JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

ללמוד תמיד טוב (2)

סיוע ללימוד ולהכשרה מקצועית

ללמוד תמיד טוב (2) ד"ר אליהו בורוכוב
נובמבר 13
09:30 2020

בפרק הקודם הצגתי עובדות על שיפור הכנסה של אנשים באמצעות השכלתם, אני רוצה להתמקד הפעם בלימודים ככלי חשוב להכשרה מקצועית.

אחת הדרכים החשובות להגביר את הצמיחה הכלכלית ולהעלות את פריון העבודה בארץ היא להגדיל את מספר הלומדים מבין "הבלתי מועסקים", כדי שיכשירו את עצמם לעבודה במקצוע שיש בו עבודה מכניסה. כמו כן יש להעלות את מספר העובדים בעלי השכלה ומקצוע שיעברו השתלמויות וקורסים כדי לעדכן את הידע שלהם במקצוע שבו הם עובדים, או להרחיב את השכלתם וללמוד גם נושאים בתחומי ידע אחרים.

הכשרה מקצועית נחוצה ביותר לאנשים בעלי השכלה מועטה. בשנת 2018 היו במדינה למעלה מ-100,000 עובדים שכירים שלמדו רק 8 שנים או פחות, למשל עולים מברית המועצות ומאתיופיה שלא למדו עברית. חלק מהם עובדים כשומרים וכמאבטחים בכניסות לקניונים ולחניונים, לבתי ספר ולגני ילדים, ושכרם נמוך מאוד. חלק מהנשים באוכלוסייה הזאת עובדות כמטפלות, בניקיון וכעוזרות בגני ילדים, לרוב במשרה חלקית. חלק מאלה שהשכלתם מועטה הרימו ידיים והפסיקו לחפש עבודה. בסטטיסטיקה הם נחשבים כמי שפרשו מכוח העבודה. עם זאת, יש מחסור בעובדים במקצועות שיכולים להתאים לחלק מהם, אבל כדי לחבר בין האנשים ובין מקומות העבודה צריך הכשרה מקצועית מתאימה.

לדוגמה במשק חסרים נהגי משאיות ואוטובוסים. בין המעסיקים של נהגים, למשל חברת "דן", יש שמציעים הכשרה מקצועית על חשבונם. המקצוע דורש מיומנויות מסוימות וכישורים שלא מצויים בידי כל אדם, לכן העבודה לא מתאימה לכל אחד. יש עוד מקצועות בתעשייה, בשירותים ובבניין שיש בהם מחסור בעובדים.

כדי לאתר את המקצועות האלה ולהקים תכניות הכשרה מקצועית מתאימות, וכדי שהתכניות יצליחו, דרוש שיתוף פעולה בין המעסיקים, שחסרים להם עובדים, לממשלה. דרושה נכונות של הממשלה לממן, לפחות באופן חלקי, את התכנית, ומוכנות של המעסיקים לקלוט את המתלמדים לאחר ההכשרה ולתת להם הכשרה מעשית. משרד ממשלתי מתאים כמו משרד  העבודה והרווחה צריך לקבל תקציב מספיק כדי להקים צוות שיעסוק בנושא הזה בלבד, להעסיק עובדים שיאתרו מעסיקים מתאימים ולממן השתתפות במימון תכניות כאלה. לכאורה אושר תקציב בסך 275 מיליון שקל למטרה הזאת, אבל התקציב הזה תקוע באוצר מסיבות תמוהות.

לעומת זאת, בתחומי ההכשרה המקצועית עבור עובדים ברמות השכלה גבוהות יותר קיימות תכניות לימוד רבות להכשרה מקצועית. שירות התעסוקה מציע בחינם קורסים דיגיטליים קצרים, שאורכם בין שעות ספורות ליומיים, בנושאים רבים – למשל פוטושופ, תכנות בשפת VBA, פרסום בפייסבוק ועוד. יש גם קורסים שאורכים מספר שבועות, למשל מפעילי מכונות דפוס דיגיטליות, טפסנות וברזלנות, חשמלאות ועוד.

קיימות אפשרויות רבות במכללות ובמוסדות אחרים. כמה דוגמאות: רשת "אורט", שכוללת מגוון בתי ספר תיכוניים, ומצד שני מכללות אקדמיות להנדסה, שכוללות גם מגמות להכשרת הנדסאים במקצועות נדרשים, כמו הנדסת אלקטרוניקה, הנדסת חשמל, הנדסת תוכנה, הנדסת תעשייה וניהול, אדריכלות, ביוטכנולוגיה ועוד. קיימים גם גורמים עסקיים שמכשירים עובדים, למשל יבואני רכב מכשירים עובדים עבור המוסכים המורשים שלהם.

האוניברסיטאות והמכללות מקיימות מספר רב של קורסים והשתלמויות קצרות וארוכות כדי לעדכן ולשדרג את הידע של עובדים בעלי השכלה אוניברסיטאית, למשל השתלמויות וקורסים לרופאים ולעורכי דין. תכניות לימוד רבות מיועדות למורים, שעל פי הסכמי העבודה עם המעסיק – הממשלה – מחויבים להשתלם וללמוד. במסגרת כזאת מורים רבים יוצאים לשנת שבתון, ובשנה זו משלימים תואר אקדמי שני. ידיעה מעודדת בתחום הזה היא על גידול בהיקף של 25% במספר הנרשמים ללימודים באוניברסיטאות בשנת תשפ"א.

לעומת זאת מדאיגה האמירה של יו"ר התאחדות הסטודנטים שלומי יחיאב שבגלל מצבם הכלכלי הגרוע של הסטודנטים, רבים מהם ייאלצו לנשור מהלימודים. לדבריו 75% מן הסטודנטים שעבדו בשנה שעברה לפני פרוץ מגפת הקורונה, פוטרו או נמצאים בחל"ת. ההשלכות של מגפת הקורונה על יכולת המימון של סטודנטים שהתכוונו להסתמך על שכר מעבודה, ואיתן השלכות אחרות של המגפה, עלולות להגדיל את האי-שוויון הכלכלי בשנים הבאות.

ידיעה מעודדת: פרופסור יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, מתכוונת להביא לאישור את פתיחתה של מסגרת לימודים ל"מיקרו תואר", בהיקף של כשליש מחומר הלימוד של תואר אקדמי. אוניברסיטת תל אביב כבר הודיעה שהיא תציע קורסים כאלה בפקולטה להנדסה, שיש בה מחלקות להנדסת אלקטרוניקה וחשמל, ובפקולטה למדעי הרוח במחלקה ללימודי מזרח אסיה, שבמסגרתה מלמדים סינית וקורסים רבים על סין, יפן והודו. המחשבה היא שאחרי שילמדו מיקרו תואר כזה הבוגרים יוכלו לעבוד במקצוע. בהמשך יוכלו להשלים את הלימודים לתואר מלא.

לסיכום: אם אתם רוצים לשפר את היכולות המקצועיות שלכם או לעדכן אותן, עומדות לרשותכם אפשרויות רבות.

תקנו אותי אם אני טועה.

על המחבר / המחברת

אליהו בורוכוב

אליהו בורוכוב

עורך מדור: שוק ההון. ד"ר לכלכלה. הרצה בעבר באוניברסיטאות. יעץ למשרדי ממשלה, רשויות מקומיות וחברות מסחריות. חיבר ספרים בתחום הנדל"ן.

4 תגובות

  1. נפתלי בלום
    נפתלי בלום נובמבר 13 2020, 11:28
    הבעיה היא יותר יסודית

    ההכשרה המקצועית בישראל, בראשית הדרך הלימודים, היא ברמה נמוכה עד לא קיימת. תשוו למשל למדינות מתקדמות כמו גרמניה או סקנדינביה ותבינו. לא כולם צריכים לרכוש ידע אקדמי. לא פחות חשוב למדינה שתהיה בה מערכת הכשרה מקצועית טובה, רצינית, מורחבת היקף.

    השב לתגובה
  2. מאיר
    מאיר נובמבר 15 2020, 11:40
    המאמר לא נכון גם לגבי העבר.

    חשמלאות – קורס של כמה שבועות? טעות אחת מני רבות במאמר. מקצועות עבר נמחקים, מקצועות חדשים נוצרים, אלא שמעבידים מעוניינים בכלבויניקים ולא במשכילים צרי אופק לימודי. החכם לומד כמה מקצועות, כמה תחומים, לא בהכרח אקדמיים. רק עם מיגוון – שורדים.

    השב לתגובה
  3. הגר עוזיאל
    הגר עוזיאל נובמבר 16 2020, 18:58
    הכותרת אומרת הכל

    תמיד טוב ללמוד
    אפילו בדרך השלילה.

    השב לתגובה
  4. ל.
    ל. נובמבר 17 2020, 17:21
    אני מכיר את ההכשרה המקצועית בגרמניה

    נהדר למשתלמים, טוב מאוד למדינה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור