JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin

מדוע החינוך אינו מדע?

מה מפריע לחוקרי החינוך להתבסס על השיטה המדעית?

מדוע החינוך אינו מדע? פרופסור יהושפט גבעון
מאי 10
09:30 2020

אדון בכמה שאלות כמסלול מכשולים המוצב בדרכו של חינוך.

מכשול ראשון: ההכשרה בחינוך רוויה בטעויות בהבנת הידע המדעי

בהכשרת המורים בישראל מחלחלת העמדה שהמדע הוא רע מיסודו. קשה להאמין, אבל אנשי חינוך בכירים ממערכת הכשרת המורים ביטאו עמדה זו בגלוי ובחריפות רבה. מי שכיהן שנים רבות כראש מכללה להכשרת מורים בישראל, ערך את הספר "מידע, ידע ודעת: הדנ"א של החינוך" (2016). בספר כלל מאמר פרי עטו: "ה'שלישי' בידע ובחינוך: מסע בעקבות הגותו של מישל סר" (שם: עמ' 279–324) ובו טען על סר "שרעיונותיו יכולים להציע לנו דרך חדשה לקידום מערכת החינוך והפיכתה לרלוונטית ללומדים ולחברה" (שם: עמ' 279). לדוגמה "לדבריו, המדע אינו ניטרלי מבחינה ערכית כי הוא עצמו תורם להעצמת הרוע בעולם ולהגברת הסבל האנושי." (שם: עמ' 296). במקביל לו, מי שכיהן כראש מסלול ההכשרה של מורי החינוך העל-יסודי במכללה אחרת, פרסם ספר בהוצאת סטימצקי שכותרתו "התפתחות המחשבה המערבית שמסתירים מאתנו: מדע כדת של משחקי מזל" (2017), שכולו ביקורת חריפה על החשיבה המדעית. מחובתי לציין שביקורת זאת התבססה על אי הבנה של ציטוטים קטועי הקשר (עמ' 195, 412, 414) וגם על בוּרוּת מחפירה, כמו של מושג המספר על כל שימושיו, לרבות יישומיו במדעים וביחידות המדידה (עמ' 120–121).

מכשול שני: חוקרי החינוך אינם מכירים את המאפיינים של המחקר המדעי

בקרב חוקרי החינוך מקובלת האמונה שהגישה המחקרית המקובלת במדעי הטבע זרה לחינוך. לדעתם, המחקר במדעים אלה הוא ביסודו כמותני, ואילו החינוך, שמטבעו אינו כמותני, אינו יכול להיתרם מיישום הגישה המחקרית המקובלת, לפי דעתם, במדעי הטבע. לדוגמה הספר "דרכים בכתיבת מחקר איכותני: מפירוק המציאות להבנייתה כטקסט" (מכון מופ"ת, 2007), שנכתב בידי חוקרי החינוך שמחה שלסקי ופרופ' ברכה אלפרט, מבוסס על אמונה זו. כפי שהסברתי במאמר קודם, אמונה זו על השיטה המדעית מוטעית ויוצרת מחסום בהבנת החשיבה המדעית כפי שהתפתחה במדעי הטבע. שמירת המרחק של החינוך מהחשיבה המדעית מבוססת אפוא, לעתים קרובות, על בורות גמורה.

את מאפייני השיטה המדעית הסביר ריצ'רד פיינמן, מגדולי המדענים והמורים לפיזיקה של המאה ה-20, בהרצאתו "חוסר הוודאות של המדע", באפריל 1963, באוניברסיטת וושינגטון בסיאטל. הרצאה זו פורסמה בתרגום עברי בספר "המשמעות של כל זה: הרהורים של מדען אזרח" (עמ' 13–34).

בניגוד למדיניות משרד החינוך שלנו, ואין הוא שונה בכך ממערכות חינוך בארצות אחרות, פיינמן הבחין בין מחקר יישומי למחקר מדעי: במחקר יישומי החוקר מבקש למצוא או לבדוק פתרונות של בעיות שימושיות. במחקר מדעי החוקר מבקש לגלות הסברים לתכונות ולחוקים של תופעות המתגלות בתחום הנחקר. כלומר מטרתו של המחקר המדעי היא הבנה. אם במחקר יישומי מתגלים פתרונות של בעיות שימושיות כמבוססים על ידע מדעי, אז לאמיתו של דבר המחקר היישומי הוא מחקר טכנולוגי (לפי ההגדרה המקורית של המונח "טכנולוגיה" המיושמת עד היום במוסדות המחקר וההוראה האקדמיים). הבלבול בין מדע לטכנולוגיה גורם אפוא להערכה שגויה של ערכו של המדע.

פיינמן טען, "אני חושב שכוח לעשות דבר הוא בעל ערך. השאלה אם התוצאה היא דבר טוב או דבר רע תלויה באופן השימוש בכוח הזה. אבל הכוח עצמו הוא בעל ערך." (שם: עמ' 16). עיקר הביקורת שמוטחת נגד המדע מוטחת נגד השימושים בכוחות שהתגלו במחקר המדעי. כל הבעיות של היחסים בין המדע לחברה טמונות באזור הזה. "בשעה שנאמר למדען כי עליו להיות אחראי יותר להשפעותיו על החברה, הדוברים מתכוונים ליישומי המדע." (שם). כאשר מדענים כותבים את הביטוי "יישומי המדע" הם מתכוונים לטכנולוגיה ולא למדע.

הבלבול בין מדע לטכנולוגיה נוצר היסטורית באשמת המדענים עצמם. ההצלחה המרשימה של גיוס המדענים בארצות הברית בעת מלחמת העולם השנייה, לרבות פיינמן עצמו, שהיה אז באמצע לימודי התואר השלישי שלו בפרינסטון, למאמץ פיתוח הפּצצה האטומית ב"פרויקט מנהטן", הטביעה בתרבות שלנו את הרושם שפיתוח הפצצה האטומית היה מפעל מדעי. פיינמן ממשיך וטוען, "אני חושב שתהיה זו הפרזה לומר כי אלה בעיות מדעיות. אלה בעצם בעיות חברתיות. ברור איך להפיק את הכוח, אבל לא ברור איך לפקח עליו; אין זה עניין מדעי כל-כך, ואין זה דבר שהמדען בהכרח בקיא בו." (שם: עמ' 17). לדעת חוקרים כמו פיינמן, ההתמקדות במחקר יישומי גם מצמצמת את המחקר לתופעות ספציפיות ולכן מונעת מתוצאותיו להיות יישומיות בהקשר נרחב.

מכשול שלישי: חוקרי החינוך אינם בעלי הכשרה בביקורתיות לוגית

קחו לדוגמה את הניתוח של יורם הרפז במאמרו על מהות המורה הטוב, "מורה טוב בין הגיונות לאידאולוגיות" (2010). המאמר פורסם בכתב העת "מעוף ומעשה" של מכללת "אחווה", ובו טען הרפז שראוי להתייחס אל תיאוריות חינוכיות כאל אידאולוגיות. אם אכן התיאוריות החינוכיות הן אידאולוגיות, אזי טבעי שהדיון בהן הוא רק באמצעות ויכוחים ופלפולים פרשניים.

המצב השורר במדעי הטבע הוא שהמחקר התיאורטי הוא המאפשר את יישום ממצאיו, אבל מחקר שכזה מבוסס על שפה לכידה וגישה לוגית שאינן מקובלות בחוגי החינוך. כאמור לעיל, הוגי דעות הדנים במדעי הטבע והפעילים במוסדות המחקר הבכירים בעולם, מגדירים מאז המאה ה-19 את הטכנולוגיה כמסקנות לוגיות יישומיות של המדעים. מחקר יישומי, כמו זה השכיח בחינוך, מספק רק אנקדוטות שטווח היישום שלהן מוגבל מאוד, כי הן אינן נובעות לוגית מתיאוריות מבוססות ואינן מנוסחות בשפה ברורה.

מסקנה: אין שום סיכוי שמהכאוס האופף את המחקרים בחינוך יתפתח ידע מאורגן כלשהו, ובוודאי לא ידע מדעי. כל עוד הכאוס הזה שולט בחינוך, יישאר החינוך כבול לתפיסות מחקר לא-מדעיות ויישומיו יהיו מוגבלים ואפילו בלתי אפשריים.

על המחבר / המחברת

יהושפט (שפי) גבעון

יהושפט (שפי) גבעון

פרופסור. לימודי פיסיקה, פסיכולוגיה ניסויית, ופילוסופיה לתואר ראשון ולימודי מתמטיקה לתואר שני (האונ' העברית). תואר שני ושלישי במדעי התקשורת והמחשבים (אונ' מישיגן).

6 תגובות

  1. עדית קינן
    עדית קינן מאי 11 2020, 23:06
    האם הכאוס הזה בחינוך הוא בכל העולם?

    גם בארצות מתקדמות?

    השב לתגובה
  2. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון מאי 12 2020, 09:44
    אינני יודע מה גרוע יותר, אבל שאלתך עדית היא חשובה

    לצערי אפשר להיווכח בעדויות על הכאוס הזה בפרסומי חוקרי החינוך ברחבי העולם האקדמי האנגלוסכסי. בוודאי בקרב חוקרים בארה"ב. האם זאת ארץ מתקדמת לטעמך? מעניין אם גם חוקרים בארצות אחרות נפגעו במסלול המכשולים שתיארתי במאמר. אני משער שגם כאוס הוא ישות מדבקת.

    השב לתגובה
  3. אני הקטנה
    אני הקטנה מאי 13 2020, 23:01
    יש חינוך ויש מדע

    ויש חינוך למדע
    וכל אחד מהם זה דבר אחר ולא בא אחד על חשבון השני

    השב לתגובה
    • יהושפט גבעון
      יהושפט גבעון מאי 15 2020, 10:29
      כולנו קטנים מול המדע והחינוך

      מכיון שהעלית את הנושא, צריך להבחין בין החינוך למדע המתנהל בפקולטות למדעים באוניברסיטאות שמטרתו הכשרת מדענים, ובין נושא שפותח בפקולטות לחינוך ונקרא "הוראת המדעים". העוסקים בחינוך למדע בפקולטות למדעים הם מדענים. העוסקים בהוראת המדעים, הם בדרך כלל אנשי חינוך. וכל מה שכתבתי כאן חל עליהם כי אינם מקיימים את תנאי פיתוח הידע המדעי כמו המדענים.

      השב לתגובה
  4. אלדד אברמוביץ
    אלדד אברמוביץ מאי 14 2020, 23:43
    פעם לא היו כלים טכנולוגיים

    אז השקיעו את כל המחשבה בתיאוריות מדעיות
    היום הכלים הם עובדה ונוספים לשימוש בהם בלי להשקיע מחשבה מדעית

    השב לתגובה
  5. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון מאי 15 2020, 10:44
    הביטוי "כלים טכנולוגיים" איננו ברור

    במה עוסקים מכונים ומוסדות להוראת הטכנולוגיה בימינו? קח לדוגמה את מכון מסצ'וסטס לטכנולוגי או את המכון הקליפורני לטכנולוגיה. מה הם מלמדים? מדוע?

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור