JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • כלכלה
  •  » הקיבוצים ותושביהם אינם הבעיה, הם הפתרון

הקיבוצים ותושביהם אינם הבעיה, הם הפתרון

רשות מקרקעי ישראל מונעת את האפשרות לבנות בית במרחב הכפרי במחיר שפוי

הקיבוצים ותושביהם אינם הבעיה, הם הפתרון גבריאל אפטר
מרץ 25
06:10 2014

רשות מקרקעי ישראל מפעילה ספר לבן על הקיבוצים, עונש קולקטיבי מיותר שמקורו בכלל לא בבנייה החדשה בקיבוצים. בסיס הענישה הגורפת הזאת הוא מחלוקת על שימושים חורגים במבנים בקיבוצים. "הקוזק הנגזל" – כך כינה בנצי ליברמן, יו"ר רשות מקרקעי ישראל, את חברי 270 הקיבוצים הפרוסים לאורכה ולרוחבה של ישראל. חברי הקיבוצים, אשר ברובם תרמו למדינה ומנהלים אורך חיים מופרט, זועקים לרשות מקרקעי ישראל – אנחנו הפתרון ולעולם לא נהיה הבעיה. הבעיה היחידה היא רשות מקרקעי ישראל.

ברשות מקרקעי ישראל גילו את שיטת הספר הלבן על מנת ליצור מקור הכנסה חדש למנהל, וזאת על ידי גבייה כפולה. כן, גבייה כפולה. כיצד? פעם אחת גובים דמי חכירה מהקיבוץ עצמו על השטחים המבונים הקיימים ועל השטחים המיועדים לבנייה (שקיבלו אישור תמ"א וכדומה), כולם בתוך הקו הכחול (השטח המותר לבנייה בקיבוצים). ופעם שנייה מפעילים סנקציות על הקיבוץ ועל החברים הוותיקים והחדשים, וגובים תשלום על השטח גם ישירות מהחברים. התשלום הנדרש הוא אסטרונומי, ואינו תואם את התשלומים הנדרשים בכל מקום אחר בארץ. רוב החברים אינם מסוגלים לעמוד בתשלום זה, ובעצם בכך הופך המנהל את הקיבוצים להיות המגזר היחידי בארץ שהמדינה לא נותנת לו להתפתח ולצמוח, ואולי אפילו מובילה אותו לסיום דרכו.

זה שנתיים רשות מקרקעי ישראל מונעת מזוגות צעירים את האפשרות, אולי היחידה בארץ, לבנות בית במרחב הכפרי ובמחיר שפוי. יש הטוענים כי התנועה הקיבוצית נוקטת דמגוגיה, אך אם בוחנים את הפרטים אפשר להבין בקלות שאם בכלל קיימת דמגוגיה היא מצד רשות מקרקעי ישראל. ובעזרת הולכת שולל זו הופכת רשות מקרקעי ישראל את חברי הקיבוץ הוותיקים, מיטב בניה של הארץ, לעבריינים.

חשוב שהציבור יבין כי הבנייה למגורים אינה על אדמות חקלאיות, אלא בתוך הקו הכחול בלבד. מהאדמות החקלאיות הוחזרו כבר למעלה מ-25,000 דונם למדינה. רשות מקרקעי ישראל לא ניצלה עד עכשיו את האדמות הללו. מעבר לכך הקיבוצים מתכננים להחזיר למדינה עוד 40,000 דונם מהאדמות החקלאיות, והתנועה הקיבוצית אפילו מציעה שהקיבוצים יעזרו ויובילו את הבנייה על האדמות האלה כחלק מפתרון משבר הדיור.

"גנבי אדמות", "נצלנים", "לא עשו כלום ועוד רוצים לקבל את הקרקע חינם", "תחזירו לנו את האדמות שלנו". לעתים אני קורא טוקבקים אף נוראיים מאלה ולבי נחמץ. האם באמת כך רואה הציבור בישראל את הקיבוצים? אני ובני משפחתי בחרנו לחזור ולגור בביתי, במקום שבו נולדתי, תוך ידיעה כי הקרקע אינה שלי ולכן איני יכול למכור אותה. את הבית שאבנה (כך אני מקווה), אבנה מכספי, וגם אותו ככל הנראה לא אוכל למכור. זהו סיכון שלקחנו מפני שבחרנו לגור בבית ילדותנו, ולהפכו לבית שבו נזדקן יחדיו.

אגב, נכון, בקיבוצים יש ועדת קבלה לנקלטים. גם לבנים של חברים וגם לאנשים "מבחוץ", וזאת על מנת לשמור על האופי ועל המרקם של הקיבוץ בהתאם לצורת החיים בו. אין צורך להיתקע בדעות קדומות, ועדות הקבלה אינן מסננות על בסיס עדתי. כאשר אני מסתובב ברחובות קיבוצי ובקיבוצים אחרים אני מאושר לראות קשת אנושית נהדרת.

לסיכום, איני מתיימר להיות מומחה בנושא, וגם ניתן לראות בקלות לאיזה צד אני נוטה, אף שאני משתדל להיות ריאליסט ותמיד לבחון את שני הצדדים. אני סבור כי הענישה הקולקטיבית, הספר הלבן הזה שאותו מפעילה רשות מקרקעי ישראל, היא בלתי פרופורציונלית למצב. במקום לתקן את הבעיה ולטפל בה, היא רק יוצרת בעיות נוספות ומחריפה את משבר הדיור לעוד כ-4,500 משפחות צעירות.

על המחבר / המחברת

Avatar

גבריאל אפטר

מנהל פרויקטים ומנתח מערכות, חבר קיבוץ.

7 תגובות

  1. ענר
    ענר מרץ 25 2014, 09:10
    צודק מאה אחוז

    הגיע הזמן ששר השיכון יעשה משהו ולא ידאג רק למגזר שלו

    השב לתגובה
  2. שלום רימון
    שלום רימון מרץ 25 2014, 19:57
    אולי תשכיל אותנו גם במספרים?

    כמה לדוגמה דורש המינהל על חלקה של חצי דונם לבניה בקיבוץ ?

    השב לתגובה
  3. גבריאל
    גבריאל מרץ 25 2014, 20:05
    קצת פרטים

    רשות מקרקעי ישראל כרגע מבקשים מחבר חדש שנקלט לקיבוץ כ91% משווי הקרקע. סכום אסטרונומי. לעומת המגזר העירוני בוא יש תשלום על היוון הקרקע. 3.75% כך קיבוץ ממוצע, שם שווי הקרקע מליון ש"ח, נראה כי הסכום המבוקש הוא גבוהה מאוד. וזה עוד ללא מע"מ וללא תשלום על פיתוח תשתיות אותו שילמנו כבר במעמד הקבלה לחברות באגודה. בממוצע פיתו עולה כ150 אלף ש"ח.

    מהחברים הותיקים דורש המנהל 33% משווי הקרקע. ויש לזכור, אמנם חיים בקיבוצים בבתים פרטיים. אך ל95 אחוז מהחברים אין יכולת כלכלית כלל, הרי הם לא קיבלו משכורת רוב ימי חייהם וגם לא היית להם, ועדיין אין להם יכולת לחסוך לילדיהם על מנת לעזור להם

    השב לתגובה
  4. בני
    בני מרץ 26 2014, 19:40
    מיטב בניה?

    למה ומדוע "מיטב בניה של הארץ"?
    אני נולדתי בפרדס חנה, לא קיבוץ, האם זה מבטל את הזכות שלי להיחשב לאחד "מטובי בניה"?
    האם זה הופך אותי לשארית והיתר של המדינה?
    חוץ מזה, אני מכיר חלק מדור העתיד שלכם שנולד בקיבוצים גן-שמואל ועין-שמר, והם רחוקים מלהיות "מטובי בניה".
    (מגיב למרות זכותו של העורך לא לפרסם)

    השב לתגובה
    • גבריאל
      גבריאל מרץ 26 2014, 21:15
      לבני

      בני שלום, תודה על תגובתך.

      ראשית אציין כי בכוונתי ל"מיטב בניה של הארץ" לא מןציאה רבים אחרים, שאינם בני קיבוצים מקטגוריה זו, להיפך.

      שנית, הכוונה היית לדור ההורים והמקימים של הקיבוצים, ולדור הצעירים, כמובן שיש כאלה ויש כאלה, זהו זמן שונה, תקופה שונה.

      אם אתה או כל אדם אחר נפגע מאמרה זו, אני מתנצל, זו לא היית כוונתי.

      הורי, כאידיאולוגיה ולקיחת סיכון בחרו לחיות את חייהם למען הקהילה, האגודה השיתופית הזאת שנקראת קיבוץ. מה שלא אפשר ךהם לחסוך או לעזור לי כלכלית. הדרך היחידה שהם ורבים אחרים במעמדם, לעזור לנו הבנים הוא להזמין אותנו וגם תושבים שאינם בני קיבוץ, לבוא ולגור לידם ואיתם.

      אין זה הופך אותי לטוב יותר או פחות, זוהי אגודה אשר מורכבת מהאנשים שבנו אותה בדם ביזע ללא תמורה כספית אלא קהילתית אידיאולוגית

      עכשיו, כאשר הקיבוץ בסגנון השיתופי נגמר, יש עדין את הרצון לשמור על אופיו וחיי החברה שלו, על הצביון למרות ההפרטה. וגם לפתוח דלתותיו למגוון הקשת החברתית הקיימת בארץ היפה שלנו.

      אני מקווה, שתכל אחד מאיתנו תיהיה האפשרות להקים בית ולא להיות בחובות עתק, הן אם זה בקיבוץ או בעיר.

      וכאן, רשות מקרקעי ישראל עושה עוול גדול לאלפי משפחות, ובמקום לתת לקיבוצים לעזור במשבר הדיור, היא רק מעמיקה אותו ובדרך את הקרע בעם.

      השב לתגובה
      • בני
        בני מרץ 27 2014, 18:31
        תודה גבריאל, על התגובה הכנה

        אני מבין אותך,לא קל להתרגל לרעיון שהתרבות עליה גדלת משתנה והעולם שחשבת שבו תקים משפחה הולך ונכחד.
        במובנים מסוימים עברתי תהליך דומה כחלק מהיותי דור ראשון להורים שבאו ממקומות אחרים לחלוטין, אומנם כילדים, אך מרקע תרבותי אחר בתכליתו עם עולם ערכים שונה לגמרי.
        לגבי עניין "טובי בניה של הארץ", לא התכוונתי להישמע פגוע ובאותה מידה לא התכוונתי לפגוע.
        רובנו שפכו זיעה ודם כדי להשקות את הקרקע, במטרה לשרוד ב"ארץ אוכלת יושביה" זאת.
        יש משהו בתפיסה הקיבוצית, אני מניח שהיום זה כבר סוג של מיתוס,שמתעקש על השקפת עולם בדלנית שמפרידה בינה לבין שאר אוכלוסיית הארץ. תפיסה שאני מבין, אך לא חש חובה לקבל כחלק מהיותי צבר שלא נולד בקיבוץ.
        גם סבי וסבתי, כחלק מאידיאולוגיה ציונית בחרו לקחת סיכון ולעלות לכאן עם הורי,עם ציפיות להדדיות קהילתית וקבלה תרבותית.
        אני ואתה יודעים מה היתה האמת.
        אל לך לחשוב שברור מאליו שהורים לילדים מחוץ לקיבוצים יכולים לסייע כלכלית ברכישת בית או קרקע.
        גם הורי ממעמד הפועלים, כמו רוב הקיבוצניקים המבוגרים שאני מכיר. רק שבקיבוץ הוריך ידעו שבתמורה לעבודה וויתור על שכר,הם יקבלו מיטה,קורת גג,ומזון.
        מחוץ לקיבוץ לאף אחד זה לא היה מובטח גם אם יעבוד ממש קשה.
        אין לי שום זכות תרבותית או חוקית לגור בשכנות להוריי רק כי הם פה לפניי.אני לא עשיר וכדי לקנות קרקע בפרדס חנה המדינה מנסה לעשוק גם אותי.
        אין לי כוונה לפגוע בך, אלא רק לנסות להסביר שאם לי אין הורים עשירים או זכויות למגורים בפרדס חנה,אז אני לא חושב שזכויות כאלה מגיעות למישהו אחר.
        זה נקרא שוויון.
        העולם משתנה,מה שהיה נכון פעם לא בהכרח נכון היום,מה שקיבלו הורינו לא בהכרח נקבל אנחנו,מה שהובטח לנו על ידי הממשלות והשליטים הופר עשרות פעמים.
        כל אחד צריך להסתכל על הדור שלו ומבחינתי אנחנו חלק מאותו דור.
        אני מקווה שתוכל לבנות בית ולגדל משפחה על הארץ הזאת, ואני מקווה שגם אני אוכל.

        השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!