JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • כלכלה
  •  » מה שמשה כחלון ויועציו לא מבינים (א)

מה שמשה כחלון ויועציו לא מבינים (א)

ביקורת על ההצעות להפרדת פעילות כרטיסי האשראי מהבנקים

מה שמשה כחלון ויועציו לא מבינים (א) ד"ר אליהו בורוכוב
מאי 16
09:30 2016

ועדת שטרום, הוועדה להגברת התחרות בשירותים פיננסיים, עומדת לפרסם את המלצותיה. מגמת הוועדה הסתמנה כאשר פורסם דוח הביניים. ברור שהוועדה תמלא את התפקיד שהועידו לה שר האוצר וראש הממשלה – להפריד את חברות כרטיסי האשראי מן הבנקים. הרעיון הזה הוא אחד הביטויים של ההשתלחות הפופוליסטית בבנקים, שאליה הצטרפו בהתלהבות שר האוצר משה כחלון וראש הממשלה.

המחשבה שאפשר לייעל את הבנקים על ידי החלשתם, או שאפשר לייצר מצב של תחרות מושלמת בענף הבנקאות, היא אשליה המבוססת על טעות ועל חוסר הבנה של מערכת הבנקים ותפקידה במשק מודרני.

ידוע לכול כי בענף הבנקאות יש יתרונות לגודל. יתרונותהנובעים מסיבות אחדות: ראשית, בנק מודרני זקוק לתשתיות רבות במחשוב, בפריסת סניפים ועוד. התשתיות הן הוצאה קבועה, וככל שהבנק גדול יותר, הן מתחלקות על יותר פעולות. היועצים של ועדת שטרום העריכו שמי שיקים בנק צריך יהיה להשקיע 150 מיליון שקל במערכת מחשוב ו-30 מיליון שקל כל שנה בהוצאות תפעול של המערכת, וזאת לפני ההון העצמי הדרוש כ"כרית ביטחון" לסיכוני אשראי (על נושא זה אפרט בחלק ב' של המאמר). הבנקים אמנם מנסים להתייעל ולחסוך בהוצאות על ידי מחשוב ואוטומציה, ואף משתדלים להעביר את הציבור לפעול בשירות עצמי מול המסופים הרבים שהם מתקינים. מהלך שיוביל לחיסכון בהוצאות על כוח אדם והחזקת הסניפים, אבל יחייב השקעות נוספות במחשוב, במסופים ובמתקנים אחרים. לא ברור בשלב זה אם הדבר יגדיל או יקטין את יתרונות גודל.

שנית, ככל שהבנק גדול יותר, סיכוני האשראי שלו מתפזרים על פני יותר לווים, ולכן יכולתו לשאת את הסיכונים גדולה יותר. אמנם לפני 68 שנים, כשהוקמה המדינה היו בארץ עשרות בנקים גדולים וקטנים. אבל מאז, בעקבות תהליכים של מיזוגים ורכישות (ופשיטות רגל של כמה בנקים קטנים) הצטמצם מספר הבנקים ל-15, ולמעשה כמה מהם, כמו בנק אוצר החייל ובנק יהב, הם לאמתו של דבר שלוחות של אחד הבנקים הבינוניים בגודלם. הצטמצמות מספר הבנקים היא תוצאה של הלחצים הכלכליים שנגרמו על ידי יתרונות הגודל. כל מהלך של פיצול הבנקים, או הקמת בנקים קטנים נוספים רק יקטין את היעילות ולא יגדיל אותה. ההמלצות של מיעוט החברים בוועדה, שלעמדתם "צריך לייצר שחקנים חדשים בשוק האשראי", מנותקות מן המציאות, כמו גם ההצעות החוזרות ונשנות להקל על הקמת בנקים נוספים.

יתרה מזאת, מתקבל הרושם שבעלי ההצעות האלה אינם מבינים את התפקיד של הבנקים בכלכלה מודרנית ואת החשיבות שלהם. החשיבות המאקרו-כלכלית של הבנקים לתפקוד התקין של הכלכלה המודרנית היא גדולה, והיא נובעת בעיקר משני תפקידים חשובים של הבנקים: 1) אספקת אמצעי תשלום; 2) קיום מערכת התשלומים במשק.

הבנקים, כאמור, הם אלו שמייצרים ומקיימים את אספקת אמצעי התשלום במשק. במשק מודרני מדובר לא רק בכסף מזומן ויתרות בחשבונות עובר ושב בבנקים, אלא גם במכשירים פיננסיים נוספים כמו פיקדונות לזמנים קצרים ובינוניים, מלוות לזמן קצר ובינוני, איגרות חוב ועוד, המהווים מאגר נזילות של משפחות ופירמות עסקיות שיש להן תנודות עונתיות בהכנסות ובהוצאות שלהן.

הבנקים הם גם ספקי האשראי העיקריים ובייחוד לזמנים קצרים ובינוניים, אשראי שהוא חיוני לעסקים שיש עונתיות בפעילות שלהם. וכן גם לגורמים רבים אחרים כגון רשויות מקומיות, בתי ספר, מכללות ומוסדות אחרים שלא למטרת רווח (מלכר"ים).

כאשר בנקים סובלים הפסדים גדולים, הפוגעים בהון העצמי שלהם, כפי שקרה בארצות הברית בשנים 2007–2008 (כתוצאה ממשבר איגרות החוב שהיו "מגובות במשכנתאות"), הם נאלצים לצמצם מיד את האשראי שהם מספקים והמשק סובל ממחסור בנזילות.

אם בנק, חס וחלילה, מגיע למצב שהוא "חדל פירעון", הנזק איננו דומה לזה של מפעל שמייצר שימורי ירקות או נעליים או כל מוצר צריכה אחר, אלא מיד נגרם נזק לכל הלקוחות של אותו בנק, ומהם הנזק מתפשט לכל המשק. לכן היציבות של הבנקים חשובה לתפקוד התקין של המשק כולו. החשיבות הרבה שמייחסים בנק ישראל והמפקח על הבנקים ליציבות הבנקים איננה רק מתוך דאגה לבנקים ולמפקידים בבנקים – שזה למעשה כל הציבור לרבות כל המגזר העסקי – אלא דאגה ליציבות המשק כולו.

תפקיד נוסף של הבנקים הוא העברת תשלומים מקונה למוכר, ומשוכר למשכיר וכיוצא בזה, מה שנקרא סליקת תשלומים. אפשר לדמות את הפעילות הזאת למחזור הדם של הכלכלה, והיא אחת מן הפונקציות הבסיסיות של הבנקים. היום הבנקים מבצעים את העברת התשלומים (הסליקה) ביעילות רבה, כאשר מרבית התשלומים מועברים בו ביום. לכן הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים היא החלטה מוזרה, שכן היא הפרדה של פעולה בנקאית מהבנקים. כלומר היא תפריד מהבנקים פעולה, שהיא בליבת הפעילות שלהם, ועלולה לגרום לכך שמערכת העברת התשלומים תהיה יעילה פחות ויהיו עיכובים ב"סליקת" התשלומים.

על הבעיות שתגרום הפרדת פעילות כרטיסי האשראי מהבנקים בפרק הבא של המאמר.

 

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

7 תגובות

  1. סטודנט
    סטודנט מאי 17 2016, 13:51
    למה אתה חושב שהיועצים הכלכליים לא מבינים

    הם הרי אנשי מקצוע

    השב לתגובה
  2. מצביע לקואליציה
    מצביע לקואליציה מאי 17 2016, 16:55
    רוב מה שעושה הממשלה בתחום הכלכלה לא רציני

    הרוב נכשל או תקוע
    מה עם ההבטחות בבחירות?

    השב לתגובה
  3. ארז שוורץ
    ארז שוורץ מאי 18 2016, 16:38
    המפתח לעולם טוב יותר: התחרות

    שתהיה תחרות אמיתית בין הבנקים וגם בין חברות האשראי
    כל היתר שולי

    השב לתגובה
    • אליהו בורוכוב
      אליהו בורוכוב מאי 20 2016, 22:57
      השאלה היא איך מקדמים התחרות

      חכה לחלק השני שבו אסביר למה ההצעות של וועדת שטרום עלולות לגרום נזק נורא

      השב לתגובה
  4. כמו כל אזרח
    כמו כל אזרח מאי 19 2016, 21:18
    דעתי שונה

    צריך להחליש הבנקים ולהכניס גופים נוספים כדי שתהיה תחרות. אחרת המדיניות החזירית לא תפסק.

    השב לתגובה
  5. עבדתי בבנק
    עבדתי בבנק מאי 20 2016, 13:26
    בלילהכנס לויכוח עם דעתך

    הבעיה העיקרית של הבנקים בארץ הנה חוסר יעילות ותפוקה נמוכה. פיריון עבודה מבייש. לא מפטרים עובדים. משלמים משכורות מוגזמות. לא איכפת לבעלים כי הם מעמיסים ריביות ועמלות מטורפות. שיפתרו את הנקודות הטלה וכל השאלות שאתה העלת יתבררו כמישניות.

    השב לתגובה
  6. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב מאי 20 2016, 22:50
    אתה טועה

    אתה טועה. הנושאים שהסברתי הם לא משניים. הם עיקר! אם יש אי יעילות במשטרה תציע לסגור את המשטרה? ואם יש מפקדים שעברו עברות חמורות? ההצעות של ועדת שטרום יכולות לעלות לנו במשבר כלכלי נורא. מיתון. אבטלה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!