JOKOPOST | עיתון המאמרים והבלוגים המוביל בישראל

facebook twitter linkedin
  • ראשי » 
  • חינוך
  •  » כשהסולידריות והצניעות היו הערכים המובילים

כשהסולידריות והצניעות היו הערכים המובילים

מטרות הלימודים בבית הספר בעבר ובהווה

כשהסולידריות והצניעות היו הערכים המובילים ד"ר רות בורשטיין
מאי 13
09:30 2020

במאה הקודמת היה בית הספר מקום שבו הקנו לתלמידים השכלה רחבה, מורשת תרבותית יהודית וכללית. התלמידים למדו גם שיעורים כגון ציור, מוזיקה והתעמלות. היו בתי ספר שלמדו בהם גם תזונה ופעם בחודש או חודשים הילדים היו מכינים עם המורה והסייעת ארוחת צוהריים, היו בתי ספר שהיו להם שטחי אדמה והילדים למדו לזרוע ולשתול. הדגש היה בלימוד תכנים שנחשבו לנכסי צאן ברזל שראוי לאדם במאה העשרים להכיר. חשיבות רבה ניתנה לספרות, לעברית ולמקרא – לא מבחינה דתית אלא תרבותית, חברתית הומנית וסוציאלית. הדגש בלימודים היה בהנחלת המורשת התרבותית העולמית והיהודית. הכלל, החברה, היחידים המהווים את העם היו במרכז הלימודים. גם שירי אותה תקופה משקפים זאת. גיבורי השירה היו "אנו", לא "אני" כפי שהם היום. אומנם לא הצהירו על סולידריות, אך היא הייתה אבן יסוד בארץ. הצניעות אפיינה את רוב האנשים.

בסוף המאה הקודמת השתנתה הגישה לחינוך בעולם וממנו עברה גם אלינו. הדגש אינו עוד במורשת התרבות, ההשכלה הרחבה והחברה אלא ביחיד, בהצלחתו ובהישגיו. וכך החלו ללמד את התלמיד מיומנויות להצליח בחיים. תוצרי לוואי של לימוד מסוג זה הם תחרותיות ועולם שבו החזק שורד. לימוד התרבות נזנח ואת מקומה ירשו לימודים להצלחה בחיים. אין עוד חינוך הומניסטי. שר החינוך בנט השקיע כספים רבים להגברת לימודי חמש יחידות במתמטיקה. פרסומות רבות ומפתות לגיוס תלמידים ללימודים של חמש יחידות במתמטיקה מילאו את כלי התקשורת. ומה עם תלמידים שאינם מוכשרים לכך? מה יהיה גורלם? מוותרים עליהם? שר החינוך הפקיר אותם. מתמטיקה ואנגלית היו ללימודים יוקרתיים המבטיחים כניסה קלה לאוניברסיטאות ללימוד מקצועות שיש עימם פרנסה טובה. הורים עשירים שכרו מורים פרטיים כדי שיקדמו את ילדיהם במקצועות אלו.

המבחנים הבין-לאומיים בדקו את יכולות התלמיד להתמודד עם בעיות הקשורות לתפקודו בעבודה בעתיד. החלו ללמד תלמידים למלא שאלונים או טפסים, לקרוא גרפים וטבלאות. להשוות בין נתונים. נשאלו שאלות הקשורות לדליית מידע ולביקורת על הכתוב. כדי לכתוב ביקורת התלמיד צריך לדעת הרבה, הוא צריך להיות בעל השכלה רחבה ובעל יכולת לניתוח לוגי. אך זאת אין מלמדים בבית הספר. התלמידים נאלצים לכתוב ביקורת בלי שיש להם מושג אמיתי על התחום שהם כותבים עליו. המידע כשלעצמו כבר אינו מוערך כי אין בעיה למצוא אותו במרשתת.

נראה לי כי השינוי שחל במטרות החינוך אינו לטובה. החינוך הזה הופך את התלמיד לטכנוקרט. הוא יודע מה חשוב לו כדי להצליח ואינו מנסה לדעת תכנים מעבר למטרה זו. המורים נאלצו ללמד את התלמידים פטנטים להצלחה במבחנים הבין-לאומיים. משרד החינוך הכניס ללימודים את מבחן המיצ"ב ששואל שאלות ברוח המבחנים הבין-לאומיים. בשנה שמתקיים מבחן המיצ"ב המורים עסוקים כל הזמן בהכנה אליו. זו הפכה למשימה העיקרית של הלימודים. ועדיין עם כל ההכנות מקומה של ישראל במבחנים הללו נמוך.

שרת התרבות מירי רגב אמרה בגאווה שלא קראה את צ'כוב. פעם הייתה בושה לא לקרוא את צ'כוב. כך הפך הלימוד בישראל – ולפני כן בהרבה מדינות בעולם המערבי – מלימוד של תרבות המורשת והשכלה כללית רחבה ללימוד מוגבל של הכנה לחיים כמבוגר, לימוד שאיני בטוחה שאכן תורם למה שהוא מתיימר לתרום. הלימוד צריך להיעשות למען הרחבת אישיותו של הלומד כאדם בעל השכלה רחבה בלי העדפה של תחום אחד ממשנהו.

על המחבר / המחברת

רות בורשטיין

רות בורשטיין

עורכת מדור: חינוך. ד"ר, ראשת לימודי עריכת לשון במכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין. בלשנית עברית, חוקרת תחביר הלשון העברית בת-ימינו, לשון, חברה ותרבות, חוקרת שיח וחינוך לשוני.חברה בוועדת המקצוע של משרד החינוך, חברה במועצת איל"ש, וכן באגודות בלשנות רבות.

7 תגובות

  1. תמרה אונגר
    תמרה אונגר מאי 13 2020, 22:54
    סוף סוף מישהו מסתכל על החינוך

    בהכשרת בני אנוש ולא כמו מכשירים מתוכנתים.

    השב לתגובה
  2. חוה בת זאב שילדקרוט
    חוה בת זאב שילדקרוט מאי 14 2020, 01:10
    תרבות-חינוך -לימוד רציני

    קשה להבין כיצד בתקופה כל כך קצרה השתנו הערכים והשתנתה החשיבות שמעניקים לנכסי צאן- ברזל של התרבות הישראלית והכללית. רותי בהחלט צודקת בדבריה למרות שיש שלא יאהבו את מה שהיא והחושבים כמוה אומרים וצודקים.

    השב לתגובה
  3. שוש הלפרין
    שוש הלפרין מאי 14 2020, 23:48
    היו זמנים

    הם לא ישובו
    העולם השתנה
    קשה לקבל
    אבל אין ברירה

    השב לתגובה
  4. יהושפט גבעון
    יהושפט גבעון מאי 15 2020, 10:52
    אנו חיים בכפר גלובלי

    ומקלוהן שטבע את המונח "כפר גלובלי" אמר בראיון בשנת 1967, כי "ככל שאתה מפתח תנאים של כפר אתה מפתח יותר היעדר רציפות, מחלוקת ושונוּת. הכפר הגלובלי בהחלט מבטיח אי-הסכמה מרבית בכל הנקודות. מעולם לא עלה על דעתי שאחידות ושלווה הן תכונות של הכפר הגלובלי."
    ערכים וסולידריות הם הנפגעים הראשונים בתהליך הגלובליזציה. אבל יש ברירה והיא מחייבת אומץ.

    השב לתגובה
  5. ח.
    ח. מאי 15 2020, 22:22
    כעת מנהיגים ומפרסמים לא מתביישים

    להיות פזורים ולהפגין עושים וצפצופם על החוק ועל הכללים

    השב לתגובה
  6. קארין
    קארין מאי 16 2020, 22:45
    לא מכירה את שר החינוך

    אבל מתפללת שעה מן הסוג שיביא את הבשורה.

    השב לתגובה
  7. נאוה פרידמן
    נאוה פרידמן מאי 17 2020, 19:50
    לכל אלה שהרימו ידיים

    אסור להתיאש. הטובים בסוף מנצחים.

    השב לתגובה

כתוב תגובה

הוסף תגובה:

<

* אני מתחייב לפעול על פי תנאי השימוש באתר


התגובות יפורסמו לפי שיקול דעת העורך

כתבות נוספות

פוסטים אחרונים בחינוך

יתר המאמרים במדור