על היכולת של היצואנים הישראלים להתחרות במשק העולמי, ולכן הוא בהחלט הטריד אותנו בבנק ישראל. תגובת המדיניות להתפתחויות אלו  הייתה הפחתה מתמשכת של שער הריבית, עד לרמה נמוכה היסטורית של 0.25%, ורכישות מט"ח אשר פעלו למיתון הייסוף בשער החליפין. בחודשים האחרונים אנו חווים פיחות, אשר מקל על היצואנים להתחרות, וגם תורם להחזרת האינפלציה אל תוך היעד.

המשק הישראלי נהנה ממספר נקודות חוזק, אשר עומדות מאחורי הצמיחה מוטת הטכנולוגיה של המשק בשנים האחרונות. ישראל נהנית משיעור מאוד גבוה של בעלי השכלה אקדמית, מרמה מאוד גבוהה של מחקר ופיתוח, המתבצעת בעיקר על ידי המגזר הפרטי, וממשקל גבוה של ענפי הטכנולוגיה העילית במשק.  אלו החוזקות עליהן נשענה צמיחת המשק עד כה.

מול המשק הישראלי עומדים גם לא מעט אתגרים. רמת התוצר לנפש נמוכה יחסית למדינות המפותחות, כך שיש לנו עוד כברת דרך ללכת כדי להגיע לחזית העולמית מבחינת רמת החיים. ההסבר העיקרי לכך הוא שפריון העבודה בישראל נמוך משמעותית מאשר במדינות המפותחות, ואנו לא מצליחים לסגור את הפער לאורך זמן. פער הפריון מאוד שונה בין התעשיות והמגזרים השונים – בענפים המתמקדים ביצוא, אשר צריכים להתחרות עם הענפים המקבילים בעולם, הפריון יחסית גבוה, וברובם הוא גבוה מאשר במדינות המפותחות. הענפים המתמקדים ביצור למשק המקומי סובלים מפריון נמוך יחסית.

ישראל היא אחת המדינות בעלות רמת אי השוויון בהכנסה הגבוהה ביותר בעולם, למרות שיפור קל שחל בשנים האחרונות. שיעורי העוני הגבוהים מהווים גם הם אתגר משמעותי. ניתן לראות, שבמשקי בית עם שני מפרנסים שיעור העוני הוא מאוד נמוך – זה, כמובן, לא ממצא מפתיע. כמו כן, תחולת העוני בקרב משקי בית חרדים (47%) וערבים (54%) גבוהים משמעותית מאשר באוכלוסיה הכללית (12.5%). מגמות אלו הן תוצאה גם תוצאה של השתתפות נמוכה יחסית בכח העבודה, ושיעורי השכלה נמוכים יחסית, כפי שאראה בהמשך.

בשנים האחרונות ההישגים של מערכת החינוך הישראלית נמוכים מהממוצע במדינות ה-OECD, וזהו בהחלט מצב מטריד, בעיקר עבור מדינה שאסטרטגיית הצמיחה שלה מתבססת על ההון האנושי. אין לנו ממצאים של המבחנים הבינלאומיים לבנים חרדים, אולם ניתן לראות שעבור הבנות במגזר החרדי הציונים נמוכים מאשר אצל הבנות בחינוך הממלכתי והממלכתי דתי.

שיעורי התעסוקה בישראל דומים לאלו של מדינות ה-OECD, ושיעור התעסוקה של הנשים החרדיות הוא מאוד דומה לממוצע הכללי. מנגד, שיעורי התעסוקה של גברים נמוכים במיוחד, על פני זמן, ניתן לראות עלייה חדה בתעסוקה אצל הנשים החרדיות, אולם לא ניתן להבחין במגמה כזו אצל הגברים החרדים. זוהי גם כמובן תוצאה של מגמות ההשכלה – שיעורי ההשכלה הגבוהה בקרב האוכלוסיה החרדית נמוכים במיוחד, ולא ניתן להבחין ברמה גבוהה יותר של בעלי תואר אקדמי בקרב הצעירים יותר – זוהי בהחלט תופעה מדאיגה. ניתן לראות שבקרב הסטודנטים החרדים ישנה התמקדות במקצועות כגון מנהל עסקים ומשפטים – ואצל הנשים ישנה גם התמקדות במקצועות טיפוליים. לאורך זמן, איננו רואים גידול בשיעורי בעלי ההשכלה הגבוהה בקרב הגברים החרדים. אין ספק שהדרך להשתלב בצורה מוצלחת בשוק העבודה היא לרכוש השכלה אקדמית – ניתן לראות שבעלי התארים נהנים משיעורי תעסוקה גבוהים בהרבה, וגם רמות שכר גבוהות בהרבה, מאלו שאינם מחזיקים תואר כזה.

ישנה הסכמה רחבה לגבי צעדי המדיניות הנדרשים על מנת להגדיל את שיעורי ההשכלה והתעסוקה בקרב המגזר החרדי. צריך ליישם אותם:

  • חשוב שמערכת החינוך תספק תשתית שתסייע לרכוש השכלה גבוהה מאוחר יותר.
  • יש להרחיב את מגוון תחומי ההשכלה הגבוהה כך שיסייעו להשתלבות נרחבת ומגוונת בשוק העבודה.
  • חשוב להתאים את מערכת ההכשרה המקצועית לצרכי שוק העבודה, תוך התייחסות לאוכלוסיות שונות. ההשקעה בהכשרה המקצועית בישראל נמוכה יחסית, וחשוב להרחיב אותה בקרב כלל האוכלוסיה, לא רק במגזר החרדי.
  • נדרשת הרחבת מדיניות פעילה בשוק העבודה: "Active labor market policy".
  • חשוב שהמעסיקים יהיו נכונים לקלוט עובדים מכל המגזרים והאוכלוסיות השונות. מעסיקים שיהיו פתוחים לקבל גם עובדים ממגזרים שהם פחות מכירים, ייהנו ממגוון גדול יותר של כח אדם שיעמוד לרשותם.

כלי המדיניות האלו יכולים לספק את ההזדמנות – בסופו של דבר, הפרט צריך לקחת אותה. לאור זאת, אני שמחה מאוד לומר את הדברים האלו כאן, מול קבוצה של סטודנטים שבחרו לרכוש השכלה אקדמית ולעשות את המאמץ הנדרש להשתלבות מוצלחת בשוק העבודה הישראלי.

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!