JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • כלכלה
  •  » מה שמשה כחלון ויועציו לא מבינים (ב)

מה שמשה כחלון ויועציו לא מבינים (ב)

ביקורת על ההצעות להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים

מה שמשה כחלון ויועציו לא מבינים (ב) השר משה כחלון תמונה: Segal he.wikipedia.org
מאי 25
09:41 2016

כפי שכתבתי בפרק א' של המאמר, משברים במגזר הפיננסי מתפשטים לכל ענפי המשק ולעתים אף גורמים למשברים כלכליים קשים, למצוקת אשראי, לפשיטות רגל, ולגידול באבטלה. בשל כך הוקמו בארצות המפותחות בנקים מרכזיים, שתפקידם הראשון הוא למנוע משברים כאלה.

יתרה מזאת, מכיוון שעדיף למנוע היווצרות בועות ולא לחכות עד שיתפתח משבר ואז לנסות לתקן את הנזקים – כמו שרפואה מונעת עדיפה על טיפול במחלות – פותחו ושוכללו המנגנונים לפיקוח על הבנקים. תפקידם העיקרי הוא למנוע היווצרות של בועות אשראי שנוצרות על ידי התרחבות מופרזת של האשראי, ולשפר את "כרית הביטחון" של הבנקים על ידי הגדלת ההקפדה על "יחסי הנזילות" וההון העצמי של הבנקים.

לאחרונה, לאחר המשבר הפיננסי והכלכלי בשנים 2007–2008, במהלך מתואם על ידי כל הבנקים המרכזיים בארצות המפותחות, הוחמרו הכללים על היחס שבין ההון העצמי של הבנק ובין סך האשראי שהוא יכול לתת. הכללים האלה מכריחים את הבנקים להגדיל את ההון העצמי שלהם או לצמצם את סך האשראי שהם נותנים. הכללים האלה הוחמרו, לא מפני שהבנקאים הם אנשים רעי לב, אלא כדי להשתדל למנוע את המשבר הבא.

בהמשך, התפתחו מוסדות אשראי אחרים בנוסף לבנקים, כמו כרטיסי אשראי ושוקי איגרות חוב, שיוצרים נזילות, כלומר מייצרים אמצעי תשלום תחליפיים. מן הראוי להרחיב את מנגנוני הפיקוח ולהחיל אותם גם על חברות כרטיסי האשראי, חברות הביטוח, "בתי השקעות" ומוסדות אשראי אחרים.

כל בר דעת מבין, שחברת החשמל צריכה לקיים כושר ייצור "עודף" כדי שתוכל לעמוד בשיאי הביקוש לחשמל באמצע הקיץ או במצבים של סופות קשות באמצע החורף, וזאת אף על פי שכושר הייצור "העודף" עולה כסף; וברור לכול שבתי החולים צריכים שתהיה להם קיבולת גדולה, כדי שיוכלו לטפל בחולים, גם כאשר בשיא החורף יש עלייה גדולה במספרם. בדומה לכך, צריך גם לקיים את מנגנון ההגבלות שמטיל המפקח על הבנקים כדי להשתדל למנוע משברים כלכליים. וזאת אף על פי שההגבלות, כמו הדרישה להון עצמי מינימלי, מייקרות את פעילות הבנקים.

כשם שעדיף שמכבי האש יעסקו במניעת שריפות, מאשר בכיבוין, ועם זאת המדינה מקיימת מנגנון גדול של שירותי כבאות וציוד רב שעולה הרבה כסף כדי להתמודד עם שריפות, כך צריך לקיים את המנגנון של בנק מרכזי, כדי שימנע משברים פיננסיים וכדי שיוכל להתמודד עם משברים שעלולים לפרוץ בכל זאת.

מה הפרדת פעילות כרטיסי האשראי מהבנקים תעשה לבנקים? ההפרדה תגרע מהם פעילות שנותנת להם כ-15% מהכנסותיהם. פעילות זאת תורמת רווחים שוטפים ויציבים. הרווחים האלה הם "כרית ביטחון" למקרה שהבנקים יסבלו הפסדים כתוצאה מ"הפסדי אשראי". הפרדת הפעילות תגרום לבנקים רווחי הון גדולים בשנה שבה תתבצע ההפרדה, שכן המכירה של חברות כרטיסי האשראי, אם תיעשה באופן הגון, תהיה במחיר של בערך פי 20 מן הרווח השנתי השוטף. כאשר הריבית שאפשר לקבל על איגרות חוב ממשלתיות היא כ-2%-1% מתבקש שההיוון ייעשה לפי 4% או 5%. אם הרווחים יהוונו לפי 5% השווי יהיה פי 20 מהרווח השנתי השוטף, ואם הרווחים יהוונו לפי 4% השווי יהיה פי 25 מהרווח השוטף.

מנהלי הבנקים יקבלו עבור אותה שנה בונוס גדול "על הצטיינות במכירת החברות" (ולכן יש להם אינטרס אישי במכירה). אבל, בשנים שלאחר מכן לבנקים תהיינה שתי בעיות: הרווח השוטף שלהם יהיה קטן יותר, ויהיה קשה להם למצוא שימוש חלופי בכסף שיקבלו בתמורה לחברות כרטיסי האשראי, וכמו כן הם עשויים להתפתות להשקיע בפעילויות מסוכנות מאוד, כמו, חס וחלילה, השקעה בבנקים בטורקיה או באוקראינה. דברים שכבר קרו בעבר בעקבות רפורמת "בכר" הכושלת, כאשר כפו על הבנקים למכור את פעילות הניהול של קופות גמל וקרנות נאמנות.

האם הפרדת חברות האשראי תיטיב עם המשפחות מעוטות האמצעים? מן ההיבט של הפרטים והמשפחות שזקוקים לאשראי – אלו שבעלי ההצעה להפריד את חברות האשראי מהבנקים מתיימרים לדאוג להם – נשאלת השאלה האם ההפרדה שאמורה "לייצר תחרות", אמנם תשפר את מצבם. ראשית, יש ספק גדול אם למעשה תיווצר "התחרות". השאלה היא מי יקנה את חברות כרטיסי האשראי. אם החברות יעברו לבעלות גופים כמו חברות הביטוח (שקנו את ניהול קרנות הפנסיה וקופות הגמל לפי רפורמת "בכר" הכושלת) או קרן ההשקעות "איפקס" (שקנתה את תנובה) מצב הלווים הקטנים והגדולים יורע. גם אם תיווצר יותר תחרות במתן אשראי למשפחות כאלה, יש ספק גדול האם הדבר "ייטיב איתן".

התשובה איננה פשוטה מכיוון שאשראי הוא מוצר משונה. לא ברור כלל שככל שיש לך יותר אשראי מצבך טוב יותר. במקרים רבים, ודווקא במקרה של משפחות מעוטות אמצעים, יותר אשראי גורם להרעה במצבן.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

2 תגובות

  1. אלי נתן
    אלי נתן מאי 26 2016, 19:46
    אין צורך לדאוג לבנקים

    צריך לדאוג לאזרחים
    אם תהייה תחרות אמיתית האזרחים ירוויחו הרבה

    השב לתגובה
  2. עודד שלם
    עודד שלם מאי 29 2016, 11:11
    לפני הכל

    בלי לפגוע בשאלה שהוצגה הכי דחוף זה לודא כי יורידו הריבית והעמלה ללקוחות זה פשוט עושק וזה בסוף נופל על רמת החיים של האזרח. מי שיקבל אישור של האוצר לעסוק בכרטיסי אשראי צריך להתחייב להורגות משמעותיות ומוגדרות מראש.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור