JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

לא עד הסוף

טיפים מיועץ לכלכלת המשפחה לקובעי מדיניות הסגר

לא עד הסוף תמונה: Hmbr he.wikipedia.org
אוקטובר 10
19:30 2020

יועצים לכלכלת המשפחה עוסקים לא מעט במאזני הוצאות לעומת הכנסות. משפחות ואנשים בודדים המגיעים לייעוץ מוציאים יותר מגובה ההכנסות שלהם. לאורך זמן אי אפשר להוציא יותר מההכנסות, משום שכך מגיעים להתרסקות כלכלית. הפתרון הוא אחד משני דברים או שילוב של שניהם: הגדלת ההכנסות או הקטנת ההוצאות.

אם יש דרך להגדיל את ההכנסות, זהו פתרון קל יחסית. הקושי מתחיל בצמצום ההוצאות. המשמעויות של צמצום ההוצאות הן שינוי דפוסי החיים לדפוסים נוחים פחות וניהול מעקב מתמשך אחרי ההוצאות. אך כידוע, קשה לשנות הרגלים.

כשלמדתי בקורס ליועצים לכלכלת המשפחה נזכרתי בסיפור אמיתי על הודי עני ורעב שקיבל נדבה. רק בחלק מהכסף קנה מעט מזון. בשאר קנה פרח. הצרכים הכלכליים הם לא הכול גם כשאתה עני. צריך להשאיר משהו לנפש. זה בדיוק מה שאמרו לי המורים בקורס היועצים: כל עוד יש מספיק לצרכים הקיומיים, הניחו למשפחות להוציא איזושהי הוצאה לא גדולה שחשובה להן. הניחו להן לעשות זאת גם אם זה לא הצעד הטוב ביותר מבחינה כלכלית.

במשפחה אחת זה יכול להיות חוג לילדים (במקום עשרה חוגים קודם לכן). למישהו אחר זה יכול להיות לשתות קפה עם חברים בבית קפה. פעם בשבועיים או בחודש זה בסדר. פעמיים ביום – זו עלולה להיות טעות שתפיל את המשפחה כלכלית. אם זה מישהו שנהנה כמוני לשחק ברידג', שישחק פעם בשבוע במועדון תמורת תשלום צנוע. לא חמש פעמים בשבוע לפי שעה, כפי שנהג לפני התכנית לאיזון בין ההוצאות להכנסות.

ההוצאה הקטנה הזאת נותנת למשפחה מוטיבציה לעמוד בדרישות למען עתיד טוב יותר, שבו תצליח להוציא פחות מההכנסות, ואז תוכל להוציא יותר על הדברים שחשובים לה. ללא הסטייה הקטנה הזאת מהכללים הנוקשים, גדל מאוד הסיכוי שלא יצליחו לעמוד בקשיים במימוש יעדי ההוצאות. את ההוצאה הקטנה, החריגה, בשביל הנפש, גם אני מתיר למשפחות שמגיעות אליי לייעוץ. כמוני נוהגים יועצים רבים לכלכלת המשפחה.

חבל שאת העיקרון הפשוט הזה, שמבינים יועצים לכלכלת המשפחה ומבינים הודים עניים ובורים, לא הבינו קובעי המדיניות בסגר הקורונה הראשון בישראל. הדרישות היו קיצוניות ונוקשות. לא תמיד היה קשר בינן לבין הידבקות והדבקה במחלה. למשל עד היום לא הצלחתי להבין מדוע אני ואחרים היינו מנועים מלרוץ לבד בשדות ובדרכי עפר שבהם אין אנשים. מדוע אחרים היו מנועים מרכיבת יחידים על אופניים או מגלישת גלים יחידנית, רק משום שהמרחק מהבית היה גדול ממרחק שרירותי כלשהו. את הדרישה שהורה לילדים קטנים יצא מביתו רק עם ילד אחד בלבד – את זה אפשר להגדיר, במקרה טוב, כשילוב של בורות, טיפשות ורשעות.

כמו שבכלכלת המשפחה, כשלוחצים יותר מדי המשפחה עלולה לוותר על עמידה ביעדי האיזון התקציבי ולהוציא הרבה יותר, כך הנוקשות חסרת ההיגיון בסגר הראשון הייתה מהגורמים לאי עמידה בתקנות ובדרישות בסגר הנוכחי.

על המחבר / המחברת

אבי רוזנטל

אבי רוזנטל

עורך מדור: ברידג'. מורה וכותב מאמרים בירחון הישראלי לברידג'. יועץ ומאמן לכלכלת המשפחה. מוסמך בפסיכולוגיה ובוגר בסטטיסטיקה ובפסיכולוגיה. בעבר: יועץ, מרצה ומנהל במערכות מידע (IT).

5 תגובות

  1. אלינור
    אלינור אוקטובר 11 2020, 18:54
    היום התפטרה מנכלית משרד האוצר

    זאת שהשר הנוכחי מינה אותה לפני כמה חודשים. בצמרת המשרד כבר היו כמה התפרעויות. האם זה לא מעיד על עיוות בשיקולי השרים כאשר הם באים למנות בכירים? מה שמנחה את הממשלה בעת צרה זו אלו הם שיקולים אישיים משיקולים פוליטיים.

    השב לתגובה
    • שמחה
      שמחה אוקטובר 12 2020, 11:07
      גם היא הבינה את הבעיה הקשה שלנו

      ואולי היא קראה את המאמר שלך

      השב לתגובה
  2. נאוה מרגלית
    נאוה מרגלית אוקטובר 13 2020, 19:02
    ובכל זאת שונה ניהול משפחה

    מניהול מדינה

    השב לתגובה
    • אבי רוזנטל
      אבי רוזנטל Author אוקטובר 13 2020, 21:30
      עקרונות פשוטים

      נאוה מרגלית, תודה על תגובתך
      יש עקרונות פשוטים שישימים ברמות ניהול שונות.
      לא ליצור לחצים חסרי היגיון ותכלית הוא אחד מהם.

      השב לתגובה
  3. נ
    נ אוקטובר 15 2020, 13:18
    אתה תמיד קושר יפה בין תחומים

    בין אנשים
    בין תקופות
    מעניין

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור