JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • כלכלה
  •  » גלובליזציה, צמיחת קרטלים והרחבת העוני במערב

גלובליזציה, צמיחת קרטלים והרחבת העוני במערב

ישראל חייבת להגן על כלכלתה מול מגמות הגלובליזציה

גלובליזציה, צמיחת קרטלים והרחבת העוני במערב ד"ר יצחק דגני
מאי 23
09:30 2017

אמנת שנגן (SCHENGEN) שעליה חתמו נציגי 28 מדינות הקהילייה האירופית ב-14 ביוני 1985, יצרה באירופה מצב סוציו-אקונומי חדש. על פי האמנה (עם יוצאים מן הכלל אחדים, אשר בשל חשיבותם השולית לא יידונו בחיבור זה) התאפשרה כמעט בכל רחבי מרכז אירופה ומערבה תנועה חופשית של בני אדם, הון, סחורות, אינפורמציה, טכנולוגיה ויסודות תרבותיים. למעשה הפכו המדינות, שקיבלו על עצמן את יישום אמנת שנגן, ליחידה פונקציונאלית אחת למרות פערי ההבנה, התרבות והשפות ביניהן, השונות בגודל הכלכלה שלהן, ההבדלים הניכרים בתל"ג לנפש כמו גם במדיניות הפיסקאלית והמוניטארית ביניהן. היעדר תקופת הסתגלות ארוכה לתנאי אמנת שנגן, יצרו בקרב מדינות האיחוד האירופי מצבים חדשים שלא נחזו מראש ואף היו מלווים באשליות דמיוניות ללא כל בסיס מציאותי.

היסטוריה סוציו-אקונומית, כמו גם היסטוריה פוליטית, מתפתחת לאט. לעתים במשך דורות. בשלב מסוים מתחוללות נקודות מפנה שנגרמות על ידי מלחמות, אסונות טבע, משברים כלכליים או התפתחויות פוליטיות. כזה הוא המצב בימים אלו באיחוד האירופי עם החלטת הציבור הבריטי לפרוש מהקהילייה האירופית. להחלטה הבריטית קדמו משברים כלכליים ביוון כמו גם חולשה אינהרנטית של הכלכלה בספרד, בפורטוגל ובאיטליה. מצב זה אינו גזירת גורל אלא תוצאה של איחוד כלכלי כושל שאינו אלא אחת מבבואות הגלובליזציה.

ממשלת ישראל חייבת ללמוד מהכישלונות באירופה, ולא רק באירופה, על מנת לא להיגרר אל תוך סבך הגלובליזציה ולהגן על כלכלתה באמצעים מתוחכמים. מחד גיסא אמצעים אלו צריכים להיכנס לתוקף "מתחת לרדאר" על מנת לא לעורר את זעם המדינות שמקיימות עם ישראל קשרי מסחר. אך מאידך גיסא אמצעים אלו צריכים להיות יעילים על מנת למנוע הצפה של המשק הישראלי בעובדים זולים, בסחורות זולות, לרוב באיכות נמוכה, ובריחה של הון וטכנולוגיה מתחום השיפוט של מדינת ישראל החוצה.

כדוגמה אופיינית ורבת משמעות למכשלות הגלובליזציה אפשר להביא את שינויי המדיניות שמשפיע כיום ממשל הנשיא טראמפ על המשק האמריקני. סיסמת הבחירות הבולטת ביותר של טראמפ הייתה "אמריקה תחילה" (AMERICA FIRST). הוא שב והדגיש לאורך כל קמפיין הבחירות שלו את הסיסמה הזאת. רבים תהו מה משמעותה. עתה מתברר מה הייתה כוונתו. הוא הופך את המדיניות הכלכלית שגובשה בימי ממשל אובמה, ועוד לפניו, על מנת לעודד את הגלובליזציה. על פניו היה נדמה שהכלכלה האמריקנית יצאה נשכרת מהמדיניות שהרחיבה את הגלובליזציה. אולם מהר מאוד התברר שהכלכלה האמריקנית נפגעה קשות כתוצאה ממדיניות זו, בעוד שהמרוויחה הגדולה, לצד מדינות אחרות, הייתה סין.

אמנם נחתמו בין ארה"ב למדינות רבות הסכמי סחר שפתחו את הגבולות בדומה למה שהתרחש בעקבות יישום אמנת שנגן באירופה, ואף חלה עלייה ניכרת ביצוא מוצרים מסוימים של התעשייה האמריקנית, אולם תהליכים אחרים פגעו בכלכלה האמריקנית אנושות. בעיקר נפגע מעמד חלק מעובדי הכפיים בארה"ב. ראשית, תעשיות אמריקניות עתירות עבודה נדדו לארצות אחרות שבהן שכר העבודה היה נמוך יותר. שנית, רמת האבטלה עלתה, מה שהטיל על מוסדות הרווחה האמריקניים הוצאות ענק לצורך תשלומים סוציאליים. שלישית, שכר העבודה של אותם עובדים שלא נפלטו לעולם האבטלה הלך וירד. הירידה בשכר העבודה יצרה מרירות רבה בקרב מעמד העובדים וחוסר יכולת "לגמור את החודש". לכך הייתה, כמובן, השפעה ישירה על יכולת העובדים להקנות חינוך נאות לילדיהם, לקבל טיפול רפואי על פי הצורך וגם לשלם את המשכנתאות על הבתים הצנועים שהם רכשו לעצמם.

לתופעות הללו היו גם השלכות חברתיות קשות. חלק גדול מהעובדים הם בני קבוצות אתניות "צנועות". הדברים ידועים ואין צורך להכביר מילים בעניין זה. לעומת זאת עם חלוף הזמן חלה התעשרות חסרת תקדים של יחידים ושל חברות פרטיות. בתוך תהליך הגלובליזציה נוצרו קונגלומרטים כלכליים ופיננסיים ששוויים הגיע לעשרות מיליארדי דולרים. קונגלומרטים אלו צמחו בתוך מסגרות של חברות רב-לאומיות (MULTINATIONALS) שהסדרי הגלובליזציה אפשרו את צמיחתם.

מבנה תאגידי מסוג זה של חברות רב-לאומיות יצר מערכות פיננסיות שאפשרו להון רב לצאת מגבולות ארה"ב למקלטי מס שונים בעולם. כך חברות אלו נמנעו מלשלם את מלוא המס שבו הן היו חייבות בארה"ב. לעומת זאת כל פועל, או מקבל שכר אחר, נאלץ לשלם את המס במקור כאשר קיבל, בדרך כלל אחת לשבועיים, את תלוש השכר שלו. הסדרים אלו גרמו להתרוששות מעמד הביניים בארה"ב ולהרחבת העוני בקרב מעמד הפועלים. די אם נזכיר את משבר המשכנתאות בארה"ב שפרץ לפני שנים אחדות וגרר אחריו ירידה חדה במחירי הדירות והתמוטטות של בנקים אחדים למשכנתאות.

עד כמה שניתן להבין היום, מקץ מאה הימים הראשונים לשלטון הנשיא טראמפ, מונהגת בארה"ב מדיניות חדשה שמטרתה לצמצם "יבוא" עובדים בלתי חוקיים, להחזיר לארה"ב תעשיות שנדדו לארצות אחרות, לצמצם יבוא, בעיקר מסין, של סחורות זולות ובאיכות נמוכה, ואולי הצעד החשוב ביותר – להפחית את מס החברות מ- 35% ל-15%. בעקבות כך מקווים הכלכלנים בממשל טראמפ, שחברות רב-לאומיות יחזירו לארה"ב הון שנאגר בחשבונות בנק במקלטי מס. הון זה אמור להזין את מנועי הצמיחה הכלכלית בארה"ב. התוצאה הפרדוקסאלית שתנבע מצעד זה, כך הם מקווים, תהיה שחברות שלא שילמו מס בארה"ב, כיוון שרצו להימנע מתשלום 35% יעדיפו לשלם 15% ולהביא 85% מההון הביתה. בכך תושג מטרה כפולה: כלכלת ארה"ב תצמח וגם רשויות המס יאספו יותר מזומנים. התפתחויות ראשוניות במשק האמריקני מראות שההנחות שעומדות בבסיס ההחלטות הכלכליות של ממשל טראמפ הנן נכונות.

אם נפנה לקהילייה האירופית, שמדינותיה הן הלקוח הגדול ביותר של המשק הישראלי, נבחין ב"זעזועים טקטוניים" שעוברים על היבשת. ה"ברקזיט" מהווה רק אחד מהם ולאו דווקא הגדול ביותר. "נדידת העמים" אל אירופה המערבית, הרעת מצב העובדים, צמיחת האבטלה, בייחוד בקרב הדור הצעיר, הצפת השווקים בסחורות יבוא זולות, בריחת תעשיות מסורתיות, משברים חמורים ביותר במדינות הדרומיות ועוד, יכריחו את מנהיגי אירופה לנקוט צעדים כלכליים בדומה למה שעושה כיום ממשל טראמפ.

המסקנה העולה מהמתרחש כיום ב"עולם הראשון" (מערב אירופה וצפון אמריקה בעיקר) היא שעל מנהלי הכלכלה בישראל להפנים את הדברים כדי לגבש מדיניות שתאפשר למשק הישראלי לשמור על מעמדו, לשקל הישראלי לשמור על חוזקו, ליצוא הישראלי להמשיך לצמוח וליבוא אל ישראל, בעיקר של מוצרי "לואו טק" ומוצרים באיכות נמוכה, להצטמצם. יהיו מי שיגידו שבכך ישראל פוגעת בגלובליזציה. מן הסתם זה יהיה נכון. אולם תדיר יש לזכור – "עניי עירך קודמים".

על המחבר / המחברת

יצחק דגני

יצחק דגני

עורך מדור: סדר עולמי. ד"ר, מרצה באוניברסיטת בר אילן במחלקה למדע המדינה. בעבר הרצה באוניברסיטת איבדן בניגריה. עסק בייצוג וניהול בחברות באפריקה. ממייסדי תיאטרון גבעתיים וחבר הוועד המנהל שלו. דירקטור ויו"ר וועדת ניגריה בלשכת המסחר ישראל-אפריקה.

5 תגובות

  1. חדוה גרשון
    חדוה גרשון מאי 24 2017, 09:23
    לגלובליזציה יתרונות וחסרונות

    אני חושבת שמדינה עם מנהיגות שיש לה חזון יכולה להרוויח מגלובליזציה ולא להפסיד זה כולל גם את אזרחי המדינה

    השב לתגובה
  2. צ
    צ מאי 25 2017, 13:39
    ומה אם כל מדינה תנהג כך ותסתגר?

    הכלכלה העולמית תלך אחורה

    השב לתגובה
  3. עודד שלו
    עודד שלו מאי 26 2017, 11:14
    פרפרזה על טראמפ

    קודם כל ישראל

    השב לתגובה
  4. ענת שחורי
    ענת שחורי מאי 26 2017, 13:22
    משהו לא ברור לי

    ישראלים קונים חברות בכל העולם
    אתה מציע שהם ימשיכו לקנות אבל חברות מחו"ל לא יוכתו לקנות חברות בארץ?
    איפה ההגיון?

    השב לתגובה
    • יצחק דגני
      יצחק דגני מאי 27 2017, 01:31
      לענת שחורי

      הקו המנחה צ"ל העצמת הצמיחה בישראל ושמירה על ההון האנושי כאן. זאת באמצעות חקיקה מתאימה שאגב כבר קיימת בחלקה. לדוגמה: אם קונים חברה כמו תנובה – מצוין. הסינים קנו כלום. אם קונים חברה כמו מכתשים-אגן יש לשמור על הפטנטים הייחודיים מפני ירידה מישראל. האם עכשיו ההיגיון ברור?

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!