JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חינוך
  •  » האם אנו מצפים שילדינו כולם יהיו מדענים?

האם אנו מצפים שילדינו כולם יהיו מדענים?

על חשיבותה של השכלה מדעית להבנת חיי היומיום

האם אנו מצפים שילדינו כולם יהיו מדענים? פרופסור יהושפט גבעון
יוני 22
09:30 2019

במאמר הנוכחי אדון בתשובה אחת, מיני רבות, לשאלה: האם ומדוע לימודי המדעים, בהיקף זה או אחר, ברמה זו או אחרת, חייבים להיכלל בלימודי החובה של כלל התלמידים?

ילדים נתקלים בפועל בפירות ההתקדמות המדעית דרך מפגשים עם המצאות טכניות ("הטכנולוגיה") כמעט בכל יום. הם גם נתקלים בתופעות טבע שיכולות לעורר תמיהה בליבם. אני טוען כי בהתנהלות החיים היומיומיים יכולה להתעורר פליאה בהזדמנויות טבעיות ומלאכותיות רבות שהפתרון שלה חייב להתבסס על ידע מדעי ולא על תכנים מיסטיים, כלומר רק השכלה מדעית יכולה לספק לילדים הבנה של המתרחש סביבם.

מנקודת מבט זו רצוי מאוד לספק לילדינו הבנה של סביבתם. הצורך בהבנה זו גדל והולך ככל שכמות המכשירים העומדים לשימושנו גדלה. בשפת הרחוב נוכל לומר שהטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק ורמת הבורות ביחס אליה גדלה במקביל. בניגוד להצהרות על "עידן הידע", בימינו מתעצמת הבורות של הציבור עם כל המצאה טכנית שיוצאת לשוק.

מאחורי רוב המכשירים שבחיינו נמצא ידע מדעי שיכול להסביר לנו כיצד הם פועלים ואיך עלינו להשתמש בהם. ללא השכלה מדעית מסודרת הילדים נעטפים במוך של בורות ושל תשובות לא נכונות. ללא השכלה מדעית מסודרת, הילדים (וגם המבוגרים) ממציאים למכשירים שבידיהם הסברים חסרי שחר, או שהם מקבלים את המכשירים ללא הבנה.

עוד בשנות ה-70 גילתה שריל טרקל תופעות מוזרות בהתנהגותם של ילדים ושל חוקרים בסביבות המוסד הטכנולוגי הגבוה של מזרח ארה"ב (MIT). ספרה על תגובות הילדים בשכונה עתירת הידע הטכנולוגי, "האני השני: מחשבים ורוח האדם", שיצא לאור בשנת 1984, עורר עניין רב בקרב אנשי החינוך שזה עשר שנים ויותר שאפו להחדיר לחינוך את השימושים במחשבים בלי להבין אותם.

"מרכז הטכנולוגיה" בבית המודרני הוא המטבח: כיצד פועלים כל מכשירי המטבח? כיצד המקרר מקרר? כיצד הוא עוזר לנו בקירור מזונותינו ומדוע צריך להיפטר ממאכלים מקולקלים? כיצד המזגן ממזג? כיצד המיקרו-גל מחמם? כיצד המאוורר מסתובב? מה מצמיד את דלת המקרר ואת דלתות ארונות המטבח למסגרותיהם? כיצד הסכין חותכת? כיצד פועל הכלי לחישוב המשקל ("משקל") שמשתמשים בו לפני בישול? מה זה בישול או מה זו אפייה? כיצד פועלים מדי-הטמפרטורה? כיצד חשמל גורם לתנועה סיבובית במכשירים כמו הבלנדר ומעבד המזון?

ובבית כולו, מה זה חשמל ומתי הוא מסוכן? הרי הנגיעה בסוללות שכיחות איננה מסוכנת ואילו הנגיעה בשקעי החשמל מסוכנת מאוד. איך פועלים אמצעי התאורה בבית (וברחוב ובעבודה)? כיצד שינוי במצב המתג גורם לשינוי במצבה של נורה המרוחקת ממנו? כיצד בשני מתגים אפשר לשלוט באותה תאורה בשני קצוות המסדרון? כיצד גלאי העשן פועל? כיצד המעלית פועלת?

גם סביבתנו מחוץ לבית מעוררת שאלות רבות: כיצד נפתחות דלתות הסופר? איך פועלת המכונית? איך הנייד שלנו יודע האם והיכן נמצאת המכונית בתנועה? איך המשטרה יודעת באיזו מהירות נסענו? מדוע אסור לנסוע ללא הגבלת מהירות?

וכמובן שאלות הקשורות למדעי הטבע: מה גורם לשינוי מזג האוויר מעונה לעונה? מה גורם לשינויי הצורה של הירח? היכן נמצאת השמש בלילה? איך יודעים אנו לחזות מזג אוויר ותופעות אסטרונומיות כמו ליקויי חמה ולבנה והופעה של כוכבי שביט ומטאורים? מדוע אנו בטוחים כל כך שהארץ היא כדור? איך הגיעו להשערה הזו עוד לפני המצאת המטוסים והטיסה לחלל? מניין לנו שכדור הארץ מסתובב על צירו? ועוד, ועוד.

מחקרים רבים מגלים שקשה להבין הסברים מדעיים ושבלעדיהם אנו נוטים להמציא הסברים לקויים ואפילו מסוכנים, לכן, אי-אפשר לסמוך על האינטליגנציה המפותחת של ילדינו. הידע המדעי (בעיקר במדעי הטבע: אסטרונומיה, פיזיקה וכימיה) הוא תולדה של עבודה מאומצת של מיטב החוקרים במשך מאות שנים, ולא ניתן לנחש אותו בתקופת חיים אחת. לרוב הוא עבר גלגולים רבים עד שהגיע לרמת הוודאות של ימינו. בלי ללמוד אותו, אנו נוטים לגלוש בדמיוננו הפורה הרחק מהמציאות המדעית.

כל זה טוב ויפה, אלא שמסתתרים כאן כמה אתגרים: האם כל אחד שואף להבין את המתרחש סביבו? האם כל אחד סקרן או אוהב להסתקרן? האם יש מחקרים על טבעה של הסקרנות? על השאיפה להבין? על השפעת סביבה עתירת סודות על הילד? מה תועיל הוראת מדעים למי שאינו מעוניין להבין את המתרחש סביבו? האם אנו יודעים איך לשנות עמדות של תלמידים ולהביא אותם לידי השאיפה להבין?

בראשית המאה ה-12, בשנת 1128, נכתב ספר על הלמידה מקריאה בספרים. מחברו היה כומר שזכה בעקבות השפעת ספרו ופעילותו החינוכית למעמד של קדוש בכנסייה הקתולית. הספר נפתח בקריאה הנרגשת: "מכל הדברים שיש לשאוף אליהם, הראשון הוא החכמה." בהקשר שלנו נצטרך להכריז שמכל הדברים שיש לשאוף אליהם – הראשון הוא ההבנה. וכנראה לא נהיה בטוחים האם הציבור כולו תומך בהכרזה שכזו.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

7 תגובות

  1. אברהם צין
    אברהם צין יוני 22 2019, 09:45
    זה נכון אבל ......

    השאלה היא עד כמה להעמיק. היכן עובר הגבול בין מי שהולך להיות מדען למי שהולך לעבוד בין תחום אחר? ומה ההבדל בהשכלה בין מי שהולך להיות מדען בתחום בסיסי נתונים למי שהולך להיות מדען בתחום האנרגיה הסולרית?

    השב לתגובה
  2. יהושפט
    יהושפט יוני 22 2019, 11:47
    אוי, כמה שאתה צודק!!

    יש הבדל בין שבע שנות לימודים מאומצים באוניברסיטה להכשרת פיסיקאים, לבין שנתיים של לימודים בחטיבת הביניים להבנת הסובב…
    כמו שאיננו מצפים מילדינו להיות סופרים כאשר אנו מלמדים אותם לכתוב כך יש להבדיל בין הכשרת מדענים להוראת המדעים בבתי הספר.

    השב לתגובה
    • נורית סביון
      נורית סביון יוני 23 2019, 11:50
      הפקולטות באקדמיה לא מבינות

      שכיום כל מנהל, וכל עורך דין, וכל רואה חשבון, וכל כלכלן צריך להבין במערכות מידע כולל תפעול אפקטיבי שלהן וזאת למרות שלא בא לאוניברסיטה ללמוד מחשבים

      השב לתגובה
  3. שאולה אבן
    שאולה אבן יוני 22 2019, 14:25
    קטונתי מלחלק ציונים לכותב המכובד

    אני רק רוצה להגיד שזה מסוג המאמרים שמעוררים מחשבה בין אם אתה מסכים לעמדת הכותב ובין אם אתה חושב אחרת.

    השב לתגובה
  4. חנה בר און
    חנה בר און יוני 26 2019, 11:14
    הטכנולוגיה מתפתחת במהירות לעומק ולרוחה

    אין סיכוי שאדם ממוצע יתמצא בכל. חייבים לשים את הדגש על התמחויות עם בסיס ידע משותף סביר.

    השב לתגובה
  5. אדי מנור
    אדי מנור יוני 26 2019, 22:18
    איך אתה מסביר את התופעה הבאה

    חברות ההייטק שהן החברות הגדולות בעולם קולטים אחוזים גדלים והולכים של בוגרי מדעי החברה והרוח למרת שכאשר קנו את השכלתם הפורמלית לא למדו על מעבדים וזכרונות ואלגוריתמים וביג דאטה וכן הלאה. סומכים על זה שגם ללא העמקה ביסודות הם יבינו במה מדובר בערך ומה הם צריכים לעשות ויעשו זאת היטב. אני מדבר על גוגל ועל פייסבוק ועל אמזון וכל יתר המובילות את הכלכלה העולמית.

    השב לתגובה
    • יהושפט
      יהושפט יוני 29 2019, 11:34
      אינני מבין את דבריך כתגובה על הדיון בצורך

      בהוראת המדעים. אינני מבין כיצד גיוס מומחים לתכנות בני-אדם על-ידי חברות כמו גוגל ופייסבוק, נוגע לצורך בהוראת המדעים כחלק מההשכלה הכללית.

      אולי אתה טוען שאם ההשכלה של ילדינו הייתה רחבה יותר, ההשפעה של מתכנתי ההתנהגות הייתה קטנה יותר?

      השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!