JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

להשיב את עטרת לשוננו ליושנה

על החינוך הלשוני בימינו והצעות לשיפורו

להשיב את עטרת לשוננו ליושנה ד"ר רות בורשטיין
יוני 09
08:22 2014

על מצב הידע של העברית בעשור האחרון מקוננים רבים וטובים. המשורר חיים גורי אמר בסרט של נורית אביב על השפה כי כשהוא קורא שיר שלו לתלמידים והוא לא מובן להם כי הם חסרים את יסודות השפה, הוא חרד מרידודה של השפה.

הבעיות העיקריות בפי דוברי העברית בימינו הן הצטמצמות אוצר המילים ושגיאות צורמות במספרים ובצורות הפועל. מילים נפלאות שבעבר הכירו אותן הדוברים והשתמשו בהן אינן עוד בשימוש. במקומן נוקטים מילים אחרות ומרחיבים (או מחריבים) את משמעותיהן (כגון 'בא' ו'הביא' שהשתלטו על לשוננו במקום הפעלים המדויקים). כך הופכים את השפה לדלה, ללא-מדויקת ולמחוללת בעיות הבנה.

גם בעברית הכתובה חלה הידרדרות רבה, בעיקר אצל סופרים צעירים. הללו מתפארים בכתיבתם בלשון דבורה משובשת לקידוש האותנטיות. עורכי לשון רבים נוהגים היום להפוך צורות מסוימות לפשוטות יותר. המגמה לפשט (מלשון פשוט) הכול מחבלת ביפי השפה, בסגנונה ובעושרה.

שפת העיתונות הידרדרה פלאים. ביטויים מן העגה 'מככבים' במאמרי דעה ואף בכותרותיהם. אין הבחנה בין המשלבים. והלוא כלל ראשון בכתיבה ובדיבור הוא להתאים את לשונם לנסיבות. ביטויים מן העגה אינם הולמים מאמרי דעה בכלכלה ובמדיניות פנים או חוץ.

לשמירה על השפה היפה והעשירה שהנחילו לנו קודמינו יש לא רק פן תרבותי, אלא גם פן מעשי. אחרי התמוטטות הגשר במכבייה טען העיתונאי שמואל שניצר כי מקורו של האסון באי הקפדה על לשון מדויקת ונכונה. הזלזול בשפה מוביל לזלזול בתחומים אחרים כולל אלה שחיי אדם כרוכים בהם. השפה היא חזות הכול. היא הבסיס לחיי היום-יום ולחיי המדע. בלעדיה אין תקשורת, אין מדעים ואין יצירה. בעיות בניסוח ובאוצר המילים גורמות לאי הצלחה במקצועות לימוד שונים שכן אי הבנת הנקרא היא הגורם הראשי לכישלון בלימודים ובחיים. אי הקפדה על לשון מדויקת וברורה עלולה להוביל – ישירות או בעקיפין – לתוצאות קשות ואף לאסון (כגון בהוראות הפעלה של מכשיר חשמל).

היחס הסלחני לשפה אינו נחלת העם בלבד, גם באקדמיה אפשר להיווכח בכך: עד לפני עשרים שנה ציון 70 בבחינת הבגרות היה תנאי לקבלה ללימודים במוסדות להכשרת מורים. תנאי זה בוטל ובשני העשורים האחרונים ציון עובר בבגרות הוא תנאי מספק. נוסף על כך בסוף שנה א' הייתה בחינת חובה בכתב ובעל-פה בלשון עברית לכל הסטודנטים. מי שקיבלו פחות מ-70 לא הורשו להמשיך בלימודיהם במוסדות להכשרה להוראה. היום תנאי זה אינו בתוקף במוסדות אלו.

בעבר כדי להתקבל לאוניברסיטה נבחנו כל המועמדים בחיבור עברי. מי שלא עמד בציון הנדרש היה חייב להשתתף בשיעור 'הבעה עברית' ולהיבחן שוב. גזרה זו בוטלה. היום כדי להתקדם באקדמיה לדרגות גבוהות – גם בחוגים ללשון עברית – יש לפרסם מאמרים באנגלית. פרסום בעברית אינו מספיק כדי להתקדם באקדמיה. כבודה של העברית, שהייתה היסוד לתחייה הלאומית בארץ ושבלעדיה לא הייתה תחיית העם, היה למרמס. אין תמה אפוא שלעתים האזנה להרצאות של מרצים באוניברסיטה צורמת לאוזני הדוברים עברית טובה ומדויקת.

כל שנים מספר מתרגמים שוב את ספרי הילדים הקלסיים לעברית הקרובה יותר ללשון המוכרת לילדים, כלומר מצומצמת באוצר מיליה. נראה לי כי חובה על המורים בבית הספר להכיר לתלמידים דווקא תרגומים קודמים וספרות מקורית שלנו מימים עברו כדי להעשיר את שפתם ואת אופני התבטאותם, שכן גבולות השפה קובעים את גבולות עולמם.

הילדים הצעירים אינם מבינים את שפת התנ"ך, ולא כי היא כל כך קשה, אלא מפני שאין מלמדים אותה. בתשומת לב, בחשיבה ובאהבה אפשר ללמד את הילדים להבין את הכתוב בתנ"ך. אם מתמקדים במילים בתנ"ך, מסבירים אותן ומשווים לעברית בת ימינו, התלמידים (גם החילוניים) אוהבים לשון זו.

לדאבוני, מעטות ההזדמנויות הנקרות לילדים בימינו לשמוע צורות לשון עשירות נכונות. אם ישתדלו המבוגרים להקפיד בהן, יפנימו אותן הילדים וישלטו בהן. מורים רבים מדברים בשיעורים בשפה לא תקנית, בשפת הדיבור השגויה. אם לא המורים, מי ישמש דוגמה לשפה עשירה ומדויקת לילדים?

הצעתי היא לראות בהעלאת המודעות לשפה העברית העשירה והמדויקת משימה לאומית. אני מציעה להקפיד על לשון הגננות והמורים ולבקש מהם להקפיד על לשון תלמידיהם. לא תהיה שנת לימודים שלא תילמד בה הלשון העברית, ובתיכון יתגברו את הלימודים. במצב הידע של התלמידים בימינו אסור להסתפק בשתי יחידות לימוד לשון בבית הספר. משונה ששפות זרות תילמדנה במספר יחידות גדול יותר משפת אם, שפת התרבות. חובתנו להשיב את עטרת לשוננו ליושנה, להתהדר ביופייה ובעושרה שיהיו שמורים לבעליהם לטובתם.

**

ד"ר רות בורשטיין היא ראש לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

שתף

על המחבר / המחברת

רות בורשטיין

רות בורשטיין

עורכת מדור: חינוך. ד"ר, ראשת לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. בלשנית עברית, חוקרת תחביר הלשון העברית בת-ימינו, לשון, חברה ותרבות, חוקרת שיח וחינוך לשוני.חברה בוועדת המקצוע של משרד החינוך, חברה במועצת איל"ש, וכן באגודות בלשנות רבות.

5 תגובות

  1. מרצה
    מרצה יוני 09 2014, 12:26
    סדרי עדיפויות

    ידוע המשל על החוואי שהחליט להרגיל את סוסו המסור לאכול פחות ופחות, והסוס ממשיך לעבוד ומנת המזון שלו הולכת ופוחתת מדי שבוע, אך אויה, דווקא כאשר נראה שהניסוי הוכתר בהצלחה, בשבוע שבו הסוס כבר התרגל לא לאכול כלל, הוא נפח את נשמתו ומת. הפרטים החסרים במשל הם הסעיפים שאליהם הופנה התקציב שהיה אמור לשמש להאכלת הסוס. כלומר, הכול עניין לסדרי עדיפויות. מבחינה תקציבית, החינוך נמצא בתחתית. על פי חוקי כלכלת השוק, הירידה בדרישות הקבלה ללימודי הוראה משקפת את הירידה בנכונות של צעירים בעלי רמה נאותה לעסוק בהוראה בבתי הספר. כאשר בדרישות קבלה דומות הם יכולים ללמוד מקצוע מכניס יותר ותובעני פחות, הם לא יהיו מועמדים למכללות להוראה. כלומר, התעקשות על דרישות קבלה גבוהות הייתה משאירה את המכללות להוראה בלי תלמידים, ולכן המכללות להוראה מורידות את דרישות הסף. והיות שבכלכלת שוק אנו חיים, מקצוע ההוראה צריך להתחרות במקצועות נחשקים לא רק מבחינת השכר, אלא גם מבחינת תנאי העבודה: יחס, מספר התלמידים בכיתה, הגנה מפני תלמידים והורים מטרידים, וכיו"ב. היום אין מספיק מורים ללשון עברית גם במתכונת ההוראה הנוכחית, ואיך נדאג לשעת לשון ביום לאורך י"ב שנות הלימוד אם לא נמשוך אנשים מתאימים לתחום? אם רוצים אנשים מצוינים בהוראה, ובכלל זה בהוראת הלשון, עליהם להעדיף את המקצוע על פני מקצועות אחרים. התקציב שהיה אמור לממן את מזונו של הסוס המסור, שהמשיך לעבוד כל עוד יכול, הופנה אל בניית אורוות מהודרות בשטחים במחלוקת המצויים מחוץ לחווה בעבור סוסי פוני שאמנם אינם עובדים עבודה של ממש, אך הם חביבים על החוואי במיוחד. הניסוי עם הסוס ההולך ורעב נמשך כשנה. ובנמשל, באיזה חודש אנחנו נמצאים כעת?

    השב לתגובה
  2. חיה כהן
    חיה כהן יוני 10 2014, 20:21
    מאמר מעולה

    יש לציין עוד שכל הביטויים היפים מן המקורות- אבד עליהם הכלח. לא יודעים מה פירוש "כבשת הרש", "ברחל בתך הקטנה", "עצת אחיתופל" וכד'. כל העושר הזה והיופי של השפה ירד לטמיון.

    השב לתגובה
  3. עזה
    עזה יוני 10 2014, 21:37
    אחלה סבבה

    המאמר עלא כיפאק הכול פיקס אייטם אייטם שלחו קופי לחברים ש'כם בפייס שיעיפו לזבל את השפה הנגועה ש'הם ואני ילך שתי צעדים אחורה לתנך.

    השב לתגובה
  4. תמר
    תמר יוני 11 2014, 08:33
    הישראלית

    הישראלית אינה עברית. הנה אחד מהמאמרים של פרופ׳ גלעד צוקרמן: haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium

    השב לתגובה
  5. ספרנית
    ספרנית יוני 12 2014, 14:22
    ישעיה לג פסוקים יח יט

    מומלץ לקרוא בתוך ההקשר, לפני שהמשאית הדוהרת תעוף מהגשר. או בתרגום לשפה שמדגישה את העילגות של העם היושב בציון(משום שאחינו האזרחים הערביים מדברים עברית תקנית): לך תשתה מים לפני שאתה דופק ת'ראש בקיר.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

שדות חובה מסומנים *

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור
Do NOT follow this link or you will be banned from the site!