JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • כלכלה
  •  » הסינים באים – לאן הם רוצים להגיע? (2)

הסינים באים – לאן הם רוצים להגיע? (2)

המיזם השאפתני של הסינים: "דרך אחת, רצועה אחת"

הסינים באים – לאן הם רוצים להגיע? (2) תמונה:Fxqf commons.wikimedia.org
דצמבר 26
19:30 2017

במאמר הקודם שדן בנושא ופורסם כאן באתר, בחנתי את ההשקעות של הממשלה הסינית בשנים האחרונות ומה ניתן ללמוד מהן. במאמר המשך זה אבקש להציג בפני הקוראים את היוזמה הכלכלית-מדינית הבין-לאומית שעליה הכריזה סין לפני ארבע שנים: "דרך אחת, רצועה אחת".

לפי ההודעות של ממשלת סין ולפי הרטוריקה שלה, היוזמה הזאת תביא תועלת הדדית לכל המדינות שתשתתפנה או שתשותפנה בה. מטרות היוזמה הן: ראשית, לפתח ולהקים דרכי יבשה מסין לאירופה, שתהיינה גרסה מודרנית של "דרך המשי" ההיסטורית; ושנית, לפתח נתיבי ספנות בין סין ומזרח אסיה לבין המזרח התיכון ואירופה. לטענת ממשלת סין, שיפור דרכי התחבורה יגדיל את המסחר בין המדינות לתועלת כולן.

במסגרת היוזמה לפתח את דרכי היבשה מסין לאירופה הכריזו הסינים שמטרתם להקים קו רכבת מהירה מסין למערב אירופה דרך סיביר ורוסיה, וכן כבישים מודרניים שיחברו את סין דרך מרכז אסיה לאיראן, לטורקיה ומשם למערכות הכבישים באירופה. בפועל השקיעו הסינים קרוב למיליארד דולר בפריצת דרך מסין לפקיסטאן וקו רכבת לתאילנד. מכיוון שאין לסין גבול משותף עם תאילנד, המסילה צריכה לעבור או דרך לאוס או דרך מיאנמר (בורמה).

במסגרת פיתוח נתיבי הספנות, הסינים פועלים להרחיב נמלים במדינות שלחוף האוקיינוס ההודי, לרבות מזרח אפריקה, ולהקים נמלים מודרניים בארצות האלה.

אציג להלן כמה דוגמאות ליוזמות הכלכליות-מדיניות של הסינים בדרך למימוש מטרותיהם ולהשגתן. אתחיל דווקא מן "השכונה" שלנו.

  1. לסין יש אינטרסים רבים בסודן. סודן מספקת לסין בערך 7% מן הנפט שסין צורכת. אבל היצוא של סודן לסין מהווה שני שליש מכלל היצוא של סודן. כך שהיצוא הזה הרבה יותר חשוב עבור סודן. הסינים השקיעו יותר מ-10 מיליארד דולר בתשתיות בסודן, בין השאר בהרחבת הנמל בפורט סודן ובהקמת מסילת ברזל שמחברת את ח'רטום עם פורט סודן. חברת נפט סינית  China National Petroleum Company חתמה ב-2007 הסכם זיכיון עם ממשלת סודן לפיתוח שדה נפט במי החופים של סודן בים סוף. צריך להזכיר שסין מנעה במועצת הביטחון החלטות נגד סודן בגין הנעשה בחבל דארפור.
  2. ב-2010 הצטרפה סין למאמץ הרב-לאומי למלחמה בפיראטים ולמניעת טרור ושוד ימי במפרץ עדן ובאוקיינוס ההודי. אוניות מלחמה סיניות משייטות באזור הזה ובכל הנתיבים שמוליכים מנמלי הבית שלהם בסין עד לים סוף.
  3. ממשלת סין מימנה הקמת נמל מים עמוקים ב-Gwadar במערב פקיסטאן (באזור בלוצ'יסטאן). הנמל הזה די קרוב לפתחו של המפרץ הפרסי ויכול להיות, במקרה הצורך, שימושי מאוד לצי הסיני, אם הממשלה הסינית תרצה להתערב בנעשה באזור הרגיש הזה שדרכו עוברת מרבית אספקת הנפט של סין.
  4. ממשלת סין מימנה הקמת נמל גדול ב-Hambanota בסרי לנקה בהשקעה של 1.1 מיליארד דולר. בתחילה נתנו הסינים לממשלת סרי לנקה הלוואה לבניית הנמל. ובשלב השני מחקו את ההלוואה וקיבלו Majority stake, כלומר יכולת שליטה בנמל ובנעשה בו. שתי הפעולות האלה (בפקיסטאן ובסרי לנקה) מדאיגות את הודו, שכידוע יש בינה ובין סין סכסוך טריטוריאלי במרומי ההימלאיה.
  5. ממשלת סין מימנה הרחבה ושיפור של הנמל ב-Chttagong בבנגלאדש.
  6. ביוני 2017 חתמה ממשלת טנזניה על הסכם עם החברה הסינית הממשלתית להנדסת נמלים, China Harbor, לשיפור הנמל של דיר א-סלאם, בהיקף של 154 מיליון דולר שימומנו על ידי מלווה מהבנק העולמי.
  7. ב-2011 חברה סינית אחרת,CRBC , ביצעה עבודות לשיפור הנמל של מומבסה (הנמל העיקרי של קניה) בהיקף של 82 מיליון דולר.
  8. בחודש ספטמבר אמר שר התחבורה של מלזיה ששלושה נמלים במלזיה: Kemaman Kuching, Saba , יצטרפו לברית שותפות עם נמלים סינים, שמטרתה לחזק את התשתית של הנמלים האלה, כדי שיוכלו לטפל ביותר מִטענים וכך יתרמו להגדלת המסחר בין שתי הארצות.
  9. על פי הסכם עם ממשלת ג'יבוטי, הצבא הסיני מקים בג'יבוטי בסיס צבאי ימי, ויהיה ראשי להחזיק עד בו 10,000 אנשי צבא. ג'יבוטי ממוקמת בפתח המעבר הימי שמחבר את ים סוף עם האוקיינוס ההודי, ולכן היא בעלת חשיבות אסטרטגית מן המעלה הראשונה עבור כל מי שמעוניין בשיט דרך ים סוף ותעלת סואץ.

גם אצלנו הסינים מעורבים בבניית הנמלים החדשים. חברה סינית, Pan Mediterranean Engineering, הקשורה לחברתChina Harbor  הנ"ל או שהיא חברה-בת שלה (לא בדקתי אצל רשם החברות הסיני את הקשר) זכתה במכרז לבניית הנמל החדש באשדוד בסכום של 3.3 מיליארד שקל. חברה סינית אחרת, Shanghai group , זכתה במכרז להפעלת הנמל החדש המוקם במפרץ חיפה.

הסינים הזמינו חברות בין-לאומיות גדולות להשתתף בחלק מן המיזמים האלה, וכן הגדילו את הזמנות הציוד עבור הקמת חלק מהם. מדובר בתוכניות שאפתניות מאוד, שתדרושנה השקעות בהיקף של מאות מיליארדים ואולי טריליונים במשך שנים.

לפי הערכות שהתפרסמו, סין כבר השקיעה כ-900 מיליארד דולר במיזמים שקשורים ליוזמה "דרך אחת, רצועה אחת". לאחרונה (במאי 2017) הודיע נשיא סין שאישר תקציב נוסף ליוזמה, בסך 124 מיליארד דולר. חברות מערביות רבות רואות ביוזמה הזאת הזדמנות למכור ציוד ולבצע עבודות בהיקפים גדולים מאוד, והן משקיעות מאמצים להגדיל את מכירותיהן ואת השתתפותן בביצוע עבודות של סין.

בשנת 2016 מכרה החברה האמריקנית ג'נרל אלקטריק GE לסין, בעיקר ליוזמות הקשורות ל"מיזם" הזה, ציוד בשווי של 2.3 מיליארד דולר (פי 3 מאשר ב-2015). החברה השוויצרית ABB – יצרנית בין-לאומית של ציוד לייצור חשמל (גנרטורים, טורבינות) ומקימה תחנות כוח, רשתות חשמל, וכן יצרנית ציוד לאוטומציה של מפעלי תעשייה ועוד סוגים של ציוד מתקדם – מכרה לסין ציוד ואף הקימה בה מתקנים ליותר מ-400 חברות.

חברות נוספות כמו קטרפילר האמריקנית (יצרנית של ציוד מכני כבד), BASF הגרמנית (שבנוסף להיותה יצרנית גדולה של מוצרים כימיים, מייצרת ציוד להפקת נפט וגז, בתי זיקוק, תעשייה פטרוכימית ועוד), Schneider Electric (חברה צרפתית המספקת ציוד ומקימה מתקנים חשמליים), חברת הספנות הבין-לאומית הגדולהMaersk  ועוד חברות רבות, משתדלות אף הן להשתתף במיזמים של הסינים.

בתחום הפיננסי הקים הבנק הגרמני הגדול, Deutsche Bank, בשיתוף עם הבנק הסיני, China Development Bank , מסגרת למימון מיזמים מתוך "דרך אחת רצועה אחת", וכבר מימן שמונה עסקות במסגרת הזאת.

אנשים שמתייחסים בספקנות לרטוריקה הסינית, סבורים שהיוזמה הזאת ושותפות של חברות מערביות מצמרת התעשייה המודרנית עם חברות סיניות, נותנת לסינים הזדמנויות נהדרות לשאוב מן החברות המערביות ידע תעשייתי מתקדם, וללמוד מהן איך לארגן ולנהל מיזמים מורכבים בהיקף גדול.

עיקר הביצוע של המיזמים שכבר מתבצעים או שנחתמו, כ-86%, נעשה על ידי חברות קבלניות סיניות.

השאלה היא מה הן כוונותיה של ממשלת סין. כדי לענות על השאלה הזאת כדאי לשים לב למעשים שלה יותר מאשר להכרזות ולדיבורים. בעניין זה ברצוני לצטט דברים שאמר עורך דין ישראלי שעוסק שנים רבות במשאים ומתנים בין אנשי עסקים ישראלים לחברות סיניות: "הסינים לא אומרים מה שהם חושבים, הם אומרים מה שהם חושבים שנכון להגיד בסיטואציה המסוימת שבה הם נמצאים". הבחנה נוספת של אותו עורך דין: "הסינים משתדלים לשמור על דברים עמומים כדי לנצל את זה בהמשך הדרך".

חלק מהפרשנים טוענים כי ממשלת סין מרחיקה ראות וחושבת על העתיד (שלא כמו כמה ממשלות אחרות). הסינים אינם רוצים להמשיך להיות הפועלים הזולים של העולם שמספקים למערב בגדים ונעליים בזול. יש להם כוונות להתחרות עם החברות המערביות שבונות מיזמי תשתית גדולים בכל העולם, סכרים הידרואלקטריים, מערכות לייצור חשמל, מתקנים להפקת נפט וגז ובתי זיקוק, מפעלים לתעשייה הכימית וכיו"ב. הסינים כבר מתחרים עם חברות מערביות בהקמת נמלים ובסלילת מסילות ברזל, ובכוונתם לדחוק את החברות המערביות גם מתחומים נוספים מורכבים יותר ורווחיים יותר.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

4 תגובות

  1. סימה ג.
    סימה ג. דצמבר 26 2017, 19:53
    לא יאומן כמה הם רציניים

    כמה הם מסתכלים לטווח ארוך
    כל הפוליטיקאים הפופוליסטים בעולם מסתכלים בטווח של יומיים קדימה.

    השב לתגובה
  2. יונית אור
    יונית אור דצמבר 27 2017, 12:25
    ואנחנו מוכרים להם את תנובה

    ואת הפניקס וחברות הייטק

    השב לתגובה
  3. ניצנה מאיר
    ניצנה מאיר דצמבר 28 2017, 09:36
    בקיצור למי שיש שכל לומד סינית

    בעולם כולו יחפשו יודעי בינית בנרות ויהיו מוכנים לשלם להם הרבה

    השב לתגובה
  4. יהושע פ.
    יהושע פ. דצמבר 29 2017, 13:56
    למה לא לומדים סינית בבתי הספר

    ובצורה מעמיקה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!