JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

סגירת שדה דב עלולה לגרום לירידה בתנועת הנוסעים

מדבריו של יואל פלדשו, ראש רת"א, בכנס מכון פישר

סגירת שדה דב עלולה לגרום לירידה בתנועת הנוסעים יואל פלדשו
נובמבר 14
23:57 2015

הודעה לעיתונות

13.11.2015

יואל פלדשו, ראש רת"א, בכנס התעופה של מכון פישר ורת"א: "סגירת שדה דב עלולה לגרום לירידה של 30% בתנועת הנוסעים לאילת ו-40% בהיצע הטיסות"

"סגירת שדה דב עלולה לגרור ירידה של 30% בתנועת הנוסעים לאילת ו-40% בהיצע הטיסות" כך אמר יואל פלדשו, ראש רת"א, בהרצאת הנעילה של כנס התעופה השנתי הבינלאומי של מכון פישר ורת"א.

במהלך הרצאתו, סקר ראש רת"א את התפתחות התעופה בישראל ב-15 השנים האחרונות. פלדשו ציין כי מספר הנוסעים בנתב"ג, (בתנועה בינלאומית) שעמד עד כה (2014) על 14.2 מיליון נוסעים, צמח ב-55% לעומת שנת 2000, בה טסו כ-9.2 מיליון נוסעים. כמות הטיסות בנתב"ג, צמחה באותה תקופה ב-65% מ-68064 בשנת 2000 ל-112114 טיסות ב-2014. נתח השוק של חברות התעופה הישראליות בנתב"ג ירד מ-50% לפני כ-15 שנה ל-37% כיום.

הסתכלות על מספר המטוסים הכולל בציי המטוסים של המובילים האוויריים הישראליים גדל במטוס אחד בלבד ל-56 מטוסים השנה לעומת 55 בשנת 2000, כאשר השינויים המספריים בתוך החברות, שחלקן צמחו וחלק צמצמו במספר כלי הטיס אותם הם מפעילים הוא המשתנה העיקרי.

ניתוח הנתונים בענף התעופה הכללית מציג מגמה מעורבת ב-15 השנים האחרונות: 31 חברות תעופה פעילות כיום לעומת 18 בלבד בשנת 2000, אך רק 12 בתי ספר פעילים להכשרות טיסה לעומת 15 בשנת 2000. מספר רישיונות הטיס גדל בצורה משמעותית מ-4925 טייסים המחזיקים ברישיונות טיס ישראליים בשנת 2000 ל-7243 טייסים בשנה הנוכחית, צמיחה של כ-50%. עם זאת, כ-60% ממחזיקי הרישיונות כיום אינם מוגדרים כטייסים פעילים, מסיבות שונות.

מספר כלי הטיס הרשומים בישראל גדל ב-20% מ-478 כלי טיס בשנת 2000 ל-572 כלים כיום.

תשתיות התעופה הקרקעיות בישראל נמצאות במגמה מעורבת: בעוד מספר שדות התעופה ירד מ-8 ל-7, מספר המנחתים גדל מ-32 ל-37 מנחתים פעילים כיום. בשנים הקרובות, אמנם מתוכננים הקמתם של שני שדות תעופה חדשים: 'רמון' בדרום ו'גליל' בצפון, שיסייעו לפיתוח התעופה בישראל ולקידומה בסטנדרטים הגבוהים ביותר, אך מרחפת סכנת סגירת של שדות תעופה פעילים וחשובים במרכז הארץ: הרצליה ושדה דב. אני רואה חשיבות רבה בשדות הללו, מכיוון שהם קרובים למרכזי הביקוש של פעילותם המגוונת, משמשים את מעל 90% מפעילות התעופה הכללית, כוללים את רוב בתי ספר ומכוני הבדק ומקיימים כיום פעילות חשובה מבחינה כלכלית-חברתית במדינת ישראל".

פלדשו ציין, כי "המרחב האווירי הצפוף בישראל, בו משתמשים גופים רבים המקיימים בו פעילויות תעופתיות מסוגים שונים, נהיה צפוף עוד יותר ככל שעובר הזמן. הפעילות שרת"א מקדמת, בשיתוף חיל האוויר ורש"ת  מטרתה למצות יותר את המרחב האווירי במדינה כך שיהיה גמיש לצרכי המשתמשים בזמן אמת וזאת באמצעות שינויים ושדרוגים ארגוניים במכלול מודיעין טייס ברשות שדות התעופה ובמקביל לו בחיל האוויר ובשיפור התקשורת ונהלי העבודה ביניהם".

אודות מכון פישר

מכון פישר למחקר אסטרטגי אויר וחלל נוסד בשנת 1999 על ידי עמותת חיל האוויר, המאגדת את פורשי שירות הקבע של חיל האוויר הישראלי, במטרה לעודד ולבצע מחקר וחשיבה בתחום האוויר והחלל. מכון פישר השוכן בבית חיל האוויר בהרצליה, עוסק בעיקר בביצוע מחקרים, ארגון כנסים וימי עיון, ופרסום והפעלת מרכז מאגרי מידע בתחומי התעופה והחלל העומד לרשות הציבור. המכון מורכב ממרכזי מחקר בתחומים שונים: המרכז למחקר תעופתי, המרכז לחקר החלל והכטב"ם, המרכז למחקר הכוח האווירי בלוחמה א-סימטרית והמרכז לרפואה תעופתית.

בראש המכון עומד תא"ל (מיל.) אברהם עשהאל. למידע נוסף: www.fisherinstitute.org.il

לפרטים נוספים:  MS תקשורת עסקית, מוטי שוימר

על המחבר / המחברת

אין תגובות

אין תגובות

אין תגובות כרגע. תרצה להוסיף תגובה?

כתוב תגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה – דברים בשם אומרם (יחסי ציבור)

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!