JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

בעלי העניין בעסק: כולנו

ממשל תאגידי – עקב אכילס של אחריות תאגידית?

בעלי העניין בעסק: כולנו דודי אילת
אוקטובר 16
09:30 2019

בעשורים האחרונים, עם עלייתן של הכלכלה הגלובלית וחברות הענק והתפתחותו של שוק תחרותי חופשי במינון כזה או אחר, השתנה השיח בעולם המערבי והשתנו הציפיות מבחינת מחויבותן של חברות עסקיות להיות אחראיות כלפי בעלי העניין השונים. הבסיס התיאורטי לגישה כזו היא תיאוריית מחזיקי העניין (stakeholders) של מורגן פרימן, תיאוריה משנות ה-80 של המאה הקודמת שהציעה תשובה חדשה לשאלה "כלפי מי מחויב עסק".

התשובה הקודמת, הקלאסית, הייתה תשובתו של מילטון פרידמן, כלכלן זוכה פרס נובל, שגרס: "אחריותו החברתית של עסק היא להגדיל את רווחיו". בזה ביסס פרידמן את תיאוריית הבעלות של הפירמה (Share Holders) – העסק הינו רכוש של בעליו ומטרתו היא למקסם את החזרי ההשקעה של הבעלים. תיאוריה זו הגדירה את מטרת עסק כרווח כלכלי מירבי בעמידה בדרישות החוק, לא מעבר לזה, והיא התבססה על ההנחה ששגשוג כלכלי ותחרות חופשית אמיתית תביא תועלת לכולם, ואין זה תפקידו של העסק הבודד.

פרימן, לעומת פרידמן, נתן תשובה אחרת. הוא טען שעסק מחויב לכלל בעלי העניין שלו – עובדים, ספקים, ציבור, וכיו"ב – ולא רק לבעלי המניות שלו. עם השנים ראו ארגונים עסקיים רבים את התועלת שבתיאוריית מחזיקי העניין של פרימן, שיש בה מרכיב מוסרי של מירב התועלת/אושר למירב האנשים.

מתוך התיאוריה של בעלי העניין התפתחה בהמשך התפיסה והאסטרטגיה הארגונית המוגדרת כ"אחריות תאגידית" (Corporate Social Responsibility). אחריות תאגידית הינה האופן שבו הארגון מביא בחשבון הוגנות, חדשנות חברתית ושיקולים חברתיים, סביבתיים, כלכליים ואתיים בדרך להשגת הצלחה וקיימות לטווח ארוך. המנהלים והעובדים בחברה בכל הרמות אמורים להביא בחשבון נושאים מגוונים בניסיונם לעמוד בציפיות של כלל בעלי העניין הרלוונטיים – בעלי מניות, עובדים, צרכנים, ספקים, שלטון, אזרחים וסביבה. ציפיות אלה הולכות ומתחזקות בשנים האחרונות. בין היתר, אחריות מורכבת זו מקפלת בתוכה נושאים כמו קיימות ואיכות סביבה, ערכים, צרכים ואינטרסים שונים של בעלי עניין שונים ולא רק של בעלי הפירמה, קבלת החלטות בטווחי זמן קצרים וארוכים, ניהול סיכונים, ממשל תאגידי ושקיפות.

תחום האחריות התאגידית צמח כתחום ידע אסטרטגי. אלפים רבים של מחקרים פורסמו, חברות ייעוץ קמו ודיונים רבים ניסו לנתח את הגישה ולהבין אם מדובר באסטרטגיה המבוססת על ערכים אמיתיים וחזון של מובילים בארגון לצד תבונה עסקית, או אולי – כמו שנמצא במקרים לא מעטים – מדובר ב"שטיפה ירוקה" (green washing). שטיפה ירוקה פירושה פעילות טובה לכאורה של ארגון עסקי בנושאי תרומה לקהילה, המשווקת כחלק ממוניטין חיובי שהוא מנסה לבנות לעצמו, אך למעשה משמשת הסוואה לכשלים חמורים שהוא מנסה להסתיר, לדוגמה בתחום איכות הסביבה.

כחלק מצמיחת תחום האחריות התאגידית, וכדי למנוע מצבים כגון שטיפה ירוקה, התפתחו מדדים וסולמות הערכה שנועדו לבדוק את היבטי הפעילות של הפירמה במגוון תחומים. מבלי להיכנס לדיון על איכות המדדים ואמינותם (בדיקות חיצוניות או דיווחים פנימיים), הפרמטרים העיקריים להערכת אחריות תאגידית הם: גיוון והכלת עובדים ממגזרים שונים, תנאי עבודה ורווחה לעובדים, בטיחות, איזון חיים-עבודה וכיו"ב, תרומה לקהילה, איכות סביבה, תהליכי רכש מול ספקים, התנדבות עובדים בנושאים חברתיים, שקיפות ואתיקה וממשל תאגידי.

מטבע הדברים נושאים כמו גיוון והכלת עובדים, תרומה לקהילה, איכות סביבה, התנדבות – אלו נושאים שניתן לשווק אותם ולהמחיש את הפעילות כלפי קהל חיצוני. לעומת זאת, ממשל תאגידי הוא דבר אחר. זהו היבט פנימי מאוד של הפירמה העסקית ונוגע לשורש הפרדת הרשויות בין המנכ"ל והצוות הניהולי וחברי הדירקטוריון, שאמורים להיות שומרי הסף ביחס לאינטרס של החברה לטווח הארוך.

ממשל תאגידי (Corporate Governance) הוא מכלול התהליכים, המנהגים, המדיניות, החוקים, המוסדות ומבני הבקרה שלפיהם מתנהל ומבוקר תאגיד או ארגון ושומר על כלל האינטרסים של בעלי העניין בארגון. בעקבות שורה של משברי ענק בעולם נערכו חקירות ונמצא כי ממשל תאגידי לקוי אפשר קריסה של תאגידים בנקאיים וחברות הייטק. כתוצאה מכך התגברה מאוד הרגולציה בתחום וחוזקו התקנים החשבונאיים שנלוו אליה. עם זאת, דומה שזרע הפורענות טמון בידע הנמצא בידי ההנהלה ולא תמיד קיים אצל הדירקטורים, או בהיכרות חברית מדי בין דירקטורים למנכ"לים, שלא אחת שייכים לאותו חוג חברתי ועסקי ולאותה אליטה. כמו כן יש סכנה בפיתויים העסקיים והכלכליים הנגזרים מעמדת כוח ארגונית המשולבת בכשל בבקרה פנימית וציבורית עליה. כל אלו מנביטים את זרע הפורענות למהלכי שחיתות, גם בחברות שלכאורה מייצגות תפיסת עולם המבוססת על אחריות תאגידית.

לאחרונה עלתה בהקשר הזה חברת "סודהסטרים". החברה מייצגת סיפור הצלחה ישראלי מאז שנקנתה על ידי "פפסיקו" העולמית במיליארדי דולרים. חברת סודהסטרים מיקמה את המפעל הראשי שלה בעיר רהט שבנגב, והיא מעסיקה אלפי עובדים מהמגזר היהודי ומהמגזר הבדואי (גיוון והכלה); היא מייצרת מוצר ללא צורך בבקבוקי פלסטיק – מכשיר המייצר סודה בבקבוקים רב-פעמיים לשימוש חוזר (איכות סביבה); וכמובן יש ערך חיובי במוצר עצמו – הסודה, שבהשוואה למוגזים אחרים בשוק היא בריאה מאחר שהיא מכילה מים ומעט דו תחמוצת הפחמן. כלומר מדובר בחברה שמוכיחה תפיסת עולם המבוססת על אחריות תאגידית. עם זאת, לאחרונה נחקר מנכ"ל החברה לצד עובדים נוספים בחברה לגבי שימוש במידע פנימי לצורך רווחים אישיים. המנכ"ל נחקר על השקעות שעשה לכאורה על בסיס מידע שהיה נגיש רק לו ולבודדים נוספים בחברה.

כמובן, בשלב זה מדובר בחקירה בלבד, אך הניגוד בין היבטי הפעילות החיוביים של החברה לבין הממשל התאגידי בה – כבר מעלה תהיות ושאלות, בייחוד לאור הניסיון הרע, לצערנו, של מקרים רבים שאירעו בעבר בחברות אחרות. בסופו של יום, תפיסת עולם של אחריות תאגידית מובלת בידי ראשי החברה השומרים עליה, אבל תמיד נשאלת השאלה – מי שומר על השומרים? בהיעדר מערכת מספקת של הפרדת רשויות בחברה, כמו מנגנוני בקרה ודירקטורים מקצועיים ונטולי פניות, גם בחברות טובות עלולים להתגלות כשלים אתיים חמורים של אלו שהובילו את האחריות התאגידית, וזאת כתוצאה מממשל תאגידי לקוי בחברה.

על המחבר / המחברת

Avatar

דודי אילת

ד"ר. מנחה, מרצה וחוקר, האוניברסיטה הפתוחה והקריה האקדמית אונו.

16 תגובות

  1. עדן אלבז
    עדן אלבז אוקטובר 16 2019, 16:20
    מי יכול לתבוע את המנהלים והדירקטורים?

    כל אזרח?

    השב לתגובה
    • ד
      ד"ר דוד אילת אוקטובר 17 2019, 01:02
      תשובה לעדן

      שלום עדן.
      זו שאלה משפטית. לתביעה צריכה להיות בסיס,הווה אומר חייבת להיות פגיעה לכאורה כלשהי כטיעון לתביעה אחרת היא תידחה על הסף.
      אם יש פגיעה כזו לכאורה,אני מניח שכל אזרח יכול לתבוע כולל משקיע קטן במניות החברה שיכול להגיש תביע ייצוגית. בסופו של דבר זו כאמור שאלה מישפטית .

      השב לתגובה
      • אסף
        אסף אוקטובר 17 2019, 15:03
        מי יכול לתבוע

        לא כל אזרח יכול. כל נפגע יכול לתבוע. מי הנפגע? לרוב מחזיק בנייר ערך של החברה (לא משנה באיזה כמות ומאיזה סוג) רשאי לתבוע.

        השב לתגובה
        • דודי
          דודי אוקטובר 18 2019, 08:07
          תשובה לאסף

          תודה על ההערה אסף.
          אכן כל אזרח קטן ובתנאי שהוא מחזיק נייר ערך של אותה חברה.לא תמיד המשקיעים הקטנים מודעים לזכויות המשפטיות שלהם.

          השב לתגובה
      • מ.
        מ. אוקטובר 17 2019, 20:34
        אבל בעל מניות איננו כל אחד

        כל בעל מניות תמיד יכל לתבוע. השאלה אם גם אנשים מחוץ למחזיקי המניות והספקים והלקוחות יכול לתבוע?

        השב לתגובה
        • דודי
          דודי אוקטובר 18 2019, 08:15
          תשובה למ.

          חייבת להיות עילה מישפטית להגשת תביעה.אי עמידה בהתחייבות כלשהי של החברה או פגיעה מהותית אחרת.במיקרים של פגיעה באינטרס הציבורי כמו זיהום סביבה חמור או עבירה על החוק ברור שגם המדינה יכולה לתבוע.אל תשכח שמעבר להיבט המשפטי,השוק העיסקי עצמו קרי הלקוחות מענישים את החברה דרך ירידת ערך מניות ,ירידה במכירות ועוד.

          השב לתגובה
  2. יואב
    יואב אוקטובר 16 2019, 19:49
    הפרדת רשויות

    כשאין הפרדת רשויות בתאגיד,זה רק עיניין של זמן שהשערוריות יגיעו….

    השב לתגובה
  3. יוסי מצליח
    יוסי מצליח אוקטובר 16 2019, 20:30
    האם זאת נקודת מבט פילוסופית

    או שזה גם עומדעל בסיס חוקי?

    השב לתגובה
    • ד
      ד"ר דוד אילת אוקטובר 17 2019, 01:04
      תשובה ליוסי

      כל נושא המימשל התאגידי הוא נושא שמעוגן מישפטית בחוק. מעבר לזה יש לו היבט אתי וניהולי בהתנהלות החברה. כאשר יש בעיות אתיקה בדרך כלל זה מתדרדר להיבטים מישפטיים ואז רשויות החוק כמו הרשות לניירות ערך וכיו"ב ניכנסים לעובי הקורה ובודקים מישפטית נושאי הפרדת רשויות בחברה,ביקורת,ניגודי עיניים,אי גילוי נאות ועד העבירות החומרות ביותר.

      השב לתגובה
  4. תומר
    תומר אוקטובר 17 2019, 13:28
    כח משחית

    כוח משחית וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט.זה רלוונטי לכל ארגון ולכל מערכת עיסקית ,ציבורית או אחרת

    השב לתגובה
  5. הגר זליקובסקי
    הגר זליקובסקי אוקטובר 18 2019, 13:42
    הרבה מנהלים ודירקטורים

    לא מודעים עד כמה הם חשופים לתביעות של בעלי מניות. ותופעה זאת מתרחבת בשנים האחרונות.

    השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוקטובר 19 2019, 21:52
      תשובה להגר

      עקרונית ,יש צדק במה שאת טוענת.אם כי רבים מהדרקטורים מגינים על עצמם באמצעות ביטוחים של נושאי מישרה .ביטוח שיכסה מצבים של חבות אישית של נושאי מישרה בכירים.

      השב לתגובה
  6. דורי כהן
    דורי כהן אוקטובר 19 2019, 13:06
    עוד לא הבנתי את מחויבות החברה

    כלפי הציבור. איך זה בא לידי ביטוי.

    השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוקטובר 19 2019, 21:59
      תשובה לדורי

      שלום דורי
      הציבור הוא לא בעל עיניין מיידי בחברה אבל הוא יכול מאוד להשפיע על החברה ועל המוניטין שלה באמצעות הרשתות החברתיות וכיו"ב.
      חברות שמשווקות את עצמן כאתיות כלפי הקהילה יוצרות ציפיות להתנהגות כזו בפועל כלומר הציבור רואה בהן חברות שמתנהלות בצורה אתית(תורמות,לא פוגעות בסיבה וכיו"ב) החברה לא מחוייבת כלפי הציבור מעבר להתחיבויות משפטיות הקבועות בחוק אבל כן מחוייבת מבחינה אתית. הציבור לא ייתבע את החברה אבל יפיל אותה בכיכר השוק וברשתות החברתיות דרך ניפוץ המוניטין שלה דבר שיגיע גם ללקוחות שלה

      השב לתגובה
  7. שירי
    שירי אוקטובר 20 2019, 19:30
    כנראה שהפיתויים גדולים

    כל הזמן בהמוני דירקטוריונים הדירקטורים פועלים לטובת בעלי העניין הגדולים ולא לטובת רוב מחזיקי המניות שלכל אחד מהם אחזקה קטנה יחסית.

    השב לתגובה
    • דודי
      דודי אוקטובר 21 2019, 08:49
      תשובה לשירי

      זה נכון שירי. וזה בדיוק חלק מהבעיה שלא יודעים על זה ,עד שקורה משהו דרסטי ופילילי.
      בשביל זה בחברות ציבוריות יש גם דירקטור מטעם הציבור -השלה מי הוא,מה כוחו ומה המוטיבציות שלו

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!