JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

פריון גבוה פריון נמוך

חישובים שונים של פריון העבודה בישראל

פריון גבוה פריון נמוך דוד לגזיאל
ספטמבר 26
11:47 2014

מה מצב פריון העבודה בישראל? עד כמה ישראל יעילה? ובכן, מסתבר שהתשובה תלויה בעמדת המציג, כי הפריון יכול להיות גבוה או נמוך לפי בחירה. זוהי הסוגייה שאינה עולה לדיון ציבורי כלל, וזו באמת הנקודה המטרידה.

לפני זמן לא רב נתקלתי בכתבה מעניינת הנוגעת בפריון העבודה בישראל. בכתבה צוין כי במדרג פריון העבודה של ה-OECD ישראל מדורגת במקום ה-15 מתוך 165 כלכלות העולם. הנתון הזה הדהים אותי מאחר שעד אז תמיד קראתי על בעיית הפריון בישראל ועל חומרת מצבנו ביחס לעולם המפותח. כדי לוודא שזיכרוני אינו מטעני חיפשתי כתבות קודמות בנושא, ואכן מצאתי מספר לא מבוטל של כתבות שעסקו בבעיית פריון העבודה הנמוך בישראל. מאחר שלכאורה מדובר בבעיה לא קטנה, החלטתי לבחון את הנתונים.

כל הכתבות התבססו על מקורות אמינים: דו"חות של ה-OECD, של בנק ישראל ושל מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל. בבחינה לעומק התגלה שהנתונים זהים, ולכן לא הם מקור הבעיה, אלא דווקא הניתוח וההצגה שלהם. ה-OECD מציג גרף שמתייחס לפריון העבודה במדינות העולם בשנת 2011, וממנו מתקבלת תמונת מצב מרשימה שבה ישראל מדורגת גבוה ומקדימה את קנדה, את יפן ואת בריטניה. לעומת זאת, אם ניקח את נייר מדיניות 2013.05 על פריון העבודה בישראל של מרכז טאוב, כבר בתקציר נמצא קביעה שפריון העבודה בישראל הוא מהנמוכים בעולם המפותח. בתרשים 5 באותו הדו"ח מוצג גרף שבו ישראל מדורגת נמוך מקנדה, מיפן ומבריטניה. לכאורה יש כאן סתירה. ישראל מדורגת מעל אותן מדינות ומתחת להן בעת ובעונה אחת. למעשה, הפתרון פשוט למדי. ניתן לחשב פריון עבודה בכמה דרכים – הראשונה באמצעות חישוב של התמ"ג לשעת עבודה, וכך נעשה בדו"ח של מרכז טאוב, והאחרת, המשמשת בדו"ח ה-OECD, לפי התמ"ג למספר המועסקים. מאחר שמדובר בשני חישובים שונים, המסקנות בהתאם.

אם כך, מדוע הפריון לפי שעת עבודה נמוך? הדו"ח של מרכז טאוב מציג הסברים אחדים, אבל סיבה פשוטה אחת לא הודגשה – בישראל עובדים שעות רבות יחסית לעולם המפותח. בתרשים 2 בדו"ח ניתן לראות שבמדינות ה-G7 מספר שעות העבודה הממוצע יורד בעקביות מאז 1970. מנגד, בישראל החלה עלייה במספר שעות העבודה ב-1990. אמנם עלייה זו נעצרה, אך בכל זאת, כיום אנו עובדים יותר שעות בממוצע לעומת 1990. בבחינת השינוי בפריון לפי שעות עבודה ובהשוואה בין ישראל למדינות ה-7G, נראה שההתחלה הייתה מבטיחה, אבל לאט לאט נוצר פער, ופער זה התעצם בדיוק ב-1990. במדינות ה-7G המשיך הפריון לשעת עבודה לעלות, אך בישראל הוא ירד.

מובן שזוהי רק תיאוריה ואין כל דרך להוכיח שהורדת מספר שעות העבודה תשפר את הפריון. עם זאת, האם התפוקה שלנו באמת תרד אם נוריד שעת עבודה ביום? או שנהפוך ליעילים יותר וגם נפנה זמן לפנאי ולמשפחות? מהבחינה הזו, יכול להיות שההצעה לקצר את שבוע העבודה בישראל תשרת את המטרה מכיוון שהמהלך יעניק יותר פנאי לאוכלוסייה הכללית, וכתוצאה מכך תגבר הצריכה הפרטית של מגזרים רבים באוכלוסייה וישתפר מצבנו הכלכלי.

 בדו"ח ה-OECD יש נדבך שחשוב להבין. יש מדינות שבפירוש מובילות את הדירוג שמוצג בגרף, ביניהן קטאר ועומאן. האם מדינות אלה אכן חדשניות יותר או יעילות יותר מארצות הברית? נראה שלא. הכלכלות שלהן מבוססת על נפט ועל גז טבעי ומספר המועסקים בהן נמוך מאחר שהאוכלוסייה שלהן קטנה מלכתחילה. נתון זה משפר פלאים את דירוגן במדד של ה-OECD לעומת כלכלות מתקדמות דוגמת ארצות הברית, צרפת וגרמניה. באופן דומה, ייתכן שהנתון הנוגע למדינת ישראל מוטה כלפי מעלה עקב השתתפות נמוכה בשוק העבודה וכלכלה שחורה.

להערכתי, אין אמת אחת בנושא זה. באופן כללי, הצורך לייצר דירוג אשר יהווה מדד אובייקטיבי לאיכות המדינה ולכלכלתה הוא מובן, אך ככל הנראה נדון מראש לכישלון. הנקודה המהותית שנובעת ממצב שכזה היא שהמציאות מורכבת מידי מכדי שנוכל לשקלל את כולה לכדי מספר אחד ודי. אמנם התייחסות למציאות מורכבת אינה מייצרת כותרות גדולות ובהחלט מקשה את העבודה העיתונאית, אבל לפחות היא מדויקת.

על המחבר / המחברת

Avatar

דוד לגזיאל

תלמיד לדוקטורט בתורת המשחקים באוניברסיטת תל אביב.

2 תגובות

  1. שאולי
    שאולי ספטמבר 28 2014, 03:23
    יש את זה ביותר גאון

    כתוב טוב וקולח.

    השב לתגובה
  2. רועי
    רועי ספטמבר 29 2014, 02:50
    מעניין, תודה!

    מקווה שאתה כבר עובד על הכתבה הבאה

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור