JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

אין כל חדש תחת השמש

גלגוליו של מס

אין כל חדש תחת השמש פרופ' זיו רייך
אוגוסט 19
08:30 2015

מעמד הביניים הוא הנושא העיקרי בנטל המסים, וגזרות חדשות מוטלות עליו השכם והערב. מסים הוטלו עוד מימי קדם על מנת לממן את הגוף השלטוני הנותן מגוון שירותים לאזרחים – ביטחון, תעבורה, השכלה וכדומה.

לנטל המס כמה יעדים:

לכסות את תקציב המדינה – ברור כי ללא מסים לא ניתן לתת שירותי ביטחון, חינוך, תשתיות ועוד. הכסף הנכנס מהמיסוי אמור לכסות את כל העלויות השלטוניות.

יעד כלכלי – המדינה מחפשת הצדקה כלכלית לגביית מסים משום שלדידה תשלום המס מתחלק בצורה המועילה בסופו של דבר לכלכלה.

בבסיס גביית המסים עומדת הבנה שלמעשה היעד הוא כלכלי. החוק, כדוגמת חוק עידוד השקעות הון, על סעיפיו השונים מאפשר מסלולי הטבות מס ומענקים לחברות שתשקענה בתעשיות מסוימות באזורים מסוימים וזאת במטרה לעודד תעסוקה והשקעות.

יעד חברתי – לאורך הפסיקה בדיני המסים עומד היסוד החברתי: שוויון ועזרה. אותו יסוד מתחיל בשיעורי המס, בניכויים ובהטבות. כמו כן קיימים שיקולים חברתיים כגון ניכוי מס גדול יותר למשפחות שיש להן יותר ילדים; הטבות לאמהות חד-הוריות, לעולים חדשים, לחיילים משוחררים. כלומר אלו שיקולים מטעמים חברתיים העוזרים לאנשים שלא יכולים לפרנס את עצמם באופן מלא.

יעד חברתי גיאוגרפי – לעודד התיישבות בהתנחלויות וביישובים בצפון ובדרום.

המס הקדום ביותר נקרא "מס אוויר". בשנת 1400 לפני הספירה נדרשו תושבים בצפון אפריקה לספק לראש השבט זהב, שנהב ועצים כאות תודה על האוויר שהם מורשים לנשום.

כבר בתנ"ך מוזכר מס קדום נוסף – מס גולגולת – מס בסיסי שהוטל בסכום קצוב לכל ראש מבלי להתייחס להכנסתו או לעושרו של אותו ראש. זוהי, אגב, דוגמה למס בלתי-צודק.

בהמשך, חוקק המס האחיד – מס המוטל בשיעור זהה על כל נישום ונישום. מאחר שההכנסה בקרב העניים היא ברובה לצריכה ומיעוטה לחיסכון, תהיה השפעת המס עליהם שונה מאשר על העשירים – שאצלם תיפגע רק "הקצפת". זהו מס לא שוויוני משום שאין ערכו עבור אדם עשיר שמרוויח כסף רב, כדוגמת ערכו עבור אדם עני שמרוויח מעט. המס האחיד אינו צודק מכיוון שהוא מיטיב אך ורק עם בעלי היכולת.

ברבות הימים הוגדר המס הרגרסיבי – מס זה שיעורו יורד עם עליית ההכנסה, ואף הוא מיטיב עם העשירים ופוגע במעוטי היכולת. מס זה אינו מתחשב בהכנסתו של הנישום משום שהוא מתעלם מיכולת התשלום שלו.

בישראל המס הנו פרוגרסיבי – מס ששיעורו עולה עם עליית רמת ההכנסה. ככל שההכנסה גבוהה יותר, כך הנישום "תורם" יותר לאוצר המדינה.

נראה כי הגזרות המוטלות על הנישומים חדשות לבקרים מחזירות אותנו שוב לשנת 1400 לפני הספירה ל"מס אוויר" במטרה לספק לראש השבט "זהב, עצים וכדומה", וזאת כאות תודה על האוויר אותו הנישומים מורשים לנשום.

על המחבר / המחברת

זיו רייך

זיו רייך

עורך מדור חשבונאות ומיסים. פרופסור חבר מקצועי. רו"ח. דיקן בית הספר לביטוח במכללה האקדמית נתניה. יו"ר ועדת השקעות של שלמה חברה לביטוח. מומחה מטעם בית המשפט בנושאי ביטוח, חשבונאות, מיסים. בעבר כיהן בדירקטוריונים רבים, וכנשיא איגוד המבקרים הפנימיים.

2 תגובות

  1. מרדכי מ.
    מרדכי מ. אוגוסט 19 2015, 09:53
    אנלוגיה יפה

    גם אני חושב שאנחנו הולכים אחורה

    השב לתגובה
  2. אזרח רגיל
    אזרח רגיל אוגוסט 23 2015, 12:15
    הישראלים הם פשוט פראיירים

    והדבר העצוב הוא, שהם חושבים שהם לא כאלה.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בכלכלה

יתר המאמרים במדור