JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ככה לא עובדים

מהו שיעור האבטלה למעשה?

ככה לא עובדים ד"ר אליהו בורוכוב
פברואר 26
10:10 2017

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ב-31 לינואר נתונים על המועסקים בדצמבר 2016 ואת הסך הכולל לכל שנת 2016. שיעור "הבלתי מועסקים" (כלומר המובטלים) ירד, בממוצע לכל השנה, אל מתחת ל-5% ועומד על 4.8%. זהו שיעור נמוך בהשוואה למה שהיה אצלנו בשנים הקודמות ונמוך בהשוואה לארצות מכובדות באירופה המערבית. בממוצע בגוש היורו היה שיעור הבלתי מועסקים באוקטובר 9.8%. בצרפת שיעור האבטלה היה 9.7%, בגרמניה 6%, בספרד 19.2% ובאיטליה 11.6%.

אבל האופן שבו מחשבים את שיעור הבלתי מועסקים מסתיר במידה רבה את התמונה האמתית. ולשם כך צריך להתעניין איך בדיוק מחשבים את הנתון הזה.

מקורו של הנתון ב"סקר כוח אדם" שהלמ"ס עורכת מדי חודש. הסוקרים של למ"ס מראיינים בכל חודש כ-20,000 בני אדם במדגם שמייצג את כל האוכלוסייה ושואלים את המרואיינים אם הם עבדו או אם הם לא עבדו – אפילו לא שעה אחת בשבוע. ואם הם לא עבדו אם הם חיפשו עבודה בארבעת השבועות האחרונים על ידי רישום בלשכת העבודה או בדרכים אחרות. אם הם עבדו אפילו שעה אחת בשבוע הקודם, הם מוגדרים ככאלה שעבדו, ורק אם הם לא עבדו בכלל וחיפשו עבודה באופן פעיל, הם מוגדרים "בלתי מועסקים".

שתי קבוצות נופלות מחוץ להגדרה הזאת. קבוצה אחת כוללת את אלה שזקוקים מאוד לכל שקל כדי להתקיים, ולכן מחוסר ברירה עובדים בעבודות חלקיות. הקבוצה השנייה כוללת את אלה שהיו רוצים לעבוד אם היו מוצאים עבודה שהם יכולים לעשות אותה, אבל התייאשו והרימו ידיים.

אנשים רבים מאוד שעובדים מחוסר ברירה בהיקף חלקי, רק כמה שעות בשבוע, נחשבים בסקר הלמ"ס למועסקים. אבל האנשים האלה משתכרים מעט מאוד. שוב אדגיש שמדובר על אנשים רבים מאוד. הלמ"ס אוספת ומפרסמת מספרים על אלה שמועסקים במשרות חלקיות – בשנת 2015 היו 978 אלף איש בקירוב שהועסקו בהיקף חלקי.

בלוח 1 אספתי נתונים על מספר המועסקים חלקית בכמה ענפים והשכר הממוצע באותם ענפים. ענפים בולטים: בענף "שירותי אוכל" 41% מן העובדים עובדים חלקית – מלצרים, שוטפי כלים, שליחים שמחלקים ארוחות במקומות עבודה וכיו"ב. השכר הממוצע בענף זה הוא 4,367 שקלים בחודש – נתון שכולל את בעלי המסעדות, את הטבחים ואחרים שעובדים בהיקף מלא ומשתכרים יותר מהממוצע. בענף מכירות קמעוניות (הכולל את הקופאיות בסופרמרקט, סדרני המדפים ועוד) 24% מן העובדים מועסקים חלקית. השכר הממוצע בענף זה – שוב כולל גם את העובדים במשרה מלאה – הוא 6,050 שקלים בחודש.

לוח 1 : מספר המועסקים בהיקף חלקי והשכר הממוצע בכמה ענפים בולטים

הענף            מועסקים חלקית באלפים       שכר ממוצע בש"ח לחודש

תעשיית מזון ומשקאות      12.1                               9,041

מכירה קמעונאית              59.8                               6,052

שירותי אוכל                    63.2                               4,367

גני ילדים                         39.1                               6,323

שירותי מטפלי בית           43.1                               2,765

השאלה היא כמה מתוך קרוב למיליון העובדים שהועסקו בהיקף חלקי היו רוצים לעבוד במשרה מלאה? בני פפרמן, מנהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה (שהיה בעבר משרד התעשייה והתעסוקה) העריך לפני שנתיים כי כרבע מן המועסקים חלקית היו רוצים לעבוד בהיקף מלא. כלומר בין 230 עד 260 אלף הם בלתי מועסקים במשרה חלקית.

לאלה שמועסקים במשרות חלקיות יש להוסיף את אותם שהרימו ידיים והתייאשו מלמצוא עבודה. בזמן שאנשי הלמ"ס שאלו אותם אם הם חיפשו עבודה "באופן פעיל" הם ענו שהם "לא מחפשים יותר". אבל חלק מהם, אם היו חושבים שיש סיכוי מעשי למצוא עבודה שתתאים לכישוריהם – היו רוצים לעבוד. כמה אנשים כאלה יש? ברור שהמספר גדול.

אנשים בגיל 45–50 שמסיבה זאת או אחרת פוטרו או שמקום העבודה שלהם נסגר או הועבר לחו"ל – בשנים האחרונות זה קורה לא אחת – מתקשים מאוד למצוא עבודה חדשה, גם כאלה בעלי ידע, ניסיון וכישורים. קשה מאוד לאמוד את מספרם.

אבל יש אולי חלון הצצה אל היקף הבעיה לגבי קבוצת אוכלוסיה מסוימת: גברים בעלי השכלה מועטה, כאלה שלא סיימו בית ספר תיכון. על אלה יש אינדיקציות שעל פיהן אפשר לקבל אומדן של גודל קבוצת המיואשים. לשם כך יש לבדוק מה קרה בעשרים השנים האחרונות להשתתפות בשוק העבודה של גברים בגיל 45–64 שהשכלתם מועטה. להלן נתונים על "שיעור ההשתתפות בכוח העבודה" של גברים כאלה.

לוח 2: שיעור ההשתתפות בכוח העבודה (2015)

של גברים (באחוזים)

שנות לימוד 5–8              1992                    2015

גיל 45–54                       82                        62

גיל 55–64                      62                        52

שנות לימוד 9–10            1992                    2015

גיל 45–54                      88                        75

גיל 55 –64                     75                        71

שנות לימוד 11–12          1992                    2015

גיל 45–54                    92                        88

גיל 55–64                    78                        78

הנתונים מראים שלפני 22 שנה גברים כאלה היו משתתפים בכוח העבודה בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאשר בשנת 2015. קבוצת הגברים שלא סיימו בית ספר תיכון היא גדולה למדי. בשנת 2015 היו בישראל 164 אלף גברים שהשכלתם עד 8 שנות לימוד ו-300 אלף שהשכלתם 9–10 שנות לימוד. חישוב שעשיתי מראה שאם בשנת 2015 היו הגברים בגילים וברמת ההשכלה הזאת מועסקים לפי השיעורים שהיו בשנת 1992, מספר המשתתפים בכוח העבודה היה גדל בכ-80 אלף.

מה קרה ב-23 השנים האלה? מפעלי תעשייה רבים שהעסיקו גברים בעלי השכלה מועטה נסגרו. לא כאן המקום לפרט את עשרות מפעלי התעשייה שנסגרו ואת סוגי העובדים הבלתי מקצועיים שפוטרו. אילו אפשרויות תעסוקה חלופיות קיימות עבור גברים ונשים כאלה? האפשרויות הן להיות מאבטחים בכניסה לקניונים, למשרדי ממשלה וכיו"ב – בעיקר לגברים, לעבוד כעוזרת גננת בהיקף חלקי, כלומר להכין אוכל, לשטוף את הכלים ולנקות את הגן, לעבוד בניקיון – במקרים רבים העסקה על ידי חברות כוח אדם. כל העבודות האלה שכרן נמוך מאוד. במקרים רבים העובדים חושבים שהעבודה הזאת לא משתלמת, מפני שהם יפסידו קצבאות שונות שהם מקבלים, הנחות בשכר דירה ובארנונה וכיו"ב. ולכן הם נמנעים מלחפש עבודה "באופן פעיל".

המסקנה מן הנתונים היא שמצב התעסוקה גרוע ממה שמצטייר מן הנתון על שיעור הבלתי מועסקים. למעשה, אם מביאים בחשבון את המועסקים חלקית ואת אלה שהתייאשו, שיעור הבלתי מועסקים יותר מכפול מן הנתון של הלמ"ס. המסקנה היא שאם הממשלה הייתה עושה יותר לשימור מפעלים וליצירת מקומות עבודה חדשים גם לעובדים שאינם בעלי השכלה גבוהה, עשרות אלפי ישראלים היו מצטרפים למעגל העבודה או חוזרים אליו, היו מתפרנסים ותורמים לכלכלת המדינה.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

11 תגובות

  1. גיל צ.
    גיל צ. פברואר 26 2017, 12:14
    עובדים עלינו?

    כל מדינה מדווחת מה שהיא רוצה?

    השב לתגובה
  2. קלקלן חובב
    קלקלן חובב פברואר 26 2017, 20:05
    מה פתאום?

    מר בורוכוב אתה טועה. אם הממשלה הייתה עושה לשימור מפעלים שנסגרו זה היה עולה יותר מאשר לשלם לעובדים קצבאות ולהעסיקם במשרות חלקיות. זה היה גם מעצים את השחיתות. הממשלה לא יודעת ליצור מקומות עבודה חדשים. את זה עושה הסקטור הפרטי בתקווה שהממשלה לא תפריע.
    יש בישראל עשרות אלפי עובדים זרים. ברישיון ובלי רישיון. הם מוצאים כאן עבודה כי נגמרו הישראלים שמוכנים לעבוד כי יש תעסוקה מלאה.
    וגם ישראל סתומה בכסף. השקל מטבע חזק מאד. יותר יצוא מיבוא. מאה מיליון דולר יתרות מטבע חוץ.
    חסר עובדים. לא עבודה. ומי שעובדים במשרות חלקיות זה סטודנטים שיש מהם 300 אלף ומי שרוצה.
    זה הכל.

    השב לתגובה
    • בלבלן
      בלבלן פברואר 27 2017, 14:24
      הכי מדהים

      גם בסטטיסטיקה הממצאים תמיד שנויים במחלוקת. הלו. יש רק אמת אחת. זה סטטיסטיקה ולא פוליטיקה.

      השב לתגובה
  3. מ פלג
    מ פלג פברואר 27 2017, 06:42
    הלמ"ס טועה ומטעה(שיפגשו עם הציבור ונדבר)

    אין כל חדש בטעות הסטטיסטית הזאת כמו בטעות של מספר המשרות הפנויות. על כך כבר כתבתי לא פעם במקומות שונים, אך בכתבה זו יש יותר נתוני רקע. בכל פרסום סטטיסטי יש לבחון את מקורות הנתונים. כאשר הבסיס רעוע – המשמעות פגומה.

    השב לתגובה
  4. מ פלג
    מ פלג פברואר 27 2017, 06:43
    דוגמה לשגיאה סטטיסטית
    השב לתגובה
  5. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב פברואר 27 2017, 10:24
    תשובה לקלקלן חובב

    בכול מקרה צריך להסתכל על העובדות ולא לחזור על קלישאות.1. ב2015 היו 978,000 אנשים שעבדו בעבודה חלקית. לפי האומדן של פפרמן רבע מהם רוצים לעבוד יותר ולהרוויח יותר.זה 250,000. אז מה אם יש 300,000 סטודטים? תדבר אם עוזרת גננת שמרוויחה 3000 שקל בחודש ורוצה לעבוד יותר כי אי אפשר לחיות כך. עוד תשובות ועובדות אוסיף יותר מאוחר.

    השב לתגובה
  6. אליהו בורוכוב
    אליהו בורוכוב פברואר 27 2017, 21:28
    תגובה נוספת לקלקלן

    העובדים הזרים:ההשפעה היא להיפך ממה שאתה כתבת. הם דוחקים את העובדים הישראלים מהרבה עבודות. כאשר מסתנן אריתראי בלתי חוקי או אוקראיני "שנכנס לארץ בוויזה של תייר, מוכן לעבוד בחצי השכר של עובד ישראלי הרבה מעסיקים מפטרים את הישראלים ומעסיקים את הזרים. כמובן מדובר בעבודות "פשוטות", אבל אלה בדיוק העבודות מתאימות לגברים ונשים בעלי השכלה מועטה.

    השב לתגובה
  7. קלקלן חובב
    קלקלן חובב מרץ 01 2017, 00:07
    למר בורוכוב

    קודם כל תיקון טעות שלי – 100 מיליארד, לא מאה מיליון, כפי שכתבתי – ישראל סתומה בכסף.
    אם עוזרת לגננת מרוויחה 3000 זה כנראה מה שהעבודה שלה שווה. אם היא עובדת חלקית (הם עובדות 4-6 שעות ביום) היא יכולה ללכת לעבודה חלקית נוספת ולהרוויח כפול.
    ובעניין עובדים זרים – בבניין, בחקלאות ??? – איפה תמצא ישראלים שמוכנים לעבוד שם? לידיעתך – העובדים הזרים שם מקבלים משכורות יפות מאד. הם לא דוחקים ישראלים.

    השב לתגובה
    • אליהו בורוכוב
      אליהו בורוכוב מרץ 01 2017, 13:32
      תשובתך מנותקת מן העובדות

      1. מה עניין 100 מיליארד דולר (רזרבות שמחזיק בנק ישראל) לכך שיש 100 או 200 אלף ישראלים שבקושי מוצאים עבודה חלקית ב-3000 שקל לחודש.
      יש הרבה ישראלים שרוצים לעבוד גם בבניין וגם בחקלאות אם ישלמו להם שכר הגון. אבל המעסיקים מעדיפים סינים ואוקראינים שמוכנים לעבוד 12 שעות, לישוןם על הפיגומים, ולקבל שכר כמה שקלים.איןם כאן מקום לפרט עוד עובדות שהפוכות מהדעות שלך.

      השב לתגובה
  8. ליאת שטרן
    ליאת שטרן מרץ 02 2017, 09:35
    כמה שאתה צודק

    חלק מהנתונים שמפארים את מדינתנו לא נכונים

    השב לתגובה
    • יוסף
      יוסף אפריל 02 2017, 11:57
      נתוני התעסוקה לא משקפים את המצב בשטח

      מאמר לענין.יש עוני בארץ בקרב שכבות רבות ונתוני התעסוקה לא משקפים את המצב האמיתי.

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!