JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

משחקים, ערכים ובחירתה של סופי

לא ייתכן לימוד אמתי של ערכים מבעד לצג מחשב

משחקים, ערכים ובחירתה של סופי פרופסור יהושפט גבעון
יוני 24
09:30 2016

באחד האמשים השתתפתי בסמינריון החוגי של התכנית "טכנולוגיה בחינוך" לתואר שני בחינוך. תכנית הסמינריון הייתה עשירה: הרצאת אורח מרכזית, פעילויות ב"משחקי תפקידים", הרצאות נלוות של מפתחי משחקים ופאנל מסכם. נכחתי רק בהרצאות ובסיכום.

הרצאתו של האורח דייויד גיבסון, פרופסור מאוניברסיטה אוסטרלית, חשפה כמה סוגיות חשובות. בתחילה הן נראו לי כסוגיות נפרדות, אבל בחשיבה נוספת הן התגלו כהיבטים שונים, כהשלכות שונות של אותה מוטציה חינוכית.

סוגיה 1: האם משחקים בכלל, ומשחקים ממוחשבים בפרט, יכולים ללמד ולהעשיר? יכולים ללמד ערכים?

האם תוכנה יכולה ללמד משהו? נניח שהייתה זו פליטת מקלדת, וכוונת המחבר הייתה לשאול: האם בעזרת משחקים ניתן להקנות-ללמד ערכים או להשפיע על סולם הערכים של המשתמש בהם?

סוגיה 2: המרצה הציג שקף ובו רשימה של חמישה פריטים שלהם הוא קרא "מושגים" או "רעיונות".

המרצה הציג כאן התנהגות נפוצה בקרב אנשי החינוך – למעשה הם אינם טורחים להבחין בין ישויות לשוניות (מילים, מונחים, טקסטים, תווים, וכדומה) לבין התוכן שהן אמורות להביע (מושגים, רעיונות). מדובר בתופעה שכיחה המלמדת על תפיסתם של אנשי החינוך הרואים בנכתב את התוכן.

סוגיה זו מזכירה לנו, כמובן, את טענתו של מקלוהן (כותרת הפרק השני של ספרו מ-1964 על הבנת המדיה): המדיום הוא המסר. אם המדיום הוא הלשון או אמצעי הכתיבה וההצגה (במקרה דנן, המילים שבשקף) אזי הוא התוכן (המושגים המובעים בעזרת אותן מילים). ההבחנה בין מילים לתוכנן, הבחנה שאליה היו מודעים היטב הוגי הדעות מאפלטון, למשל בדיאלוג "פיידרוס", ועד הסכולסטים, למשל תומאס מאקינס, היא נושא שצריך להיות נדון במסגרת ההתמודדות הגלובלית עם קשיי התלמידים שלנו בכתיבה ובקריאה. רוב המצטטים את מקלוהן מעידים על פגמי הקריאה שלהם. לסוגיה זו של זיהוי הטקסטים עם תוכניהם בדיון על כישורי ההבעה אתייחס בהמשך.

מובן שאם מונח ומושג הם דברים זהים, אזי נוכל לסבור שתוכנה יכולה להכיל ערכים אתיים, כמו שיש הסוברים שבסיסי נתונים מכילים מידע, תכנים וידע. אם תוכנה מכילה ערכים אתיים, הרי היא יכולה להציג אותם באופן מפורש וגלוי. אם נוכל להציג ערך אתי באמצעות תוכנה, נשיג הישג עצום. המשתמש בתוכנה יוכל לצפות בערך ללא תיווך, ללא מורה, ואין שום סיבה שתמנע ממנו את אפשרות למידת הערך. אמנם התוכנה לא תְּלמד, אלא רק תעמיד בפני המשמש את הערך, אבל הוא יוכל לצפות בו ולהסיק את מסקנותיו.

למה הדבר דומה, לאפשרות שתוכנה תוכל להציג בפני תלמידים את המספרים. כמה קשיים היו נחסכים מתלמידינו אם יכולנו להציג בפניהם את המספרים עצמם ולא רק ייצוגים פורמליים שלהם באמצעות סְפרות ושיטות ייצוג מסובכות כמו בסיס וכדומה, או המחשות יצירתיות שלהם.

סוגיה 3: האם משחק שבו המְשחק נדרש להכריע בברירה שבין שתי חלופות רעות הוא משחק שיכול ללמד את הילד ערכים אתיים?

לשם הצגת הבחירה בין שתי חלופות רעות הציע המרצה שנדמיין את עצמנו כנהגי רכבת המגיעים לצומת, שבו התפצלות לשני מסלולים, נסיעה בכל אחד מהם תביא להריגת בני אדם שצועדים על המסילה ולא יספיקו להימלט. זוהי דילמה טיפוסית כביכול לדילמות מוסריות רבות: בחירה בין הפח ובין הפחת. התגובה המידית שלי הייתה "בחירתה של סופי", ולהלן אפרט את השלכותיה.

אם יש הקבלה בין בחירתה של סופי לבחירה המוכתבת במשחק, אזי נשאלת כמובן השאלה, מי הם המקבילים למפלצת נאצית שכפתה על סופי את הבחירה הנוראה? נניח שההקבלה איננה נאותה, אבל עדיין מתעוררות כאן כמה שאלות, מעבר לשאלת המסר האתי המובע בעצם יצירת משחק שכזה והצגתו לתלמידים ככלי חינוכי.

דאגלס ראשקוף, בספרו "תכנתו או שתתוכנתו" (שאותו תרגמתי לעברית, ואשמח לשלוח את הקובץ לכל מתעניין) מקדיש את הפרק השלישי לבעיית הבחירה. לטענתו, בחירה היא תכונה בסיסית של העולם הדיגיטלי, והוא ממליץ: "תמיד את רשאית לבחור ב'אף אחת מהחלופות דלעיל'". באופן מטפורי ניתן להצהיר שהעולם הספרתי הוא מערך של דילמות, המיוצגות בספרות 0 ו-1.

מרוב אמוציות לא שמתי לב האם אחד המשתתפים בסמינריון הציע לנהג הקטר פשוט לבלום את הרכבת, או למשחק במשחק לא לגעת בשום ממשק… אני הצעתי לכבות את המחשב.

כשחשבתי על הבעיה הזו שמתי לב לכמה דברים נוספים.

לואיס קרול, בעקבות "מה שהצב סיפר לאכילס", היה בוודאי מביא את הצב כדי להראות לנו שלא תיתכן הכרעה בדילמה בכלל. שהרי כדי להכריע בין חלופה A ובין B, נקרא לפעולה זו C, צריך להכריע בין C, ובין לא-C, והרי לנו חלופה נוספת, וכך הלאה וכך הלאה. אף שהדבר נשמע כמו פלפול לוגי עקר, זה מוכיח שבהכרעות אתיות אי-אפשר להיות מנותקים מההקשר.

רק רובוט יכול לפעול באופן מנותק מההקשר, ובמידה רבה, אפשר לאפיין פעילות של מְשחק כפעילות שבה עולמו של המשְחק (בעבר השתמשו במונח "עולמון" או "עולם-זוטא" כדי לתאר עולמות כאלה כשהם מתוכנתים) מנותק במידה רבה מהעולם הממשי שבתוכו הוא שקוע. לכן רובוטים לא יכולים ללמד אתיקה או ערכים. לכן, תנאים של טבילה, התעסקות מלאה, התרתקות, הנדרשים ומופיעים במשחקים, כאשר הם מתקיימים בנפרד מהחיים, מונעים מאתנו ערכים. לכן, התופעה שבה מכשירים (בהשפעתם הנדיבה של בוגרי מיטב האוניברסיטאות בפסיכולוגיה/בשיווק שהתמחו בקפטולוגיה) לוכדים את תשומת הלב של המשתמשים בהם, איננה תופעה שצריך לקנא בה, אלא לגייס את מיטב כישורי החינוך שלנו כדי לחסן את ילדינו מפניה.

ריצ'ארד פיינמן, שהיה מגדולי מורי הפיזיקה של המאה ה-20, הצהיר בהרצאתו המפורסמת על יושרה אקדמית שיושרה אקדמית היא דבר שלומדים באוסמוזה, בשיטת הפעפוע. הוא לא היה מעלה על דעתו שמכונות (או נוסחאות) יכולות להמחיש לבני אדם מה זאת יושרה אקדמית, או מהי אתיקה מקצועית. כאשר הדבר אכן מתבצע כך, הלומדים יכולים לתפוס מיד שלא ניתן להפריד את המעשה האקדמי מהדילמות האתיות הכרוכות בו ומהמציאות. הניסיון "ללמד ערכים" מבעד לצג, מונע מהתלמידים מלהבין את הערכים לפי מהותם.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

13 תגובות

  1. סטודנטית
    סטודנטית יוני 24 2016, 13:01
    קראתי פעמיים

    קורפל המליץ
    היה לי קצת קשה אבל בסוף הבנתי
    אני מסכימה למסקנות שלך
    תודה

    השב לתגובה
  2. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון יוני 27 2016, 23:47
    תודה

    מצטער על הקושי וכל הכבוד שלא ויתרת.

    השב לתגובה
  3. גיימר
    גיימר יוני 28 2016, 10:44
    חולק עליך

    אם יש משחק שמלמד אותך כל הזמן לירות ומה שיותר בכל מה שזז – ברור שזה משפיע על ההתנהגות של אותו בחור כשהו מגיע לצבא

    השב לתגובה
  4. מפ
    מפ יוני 29 2016, 21:59
    היה פעם טוב, אבל אולי הטוב של היום - הוא מסוג אחר?

    ההבדל בין פילוסופיה בכל תחום ובין הפרקטיקה נובע מהרצון האינסופי לחקר אקדמי על כל דבר . כשהסברתי בעבר שכל תאוריות הניהול הלכאורה מודרניות נמצאות זה מכבר בתנך – גיחכה האקדמיה, עד שהצגתי דוגמאות, ועד שהוכחתי איך המחקר האקדמי פיצל 7 תאוריות סבסיסיות למאות תאוריות "בלעדיות". הפרקטיקה שונה. צא וראה סטודנט שיוצא מהאקדמיה, שלימדה אוו תאוריה, ומגיע לשדה הקרב, לעולם האמיתי שכבר מזמן שכח את התאוריות שנלמדו. צריך ללמד מציאות , לא רק הסטוריה.

    השב לתגובה
  5. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון יוני 29 2016, 22:03
    ואתה קורא לזה למידה???

    מעניין שאתה קורא לגרפיקה יריות. נכון שילדים מגיבים על מציאות מפוברקת כאילו היא חלק מההתנסות במדיה, אבל כפי שטען מקלוהן, אי הבנת המדיה היא ההופכת אותן למשפיעות. כלומר מי שלא מבין את המדיה צפוי להיות מושפע מהמדיה. אז במה אתה חולק עלי??

    השב לתגובה
  6. מפ
    מפ יוני 29 2016, 22:03
    האקדמיה מזלזלת באקדמיה, כך כוחות ההוראה

    בעניין זילות האקדמיה כדאי לקרוא ריכוז מאמרי עיתונות – אולי אתר לא מעוצב או לא מתאים לטעמו של מאן דהוא- אבל התכנים מראים את הדעה על הממסד, ואת הזלזול של בממסד באקדמיה, אולי בגלל זילות האקדמיה עצמה -בעצמה. http ://google.wixsite.com/taliacademy

    השב לתגובה
  7. ו
    ו יולי 07 2016, 16:43
    ערכים גם לא לומדים מספר

    אלא מתרגול עקרונות בשטח

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון יולי 11 2016, 21:31
      ערכים, תכנים וטקסטים

      נכון בהחלט. הספר הוא אמצעי ולדעתי, ללא הנחייה של מורה, אי אפשר ללמוד ערכים, לא מספר ולא משום אמצעי ובוודאי לא משום אמצעי טקסטואלי המחייב את ייצוג התכנים בעזרת אותיות או תווים.
      ערכים הם דוגמה ראשונה שצריכה לעלות על דעת המורים לתכנים חשובים שאינם ניתנים לייצוג מלא בטקסטים.

      השב לתגובה
  8. מיכל רימון
    מיכל רימון יולי 17 2016, 20:01
    האמצעי לא חשוב

    אם בונים אותו נכון אפשר להשיג באמצעותו גם הקניית ערכים. אין בלעדיות לדרך אחת דוקא.

    השב לתגובה
  9. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון יולי 18 2016, 13:35
    למיכל, כדאי לדייק

    מצטער, תוכנה זו תוכנה זו תוכנה. ושם תוכנה לא יכולה להקנות בעצמה תכנים שלא ניתנים לייצוג מלא על-ידי תווים. הסיבה לכך היא טכנית: כל תוכנה מוגדרת רק על-ידי תווים. לכן הצורך במתווך אנושי (במורה) הוא התנאי ההכרחי כאן יותר מאשר "בנייה נכונה" של תוכנה.
    גם אין כאן "בלעדיות לדרך אחת דווקא" אלא ההיפך בדיוק. לגבי ערכים יש הרבה דרכים אבל הדרך התווית חונקת אותם ומדללת אותם.
    לדעתי, הניסוח שלך לא מדגיש את הדברים החיוניים ומסתיר את המציאות הספרתית (הדיגיטלית) מדעת הקורא.

    השב לתגובה
  10. תהל
    תהל אוגוסט 18 2016, 15:44
    למרות שזה התחום שלי אני חושב אחרת ממך

    משחק מול מחשב יכול להביא את הגולשים לפעולות ערכיות ממשיות

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון אוגוסט 18 2016, 21:54
      מה לעשות,

      אתה מאמין באמונה אלילית של ימינו: המחשב לפי אמונה זו יכול להביא ויכול לגרום ומה עוד. זאת איננה רק אמונה אלילית, אלא אמונה שקל להפריכה באמצעות עובדות. ורבים גילו עובדות שמפריכות את האמונה הזו, אבל, מתעלמים מהם. כך תאמין שמחשב, ללא תיווך של מורה אנושי, "יכול להביא את הגולשים לפעולות ערכיות ממשיות".

      השב לתגובה
  11. שומר על אלמוניות
    שומר על אלמוניות ספטמבר 05 2016, 01:48
    שמרנות של הדורות הקודמים

    עיניים להם ולא יראו כי העולם השתנה ואין יותר דיבורים ובטח חא חומר מודפס. הכל במחשב!!!!!!!!

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בIT

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!